רקע
פניה ברגשטיין
נָעֳמִי הַקְּטַנָּה
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: הקיבוץ המאוחד; 1976

אִמָּא שֶׁל נָעֳמִי הַקְּטַנָּה חָזְרָה מֵעֲבוֹדָתָה עֲיֵפָה־עֲיֵפָה. הָלְכָה נָעֳמִי, הֵבִיאָה לָהּ כִּסֵּא־נוֹחַ וְהֶעֱמִידָה עַל הַדֶּשֶׁא. וּכְשֶׁאִמָּא יָשְׁבָה בַּכִּסֵּא, יָשְׁבָה נָעֳמִי הַקְּטַנָּה עַל־יָדָהּ וּבִקְשָׁה:

– סַפְּרִי לִי סִפּוּר, אִמָּא.

– לֹא, יַלְדָּתִי. אִמָּא עֲיֵפָה מְאֹד וְרוֹצָה לָנוּחַ. אוּלַי תְּסַפֵּר נָעֳמִי סִפּוּר לְאִמָּא.

– טֹוב, – הִסְכִּימָה נָעֳמִי, – אַתְּ תָּנוּחִי וַאֲנִי אֲסַפֵּר לָךְ סִפּוּר עַל הַבֻּבָּה הַקְּטַנָּה.

וְכָךְ סִפְּרָה נָעֳמִי:

– פַּעַם אַחַת הָיְתָה בֻּבָּה קְטַנָּה, בֻּבָּה טוֹבָה. וְנָעֳמִי הָיְתָה אִמָּא שֶׁלָּהּ וְאָהֲבָה אוֹתָה מְאֹד. הַבֻּבָּה אָכְלָה הַכֹּל יָפֶה וְתָמִיד־תָּמִיד גָּמְרָה הָרִאשׁוֹנָה. בַּלַּיְלָה הִשְׁכִּיבָה נָעֳמִי אֶת הַבֻּבָּה הַקְּטַנָּה לִישֹׁן וְשָרָה לָהּ שִׁיר. אָז נִרְדְּמָה הַבֻּבָּה וְיָשְׁנָה בְּשֶׁקֶט כָּל הַלַּיְלָה. וָדַי, הַסִּפּוּר נִגְמַר. יָפֶה?

– יָפֶה מְאֹד, – אָמְרָה אִמָּא. – וְאֵיזֶה שִׁיר שָׁרָה נָעֳמִי לַבֻּבָּה הַקְּטַנָּה?

– שִׁיר יָפֶה מְאֹד. לָשִׁיר לָךְ? – שָׁאֲלָה נָעֳמִי.

– בְּוַדַּאי, ־ בִּקְשָׁה אִמָּא.

וְנָעֳמִי שָׁרָה:

נוּמִי, נוּמִי, בֻּבָּתִי,

נוּמִי, נוּמִי, יַלְדָּתִי.

נוּמִי, נוּמִי, קְטַנָּתִי,

נוּמִי, נוּמִי, יָפָתִי.

שָׁרָה נָעֳמִי וְשָׁרָה וְהִנֵּה רָאֲתָה שֶׁאִמָּא נִרְדְּמָה…

– כְּמוֹ הַבֻּבָּה הַקְּטַנָּה שֶׁלִּי, – חָשְׁבָה נָעֳמִי וּמִיָּד הִנִיחָה אֶת אֶצְבָּעָה עַל פִּיהָ וְרָמְזָה לָעֵצִים מִסָּבִיב:

– אַל תְּרַשְׁרְשׁוּ כָּל־כָּךְ בָּעֲנָפִים וְאַל תַּפְרִיעוּ. אִמָּא שֶׁלִי יְשֵׁנָה. הִיא עֲיֵפָה.

שָׁמְעוּ הָעֵצִים בְּקוֹלָה וְנִשְׁתַּתְּקוּ מִיָּד. וְעָנָף לֹא זָז, וְעָלֶה לֹא רִשְׁרֵשׁ, כִּי כָּךְ בִּקְשָׁה נָעֳמִי.

שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ, חָזַר הָרוֹעֶה עִם עֶדְרוֹ מִן הַמִּרְעֶה, בִּקְשָׁה נָעֳמִי:

– רוֹעֶה, רוֹעֶה, אַל תְּחַלֵּל עַכְשָׁו בַּחֲלִילְךָ. אִמָּא שֶׁלִּי יְשֵׁנָה. הִיא עֲיֵפָה.

– טוֹב, – אָמַר הָרוֹעֶה, – לֹא אֲחַלֵּל עַכְשָׁו. – וְלַכְּבָשִׂים וְלָעִזִּים אָמַר: לֹא לְקְרֹא “מֶה”, לֹא לִגְעוֹת עַכְשָׁו בְּכָל פֶּה. אִמָּא שֶׁל נָעֳמִי יְשֵׁנָה.

חָזְרוּ גַם הָעֲגָלוֹת הָעֲמוּסוֹת מִן הַשָּׂדֶה, חִכְּתָה לָהֶן נָעֳמִי בְּצַד הַדֶּרֶךְ וְאָמְרָה לָעֶגְלוֹנִים:

– בַּחוּרִים־בַּחוּרִים, עֶגְלוֹנִים־עֶגְלוֹנִים, אַל תִּקְרְאוּ עַכְשָׁו דִּיוֹ־דִּיוֹ בְּקוֹל חָזָק, כִּי פֹּה אִמָּא שֶׁלִי יְשֵׁנָה, הִיא עֲיֵפָה.

– טוֹב, – הֵנִיעוּ הַבַּחוּרִים הָעֶגְלוֹנִים בְּשׁוֹטֵיהֶם הָאֲרֻכִּים, – אַל תִּדְאֲגִי, נָעֳמִי. נִסַּע לְאַט־לְאַט וְלֹא נָעִיר אֶת אִמֵּךְ.

וְגַם לַחֲתוּלָה הָאֲפוֹרָה, וְגַם לַכְּלַבְלַב הַשָּׁחוֹר אָמְרָה נָעֳמִי:

– עַכְשָׁו בְּבַקָּשָׁה לֹא לְיַלֵּל מְיָאוּ־מְיָאוּ, עַכְשָׁו בְּבַקָּשָׁה לֹא לִנְבֹּחַ הַב־הַב. אָסוּר לְהָקִים רַעַשׁ. אִמָּא שֶׁלִּי יְשֵׁנָה. הִיא עֲיֵפָה.

יָשְׁבָה הַחֲתוּלָה הָאֲפוֹרָה בְּשֶׁקֶט וְלֹא יִלְּלָה מְיָאוּ, קָפַץ הַכְּלַבְלַב הַשָּׁחוֹר וְלֹא נָבַח הַב־הַב. וְהָיָה שֶׁקֶט, שֶׁקֶט רַב מִסָּבִיב.

וּפִתְאֹם, וּפִתְאֹם, טִרְטוּר וְטִרְטוּר וְטִרְטוּר. וּפִתְאֹם בָּא הַטְּרַקְטוֹר הַצָּהֹב הַגָּדוֹל וְהִתְחִיל לְטַרְטֵר וְלִרְעֹשׁ בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת. שָׁלְחָה נָעֳמִי מִיָּד אֶת הַכְּלַבְלַב הַשָׁחוֹר:

– רוּץ מַהֵר וֶאֱמֹר לַטְּרַקְטוֹר שֶׁיִּזָּהֵר וְלֹא יִרְעַשׁ כָּל־כָּךְ.

רָץ הַכְּלַבְלַב מוּל הַטְּרַקְטוֹר וְנָהַם: טְרַקְטוֹר, טְרַקְטוֹר, אַל תִּרְעַשׁ כָּל־כָּךְ.

וְלֹא שָׁמַע הַטְּרַקְטוֹר וְלֹא הִפְסִיק לְטַרְטֵר. שָׁלְחָה נָעֳמִי גַם אֶת הַחֲתוּלָה הָאֲפוֹרָה:

– רוּצִי מַהֵר וְהַגִּידִי לוֹ שֶׁיִּזָּהֵר וְלֹא יָקִים רַעַשׁ כָּזֶה.

נִגְּשָׁהׁ הַחֲתוּלָה וְלָחֲשָׁה:

– טְרַקְטוֹר, טְרַקְטוֹר, שְׁמַע, אַל תָּקִים רַעַשׁ כָּזֶה. כָּאן אִמָּא שֶׁל נָעֳמִי יְשֵׁנָה. סַע בְּשֶׁקֶט, בְּבַקָּשָׁה.

וְלֹא שָׁמַע הַטְּרַקְטוֹר וְטִרְטֵר וְטִרְטֵר עוֹד יוֹתֵר וְעוֹד יוֹתֵר.

ּכָּעֲסָה נָעֳמִי מְאֹד, רָצָה וְנוֹפְפָה בְּיָדֶיהָ וְקָרְאָה בְּקוֹל גָּדוֹל:

– שֶׁקֶט, טְרַקְטוֹר טַרְטְרָן שֶׁכְּמוֹתְךָ! אֵינְךָ רוֹאֶה שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי יְשֵׁנָה? שֶׁקֶט! שֶׁקֶט: שֶׁקֶט! שֶׁקֶט!

אָז שָׁמַע סוֹף־סוֹף הַטְּרַקְטוֹר וְהִתְחִיל לְהַנְמִיךְ אֶת קוֹלוֹ. וּבְרֶגַע זֶה הֵקִיצָה אִמָּא שֶׁל נָעֳמִי, שִׁפְשְׁפָה אֶת עֵינֶיהָ וְאָמְרָה:

– כַּמָּה טוֹב יָשַׁנְתִּי, כָּמַּה יָפֶה נַחְתִּי! וְאֵיזֶה שֶׁקֶט הָיָה, אֵיזֶה שֶׁקֶט נִפְלָא!

– הַב־הַב־הַב! – נָבַח הַכְּלַבְלַב. – כִּי אֲנִי פֹּה כָּל הַזְּמַן שָׁמַרְתִּי!

– מְיָאוּ־מְיָאוּ! – קָפְצָה הַחֲתוּלָה, – כִּי אֲנִי פֹּה כָּל הַזְּמַן עָזַרְתִּי!

– טִרְטוּר! טִרְטוּר! רַק אֲנִי לֹא נִזְהַרְתִּי, – הִצְטַעֵר הַטְּרַקְטוֹר, – רַק אֲנִי קְצָת־קְצָת טִרְטַרְתִּי… עַכְשָׁו עֲלוּ כֻּלְכֶם וְנִסַּע לְטַיֵּל.

מִהֲרוּ נָעֳמִי הַקְּטַנָּה וְאִמָּא וְהַכְּלַבְלַב הַשָּׁחוֹר וְהַחֲתוּלָה הָאֲפוֹרָה וְעָלוּ כֻּלָּם־כֻּלָּם עַל הַטְּרַקְטוֹר וְנָסְעוּ לְטַיֵּל רָחוֹק־רָחוֹק.

המלצות קוראים
תגיות