שאלת הזכאות על אדמת ארץ ישראל כבר הולכת ונידונה לכאן ולכאן זה למעלה ממאה שנים ואין טענה שעוד לא נדושה.
ואילו השאלה היום איננה אלא זו: מה על שני מיליון הערבים היושבים בשטחי הארץ הזאת? נניח שכל טענותיו של פרופ’ בן־שלמה – ההיסטוריות, המשפטיות והציוניות – כולן נכוחות ומוכחות, ונאמר שכל הזכאות על ארץ ישראל כבר כולה בידיו – מה הוא הולך לעשות עם שני מיליון הערבים?
יהרוג אותם, יגרש אותם, יציק להם, יתעלם מהם, יכניעם עד שיסכימו לכיבושם, ישלול את זכותם לשלוט בחייהם? יירד לחייהם עד שיברחו? יזכיר להם את עשרים ושתיים מדינות ערב? האם ישאל לדעתם, להסכמתם, לזכויותיהם? ומה אם לא יסכימו? ומה אם ילחמו מלחמת נואשים בכל מה שיהיה תחת ידיהם? האם ישא ויתן איתם, או לא ישאיר להם ברירה, אלא: או להיכנע או לעוף?
זו שאלה מעשית מאין כמוה ושאלה מוסרית מאין כמוה, ומי שמרבה לדבר על מוסר ועל מוסריות אי אפשר שלא יקום ויודיע מה הוא הולך לעשות עם הערבים, לאחר שאת רעיון ההסכם של פשרה הוא מתעב ודוחה בכל כוחו? איך הוא מעלה איפוא את המילה מוסר או מוסריות, בלי שישיב ברור ומפורש, מה הוא הולך לעשות לשיטתו עם שני מיליון הערבים? והלא זהו מבחן המוסר והמוסריות, מה הוא הולך לעשות עם שני מיליון הנכבשים שבידיו?
כי שתי דרכים הן, שתיהן מן התנ"ך. האחת היא דרכו של יהושע: רֵש והשמד, והאחת היא תביעתו של אליהו, בשינוי: הכבשת וגם ירשת? מה אומר המוסר של בן־שלמה, מה הוא עושה עם הערבים?
יזהר סמילנסקי, הארץ, מוסף, י טבת תשנ''ד 24.12.1993: 35
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.