רקע
יהודה ליב גורדון
אֲדֹנִי־בֶזֶק
mנחלת הכלל [?]
tשירה

(שופטים א׳, ז).


בְּבֵית מִדּוֹת בַּעֲלִיָּה מְרֻוָּחַת

מְקֻטֶּרֶת מֹר, חֲטוּבַת אֵטוּן מִצְרָיִם,

עוֹמֵד שֻׁלְחָן עָרוּךְ, שֻׁלְחָן מָלֵא נָחַת –

אֲדֹנִי־בֶזֶק אוֹכֵל בַּצָּהֳרָיִם!

שָׂרָיו רֹאֵי פָנָיו עַל כַּנָם יַעֲמֹדוּ –

שַׂר הַמַּשְׁקִים, שַׂר הָאֹפִים, שַׂר הַטַּבָּחִים;

סָרִיסִים וּמְשָׁרְתִים יִדֹּדוּ יִדֹּדוּ,

יָבִיאוּ כָּל מַאֲכַל תַּאֲוָה וּזְנֵי מֶרְקָחִים,

יָבִיאוּ הֲמֹנִים הֲמֹנִים

מַטְעַמִּים מִמַּטְעַמִּים שׁוֹנִים,

צָלִי וָנָא וּמְבֻשָּׁל בַּמָּיִם,

מִבַּהֲמוֹת אֶרֶץ וּמֵעוֹף הַשָּׁמָיִם.

וּכְלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ

רוֹבְצִים עַל הַמַּרְצֶפֶת,

פִּיהֶם פָּעֲרוּ וְנַפְשָׁם שֹׁאֶפֶת

לַחְטוֹף עֲצָמוֹת וְשִׁירַיִם,

אֲשֶׁר יַשְׁלִיךְ לָהֶם רַבָּם

הָעוֹמֵד עַל גַּבָּם.

עִמָּם שׁוֹכְבִים עַל הָאֲדָמָה

שִׁבְעִים מְלָכִים שְׁבוּיֵי מִלְחָמָה,

בְּהֹנוֹת רַגְלֵיהֶם וִידֵיהֶם מְקֻצָּצִים,

וּבִגְלַל זֶה הֵם נִלְחָצִים

לְלַקֵּט תַּחַת שֻׁלְחַן אֲדֹנָם

לִשְׁבּוֹר רַעֲבוֹנָם.

אֲדֹנִי־בֶזֶק אָכַל לָשֹׂבַע;

עַתָּה הִנֵּה הוּא, עֹדֶה גָּאוֹן וָגֹבַהּ;

מִתְעַלֵּס לִזְרֹק עֲצָמוֹת

אֶל הַנְּשָׁמוֹת

הָרֹבְצוֹת עֲלֵי אֲדָמוֹת.

פִּתְאֹם קָם שָׁאוֹן, נִשְׁמַע קוֹל בַּכֹּחַ:

הַכְּלָבִים הֵחֵלוּ לִנְבֹּחַ

וִיִּשְּׁכוּ בְּשִׁנֵּיהֶם

אֶת הַמְּלָכִים שְׁכֵנֵיהֶם

עַל לָקְחָם גַּם הֵם מִן הַנְּתָחִים הָעֲרוּכִים

עַל הַקַּרְקָע לִפְנֵיהֶם.

וַיִּתְאֹנְנוּ הַמְּלָכִים הַנְּשׁוּכִים

רַע בְּאָזְנֵי אֲדֹנֵיהֶם:

״הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ

וּמִיַּד כְּלָבֶיךָ הַצִּילֵנוּ!״

וַיַּעֲנֵם אֲדֹנִי־בֶזֶק:

״אַתֶּם הָרְשָׁעִים וּכְלָבַי צַדִּיקִים;

הֵן מֵאִתְּכֶם יַגִּיעַ לָהֶם נֵזֶק,

וּבְכֵן הֵם הַנִּזָּקִים וְאַתֶּם הַמַּזִיקִים״.

וַיַּעֲנוּהוּ הַמְּלָכִים דְּבָרִים נִמְרָצִים:

״אֲדֹנֵנוּ, הַאִם הֶאָשָׁם בָּנוּ

כִּי עַד הֲלֹם בָּאנוּ

לְהִתְרַפֵּס בַּאֲבָרִים מְקֻצָּצִים

תַּחַת שֻׁלְחָנֶךָ,

לֶאֱכֹל לֶחֶם חֶסֶד עִם כְּלָבֶיךָ?

הֵן אַתָּה עָלֵינוּ עָלִיתָ,

בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ אוֹתָנוּ דִּכִּאתָ,

אֶת רָאשֵׁינוּ רִצַּצְתָּ

וּבְהֹנוֹת יָדֵינוּ קִצַּצְתָּ,

וַתִּתְּנֵנוּ בַּסּוּגַר בָּאזִקִּים

עַד כִּי לֹא נוּכַל לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה

לִמְצֹא לָנוּ צֵידָה,

וּבַמֶּה אֵפוֹא יָפֶה כֹּחַ

הַכְּלָבִים לִנְשׁוֹךְ אוֹתָנוּ וְלִנְבֹּחַ?

יָקוּמוּ נָא אֲנָשִׁים צַדִּיקִים

– אִם יֵשׁ כָּאֵלֶּה בְּדוֹרֵנוּ! –

יָבֹא

כָּל אֲשֶׁר נָגַע אֱלֹהִים בִּלְבָבוֹ,

יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ

וּבֵין נוֹשְׁכֵינוּ

מִי הַנִּזָּקִים וּמִי הַמַּזִיקִים?!״1



  1. עד כאן השירים נמצאים גם בגרסת האינטרנט, והסתמכתי על הגרסה ההיא כדי לבדוק את הניקוד – הערת פרויקט בן־יהודה  ↩

המלצות קוראים
תגיות