רקע
פניה ברגשטיין
בַּרְוְזֵי־הַזָּהָב שֶׁל דָּנִי
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: הקיבוץ המאוחד; 1976

 

דָּנִי מְסַפֵּר סִפּוּרִים

דָּנִי כְּבָר גְּדוֹל, בֶּן חָמֵשׁ וָחֵצִי. וְיוֹדֵעַ הוּא כָּל מַה שֶּׁיּוֹדְעִים חֲבֵרָיו בְּנֵי גִּילוֹ. לָרוּץ מַהֵר וְרָחוֹק הוּא יוֹדֵעַ, לְטַפֵּס עַל עַמּוּד וְעַל עֵץ וְעַל חֶבֶל, לִשְׂחוֹת בִּבְרֵכָה וְגַם לִרְכֹּב עַל סוּס – כְּמוּבָן, בְּעֶזְרַת אַבָּא. הוּא יוֹדֵעַ גַּם לְצַיֵּר וּלְכַיֵּר וְלָשִׁיר שִׁירִים, כְּכָל הַיְלָדִים חֲבֵרָיו. אֲבָל יֵשׁ דָּבָר שֶׁרַק הוּא, דָּנִי, יוֹדֵעַ וְאֵין כָּמוֹהוּ: דָּנִי הַקָּטָן מְסַפֵּר סִפּוּרִים לְהַפְלִיא. עַל כֵּן אוֹהֲבִים הַיְלָדִים אֶת דָּנִי מְאֹד מְאֹד. וּבַבֹּקֶר, אַךְ יֵעוֹרוּ מִשְּׁנָתָם, וְהַמְטַפֶּלֶת לֹא בָּאָה עֲדַיִן, הֵם מְבַקְּשִׁים:

– דָּנִי, סַפֵּר לָנוּ סִפּוּר מִסִּפּוּרֶיךָ!

בָּעֶרֶב, לְאַחַר שֶׁהִשְׁכִּיבוּ הַהוֹרִים אֶת יַלְדֵיהֶם בַּמִּטּוֹת, הֵם מְכַבִּים אֶת הַחַשְׁמַל וְהוֹלְכִים לָהֶם. וְהַיְלָדִים אֵינָם חֲפֵצִים לִישׁוֹן כְּלָל וּכְלָל, אָז אוֹמְרִים הֵם:

– דָּנִי, סַפֵּר לָנוּ מַעֲשִׂיָּה מִמַּעֲשִׂיּוֹתֶיךָ!

וּבְשָׁעָה שֶׁהַיְלָדִים חוֹלִים וְשׁוֹכְבִים בַּחֲדַר־הַחוֹלִים, טוֹב לָהֶם אִם דָּנִי אִתָּם. הַיּוֹם אָרֹךְ כָּל־כָּךְ וּמְשַׁעְמֵם, אָז הֵם מְבַקְּשִׁים:

– דָּנִי, סַפֵּר לָנוּ אַגָּדָה מֵאַגָּדוֹתֶיךָ!

וְדָנִי מְסַפֵּר בְּרָצוֹן רָב. וְכָל פַּעַם סִפּוּר אַחֵר לוֹ, סִפּוּר חָדָשׁ.

וַדַּאי תִּשְׁאֲלוּ: מִנַּיִן לוֹ, לַיֶּלֶד, כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה סִפּוּרִים וּמַעֲשִׂיּוֹת? – פָּשׁוּט: דָּנִי רוֹאֶה הַכֹּל, וְעַל כָּל מַה שֶּׁיִּרְאֶה יְסַפֵּר סִפּוּר. וְאַחֲרֵי שֶׁהוּא מְסַפֵּר רוֹאִים כָּל הַיְלָדִים אֶת אֲשֶׁר רָאָה דָנִי.

דָּנִי גַם שׁוֹמֵעַ. הַרְבֵּה צְלִילִים הוּא שׁוֹמֵעַ. וְגַם עַל הַצְּלִילִים יְסַפֵּר סִפּוּרִים. וְאַחֲרֵי שֶׁהוּא מְסַפֵּר, שׁוֹמְעִים כָּל הַיְלָדִים אֶת אֲשֶׁר שָׁמַע דָּנִי.


 

בַּבֹּקֶר

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּשָׁעָה שֶׁקֶּרֶן־אוֹר חוֹדֶרֶת בְּעַד הַתְּרִיס, וּבַחֶדֶר מִשְׂתָּרֵעַ פַּס רָחָב שֶׁל אוֹר, אוֹמֵר דָּנִי:

– יְלָדִים, הִנֵּה דֶרֶךְ, הִנֵּה דֶרֶךְ כְּחֻלָּה! וְעַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ רָצִים לָהֶם הֲמוֹן־הֲמוֹן גַּרְגְּרִים דַּקִּים, דַּקִּיקִים וּזְהַבְהַבִּים. הַגַּרְגְּרִים הֵם שְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ. הֵם רָצִים מַהֵר־מַהֵר, כְּמוֹ בְּתַחֲרוּת. מִי שֶׁיַּגִּיעַ רִאשׁוֹן, הוּא יְקַבֵּל אֶת הַפְּרָס.

– כָּל־כָּךְ קְטַנִּים?

– כֵּן. גַּמְדּוֹנִים קְטַנְטַנִים, נַנְסוֹנִים, נִדְחָפִים וְנִדְחָקִים, אָצִים וְרָצִים. כָּל גַּרְגֵּר רוֹצֶה לְהַגִּיעַ רִאשׁוֹן.

כָּל הַיְלָדִים שֶׁבַּמִּטּוֹת זוֹקְפִים רָאשֵׁיהֶם. כֻּלָּם מִסְתַּכְּלִים בְּקַו־הָאוֹר וּבַגַּמְדּוֹנִים הַקְּטַנִּים, הַפְּעוּטוֹנִים.

– וְאֵיפֹה הַמֶּלֶךְ? – שׁוֹאֵל עֻזִּי.

– שָׁם, רָחוֹק… – מַרְאֶה דָנִי בְּאֶצְבַּע אֶל מֵעֵבֶר לַתְּרִיס – שָׁם הוּא יוֹשֵׁב.

– נָכוֹן, – מַסְכִּימִים הַיְלָדִים.

– וּמַה יִּהְיֶה כְּשֶׁהָרִאשׁוֹן יַגִּיעַ לַמַּטָּרָה? – שׁוֹאֵל גִּדְעוֹן.

– כְּשֶׁהָרִאשׁוֹן יַגִּיעַ לַמַּטָּרָה – מַמְשִׁיךְ דָּנִי, – אָז יַעַמְדוּ כָּל הַגַּמְדּוֹנִים וְלֹא יָרוּצוּ עוֹד. הַמֶּלֶךְ יָקוּם מִכִּסְאוֹ לִכְבוֹד הַגַּמְדּוֹן שֶׁזָּכָה בַּפְּרָס וְיוֹשִׁיט לוֹ שַׁרְבִיט זְהָבוֹ הַנּוֹצֵץ, וְהַכֹּל יִהְיֶה מוּאָר בְּאוֹר בָּהִיר, יָפֶה.

עֵינֵי הַיְלָדִים נְשׂוּאוֹת אַל קַו־הָאוֹר, מְצַפּוֹת. פִּתְאֹם פּוֹתַחַת הַמְטַפֶּלֶת מִבַּחוּץ אֶת תְּרִיס הַחַלּוֹן.

– הוֹי, עַכְשָׁו הִגִּיעַ! הָרִאשׁוֹן הִגִּיעַ! – קוֹרְאִים הַיְלָדִים בְּשִׂמְחָה.

– כֵּן, הוּא הִגִּיעַ, – אוֹמֵר דָּנִי. – הַמֶּלֶךְ קָם מִכִּסְאוֹ…

וְכָל הַיְלָדִים רוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל הַזּוֹרֵחַ מִכִּתְרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, מִשַּׁרְבִיט הַזָּהָב שֶׁלּוֹ…

אוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנֶסֶת הַמְטַפֶּלֶת, וְהַסִּפּוּר נִגְמַר. הַמֶּלֶךְ קָם מִכִּסְאוֹ. וְגַם הַיְלָדִים קָמִים מִמִּטוֹתֵיהֶם וְרָצִים הַחוּצָה, לְשַׂחֵק.


 

עֲנָנִים

דָּנִי רוֹאֶה עֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם. הוּא קוֹרֵא לַיְלָדִים שֶׁיָּבוֹאוּ וְיִרְאוּ גַם הֵם. וְכָךְ הוּא אוֹמֵר:

– הִנֵּה הוֹלֵךְ הַטּוֹרֵף הָאַכְזָרִי, הִנֵּה הוֹלֵךְ הָאַרְיֵה הַגָּדוֹל… אֵיזֶה לֹעַ פָּעוּר, אֵיזֶה לֹעַ עֲנָקִי! הִנֵּה הוּא בּוֹלֵעַ כִּבְשָׂה, הִנֵּה הוּא בּוֹלֵעַ כֶּלֶב, הִנֵּה הוּא בּוֹלֵעַ עוֹף גָּדוֹל… וְעַכְשָׁו הוּא כְּבָר שָׂבֵעַ, שָׂבֵעַ וְעָיֵף וְשָׁמֵן מְאֹד. הוּא רוֹבֵץ לָנוּחַ, כִּי הוּא כָּל־כָּךְ כָּבֵד, שֶׁקָּשֶׁה לוֹ אֲפִלּוּ לָזוּז… אֲבָל הִנֵּה בָּאִים הַגִּבּוֹרִים, אַתֶּם רוֹאִים? הִנֵּה בָּאִים הַגִּבּוֹרִים הָעֲנָקִים. הֵם יוֹצְאִים לִרְדּוֹף אַחַר הָאַרְיֵה. הֵם רוֹדְפִים וְרוֹדְפִים, וְהָאַרְיֵה בּוֹרֵחַ. וְהִנֵּה תּוֹלְשִׁים מִמֶּנּוּ אֶת זְנָבוֹ, וְהִנֵּה מוֹרְטִים אֶת רַעְמָתוֹ. וְהִנֵּה מוֹלְקִים אֶת רֹאשׁוֹ. וְהוּא כְּבָר שָׁמֵן פָּחוֹת. וְהוּא כְּבָר רָזֶה כִּמְעַט. וְהִנֵּה הוּא כְּבָר רָזֶה מְאֹד,

רָזֶה וְקָטָן. זֶהוּ עֹנֶשׁ לָאַרְיֵה הַטּוֹרֵף. כָּל הָעֲנָקִים, כָּל הַגִּבּוֹרִים הִתְנַפְּלוּ עָלָיו – וְאֵינֶנּוּ…

– אֵיפֹה הוּא? – שׁוֹאֶלֶת דִּינָה הַקְּטַנָּה. – אֵיפֹה הָאַרְיֵה עַכְשָׁו?

– הוּא אֵינֶנּוּ. נִצְּחוּ אוֹתוֹ. וְלִכְבוֹד הַנִּצָּחוֹן סִדְּרוּ הַכְּבָשִׂים חֲגִיגָה. כָּל הַכְּבָשִׂים וְכָל הַכְּלָבִים. כֻּ–לָּ–ם.

– כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה?

– כֵּן, כֻּלָּם. הֵם שְׂמֵחִים שֶׁהָאַרְיֵה הָרַע אֵינֶנּוּ. הֵם וְרֻדִּים וְיָפִים מִשִּׂמְחָה. עַכְשָׁו הֵם יְכוֹלִים כְּבָר לְטַיֵּל בְּשֶׁקֶט, בְּנַחַת.

– מִפְּנֵי שֶׁהָאַרְיֵה הָרַע כְּבָר אֵינֶנּוּ! – אוֹמֶרֶת אוֹרָה.

– וְזֶה הַכֹּל? וְזֶה הַסּוֹף? – שׁוֹאֵל דֻּבִּי.

– כֵּן, זֶה הַסּוֹף. – אוֹמֵר דָּנִי. – הָאַרְיֵה הָרַע כְּבָר אֵינֶנּוּ. דַּי!


 

גֶּשֶׁם


בָּעֶרֶב, בְּשָׁעָה שֶׁהַיְלָדִים שׁוֹכְבִים כְּבָר בַּמִּטּוֹת וּבַחוּץ חֹשֶׁךְ וְגֶשֶׁם, מִתְעַטְּפִים הֵם יָפֶה בִּשְׂמִיכוֹתֵיהֶם הַחַמּוֹת, אַךְ אֵין הֵם יְכוֹלִים לְהֵרָדֵם.

גֶּשֶׁם יוֹרֵד וּפוֹסֵק. וְכָךְ דּוֹפְקוֹת הַטִּפּוֹת:

דְּפִיק, דְּפוֹק,

פִּיק, פּוֹק,

יִק, יוֹק,

וְדַי, נִפְסָק.

וְעוֹד פַּעַם: דְּפִיק וּדְפוֹק,

פִּיק וּפוֹק,

יִק וְיוֹק,

וְדַי, שׁוּב נִפְסָק.

– מַה זֶּה, דָּנִי? מַה זֶּה?

– אֵלֶּה הָאֶפְרוֹחִים הַקְּטַנִּים הַמְנַקְּרִים בָּרְגָבִים.

– לָמָּה?

– מִפָּנַי שֶׁהָאֲנָשִׁים חָרְשׁוּ כְּבָר אֶת כָּל הָאֲדָמָה. גַּם זָרְעוּ, וְהַיּוֹרֶה כְּבָר יָרַד. וְשׁוּם דָּבָר לֹא נָבַט.

– לָמָּה?

– מִפְּנֵי שֶׁהַגַּרְעִין קָטָן, קָטָן. וְהַנֶּבֶט חַלָּשׁ, חַלָּשׁ. וְהָרֶגֶב גָּדוֹל וְכָבֵד. וְהוּא לוֹחֵץ, לוֹחֵץ, וּכְשֶׁהַגֶּשֶׁם הַגָּדוֹל נִפְסָק, אָז בָּאוֹת הַטִּפּוֹת הַקְּטַנּוֹת וְהֵן מְנַקְּרוֹת בַּמַּקּוֹרִים הַקְּטַנִּים, הַדַּקִּים, כְּמוֹ אֶפְרוֹחִים הֵן מְנַקְּרוֹת בָּאֲדָמָה. אַתֶּם שׁוֹמְעִים?

דְּפִיק, דְּפוֹק,

פִּיק, פּוֹק,

יִק, יוֹק…

כְּמוֹ בְּמַקּוֹרִים דַּקִּים.

– נָכוֹן, – אוֹמְרִים הַיְלָדִים.

– מָה הֵן עוֹשׂוֹת? – שׁוֹאֶלֶת אוֹרָה.

– כָּל הַמַּקּוֹרִים הַקְּטַנִּים דּוֹפְקִים, – מַסְבִּיר דָּנִי – מְנַקְּרִים וְדוֹפְקִים וּפוֹתְחִים חַלּוֹן בָּרֶגֶב הַקָּשֶׁה. וְאַחַר־כָּךְ מַתְחִילִים לִמְשׁוֹךְ אֶת הַנֶּבֶט. מוֹשְׁכִים וּמוֹשְׁכִים אוֹתוֹ לְמַעְלָה־לְמַעְלָה מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה, עַד שֶׁהוּא מֵצִיץ הַחוּצָה.

– וְזֶה קָשֶׁה?

– קָשֶׁה מְאֹד. לְכָל נֶבֶט מְנַקְּרוֹת הַרְבֵּה הַרְבֵּה טִפּוֹת. אוּלַי שְׁלשׁ מֵאוֹת וְאוּלַי אֲפִלּוּ אֶלֶף. כִּי הֵן קְטַנּוֹת מְאֹד. וְאֵין רוֹאִים אוֹתָן, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְנַקְּרוֹת רַק בַּלַּיְלָה.

– רַק בַּלַּיְלָה מְנַקְּרוֹת הַטִּפּוֹת? וּמָה הֵן עוֹשׂוֹת בַּיּוֹם?

– בַּיּוֹם הֵן רוֹקְדוֹת. בַּיּוֹם הֵן שְׂמֵחוֹת. בַּיּוֹם הֵן נָחוֹת, יְשֵׁנוֹת.

– בַּלַּיְלָה הֵן עוֹבְדוֹת, וּבַיּוֹם הֵן צְרִיכוֹת לָנוּחַ.

– כְּמוֹ הַשּׁוֹמֵר. – אוֹמֵר גִּדְעוֹן.

– וּכְמוֹ שׁוֹמֶרֶת־לַיְלָה. – מוֹסִיפָה חַנָּה.

– נָכוֹן. – אוֹמֵר עֻזִּי.

אָז נִרְדָּמִים הַיְלָדִים, הֵם יְשֵׁנִים.


 

דָּנִי מְסַפֵּר לְעַצְמוֹ

חוֹשְׁבִים אַתֶּם, כִּי אֵלֶּה כָּל סִפּוּרָיו שֶׁל דָּנִי? – לֹא וָלֹא! יֵשׁ סִפּוּרִים שֶׁדָּנִי אֵינוֹ מְסַפֵּר לַיְלָדִים. אֵלֶּה הֵם הַסִּפּוּרִים שֶׁבְּסוֹד. עֲלֵיהֶם הוּא חוֹשֵׁב בַּלַּיְלָה, בְּשֶׁקֶט, בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּל יְשֵׁנִים. עֲלֵיהֶם הוּא חוֹשֵׁב בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל־יַד הַחֶדֶר וּמְחַכֶּה לְאִמָּא שֶׁתַּחֲזֹר מִן הַמִּקְלַחַת.

סִפּוּר אֶחָד שֶׁדָּנִי לֹא סִפֵּר לַיְלָדִים הָיָה –


 

עַל פְּרָחִים וְעַל פַּרְפָּרִים

הַפְּרָחִים וְהַפַּרְפָּרִים הָיוּ פַּעַם אֲחֵרִים, לֹא כְּמוֹ עַכְשָׁו. גַּם אָז הָיוּ יָפִים, נֶחְמָדִים, וְהַכֹּל אָהֲבוּ לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם. אֲבָל אָז הָיוּ יַחַד. לֹא פַּרְפָּרִים לְחוּד, שֶׁיּוֹדְעִים לָעוּף, וּפְרָחִים לְחוּד, שֶׁצּוֹמְחִים בַּגִּנָּה. כֻּלָּם הָיוּ מִשְׁפָּחָה אַחַת. יָפִים, מַרְהִיבִים בְּצִבְעֵיהֶם הָיוּ, קַלִּים וּמְפִיצִים רֵיחַ מָתוֹק לְמֵרָחוֹק. וְכֻלָּם יָדְעוּ לָעוּף, וְכֻלָּם יָדְעוּ לַעֲמוֹד עַל קְצֵה גִבְעוֹל דֶּשֶׁא וּלְהִתְנַדְנֵד בָּרוּחַ. הֵם הָיוּ שְׂמֵחִים וְיָפִים תָּמִיד וּמִלְאוּ אֶת כָּל הַשָּׂדוֹת וְהַגַּנִּים וְאֶת הָאֲוִיר מִסָּבִיב. יָפִים הָיוּ בְּעוּפָם וְיָפִים בְּנוּחָם. וְכָל מִי שֶׁרָאָה אוֹתָם הָיָה לִבּוֹ מִתְמַלֵּא שִׂמְחָה.

אֲבָל בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה קוֹסֵם אֶחָד, קוֹסֵם רַע מְאֹד. מְכֹעָר בְּמַרְאֵהוּ הָיָה וְלִבּוֹ מָלֵא קִנְאָה בְּכָל דָּבָר יָפֶה וָטוֹב. בְּיִחוּד הִתְקַנֵּא בַּפְּרָחִים־הַפַּרְפָּרִים, הַיָּפִים וְהָעַלִּיזִים. הוּא חָפֵץ שֶׁהֵם יִהְיוּ עֲצוּבִים, עֲצוּבִים וְלֹא יָפִים. מֶה עָשָׂה? – קָסַם לָהֶם שֶׁלֹּא יִהְיוּ עוֹד מִשְׁפָּחָה אַחַת. הֵרִים אֶת יָדוֹ וְאָמַר מִלִּים שֶׁל סוֹד, שָׁרַק הוּא יָדַע אוֹתָן, וְכָל אֵלֶּה שֶׁהִתְעוֹפְפוּ אוֹתָהּ שָׁעָה לַהֲנָאָתָם, נֶהְפְּכוּ מִיָּד לְבַעֲלֵי־כְּנָפַיִם הַמִּתְעוֹפְפִים בָּאֲוִיר, וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לְהִצָּמֵד אֶל כָּל גִּבְעוֹל וָדֶשֶׁא וְלִהְיוֹת כִּפְרָחִים. וְאֵלֶּה שֶׁנָּחוּ אוֹתָהּ שָׁעָה עַל הַגִּבְעוֹלִים, נִשְׁאֲרוּ צְמוּדִים אֲלֵיהֶם וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לְהִתְרוֹמֵם וְלָעוּף.

כָּךְ עָשָׂה הַקּוֹסֵם הָרַע וְחָשַׁב, שֶׁמֵּרֹב צַעַר וַדַּאי יִדְהוּ הַצְּבָעִים הַיָּפִים, יִתְנַדְּפוּ הָרֵיחוֹת הַטּוֹבִים, תִּתְקַפֵּלְנָה הַכְּנָפַיִם הַקַּלּוֹת – וְלֹא יִהְיוּ עוֹד הַיְצוּרִים הַיָּפִים בָּעוֹלָם.

אֲבָל לֹא קָמָה מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל הַקּוֹסֵם הָרַע. הַפְּרָחִים וְהַפַּרְפָּרִים נַעֲשׂוּ אָמְנָם עֲצוּבִים מְאֹד, אֲבָל צִבְעֵיהֶם הַבְּהִירִים לֹא אָבְדוּ לָהֶם. וְיָפִים וְנֶחְמָדִים הָיוּ כְּמִלְּפָנִים, כִּי אוֹהֲבִים הֵם אֵלֶּה אֶת אֵלֶּה וּמִתְרוֹעֲעִים אֵלֶּה עִם אֵלֶּה.

הִנֵּה מְעוֹפְפִים שְׁנֵי פַּרְפָּרִים יַחַד, פַּרְפַּר אֶל פַּרְפַּר מֵשִׂיחַ סוֹד.

הִנֵּה מִתְכּוֹפֵף פֶּרַח אֶל פֶּרַח, מֵנִיעַ רֹאשׁ, מִתְלַחֵשׁ.

כָּאן יוֹרֵד פַּרְפַּר לָשֶׁבֶת עִם הַפְּרָחִים.

וְשָׁם מֵרִים הַפֶּרַח רֹאשׁוֹ אֶל עָל, מֵחַכֶּה לְפַרְפַּר שֶׁיָּבוֹא.

אוֹהֲבִים הַפְּרָחִים וְהַפַּרְפָּרִים אֵלֶּה אֶת אֵלֶּה וּמִתְרוֹעֲעִים תָּמִיד. יוֹם יָבוֹא וְהֵם יָשׁוּבוּ לִהְיוֹת כְּמִשְׁפָּחָה אַחַת. שׁוּב יְמַלְאוּ כָּל שָׂדֶה וָגָן בְּרִיחוֹתֵיהֶם וְגוֹנֵיהֶם. וְכָל לֵב יִמְלָא אֹשֶׁר לְמַרְאֵיהֶם.

מָתַי יָבוֹא הַיּוֹם הַזֶּה לֹא יֵדַע דָּנִי. אֲבָל הוּא יָבוֹא, בְּוַדַּאי יָבוֹא.


 

מַטֵּה הַקְּסָמִים

דָּנִי לֹא רָאָה קוֹסֵם מִיָּמָיו. גַּם מַטֵּה־קְסָמִים לֹא רָאָה, לֹא שָׁמַע לַחֲשׁוֹ שֶׁל קוֹסֵם וְלֹא יָדַע מַעֲשֵׂה נִפְלָאוֹת. לֹא פַעַם נִדְמֶה הָיָה לוֹ כְּאִלּוּ הוּא רוֹאֶה מַעֲשֵׂה־פְּלָאִים. אֲבָל חָפֵץ הָיָה לִרְאוֹתוֹ בֶּאֱמֶת, וְשֶׁכָּל הַיְּלָדִים יִרְאוּ זֹאת כָּמוֹהוּ.

וּפַעַם אַחַת… רָאָה. אֲבָל זֶה הָיָה בְּסוֹד.

פַּעַם רָאָה דָנִי תִּזְמֹרֶת. תִּזְמֹרֶת גְּדוֹלָה. עִם אִמָּא שֶׁלּוֹ הָלַךְ לִשְׁמוֹעַ אֶל נְגִינַת הַתִּזְמֹרֶת. הוּא שָׁתַק וְלֹא הִפְרִיעַ. רַק הִבִּיט וְהִקְשִׁיב. אָז רָאָה אֶת הַדָּבָר הַנִּפְלָא. הוּא רָאָה מַטֵּה־קְסָמִים. הָיוּ שָׁם כִּנּוֹרוֹת וַחֲצוֹצְרוֹת. כִּנּוֹרוֹת גְּדוֹלִים וְכִנּוֹרוֹת בֵּינוֹנִיִּים וְכִנּוֹרוֹת קְטַנִּים. וְכָל מִינֵי תֻּפִּים, וְכָל מִינֵי חֲלִילִים. אֲבָל לְדָנִי נִדְמֶה הָיָה שֶׁכָּל אֵלֶּה כָּאן רַק סְתָם כָּךְ. כָּל אֵלֶּה כָּאן רַק שֶׁלֹּא יִוָּדַע הַסּוֹד. לֹא הֵם הַמְנַגְּנִים וְהַמַּשְׁמִיעִים אֶת הַצְּלִילִים הָרַבִּים. זֹאת עוֹשֶׂה הַמַּטֶּה הַקָּטָן שֶׁבִּידֵי הַמְּנַצֵּחַ, הָאִישׁ הָעוֹמֵד עַל הַבָּמָּה וּמֵנִיעַ אֶת שַׁרְבִיטוֹ לְכָאן וּלְכָאן. הוּא הַמַּשְׁמִיעַ אֶת כָּל הַצְּלִילִים וְאֶת כָּל הַקּוֹלוֹת.

אֵין זֶה מַקֵּל פָּשׁוּט. מַקֵּל־קְסָמִים הוּא. וַדַּאי שׁוֹמֵר עָלָיו הָאִישׁ הַמְּנַצֵּחַ מְאֹד מְאֹד.

דָּנִי לֹא רָאָה אֶת פְּנֵי הַמְּנַצֵּחַ. הוּא רָאָה רַק אֶת הַיָּד הָאוֹחֶזֶת בַּמַּטֶּה הַקָּטָן. תְּנוּעָה אַחַת שֶׁל הַמַּטֶּה – וְהַכֹּל שָׂמֵחַ וְהַכֹּל עַלִּיז וְיֵשׁ רָצוֹן לִרְקוֹד וְלִשְׂמוֹחַ. תְּנוּעָה אַחֶרֶת – וְהַכֹּל עָצוּב־עָצוּב, כְּאִלּוּ נָסְעָה אִמָּא הַרְחֵק־הַרְחֵק וְאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹתָהּ. וְדָנִי חָפֵץ לֶאֱחוֹז בְּיַד אִמָּא וּלְהַחֲזִיק בָּהּ יָפֶה־יָפֶה.

חָשַׁב דָּנִי: וַדַּאי לֹא הַמַּקֵּל הַקָּטָן עוֹשֶׂה אֶת כָּל הַנִּפְלָאוֹת. וַדַּאי לוֹחֵשׁ הָאִישׁ אוֹתָהּ שָׁעָה אֶת מִלּוֹת־הַקֶּסֶם שֶׁלּוֹ, וְהֵן מְחוֹלְלוֹת אֶת הַפֶּלֶא. רָצָה דָנִי לָקוּם וְלָגֶשֶׁת אֶל הָאִישׁ וְלִרְאוֹת אֶת פָּנָיו, אוּלַי יִשְׁמַע גַּם הוּא אֶת מִלּוֹת־הַקֶּסֶם. אֲבָל אִי־אֶפְשָׁר לָקוּם וְלָגֶשֶׁת בִּשְׁעַת הַנְּגִינָה. בָּטוּחַ הָיָה דָנִי, כִּי אִלּוּ נָתְנוּ בְּיָדוֹ אֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה, וְאִלּוּ יָדַע אֶת מִלּוֹת הַסּוֹד כְּמוֹ הָאִישׁ הַזֶּה – יָכוֹל הָיָה גַּם הוּא לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ, שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה שָׂמֵחַ אוֹ עָצוּב. גַּם הוּא יָכוֹל הָיָה לַעֲמוֹד כָּךְ בִּפְנֵי הָאֲנָשִׁים וְהַכֵּלִים הַמְשֻׁנִּים הָאֵלֶּה, לְהָנִיף אֶת הַמַּטֶּה הַקָּטָן וּלְעוֹרֵר אֵת כָּל הַצְּלִילִים וְאֶת כָּל הַקּוֹלוֹת. וְאוּלַי יָכוֹל הָיָה לְחוֹלֵל אֶת הַפֶּלֶא גַּם בְּלִי הָאֲנָשִׁים וַאֲפִלּוּ בְּלִי הַכֵּלִים.

אִלּוּ הָיָה בְּיָדוֹ הַשַּׁרְבִיט הַקָּטָן הָיָה יוֹצֵא הַחוּצָה, אֶל הַחֻרְשָׁה וְהַכֶּרֶם וְהַשְּׂדֵרָה, הָיָה מֵנִיף אוֹתוֹ כֹּה וָכֹה, וּמִיָּד הָיוּ בָּאִים כָּל אוֹתָם הַצְּלִילִים הַיָּפִים וְהַקּוֹלוֹת הָעַלִּיזִים.

אֲבָל אִישׁ לֹא יַאֲמִין לִדְבָרִים כָּאֵלֶּה. עַל כֵּן אֵין דָּנִי מְדַבֵּר עַל כָּךְ. הוּא שׁוֹמֵר אֶת סוֹדוֹ בְּלִבּוֹ.


 

פְּקַעַת הַצֶּמֶר

פְּקַעַת חוּטִים יֵשׁ לְאִמָּא, חוּטֵי צֶמֶר יָפִים מְאֹד. וְלֹא צֶבַע אֶחָד לַצֶּמֶר. הַחוּט אָרֹךְ־אָרֹךְ, וְכָל פַּעַם צִבְעוֹ אַחֵר: אָדֹם, יָרֹק, כָּחֹל, צָהֹב. וְיוֹדֵעַ דָּנִי שֶׁהַפְּקַעַת אֵינָהּ פְּשׁוּטָה כָּל־כָּךְ. אִם מַתְחִילִים לִמְשֹׁךְ בַּחוּט, רוֹאִים שֶׁהוּא־אָרֹךְ אָרֹךְ. אִלּוּ הָיוּ מַתִּירִים אֶת כָּל הַפְּקַעַת, אֶפְשָׁר הָיָה לִמְדוֹד בַּחוּט אֶת כָּל הֶחָצֵר, אֶת כָּל הָעֵמֶק, אֶת כָּל הָאָרֶץ, אֲפִלּוּ אֶת הַיָּם וְאֶת חוּץ־לָאָרֶץ… אִלּוּ רָצָה דָנִי – הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי הַפְּקַעַת וְהִיא הָיְתָה מִסְתּוֹבֶבֶת וּמִתְגַּלְגֶּלֶת, וְהַחוּט הָיָה נִמְשָׁךְ וְדָנִי הָיָה מִסְתּוֹבֵב וּמִתְגַּלְגֵּל רָחוֹק־רָחוֹק.

בְּמָקוֹם שֶׁהַחוּט אָדֹם, הָיָה דָנִי עוֹבֵר עַל הָרִים גְּבֹהִים.

בְּמָקוֹם שֶׁהוּא יָרֹק, הָיָה טָס עַל פְּנֵי שָׂדוֹת וַעֲמָקִים.

בְּמָקוֹם שֶׁהוּא צָהֹב, הָיָה מְרַחֵף עַל מִדְבָּרִיוֹת וְחוֹלוֹת.

וּבְּמָקוֹם שֶׁהוּא כָּחֹל, הָיָה עוֹבֵר עַל פְּנֵי יַמִּים עֲמֻקִּים.

וְכָךְ הָיָה דָנִי נוֹסֵעַ עַל פְּנֵי הַפְּקַעַת הַמִּתְגַּלְגֶּלֶת, נוֹסֵעַ וּבָא עַד קְצֵה הַחוּט, שֶׁהוּא לָבָן כֻּלּוֹ. וּבִקְצֵה הַחוּט הַלָּבָן – שָׁם חוּץ־לָאָרֶץ, כְּפוֹר וָשֶׁלֶג. הַרְבֵּה הַרְבֵּה שֶׁלֶג לָבָן. וְשָׁם עוֹמֶדֶת סַבְתָּא שֶׁלּוֹ. וְשַׂעֲרוֹתֶיהָ לְבָנוֹת כַּשֶּׁלֶג. וְסַבְתָּא מְחַכָּה לְדָנִי.

אוֹמֵר דָּנִי שָׁלוֹם לְסַבְתָּא וְרוֹצֶה לַחֲזוֹר מִיָּד, כִּי הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַפְּקַעַת נִשְׁאַר בִּידֵי אִמָּא, זֶהוּ הַקָּצֶה הַיָּרֹק כְּצֶבַע הַשָּׂדֶה. מַעֲלֶה דָנִי אֶת סַבְתָּא שֶׁלּוֹ עַל קְצֵה הַחוּט הַלָּבָן וּשְׁנֵיהֶם מִסְתּוֹבְבִים וּמִתְגַּלְגְּלִים עִם הַפְּקַעַת. בַּחוּטִים הַכְּחֻלִּים הֵם עוֹבְרִים בַּחֲזָרָה עַל פְּנֵי יַמִּים עֲמֻקִּים, בַּחוּט הַצָּהֹב שׁוּב עַל פְּנֵי מִדְבָּרִיוֹת. וּבַחוּט הָאָדֹם הֵם מִתְגַּלְגְּלִים עַל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים. וְהַפְּקַעַת מִסְתּוֹבֶבֶת וְהוֹלֶכֶת, וְהִיא גְדֵלָה וּגְדֵלָה, עַד שֶׁלִּבְסוֹף הֵם חוֹזְרִים אֶל אִמָּא, אֶל הַקָּצֶה הַיָּרֹק שֶׁל הַחוּט.

פְּקַעַת חוּטִים כָּזֹאת יֵשׁ לְאִמָּא, וְאִם הִיא לֹא תְּמַהֵר לִסְרוֹג אֶת כָּל חוּטֶיהָ, אוּלַי יֵצֵא גַם דָּנִי לַדֶּרֶךְ. אוּלַי.


 

הַקּוֹמְבַּיְן הַגָּדוֹל

כָּל דָּבָר שֶׁהוּא פָּשׁוּט וּמוּבָן לַגְּדוֹלִים, בְּעֵינֵי דָנִי אֵין הוּא פָּשׁוּט כְּלָל. וְדָבָר הַנִּרְאֶה לָהֶם לַגְּדוֹלִים כְּנִפְלָא וְחָדָשׁ וְהַכֹּל מִתְפַּלְּאִים וּשְׂמֵחִים בּוֹ – בְּעֵינֵי דָנִי הוּא פָּשׁוּט בְּתַכְלִית.

כָּךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה בַּקּוֹמְבַּיְן. הַכֹּל מִתְפַּעֲלִים מִן הַמְּכוֹנָה הַזֹּאת שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ קוֹמְבַּיְן. וְדָנִי שָׁמַע אֶת אַבָּא שֶׁלּוֹ מְסַפֵּר לַחֲבֵרִים, שֶׁלְּפָנִים הָיָה רַק מַגָּל פָּשׁוּט וְאַחַר־כָּךְ מִין מְכוֹנָה שֶׁקּוֹצֶרֶת וְקוֹרְאִים לָהּ מַקְצֵרָה, וּמְכוֹנָה שֶׁמְעָרֶמֶת וּמְכוֹנָה אַחֶרֶת שֶׁעוֹשָׂה אֲלֻמּוֹת וְקוֹרְאִים לָהּ מְאַלֶּמֶת. וְגַם לַדַּיִשׁ הָיְתָה מְכוֹנָה מְיֻחֶדֶת. וְעַכְשָׁו יֵשׁ קוֹמְבַּיְן, שֶׁעוֹשֶׂה אֶת כָּל הַמְּלָאכוֹת. וְהַכֹּל שְׂמֵחִים וּמִתְפַּעֲלִים.

אֲבָל דָּנִי אֵינוֹ מִתְפַּלֵּא כְּלָל. מַה כָּאן הַפֶּלֶא? – הַדָּבָר פָּשׁוּט מְאֹד, אֶלָּא שֶׁהַגְּדוֹלִים אֵינָם מְבִינִים. קֹדֶם הָיָה מַגָּל. אֲבָל הוּא גָּדַל וְגָדַל, כְּאֶפְרוֹחַ שֶׁהִתְבַּקַּע מִן הַבֵּיצָה, עַד שֶׁהָיָה לְתַרְנְגֹלֶת, כְּעֶגְלָה שֶׁגָּדְלָה וְהָיְתָה לְפָרָה. כָּךְ גָּדַל הַמַּגָּל. קֹדֶם הָיָה קָטָן מְאֹד, תִּינוֹק. אַחַר־כָּךְ נַעֲשָׂה גָדוֹל יוֹתֵר וְהָיָה לוֹ יוֹתֵר כֹּחַ. הוּא כְּבָר הָיָה יֶלֶד וּשְׁמוֹ מַקְצֵרָה וְקָצַר הַרְבֵּה. וּכְשֶׁגָּדַל עוֹד קְצָת קָרְאוּ לוֹ מְעָרֶמֶת. אַחַר־כָּךְ הָיָה נַעַר, חָזָק יוֹתֵר, הָיָה כְּבָר בְּכֹחוֹ לִקְצוֹר וְגַם לִקְשׁוֹר אֲלֻמּוֹת וְקָרְאוּ לוֹ מְאַלֶּמֶת. וְעַכְשָׁו הוּא בָּחוּר, יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה כֹּחַ וְהוּא יוֹדֵעַ כְּבָר לִקְצוֹר וְלָדוּשׁ בְּבַת אַחַת. כֵּן, עַכְשָׁו הוּא כְּבָר חָזָק מְאֹד וְגָדוֹל וְקוֹרְאִים לוֹ קוֹמְבַּיְן וּמִתְפַּלְּאִים לְכֹחוֹ וּשְׂמֵחִים בּוֹ.

אֲבָל הוּא יִגְדַּל עוֹד וְיִהְיֶה גָדוֹל וְחָזָק מְאֹד, כְּמוֹ אַבָּא. כְּשֶׁיִּהְיֶה קוֹמְבַּיְן גָּדוֹל וְחָזָק, יֵדַע גַּם לִטְחוֹן אֶת הַגַּרְעִינִים לְקֶמַח לָבָן. וּמִן הַקֶּמַח יֵדַע לַעֲשׂוֹת בָּצֵק וְלֶאֱפוֹת לֶחֶם וְעוּגוֹת. אָז יִתְפַּעֲלוּ הָאֲנָשִׁים עוֹד יוֹתֵר. אֲבָל דָּנִי לֹא יִתְפָּעֵל כְּלָל וּכְלָל, כִּי הוּא הֲלֹא יָדַע כָּל זֹאת מֵרֹאשׁ.

אָז יִהְיֶה גַם דָּנִי גָּדוֹל, כְּמוֹ אַבָּא. הוּא יַעֲבֹד בַּקּוֹמְבַּיְן הַגָּדוֹל. הוּא יַעֲמֹד עַל־יַד הַצִּנּוֹר שֶׁמִּתּוֹכוֹ נִשְׁפָּכִים הַגַּרְעִינִים מַהֵר־מַהֵר לְתוֹךְ הַשַּׂק.

וּבְשָׁעָה שֶׁדָּנִי יַעֲבֹד בַּקּוֹמְבַּיְן הַגָּדוֹל, יֵצְאוּ כִּכְּרוֹת לֶחֶם וְעוּגוֹת וּכְעָכִים וּבִּיסְקְוִיטִים מִן הַמָּקוֹם שֶׁיּוֹצְאִים עַכְשָׁו הַגַּרְעִינִים. וְלַקּוֹמְבַּיְן שֶׁלּוֹ יִהְיֶה כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה כֹּחַ, שֶׁיִּסַּע יָשָׁר מִן הַשָּׂדֶה אֶל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים וְהַרְבֵּה יְלָדִים, וְשָׁם יוֹרִידוּ אֶת כָּל הַשַּׂקִּים.

כָּךְ יַעֲבֹד דָּנִי כְּשֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל וְהַקּוֹמְבַּיְן יִהְיֶה גָדוֹל.

דָּנִי יַעֲבֹר בָּרְחוֹבוֹת וְיִתֵּן לְכָל אִישׁ וָאִישׁ לֶחֶם וּרְקִיקִים וּפִתּוֹת, וּבְיִחוּד יִתֵּן כְּעָכִים. הוּא יְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַקּוֹמְבַּיְן שֶׁלּוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה הַרְבֵּה־הַרְבֵּה כְּעָכִים. וְכָל אִישׁ יְקַבֵּל כַּמָּה שֶׁיִּרְצֶה, וְגַם הוֹסָפָה יְקַבֵּל.

כָּךְ יִהְיֶה כְּשֶׁדָּנִי וְהַקּוֹמְבַּיְן יִגְדְּלוּ וְיִהְיוּ חֲזָקִים. וְאָז יִתְפַּלְּאוּ הַכֹּל, הַכֹּל. וְרַק דָּנִי לֹא יִתְפַּלֵּא. כִּי הֲלֹא הוּא יָדַע זֹאת מִזְּמָן, מִזְּמָן.


 

בַּרְוְזֵי־הַזָּהָב שֶׁל דָּנִי

סִפּוּר אֶחָד מִן הַסִּפּוּרִים־שֶׁבְּסוֹד סִפֵּר דָּנִי גַם לַיְלָדִים. אֲבָל בְּסוֹד, שֶׁלֹּא יְגַלּוּ לְאִישׁ, לְשׁוּם אִישׁ.

– לְשׁוּם אִישׁ… – הִסְכִּימוּ הַיְלָדִים.

הַדָּבָר הָיָה בָּעֶרֶב, בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּל שָׁכְבוּ כְּבָר בַּמִּטּוֹת. הַחַלּוֹנוֹת הָיוּ פְּתוּחִים וְרוּחַ קְרִירָה נָשְׁבָה עַל הַפָּנִים הַמְשֻׁלְהָבוֹת לְאַחַר יוֹם הַשָּׁרָב הַקָּשֶׁה.

הוֹרֵי הַיְלָדִים כְּבָר בֵּרְכוּ אוֹתָם בְּבִרְכַּת “לַיְלָה טוֹב!” וְנָשְׁקוּ לָהֶם אֶת נְשִׁיקַת הַפְּרֵדָה. הַהוֹרִים מִהֲרוּ לַחֲדַר־הָאֹכֶל, לַאֲסֵפָה. אִישׁ לֹא הִפְרִיעַ לְסִפּוּרוֹ שֶׁל דָּנִי. הַיְלָדִים הִקְשִׁיבוּ וְהוּא סִפֵּר בְּלַחַשׁ:

– אַתֶּם יוֹדְעִים אֶת הַמִּקְלַחַת שֶׁל הַבַּחוּרִים, זוֹ שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ גַּג גָּדוֹל כָּזֶה, שָׁטוּחַ? פַּעַם בָּאָה עֲגָלָה מְלֵאָה וַעֲמוּסָה, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה בָּהּ הִנִּיחוּ הַבַּחוּרִים עַל הַגַּג.

– מֶה הָיָה בָּעֲגָלָה? מָה הִנִּיחוּ?

– בַּרְוָזִים.

– בַּרְוָזִים? – זָקְפוּ הַיְלָדִים רָאשֵׁיהֶם.

– כֵּן, בַּרְוָזִים. יָפִים־יָפִים. מַמָּשִׁיִּים. יוֹתֵר יָפִים מִמַּמָּשִׁיִּים. בַּרְוָזִים שֶׁל זָהָב.

– בֶּאֱמֶת?

– בֶּאֱמֶת. אֲבָל הֵם הָיוּ מְכֻשָּׁפִים וְלֹא קַל הָיָה לְהַכִּירָם. אֲנִי הִכַּרְתִּים מִיָּד, כִּי רָאִיתִי אֶת הַצַּוָּאר, אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַמַּקוֹר.

אֲבָל הַבַּחוּרִים שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הָעֲגָלָה לֹא יָדְעוּ, כִּי בַּרְוְזֵי־זָהָב הֵם אֵלֶּה. חָשְׁבוּ שֶׁהֵבִיאוּ דְלַעַת מִן הַגַּן וְצָרִיךְ לָשִׂים אוֹתָהּ עַל הַגַּג. דְּלַעַת עָבָה לְמַטָּה וְצַוָּאר דַּק כָּזֶה לָהּ לְמַעְלָה. אֲבָל דָּנִי יוֹדֵעַ, הוּא בָּטוּחַ, כִּי בַּרְוְזֵי־זָהָב נִפְלָאִים הֵם.

פַּעַם, לְפָנִים, הָיוּ הַרְבֵּה־הַרְבֵּה בַּרְוְזֵי־זָהָב גְּדוֹלִים וְיָפִים. הַבַּרְוָזוֹת הָיוּ מְטִילוֹת בֵּיצֵּי־זָהָב עֲגֻלּוֹת וּגְדוֹלוֹת וְדוֹגְרוֹת עֲלֵיהֶן. וְהָיוּ מִתְבַּקְּעִים עוֹד בַּרְוָזִים יָפִים. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ יוֹצְאִים כֻּלָּם לָטוּס יַחַד, נִדְמוּ לְמַפַּת־זָהָב גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְרְשָׂה בַּמָּרוֹם, וְהִיא כָּל־כָּךְ מַבְהִיקָה, כָּל־כָּךְ מְאִירָה.

וּבְאוֹתָם הַיָּמִים הָיָה קוֹסֵם אֶחָד רַע, רַע מְאֹד, אֲשֶׁר קָסַם לְבַרְוְזֵי־הַזָּהָב הַיָּפִים. הוּא קִלֵּל אוֹתָם, שֶׁלֹּא יִתְבַּקְּעוּ עוֹד מִן הַבֵּיצִים בַּרְוָזִים חֲדָשִׁים. וְכָל בֵּיצָה שֶׁהֵטִילָה בַּרְוָזָה נֶעֶשְׂתָה קְטַנָּה כְּגַרְעִין שֶׁל דְּלַעַת. וְכַאֲשֶׁר מֵתוּ הַבַּרְוָזִים הַזְּקֵנִים, לֹא נִשְׁאֲרוּ עוֹד בַּרְוָזִים צְעִירִים, כִּי לֹא הָיָה עַל מַה לִדְגּוֹר. וּבִמְקוֹם הַבֵּיצִים נִשְׁאֲרוּ גַרְעִינִים קְטַנִּים, זְעִירִים.

שָׂמַח הַקּוֹסֵם הָרַע, רָצָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ עוֹד בָּעוֹלָם בַּרְוְזֵי־זָהָב יָפִים שֶׁיּוֹדְעִים לָעוּף בַּמָּרוֹם כְּמַפָּה מַבְהִיקָה שֶׁל זָהָב, שָׂם אֶת כָּל הַגַּרְעִינִים בָּאֲדָמָה וְצָחַק וְשָׂמַח.

אֲבָל הָאֲדָמָה קִבְּלָה בְּרַחֲמִים רַבִּים אֶת הַגַּרְעִינִים הַמִּסְכֵּנִים שֶׁהָיוּ פַּעַם בֵּיצֵי־זָהָב. הִיא רִחֲמָה עֲלֵיהֶם כְּעַל יְלָדִים שֶׁלָּהּ וְהָיְתָה לָהֶם אֵם. חִמְּמָה אוֹתָם בִּכְנָפֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת עַד שֶׁנִּבְקְעָה הַקְּלִפָּה, וּמִכָּל גַּרְעִין נָבַט וְגָדַל צָמַח, וְקָרְאוּ לוֹ דְלַעַת.

גָּדְלוּ הַדְּלוּעִים וְנַעֲשׂוּ דוֹמִים לְבַרְוָזִים הַמַּסְתִּירִים רֹאשָׁם תַּחַת כְּנָפָם. גַּם צִבְעָם נַעֲשָׂה בָּהִיר, צָהֹב וּזְהַבְהַב.

אָסְפוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַפְּרִי הַמּוּזָר וּפְרָשׂוּהוּ עַל הַגַּג, בַּשֶּׁמֶשׁ. כִּי גַּם הַשֶּׁמֶשׁ חָפְצָה לִהְיוֹת לָהֶם אֵם, גַּם הִיא רִחֲמָה עֲלֵיהֶם וּפָרְשָׂה כְּנָפֶיהָ כְּכַנְפֵי הַדּוֹגֶרֶת לְחַמְּמָם וְלִשְׁמוֹר עֲלֵיהֶם.

וְאִישׁ לֹא יָדַע, כִּי בְּתוֹךְ הַגּוּף הַגָּדוֹל שֶׁל הַדְּלַעַת יָשֵׁן לוֹ בַּרְוָז יָפֶה, בַּרְוַז זָהָב.

וְרַק דָּנִי יָדַע וְרָאָה. הוּא רָאָה אֵיךְ זָקַף בַּרְוָז אֶחָד אֶת רֹאשׁוֹ וְהִשְׁקִיף עַל סְבִיבוֹ. בַּרְוָז מַמָּשׁ! וְרַק כְּנָפָיו מְקֻפָּלוֹת, וְכָל אֶחָיו הַבַּרְוָזִים הָיוּ יְשֵׁנִים עֲדַיִן מְקֻפְּלֵי רֹאשׁ וְכָנָף. כִּמְחַכִּים. לְמַה מְחַכִּים הַבַּרְוָזִים הַנִּפְלָאִים? – לְמִלַּת־הַקֶּסֶם. אָז יִתְעוֹרְרוּ יָטוּסוּ לַמֶּרְחַקִּים. – – –

הִפְסִיק דָּנִי אֶת סִפּוּרוֹ, כִּי הִבִּיט סְבִיבוֹ

וְרָאָה שֶׁכָּל הַיְלָדִים יְשֵׁנִים. אָז חָשַׁב בְּלִבּוֹ: אוּלַי מוּטָב שֶׁלֹּא יֵדַע שׁוּם יֶלֶד אֶת סוֹדוֹ. אוּלַי יַצְלִיחַ לְגַלּוֹת אֶת מִלַּת־הַקֶּסֶם וּלְשַׁחְרֵר אֶת הַבַּרְוָזִים הַיָּפִים.

וּבַלַּיְלָה, כְּשֶׁהֵאִיר הַיָּרֵחַ, קָם דָּנִי חֶרֶשׁ מִמִּטָּתוֹ, יָצָא מִן הַחֶדֶר וְיָרַד בְּמַדְרֵגוֹת הַבַּיִת.

הָיָה שֶׁקֶט. הַכֹּל יָשְׁנוּ. הוּא קָרַב אֶל הַדֶּלֶת, פְּתָחָהּ וְהִנֵּה בַּחוּץ אוֹר בָּהִיר. וְאֵין אִישׁ. מִיָּד הֶחְלִיט בְּלִבּוֹ לְבַקֵּר אֶת הַבַּרְוָזִים שֶׁלּוֹ, לִרְאוֹת מַה שְּׁלוֹמָם וְאוּלַי יוּכַל לַעֲזוֹר לָהֶם? וְאוּלַי יַצְלִיחַ לְגַלּוֹת אֶת מִלַּת־הַקֶּסֶם?

הָלַּךְ דָּנִי לְעֵבֶר הַמִּקְלַחַת. רָאָה אֶת הַסֻּלָּם שֶׁעוֹמֵד שָׁם וְעָלָה בּוֹ לְאַט לְאַט. שָׁלָב אַחֲרֵי שָׁלָב. קָשֶׁה לְטַפֵּס – הַסֻּלָּם גָּבוֹהַּ וְרַגְלֵי דָּנִי קְצָרוֹת. גַּם בֶּגֶד־הַלַּיְלָה הָאָרֹךְ מַפְרִיעַ. אַף עַל פִּי כֵן טִפֵּס וְעָלָה, וְהִנֵּה הוּא לְמַעְלָה.

יוֹשֵׁב לוֹ דָנִי בֵּין הַבַּרְוָזִים. כֻּלָּם שְׁקֵטִים, רֻבָּם יְשֵׁנִים. וְרַק שְׁלשָׁה־אַרְבָּעָה יוֹשְׁבִים זְקוּפֵי רֹאשׁ, מֻפְנִים כְּלַפֵּי מַעֲרָב, הַצַּד שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּא דָנִי, כִּמְבָרְכִים אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם.

יָשַׁב דָּנִי בֵּינֵיהֶם, חִבֵּק אֶת צַוְּארֵיהֶם וְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם. פִּתְאֹם שָׁמַע אֶת צַעֲדֵי הַשּׁוֹמְרִים בֶּחָצֵר, שָׁמַע דִּבְרֵי שׁוֹמֵר אֶחָד לְרֵעִהוּ:

– נִדְמֶה לִי, שֶׁרָאִיתִי יֶלֶד יוֹצֵא מִבֵּית־הַיְלָדִים.

– מָה אַתָּה סָח? לְאָן יֵלֵךְ יֶלֶד בַּלַּיְלָה? הַכֹּל יְשֵׁנִים.

לֹא רָצָה דָנִי שֶׁיִּמְצָאוּהוּ בֵּין הַבַּרְוָזִים, כִּי אָז אוּלַי לֹא יַצְלִיחַ הַקֶּסֶם שֶׁלּוֹ. מִהֵר וְהִתְכּוֹפֵף בֵּין הַדְּלוּעִים, הִתְכַּרְבֵל וְהָיָה אַף הוּא כִּדְלַעַת, דְּלַעַת שֶׁצִּבְעָהּ לָבָן, כְּצֶבַע בֶּגֶד־הַלַּיְלָה.

הַיָּרֵחַ בַּמָּרוֹם הִתְפַּלֵּא קְצָת שֶׁיֵּשׁ דְּלַעַת לְבָנָה אַחַת בֵּין כָּל הַדְּלוּעִים הַזְּהֻבִּים. אֲבָל דָּנִי הֶחֱרִישׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא גִלָּה סוֹדוֹ, כִּי גַם הוּא אוֹהַב מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל סוֹד, וְאֶת דָּנִי הַקָּטָן הוּא אוֹהֵב, שֶׁבָּא לְשַׁחְרֵר אֶת הַבַּרְוָזִים. שָׁתַק הַיָּרֵחַ וְלֹא גִלָּה אֶת הַסּוֹד לַבַּחוּרִים הַשּׁוֹמְרִים.

שָׁכַב דָּנִי וְחִכָּה עַד שֶׁעָבְרוּ הַשּׁוֹמְרִים. וְהִנֵּה שָׁמַע אֶת צַמְּרוֹת הָעֵצִים נָעוֹת חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ בָּרוּחַ וַעֲלֵיהֶן הַקַּלִּים מְרַחֲשִׁים, מְלַחֲשִׁים:

עַל גַּג שֶׁל מִקְלַחַת

גָּדוֹל וְרָחָב,

הַדְּלַעַת מֻנַּחַת

בְּשֶׁמֶשׁ הַסְּתָו.


בְּשֶׁמֶשׁ הַלַּהַט,

בְּשֶׁמֶשׁ הַזִּיו,

עוֹרָהּ שֶׁל הַדְּלַעַת

מַוְרִיד וּמַזְהִיב.

הֶאֱזִין דָּנִי לְרַחַשׁ הָרוּחַ, לְשִׂיחַ הֶעָלִים וְחָשַׁב: אוּלַי אֵלּוּ הֵן מִלּוֹת־הַקֶּסֶם? הִקְשִׁיב יָפֶה וְשָׁמַר אֶת הַמִּלִּים בְּלִבּוֹ. לָחַשׁ אוֹתָן חֶרֶשׁ בְּאָזְנַי הַדְּלוּעִים וְהִקְשִׁיב עוֹד.

וְהָרוּחַ בְּעָלִים מְאַוֶּשֶׁת, מְלַחֶשֶׁת וְאוֹמֶרֶת:

רֹאשָׁהּ הַשָּׁלוּחַ

אָרֹךְ וּמוּפָז,

נִשְׁקָף אֶל כָּל רוּחַ

כְּרֹאשׁ שֶׁל בַּרְוָז.


גִּבְעוֹלָהּ הַקָּטוּעַ

סוֹמֵק מִן הָאוֹר,

וְנוֹעַ יָנוּעַ

מַמָּשׁ כְּמַקּוֹר.

וְדָנִי מַקְשִׁיב, וְדָנִי זוֹכֵר. וְהוּא חוֹזֵר בְּלַחַשׁ עַל כָּל מִלָּה. אוּלַי זֶהוּ הַקֶּסֶם? וְהוּא מַקְשִׁיב עוֹד וּמְחַכֶּה הֲיִקְרֶה מַשֶּׁהוּ?

הַגַּג הוּא כְּנַחַל,

הַגַּג הוּא נָהָר,

שַׁיֶּרֶת בּוֹ נָחָה –

מַקּוֹר וְצַוָּאר.


כָּנָף מְקֻפֶּלֶת,

זְנָבוֹת מוּפָזִים –

אֶל עֵבֶר יָם תְּכֵלֶת

שָׁטִים בַּרְוָזִים…

שָׁמַע דָּנִי וְחָשַׁב: זֶהוּ הַקֶּסֶם. עוֹד מְעַט יִתְעוֹרְרוּ כָּל הַבַּרְוָזִים. הַגַּג שֶׁל הַמִּקְלַחַת כָּחֹל כְּנַחַל. עוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט קָט יָנִיעוּ הַבַּרְוָזִים אֶת רַגְלֵיהֶם וְיָשׁוּטוּ וְיָטוּסוּ הַרְחֵק־הַרְחֵק, אֶל הַתְּכֹל הַבָּהִיר. עוֹד מְעַט.

עָבַר דָּנִי מִדְּלַעַת אֶל דְּלַעַת, לִטְּפָן בְּיָדוֹ הַקְּטַנָּה וְלָחַשׁ עַל אָזְנָן חֶרֶשׁ־חֶרֶשׁ אֶת מִלּוֹת־הַקֶּסֶם.

וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא. רֹאשׁ אַחַר רֹאשׁ הִתְרוֹמֵם אֶל עָל. מַקּוֹר אֶל מַקּוֹר נָטָה וְהֵצִיץ. אֶחָד אֶחָד הֵרִימוּ כָּל הַדְּלוּעִים אֶת רָאשֵׁיהֶם.

אָז הִתְחִילוּ כֻּלָּם לָזוּז לְצַד מַעֲרָב. חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ זָזוּ, כְּשָׁטִים בְּמַיִם שְׁקֵטִים. וְדָנִי יוֹשֵׁב, מִסְתַּכֵּל וְאֵינוֹ פּוֹסֵק מִלְּחוֹשׁ:

כָּנָף מְקֻפֶּלֶת,

זְנָבוֹת מוּפָזִים –

אֶל עֵבֶר יָם תְּכֵלֶת

שָׁטִים בַּרְוָזִים…

וּכְשֶׁהִפְלִיג אַחֲרוֹן הַבַּרְוָזִים אֶל הַתְּכֵלֶת, יָרַד דָּנִי חֶרֶשׁ מִן הַגַּג וְחָזַר אֶל מִטָּתוֹ.

בַּבֹּקֶר אֵחֵר דָּנִי לָקוּם. כִּי עָיַף מְאֹד בַּלַּיְלָה.

וְהַיְלָדִים, שֶׁנִּרְדְּמוּ בְּאֶמְצַע סִפּוּרוֹ, זָכְרוּ אוֹתוֹ בַּבֹּקֶר וְשָׁאֲלוּ:

– וּמֶה הָיָה לְבַרְוְזֵי־הַזָּהָב?

– אֵין כְּבָר בַּרְוְזֵי־זָהָב, – עָנָה דָנִי. – הֵם טָסוּ הַרְחֵק־הַרְחֵק, אֶל הַיָּם הַכָּחֹל.

– כְּבָר? כָּל־כָּךְ מַהֵר? – שָׁאֲלוּ הַיְלָדִים.

– כֵּן. – אָמַר דָּנִי.

וְאָמְנָם, הַגַּג הָיָה רֵיק מִכֹּל.

– אֵיפֹה הַבַּרְוָזִים? – שָׁאֲלוּ הַיְלָדִים בִּתְמִיהָה.

– רָחוֹק־רָחוֹק – עָנָה דָנִי וְהֶרְאָה בְּאֶצְבַּע כְּלַפֵּי מַעֲרָב. אָז נָשְׂאוּ הַיְלָדִים עֵינֵיהֶם וְהִבִּיטוּ אֶל מֶרְחַב הַתְּכֵלֶת, אֲשֶׁר שָׁם נֶעֶלְמוּ וְנָמוֹגוּ בַּרְוְזֵי־הַזָּהָב שֶׁל דָּנִי.


המלצות קוראים
תגיות