רקע
יעקב אורלנד
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל־אביב: עקד; שבט תשל"ח – ינואר 1978

לְהִבָּרֵא מִמֶּנּוּ,

לְהַלֵּךְ בְּאוֹר פָּנָיו,

לֹא לְהִנָּתֵק מֵאִתּוֹ,

לָמוּת בּוֹ,

לְהִטָּמֵן קִרְבּוֹ.


לָחוּשׁ מְשִׁיכָתוֹ בְּךָ,

לִשְׁכַּב עָלָיו חֲרֵרִים,

לְבוֹסֵס בּוֹ רֶפֶשׁ,

לְהִשָּׁפֵךְ בּוֹ מָטָר, אוֹ חוֹל בְּלַהַט בְּהוֹנוֹת.


לָמוּשׁ בּוֹ בַּזֶּלֶת־סֶלַע, וּבַרְזֶל וְכָל הַנְּתָכִים,

וְלַחוּת קַרְקַע מִתַּחַת יָם וְנֹעַם חַלּוּקֵי־הַנַּחַל.

לַבָּה לְהִכָּווֹת בּוֹ וְלִקְרשׁ,

וּלְהֵאָחֵז בּוֹ צוּק, בְּשִׂיא גִבְעוֹת־עוֹלָם.


לִרְאוֹתוֹ זֶרַע וְנֶבֶט

וְתִפְרַחַת וּמְלֹא פְּרִי־מְגָדִים,

לְנַשֵּׁק לוֹ בַּנְּעוּרִים וּבָאִשָּׁה וּבַמּוֹלֶדֶת,

וּבִשְׁלוּלִית הַמַּיִם וְהַדָּם.


לִהְיוֹת נֶחְרָד בְּהַרְעִידוֹ מַעֲמַקִּים

וְלִפְחֹד בּוֹ מָוֶת בְּהִבָּקַע לוֹ תְּהוֹמוֹת

וּבְהִתַּמְּרוֹ גַעֲשֵׁי עָשָׁן,

וְלִקְפֹּא אֵימַת־קֶרַח מוּל פָּנָיו בִּפְרֹץ מֵעָיו בָּאֵשׁ.


לֶאֱהֹב כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִמֶּנּוּ –

וַהֲלֹא זֶה בְּמַשְׁמָעוֹ לֶאֱהֹב הַכֹּל –

לִנְשֹׁם אוֹנִים שֶׁלּוֹ

וְקִנְיָנִים שֶׁלּוֹ

וְזַלְזַלִּים

וּזְבָלִים שֶׁלּוֹ

וּלְנוֹחֵחַ כְּמוֹ גַן גְּלָלִים שֶׁלּוֹ.


לָדַעַת כִּי בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אוֹתוֹ

וְרַק אוֹתוֹ,

וְכִי רַק לְאַחֲרָיו

וּלְמַעֲנוֹ

נוֹלְדוּ שָׁמַיִם.

לְהַשִּׂיג שֶׁאֲנִי אַךְ קֹרֶט־מְעַט מֵאֲבָקוֹ וְגַרְגֵּר,

וְקֹמֶץ־פֵּרוּרִים מִשַּׁחַק־מֹאזְנַיִם שֶׁלּוֹ

וְחֹפֶן־רוּחַ מִשֵּׂפֶק הֱיוֹתוֹ.


לְהָבִין שֶׁמֵּאִתּוֹ אֲנִי וְאֵלָיו אֲנִי

וְאֵין מֵעֵבֶר לִי אֶלָּא הוּא לְבַדּוֹ,

לְרַחֵף אֶל סַהַר מִפָּנָיו וְאֶל כּוֹכָבִים

וְלָשׁוּב אֵלָיו כִּי אֵין בִּלְתּוֹ לְמַעֲנִי,

כִּי הוּא תַּכְלִית כָּל מָעוֹף

וְהוּא מַפַּל כָּל רוֹם,

וְהַנִּתָּז מִמֶּנּוּ לְלֹא חָזוֹר יִכְלֶה הַרְחֵק מֵאִתּוֹ

כְּנִיצוֹץ מִן הַשַּׁלְהֶבֶת בַּמֶּרְחָב.


הַנִּפְלָא שֶׁבּוֹ

וְהַנִּפְלָץ,

וְהַדַּעַת שֶׁאֵין סֵבֶר בּוֹ

לְבַד מִדִּין נֶחְרָץ.


וְהַיָּפֶה בּוֹ וְהַנִּשְׂגָּב

וְהַנּוֹרָא,

וְהַטּוֹב בּוֹ

וְהָרַע,

וְהַשִּׁיר הַזֶּה

שֶׁעִמּוֹ הוּא מֵת

וּלְמַעֲנוֹ נִבְרָא.

המלצות קוראים
תגיות