רקע
ס. יזהר
הו אנשים, אל תלכו לטלויזיה!
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: הארץ; 7.1.94

יזמינו אתכם לשם כדי להשתיק אתכם. יהתלו בכם, ילﬠגו לכם, וכשתרצו לומר מה שחשבתם לומר, איחרתם, כבר אמרו לכם “תודה רבה” ותסולקו.

ישלחו לכם מונית לקחת ולהחזיר יפצירו בכם בטלפון יחניפו לחכמתכם ולנסיונכם ולבקיאותכם, וכתשבואו ותשבו מאופרים באור הגדול מוכנים לדבר לא תספיקו לצייץ מילה וכבר נמאסתם, תודה רבה והביתה.

נחוצה היתה למראיין שורה אחת שאותה ביקש לדלות מכם, מפני שבטלויזיה לא מצטטים אלא מראים, ולאחר שנאמרה בקולכם השורה הנחוצה לו נגמר תפקידכם, ואם אתם מתרגשים או מאריכים או חלילה מצביעים כיוון אחר, תיזרקו מייד החוצה, תודה רבה, נמאסתם והחוצה.

למנחה יש תכנית מוכנה והוא מחלק את השורות הנחוצות לו לשחקנים מתנדבים או למפותים לבוא, יש לו זמן קצוב, ויש לו על גבו אדונו המפיק, בלתי נראה ﬠל המסך, וכבר הכינו הכל, תפאורה, תאורה וגם קהל שמשום מה נדחף לבוא, אולי כדי לנפנף הביתה […] יד, ויש גם פתיח מוכן, וגם סרטונים, וגם מגיבים מן הקהל ובאולפן השני, ויש גם מוקיון לקשר בין הקטﬠים, ויש גם בריון לﬠשות שﬠרוריות, וגם מוזר תמהוני אחד להכניס צבﬠ, וכבר מתחילים ואסור לקלקל את הסדר שהוכן, או לחדש משהו מחוץ למתוכנן או לתת לשיחה להתחמם ופתאום והיא נﬠשית מﬠנינת, תודה רבה תודה רבה, ועוד מילתו על לשונו ישוסﬠ, ﬠיני המנחה כבר ריקות וכבר נדדו והן מאיצות בדובר הבא וכבר הוא מושתק בגבורה, וגם מי שבא אחריו כבר אמר וסולק נדהם, לא כל שכן אם לא הצליח אלא רק לגמגם ונימאס כשﬠוד לא אמר כלום, ומעבר הכל מנצח אותו מנחה, איש חכם, חכם החכמים, חכם מכל מוזמניו, מכל המומחים, ומכל הידﬠנים וגם שסﬠ ישסﬠ אותם שיראו מי כאן החכם, ולא סתם חכם אלא חוכם, חוכם שיודﬠ תמיד מה מסתתר מﬠבר לנאמר, ושאותו לא יסדרו, ושתמיד מוכן לו ה“בכל זאת!” המחוצף שלו, למי שלא אמר מה שהיה אמור לאמור, מפני שהוא, החוכם, אינו כמובן אלא רק שליח־הציבור הרוצה־לדﬠת, גם כשמעולם לא נשאל שום ציבור אם הוא באמת רוצה, ולא יניח לאף דג שמן הנראה כמסתיר סודות, להתחמק מידי המלכודת שלו, וכבר סיימנו וניצוץ רשﬠ צדקני‏ נידלק אז בﬠיניו כמנצח. את מי ניצח?

יזמינו אתכם כדי להשתיק. אינכם אלא חומר גלם בידי החוכם שﬠשה לו תכנית. והוא כבר יש לו נוסחת מינון מה מי וכמה, ולא יניח לאיש לחרוג, והמפיק האכזר כבר מאיים בהﬠויות נוראות שיש ﬠוד סרטון, אם לא פרסומת, וחובטים אז ﬠל ראשכם ומשליכים אתכם ﬠם כל שאר המדברים הנירגשים, שהגיﬠו מקצה הארץ, ובביתם לא השכיבו את התינוקות כדי שייראו איך אבא גדול, ואילו הגדול באמת צוﬠק ﬠל כולם באולפן שלו כמכניﬠ סוסים ותיק, ומשתלט ﬠל כל בני המרי הגוﬠשים, שחשבו בתמימותם הנילﬠגת שקראו להם כדי לומר משהו, ושבמקום להזמין ארבﬠה או חמישה, הזמינו פי ארבעה או חמישה מכפי שניתן יהיה להניח למישהו לדבר, הכל כדי שיהיה מעניין וחם ושמח ומלא חיים, וכולם כבר צוﬠקים ומשתלחים, בבית משוגעים עסיסי […] ﬠד שהמנחה יראה להם מי כאן אדון, וכבר השתיק את כולם מלבד הבריון התורן שיתקﬠ כﬠת את קלשון הזבל או את לשון הנחש שלו, ואלה שטרחו ובאו לאמור דבר, או קיוו לשמוﬠ דבר, יהיו מוצאים ﬠצמם הלומים מושתקים ומבוזים ונדחפים החוצה.

אל תלכו לטלוויזיה. יזמינו אתכם כדי להשתיק אתכם. ימחקו אתכם לפני שתנשמו לומר דבר, נמאסתם לפני שהתחלתם, וכשאינכם אומרים את השורה שציפו מכם, יהפכו אתכם לגלמים מחוקים, הכל יהיה רוﬠש סביבכם והומה, ורק המנחה החוכם והמפיק הנמרץ יודﬠים כי לא אתם ולא דבריכם אלא מﬠמד התכנית בסקרים וכוחה למשוך מפרסמים – זה כל הדבר – ואתם רק פתאים שנלכדו והוצגו נילﬠגים לפני כל הﬠם. אלא שהם הלא ﬠרמומיים מכם, והם יסחבו אתכם גם בשבוﬠ הבא בכל מיני פיתויים לתכנית הבאה, ואתם, אם אכן תיתפתו לבוא, הו אנשים, שימו נא בכליכם כמה ﬠגבניות וביצים סרוחות אחדות וכשהוא יתחיל ב“תודה רבה” “תודה רבה” שלו לפני שאמרתם מילה, טרח בפרצוף החוכם ﬠגבניה אחת או שתיים, וביצה נוזלת אחת בפני השוﬠל של המפיק, וגם היפכו להם מצלמה אחת או שתיים.


יזהר סמילנסקי, הארץ, 7.1.94

המלצות קוראים
תגיות