מִכָּל הָעֵצִים שֶׁבֶּחָצֵר אוֹהֶבֶת אִילָנָה אֶת הַשְּׁקֵדִיָּה.

מִכָּל הַבָּתִּים וְהַבִּנְיָנִים – אֶת צְרִיף גַּן־הַיְלָדִים עִם הַגַּג הָאָדֹם וְהַמְטַפֵּס הַיָּרֹק.

וּמִכָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם – אֶת אַבָּא שֶׁלָּהּ.

אֶת הַשְּׁקֵדִיָּה הִיא אוֹהֶבֶת, כִּי פּוֹרַחַת הִיא בִּפְרָחִים לְבָנִים וְיָפִים, וְרֵיחָם מָתוֹק, וְהִיא גְדֵלָה עַל יַד גַּן־הַיְלָדִים מַמָּשׁ.

אֶת צְרִיף גַּן־הַיְלָדִים – כִּי שָׁם טוֹב לְשַׂחֵק וּלְצַיֵּר צִיּוּרִים, לִשְׁמוֹעַ סִפּוּרִים וּלְשִׁיר שִׁירִים.

וְאֶת אַבָּא שֶׁלָּהּ אוֹהֶבֶת אִילָנָה יוֹתֵר מִכָּל הָאֲנָשִׁים בָּעוֹלָם – וַאֲפִלּוּ יוֹתֵר מֵאִמָּא, – כִּי הוּא הִתְגַּיֵּס לַצָּבָא וְהָלַךְ לְהִלָּחֵם, וְהוּא חַיָּל וְגִבּוֹר וְהִיא כְּבָר מִזְּמַן־מִזְּמַן לֹא רָאֲתָה אוֹתוֹ.

כְּשֶׁעָבְרָה לְגַן־הַיְלָדִים הָיְתָה עוֹד הַשְּׁקֵדִיָּה נְמוּכָה וּקְטַנָּה, וְגַם אִילָנָה הָיְתָה קְטַנָּה. אָז עוֹד הָיָה צְרִיף גַּן הַיְלָדִים חָדָשׁ וְכָל חֲדָרָיו מְקֻשָּׁטִים, כָּל רָהִיטָיו צְבוּעִים בְּצֶבַע חָדָשׁ וְהַצַּעֲצוּעִים הָיוּ יָפִים־יָפִים. אָז סִדְּרוּ מְסִבָּה גְדוֹלָה, וְאַבָּא הָיָה, וְאִמָּא הָיְתָה, וְהָיָה טוֹב.

אַחַר־כָּךְ נָסַע אַבָּא, נָסַע הַרְחֵק־הַרְחֵק. וְרַק כָּתַב מִכְתָּבִים שֶׁאִמָּא הִקְרִיאָה לָהּ וְגַם שָׁלַח מַתָּנוֹת וּתְמוּנוֹת.

וְגַם אִילָנָה שָׁלְחָה לְאַבָּא הַרְבֵּה מַתָּנוֹת. הִיא צִיְּרָה צִיּוּרִים וְשָׁלְחָה וּכְרִיכָה יָפֶה לְסֵפֶר רָקְמָה וְשָׁלְחָה, וְגַם תִּיק קָטָן תָּפְרָה לוֹ בְּעַצְמָהּ.

לִפְנֵי שָׁנָה, בְּיוֹם־הַהֻלֶּדֶת שֶׁל אִילָנָה, שָׁלַח אַבָּא לֵיצָן גָּדוֹל וְיָפֶה לְגַן־הַיְלָדִים. לֵיצָן נֶחְמָד וְחָבִיב. כָּל הַיְלָדִים אָהֲבוּ לְשַׂחֵק עִם הַלֵּיצָן, אֲבָל יוֹתֵר מִכֻּלָּם אִילָנָה. כִּי זֶה אַבָּא שֶׁלָּהּ שָׁלַח. וְגַם הַלֵּיצָן אָהַב אוֹתָהּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת יֶתֶר הַיְלָדִים, כִּי הִיא נִזְהֲרָה תָּמִיד שֶׁלֹּא לְקַלְקֵל אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא לִקְרֹעַ אֶת תִּלְבָּשְׁתּוֹ הַיָּפָה, לֹא לִתְלֹשׁ אֶת כַּפְתּוֹרָיו הַמַּבְרִיקִים וְלֹא לְאַבֵּד אֶת פַּעֲמוֹנָיו הַמְצַלְצְלִים.

אֲבָל כָּל הַיְלָדִים לֹא כָּל־כָּךְ שָׁמְרוּ עַל הַלֵּיצָן, וְהוּא כְּבָר יָשָׁן וְקָרוּעַ. בְּגָדָיו מְרֻפָּטִים, צְבָעָיו הַיָּפִים דָּהוּ וְכֻלּוֹ עָלוּב וּמִסְכֵּן. וְגַם צְרִיף גַּן־הַיְלָדִים כְּבָר אֵינוֹ חָדָשׁ כְּשֶׁהָיָה, גַּם הוּא קְצָת יָשָׁן כְּבָר. וְאִילָנָה כְּבָר גְּדוֹלָה, וְהַשְּׁקֵדִיָּה גְּבֹהָה וְאַבָּא עוֹד לֹא גָמַר לְהִלָּחֵם וְעוֹד לֹא שָׁב.

*

יוֹם אֶחָד בָּאוּ הַבַּחוּרִים וְאָמְרוּ:

– הַגַּן הַזֶּה כְּבָר לֹא יָפֶה. הָרָהִיטִים לֹא טוֹבִים, הַקִּירוֹת סְדוּקִים, הַגַּג רָעוּעַ – נִבְנֶה גַּן חָדָשׁ.

הִתְפַּלְּאָה אִילָנָה: לָמָּה צְרִיכִים גַּן חָדָשׁ? הַגַּן הַזֶּה לֹא טוֹב, לֹא יָפֶה? לָהּ נִדְמֶה שֶׁלֹּא יָכֹל לִהְיוֹת גַּן יוֹתֵר טוֹב וְיוֹתֵר יָפֶה, וְהִיא גַם אָמְרָה לַבַּחוּרִים:

– אַתֶּם לֹא יוֹדְעִים, הַגַּן שֶׁלָּנוּ הוּא בּוּבָּה’לֶה וְלֹא נָחוּץ גַּן אַחֵר. הוּא רַק קְצָת־קְצָת יָשָׁן וְזֶה לֹא אִכְפַּת.

צָחֲקוּ הַבַּחוּרִים וְהָלְכוּ לָהֶם. וְכַעֲבֹר יוֹמַיִם הִתְחִילוּ לִמְדּוֹד אֶת הַשֶּׁטַח שֶׁמִּמּוּל הַצְּרִיף, וְלִנְעוֹץ מַקְלוֹת, וְלִמְתוֹחַ חֲבָלִים.

מַה זֶּה יִהְיֶה?

גַּן־יְלָדִים חָדָשׁ.

עָמְדוּ הַיְלָדִים וְהִסְתַּכְּלוּ. מוֹבִילִים לְבֵנִים וְחוֹל, מוֹבִילִים קְרָשִׁים וּבַרְזֶל. וְחוֹפְרִים וְדוֹפְקִים וּבוֹנִים.

עָמְדָה הַשְּׁקֵדִיָּה בְּאֶמְצַע וְהִסְתַּכְּלָה אַף הִיא. מִצִּדָּהּ הָאֶחָד הַצְּרִיף וּמִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי בּוֹנִים בָּיִת. וְלֹא הֵבִינָה לָמָּה.

אָמַר יוֹחָנָן:

– אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַבַּיִת הֶחָדָשׁ. הוּא יִהְיֶה פִּי אֶלֶף יוֹתֵר יָפֶה מִן הַצְּרִיף.

– גַּם אֲנִי! – אָמְרָה דִינָה. – מָתַי נֵצֵא מִן הַצְּרִיף וְנַעֲבֹר אֶל הַבַּיִת הֶחָדָשׁ, הַנֶּחְמָד?

הִבִּיטָה עֲלֵיהֶם אִילָנָה וְחָשְׁבָה: זֶה לֹא יָפֶה לֵאמוֹר כָּכָה עַל הַצְּרִיף הַיָּשָׁן. וְהִיא דַּוְקָא אוֹהֶבֶת אֶת הַצְּרִיף הַזֶּה, וְלָמָּה צְרִיכִים בָּיִת?

וְגַם הַשְּׁקֵדִיָּה חָשְׁבָה כָּמוֹהָ וְנוֹפְפָה בַּעֲנָפֶיהָ מוּל יוֹחָנָן וְדִינָה וְאָמְרָה:

– לֹא יָפֶה, לֹא יָפֶה!

אֲבָל הַיְלָדִים לֹא הִקְשִׁיבוּ כְּלָל. הֵם רָצוּ לָהֶם הָלְאָה, הָלְאָה, לִרְאוֹת אֶת הַבַּיִת הֶחָדָשׁ מִכָּל צְדָדָיו.

וְהַיָּמִים עָבְרוּ, וְהַבַּנָּאִים בָּנוּ, וְהַנַּגָּרִים דָּפְקוּ – וְהִנֵּה הַבַּיִת מוּכָן. בַּיִת יָפֶה וְגָדוֹל, בַּיִת גָּבֹהַּ וְלָבָן, וְחַלּוֹנוֹתָיו רַבִּים וְדַלְתוֹתָיו צְבוּעוֹת.

עָמַד מִמּוּלוֹ הַצְּרִיף הַקָּטָן, שָׁחוֹר וְכָפוּף, וְחַלּוֹנוֹתָיו הַקְּטַנִּים הִבִּיטוּ כְּמִתְבַּיְּשִׁים.

רִחֲמָה אִילָנָה מְאֹד עַל הַצְּרִיף הַיָּשָׁן. נִגְּשָׁה וְלִטְּפָה אֶת קִירוֹתָיו וְאָמְרָה:

– אַל תִּדְאַג, אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ יוֹתֵר מִכָּל הַבָּתִּים הַיָּפִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְדַי.

וְגַם הַשְּׁקֵדִיָּה הֵנִיעָה אֶת עֲנָפֶיהָ, נִגְעֶה בְּגַג הַצְּרִיף וְהִבְטִיחָה:

– גַּם אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ וְתָמִיד־תָּמִיד אֶגְדַּל עַל יָדֶךָ.

וְהַמְטַפֵּס הַיָּרֹק הֵצִיץ פְּנִימָה, לְתוֹךְ הַחֲדָרִים, וְלָחַשׁ:

– גַּם אֲנִי לֹא אֶעֱזֹב אוֹתְךָ. אֲנִי אֲכַסֶּה אוֹתְךָ מִסָּבִיב־בְּעָלַי הַיְרֻקִּים וְאַפְרִיחַ אֶת פְּרָחַי הָאֲדֻמִּים וְתִהְיֶה יָפֶה מִכָּל הַבָּתִּים הַחֲדָשִׁים.

*

– הַיּוֹם אֲנַחְנוּ אוֹרְזִים אֶת הַכֹּל וְעוֹבְרִים אֶל הַגַּן הֶחָדָשׁ – אָמְרָה אֶסְתֵּר הַגַּנֶּנֶת.

מָחֲאוּ הַיְלָדִים כַּף וְשָׂמְחוּ מְאֹד וּמִיָּד נִגְּשׁוּ לָעֲבוֹדָה:

אֶת הַצַּעֲצוּעִים הַיְשָׁנִים לֹא נִקַּח!

אֶת הַלֵּיצָן הַקָּרוּעַ נִזְרֹק!

וְהַשֻּׁלְחָנוֹת הַיְשָׁנִים, אֶסְתֵּר? וְהַכִּסְאוֹת?

– יְלָדִים, – הִסְבִּירָה אֶסְתֵּר – בַּבַּיִת הֶחָדָשׁ יֵשׁ לָנוּ רָהִיטִים חֲדָשִׁים וְצַעֲצוּעִים חֲדָשִׁים. תִּשְׁמְרוּ עַל הַכֹּל יָפֶה־יָפֶה, כֵּן?

כָּל הַיְלָדִים הִבְטִיחוּ לְאֶסְתֵּר וְרַק אִילָנָה שָׁתְקָה. וְרַק דָּבָר אֶחָד שָׁאֲלָה:

– וּמַה יִהְיֶה פֹּה, בַּצְּרִיף? מִי יָגוּר פֹּה?

– אֶת הַצְּרִיף הַזֶּה יִמְכְּרוּ לְאִישׁ סוֹחֵר אֶחָד בְּחֵיפָה וְהוּא יָבוֹא מָחָר, יְפָרֵק אוֹתוֹ וְיִקַּח בְּאוֹטוֹמוֹבִּילִים.

– לֹא צְרִיכִים לִמְכּוֹר אֶת הַצְּרִיף שֶׁלָּנוּ! אֲנַחְנוּ לֹא מַסְכִּימִים! – קָרְאָה אִילָנָה.

אֲנַחְנוּ לֹא מַסְכִּימִים, לֹא מַסְכִּימִים! – קָרְאוּ גַם יֶתֶר הַיְלָדִים, אַךְ מִיָּד שָׁכְחוּ כִּי הָיוּ עֲסוּקִים בַּאֲרִיזָה וּבְהַעֲבָרָה.

וְרַק אִילָנָה לֹא שָׁכְחָה. הִיא לָקְחָה אֶת הַלֵּיצָן שֶׁלָּהּ, הַקָּרוּעַ, וְיָצְאָה הַחוּצָה. וּבַחוּץ רָאֲתָה אֶת גַּג הַצְּרִיף וְהוּא כָּפוּף וְעָצוּב. וְהַשְּׁקֵדִיָּה הוֹרִידָה אֶת רֹאשָׁהּ, וַעֲנָפֶיהָ תְּלוּיִים בְּעֶצֶב. וּפִרְחֵי הַמְטַפֵּס חִוְרִים כְּנוֹבְלִים.

מַה יִּהְיֶה? חָשְׁבָה אִילָנָה. אֵיךְ יִקְחוּ מִכָּאן אֶת הַצְּרִיף?

וּמַה יִּהְיֶה עִם הַמְטַפֵּס, וּמַה יִּהְיֶה עִם הַשְּׁקֵדִיָּה?

בָּעֶרֶב בָּאָה אִילָנָה עִם הַלֵּיצָן לַגַּן לֵאמוֹר לַצְּרִיף שָׁלוֹם בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

וְהַגַּן הָיָה עָצוּב וָרֵיק. נִשְׁאֲרוּ כַּמָּה צַעֲצוּעִים שְׁבוּרִים וּבֻבּוֹת קְרוּעוֹת. וְהַכִּסְאוֹת עֲזוּבִים וְרֵיקִים וְהַשֻּׁלְחָנוֹת מְבֻיָּשִׁים.

וְשָׁם, מִמּוּל, עָמַד הַבַּיִת הַגָּדוֹל, הַיָּפֶה וְכֻלּוֹ מָלֵא רָהִיטִים חֲדָשִׁים וְצַעֲצוּעִים נֶהְדָּרִים.

יָשְׁבָה אִילָנָה בַּפִּנָּה, לָקְחָה אֶת הַלֵּיצָן עַל יָדֶיהָ וְשָׁתְקָה. שָׁתְקָה וְחָשְׁבָה. מָחָר יָבוֹאוּ וְיִקְחוּ אֶת הַצְּרִיף וְלֹא יִהְיֶה עוֹד צְרִיף. לוּ הָיָה אַבָּא שֶׁלָּהּ בַּבַּיִת – הָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ, וְהוּא הָיָה אוֹמֵר לַחֲבֵרִים שֶׁלֹּא צְרִיכִים לִמְכּוֹר אֶת הַצְּרִיף, וּוַדַּאי הָיוּ שׁוֹמְעִים בְּקוֹלוֹ, כִּי הוּא סַרְגֶ’נְט, וְהוּא מְנַצֵּחַ בַּמִּלְחָמָה, וְהוּא חָכָם, וְהוּא אַבָּא שֶׁלָּהּ!

אֲבָל אַבָּא אֵינֶנּוּ, וּמָחָר יָבוֹאוּ לָקַחַת אֶת הַצְּרִיף.

וְהַצְּרִיף עָצוּב. וְהַשְּׁקֵדִיָּה וְהַמְטַפֵּס עֲצוּבִים, מְבֹהָלִים.

אָמְרָה אִילָנָה לַלֵּיצָן:

– לֵיצָן, לֵיצָנִי, עֲנֵה אַתָּה לִי, מַה לַּעֲשׂוֹת?

אָמַר הַלֵּיצָן:

– אַל תִּדְאֲגִי, אִילָנָה. אֶפְשָׁר לְהַסְתִּיר אֶת הַצְּרִיף וְלֹא יִמְצְאוּ אוֹתוֹ.

– אֵיךְ נַסְתִּיר? הוּא גָדוֹל!

– עוֹד מְעַט וְתִרְאִי. אֲנִי יוֹדֵעַ עֵצָה. רַק תַּעֲשִׂי הַכֹּל־הַכֹּל מַה שֶּׁאֹמַר לָךְ. אִם תַּעַזְרִי לִי – נַסְתִּיר אֶת הַצְּרִיף, וְאַף אִישׁ בָּעוֹלָם לֹא יִמְצָא אוֹתוֹ.

– אֲנִי אֶעֱזֹר, אֲנִי אֶעֱזֹר! – קָרְאָה אִילָנָה בְּשִׂמְחָה. – אֲנִי כְּבָר גְּדוֹלָה וְיוֹדַעַת לַעֲבוֹד.

וְהִיא עָשְׂתָה כָּל מַה שֶּׁהַלֵּיצָן אָמַר לָהּ. רַבָּה־רַבָּה הָיְתָה הָעֲבוֹדָה, אֲבָל כָּל הַצַּעֲצוּעִים וְכָל הַמִּשְׂחָקִים הַיְשָׁנִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עָזְרוּ עַל יָדָם.

הָלְכוּ וּבִקְּשׁוּ מִפִּרְחֵי הַשְּׁקֵדִיָּה אֶת הַלֹּבֶן וְעָשׂוּ קִירוֹת לְבָנִים לַצְּרִיף מִבִּפְנִים וְקִירוֹת לְבָנִים מִבַּחוּץ.

בִּקְשׁוּ מִפִּרְחֵי הַמְטַפֵּס הָאֲדֻמִּים אֶת הָאֹדֶם – וְעָשׂוּ גַג חָדָשׁ, אָדֹם וְיָפֶה.

בִּקְשׁוּ מִן הַשְּׁבִילִים בַּגִּנָּה אֲבָנִים וְחוֹל וְהֵקִימוּ עַמּוּדִים יָפִים וּמִרְפָּסוֹת גְּדוֹלוֹת מִכָּל הַצְּדָדִים.

מִמֵּי הַבְּרֵכָה הַקְּטַנָּה, הַשְּׁקוּפִים כְּמוֹ רְאִי זְכוּכִית – קִבְּלוּ שְׁמָשׁוֹת וְקָבְעוּ חַלּוֹנוֹת בְּהִירִים וְיָפִים.

וְכוֹכְבֵי מָרוֹם נָתְנוּ לָהֶם מֵאוֹרָם, וַיִּהְיוּ פַּנָּסִים רַבִּים וּמְנוֹרוֹת יָפוֹת עַל הַתִּקְרָה מִבִּפְנִים וְעַל הַקִּירוֹת מִבַּחוּץ, וַיְהִי הַכֹּל מוּאָר אוֹר בָּהִיר וְנוֹצֵץ.

וְאַחַר־כָּךְ עוֹד צָבַע הַלֵּיצָן אֶת כָּל הָרָהִיטִים בִּפְנִים. וְאִילָנָה תִּקְּנָה אֶת כָּל הַבֻּבּוֹת וְהַצַּעֲצוּעִים, וְגַם בְּגָדִים חֲדָשִׁים תָּפְרָה לַלֵּיצָן. וּוִילָאוֹת יָפִים תָּלְתָה עַל הַחַלּוֹנוֹת. וְגַם צִיּוּרִים רַבִּים צִיְּרָה וְתָלְתָה אוֹתָם עַל הַקִּירוֹת מִסָּבִיב.

וְהַמְטַפֵּס כִּסָּה אֶת הָעַמּוּדִים הַלְּבָנִים שֶׁל הַמִּרְפָּסוֹת בְּעָלָיו הַיְרֻקִּים וּבִפְרָחָיו הָאֲדֻמִּים.

וּכְשֶׁהָיָה הַכֹּל גָּמוּר – אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר אֶת הַצְּרִיף שֶׁל הַגַּן הַיָּשָׁן. כָּל־כָּךְ גָּדוֹל הָיָה וְיָפֶה וְחָדָשׁ. וְרַק לְפִי הַשְּׁקֵדִיָּה הָעוֹמֶדֶת קָרוֹב־קָרוֹב הִכִּירָה אִילָנָה אֶת הַצְּרִף הַקּוֹדֵם.

וְהַלֵּיצָן הִנִּיחַ אֶת אֶצְבָּעוֹ עַל שְׂפָתָיו וְלָחַשׁ:

– סוֹד, לֹא לְגַלּוֹת!

וְאִילָנָה שָׂמָה אַף הִיא אֶצְבָּעָהּ עַל פִּיהָ וְחָזְרָה:

– סוֹד!

וְהַבֻּבּוֹת וְהַצַּעֲצוּעִים הַמְתֻקָּנִים רָמְזוּ זֶה לָזֶה:

– הָס!

וַעֲלֵי הַמְטַפֵּס הָרַבִּים לָחֲשׁוּ: הַסּוּ, הָס…

וְהַשְּׁקֵדִיָּה לֹא אָמְרָה כְּלוּם, וְרַק עֲנָפֶיהָ לִטְּפוּ חֶרֶשׁ אֶת הַגַּג הַיָּפֶה.

*

בַּבֹּקֶר קָמוּ הַחֲבֵרִים לַעֲבוֹדָה וְלֹא הִכִּירוּ אֶת הַמָּקוֹם.

מַה זֶּה? עוֹמְדִים שְׁנֵי בָּתִּים יָפִים, לְבָנִים, חֲדָשִׁים, בְּאֶמְצַע עוֹמֶדֶת הַשְּׁקֵדִיָּה וְהַצְּרִיף אֵינֶנּוּ.

– מַה זֶּה? – צָעֲקוּ, – מֵאַיִן הַבַּיִת הַזֶּה, וְאֵיפֹה הַצְּרִיף? – וְרָצוּ מַהֵר לְצַלְצֵל בַּפַּעֲמוֹן. צִלְצְלוּ כְּמוֹ בִּשְׁעַת שְׂרֵפָה.

בָּאוּ הַכֹּל. עָזְבוּ בַּשָּׂדֶה אֶת הַטְּרַקְטוֹרִים, בַּנַּגָּרִיָּה אֶת הַמַּשּׂוֹרִים, בַּמִּטְבָּח אֶת הַסִּירִים, בָּרֶפֶת אֶת הַפָּרוֹת, בַּלּוּל אֶת הָעוֹפוֹת – הַכֹּל רָצוּ לַחֲזוֹת בַּמַּחֲזֶה הַמּוּזָר. וְאִישׁ לֹא הֵבִין מַה קָּרָה, וְהַכֹּל שָׁאֲלוּ וְאִישׁ לֹא יָדַע לַעֲנוֹת.

נִגְּשׁוּ הַבַּנָּאִים אֶל בִּנְיַן הַפְּלָאִים וּמִשְּׁשׁוּ אֶת הַקִּירוֹת:

– בֶּטּוֹן! – אָמַר אֶחָד.

– לְבֵנִים! – אָמַר הַשֵּׁנִי.

– אֲבָנִים! – אָמַר הַשְּׁלִישִׁי.

וְהָיְתָה בֶּהָלָה גְדוֹלָה וּמְהוּמָה.

וּפִתְאֹם בָּא לֶחָצֵר, בְּאוֹטוֹ גָדוֹל, הָאִישׁ הַסּוֹחֵר מֵחֵיפָה, וּבִקֵּשׁ כִּי יַרְאוּ לוֹ אֶת מְקוֹם הַצְּרִיף, הוּא בָּא לְפָרֵק אוֹתוֹ.

אָמְרוּ לוֹ הַחֲבֵרִים:

– אֲנַחְנוּ מִצְטַעֲרִים מְאֹד, אֲבָל הַצְּרִיף אֵינֶנּוּ.

– מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת: אֵינֶנּוּ? עוֹד אֶתְמוֹל אֲמַרְתֶּם כִּי תִּמְכְּרוּ לִי צְרִיף, וּלְאָן הוּא נֶעְלַם? אֵיפֹה הִסְתַּרְתֶּם אוֹתוֹ?

– אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַסְתִּיר צְרִיף? – טָעֲנוּ הַחֲבֵרִים. – גַּם אֲנַחְנוּ מִצְטַעֲרִים מְאֹד, אֲבָל הוּא אֵינֶנּוּ, מַה לַּעֲשׂוֹת?

– אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת? כָּעַס הַסּוֹחֵר עוֹד יוֹתֵר. – אוּלַי גָּנְבוּ אוֹתוֹ?

– אוּלַי, – אָמְרוּ הַחֲבֵרִים, – אוּלַי הָיוּ גַנָּבִים בַּלַּיְלָה וְגָנְבוּ. אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת לֹא יוֹדְעִים.

אָז אָמַר הַשּׁוֹמֵר:

– לֹא הָיוּ פֹּה שׁוּם גַּנָּבִים. אֲנִי שָׁמַרְתִּי פֹּה כָּל הַלַּיְלָה, וְשׁוּם גַּנָּב לֹא הָיָה כָּאן.

כָּעַס הַסּוֹחֵר כַּעַס נוֹרָא וְקָרָא לַמִּשְׁטָרָה. בָּאוּ שׁוֹטְרִים וְחִפְּשׂוּ בְּכָל הַמֶּשֶׁק וּבַשָּׂדוֹת – וְלֹא מָצְאוּ אֶת הַצְּרִיף הַזֶּה.

אָמְרוּ הַשּׁוֹטְרִים לַסּוֹחֵר:

– אוּלַי אַתָּה טוֹעֶה? אוּלַי הָיָה צְרִיף כָּזֶה בְּמֶשֶׁק אַחֵר?

וְהַסּוֹחֵר כְּבָר הָיָה נִרְגָּז כָּל־כָּךְ, כָּל־כָּךְ מְבֻלְבָּל, שֶׁלִּבְסוֹף הִתְחִיל לְפַקְפֵּק גַּם הוּא: – אוּלַי זֶה הָיָה בֶּאֱמֶת בְּמֶשֶׁק אַחֵר… קָם וְנָסַע לִמְשָׁקִים אֲחֵרִים לְחַפֵּשׂ, אוּלַי שָׁם יִמְצָא אֶת הַצְּרִיף הַזֶּה.

וְאִישׁ לֹא יָדַע, וְאִישׁ לֹא פִּלֵּל וְלֹא נִחֵשׁ כִּי הַצְּרִיף הַיָּשָׁן בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד.

*

לְאַחַר שֶׁהִתְפַּזְּרוּ הַכֹּל וְחָזְרוּ לַעֲבוֹדָתָם, שָׁאַל הַלֵּיצָן אֶת אִילָנָה:

– עַכְשָׁו אַתְּ מְרֻצָּה?

– כֵּן, כֵּן! עַכְשָׁו אֲנִי שְׂמֵחָה כָּל־כָּךְ, כָּל־כָּךְ מְאֻשֶּׁרֶת! אַתָּה נֶהְדָּר, אַתָּה חָכָם לֵיצָנִי! – קָרְאָה אִילָנָה בְּשִׂמְחָה וְיָצְאָה אִתּוֹ בְּמָחוֹל.

רִקּוּד שָׂמֵחַ רָקְדָה אִילָנָה עִם הַלֵּיצָן, רִקּוּד שָׂמֵחַ וְעַלִּיז מְאֹד, וּפִרְחֵי הַמְטַפֵּס הָאֲדֻמִּים קָפְצוּ־רָקְדוּ גַם הֵם, וְחַלּוֹנוֹת הַצְּרִיף הִזְהִירוּ מִשִּׂמְחָה, וְהַשְּׁקֵדִיָּה מָחֲאָה בַּעֲנָפֶיהָ כְּמוֹ בְּכַפַּיִם מֵרֹב נַחַת.

אַךְ לְפֶתַע פִּתְאֹם נִשְׁמְעָה צְפִירַת מְכוֹנִית בֶּחָצֵר. צְפִירָה רָמָה מְאֹד הַנִּשְׁמַעַת לְמֵרָחוֹק.

– הוֹי שׁוּב פַּעַם בָּא אוֹטוֹ! – נִבְהֲלָה אִילָנָה. – וְשֶׁמָּא חָזַר הָאִישׁ הַסּוֹחֵר לְחַפֵּשׂ אֶת הַצְּרִיף?..

– שֶׁיְּחַפֵּשׂ! – אָמַר הַלֵּיצָן, – מָה אִכְפַּת לָךְ? וְאוּלַי זֶה, בִּכְלָל, לֹא הָאוֹטוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַהוּא? אוּלַי זֶה, בִּכְלָל, בָּא מִישֶׁהוּ אַחֵר?..

כָּךְ אָמַר הַלֵּיצָן וְעֵינָיו צָחֲקוּ וְהִבְרִיקוּ.

– אוּלַי בֶּאֱמֶת בָּא מִישֶׁהוּ אַחֵר? – נָעוּ עַנְפֵי הַשְּׁקֵדִיָּה.

– אוּלַי… – חִיְּכוּ פִּרְחֵי הַמְטַפֵּס.

לָקְחָה אִילָנָה אֶת הַלֵּיצָן עַל יָדֶיהָ וְרָצָה לִרְאוֹת.

וְעַל יַד הָאוֹטוֹ – הֲמוֹנַי הֲמוֹנִים שֶׁל חֲבֵרִים. וְעַל יַד הָאוֹטוֹ קוֹלוֹת קְרִיאָה וּצְחוֹק.

– מִי זֶה בָּא? – עָמְדָה אִילָנָה עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלֶיהָ וּפִתְאֹם הֵעִיפוּ אוֹתָהּ שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת אַמִּיצוֹת לְמַעְלָה, גָּבֹהַּ־גָּבֹהַּ, מֵעַל לְרָאשִׁי הַחֲבֵרִים…

הוֹי! – קָרְאָה אִילָנָה, – מִי זֶה?

– מִי זֶה? נַחֲשִׁי!.. – קָרָא קוֹל שָׂמֵחַ מֵאֲחוֹרֶיהָ.

– אַבָּא!

כֵּן, זֶה הָיָה אַבָּא.

אַבָּא שֶׁל אִילָנָה.

עַכְשָׁו הוּא כְּבָר גָּמַר לְהִלָּחֵם וּבָא, סוֹף־סוֹף, הַבַּיְתָה אֶל אִילָנָה הַקְּטַנָּה שֶׁלּוֹ.