לא קשה להוסיף האשמה ﬠל האשמות הכבדות שכבר הוטחו בו, ולא קשה להוכיח בטﬠנות מוצקות למה פרס לא.
נוח למדי היה ﬠל כן לו מרצונו היה מתקפל כעת והולך, מודה בכשלונו וניפרד והולך לביתו, וכאילו גם נופך אצילות הנפש היה במחווה המרגש הזה – ומכל מקום היה חוסך מﬠצמו את קיתונות הרפש שמטילים בו כﬠת מכל צד, והכל היה מסתיים בפינוי מקומו, בהצגה שיש בה אולי גם איזו גדולה טראגית.
אלא שגם לאחר כל מה שהוטח בו, פצוﬠ ומזולזל כפי שהוא, קשה לראות בכל הנוף הציבורי של היום לכל רוחבו ולכל קצותיו – עוד מדינאי אחד שישווה לו בשﬠור הקומה. אדרבא, מי? קראו בשמו? מן השמאל ומן הימין, מן הצעירים ומן המזדקנים – מדינאי לוחם, פורה דמיון יוצר, בעל חוש היסטורי לא קרתני, אינטלקטואל שידו על דופק העולם, דבק במטרה ונועז באמצאות, (אכן, גם בטכסיסים), בידיעת העניין ובכוח המעשי לקדמו, קורא את הכתוב על הקיר, מגייס משאבים, ומזרים תנועה למטרה.
כעת כל החיצים תקועים בחזהו וגם בגבו: המורעלים, העקומים, הנקמניים, וגם הקטנוניים. כמה פעמים כבר הושלך על הקרשים. אחרים במקומו לא היו קמים או היו נוטשים את הזירה. “חבריו הקרובים” כבר נטשו אותו פעם אחר פעם, ובכל מלחמה קשה, כמו במלחמה האחרונה על הקמת ממשלת השמאל, לשם השלום, השאירו אותו לוחם לבדו, וכולם כעכברים רק הציצו לדעת אם להצטרף כשיינצח או לברוח כשייכשל.
מתפתה מאד לומר לו כעת די שמעון, למה לך, הנח.
הפוך גבך אליהם ולך ﬠשה משהו כיכולתך – ומהר מאד הם ירוצו לקרוא לך – מתפתה לומר לו שב הלוחם, נוח ממהומת הציבור. אתה בלתי פופולרי היום. “אנשים אוהבים לשנוא את פרס” ו“פרס אינו אמין”. אתה משחק כﬠת את תפקיד ה“שﬠיר לﬠזאזל” הלאומי, שמישהו הלא חייב לשחק אותו. והנה שוב אתה הולך להמר ﬠל משחק מופסד.
אלמלא שההפסד אינו גומר את פרס. מצולק ופצוﬠ כפי שהוא, אין היום בכל השמאל כולו ﬠוד לוחם מדיני כמוהו, אין ﬠוד לוחם כמוהו לשם השלום – בﬠל תﬠוזה כמוהו, ﬠם ידיﬠת שדה הקרב, וכשרון לגייס כוחות – ואין ﬠוד יודﬠ כמוהו את אומנות המדינאי, ﬠל יוזמותיה וﬠל תככיה וזממיה, לא בלי מגרﬠותיו של פרס, והן ישנן, אבל ﬠם מﬠלותיו של פרס, והוא מיוחד בהן ואין לו מתחרה.
אומרים, כששוקﬠת השמש זורחים הכוכבים. וכך גם במנהיגות. ואולי יש בין הצﬠירים מנהיג גדול שכוכבו הולך וזורח, ברגﬠ הזה, בשﬠה הקשה הזו לשלום – אין בין כל מדינאי הארץ, וכולםִ הלא מוכרים פנים ואחור, ﬠוד מדינאי בלתי פופולרי כמו פרס ואין ﬠוד מנהיג משﬠור קומתו – בשﬠה הזאת במאבק לשם השלום – לוחם אמיץ, חייל נחוש ואיש צודק.
יזהר סמילנסקי, דבר, 20.7.90 (אחרי “התרגיל המסריח”)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.