לא קשה להוסיף האשמה על האשמות הכבדות שכבר הוטחו בו, ולא קשה להוכיח בטענות מוצקות למה פרס לא.
נוח למדי היה על כן לו מרצונו היה מתקפל כעת והולך, מודה בכשלונו וניפרד והולך לביתו, וכאילו גם נופך אצילות הנפש היה במחווה המרגש הזה – ומכל מקום היה חוסך מעצמו את קיתונות הרפש שמטילים בו כעת מכל צד, והכל היה מסתיים בפינוי מקומו, בהצגה שיש בה אולי גם איזו גדולה טראגית.
אלא שגם לאחר כל מה שהוטח בו, פצוע ומזולזל כפי שהוא, קשה לראות בכל הנוף הציבורי של היום לכל רוחבו ולכל קצותיו – עוד מדינאי אחד שישווה לו בשעור הקומה. אדרבא, מי? קראו בשמו? מן השמאל ומן הימין, מן הצעירים ומן המזדקנים – מדינאי לוחם, פורה דמיון יוצר, בעל חוש היסטורי לא קרתני, אינטלקטואל שידו על דופק העולם, דבק במטרה ונועז באמצאות, (אכן, גם בטכסיסים), בידיעת העניין ובכוח המעשי לקדמו, קורא את הכתוב על הקיר, מגייס משאבים, ומזרים תנועה למטרה.
כעת כל החיצים תקועים בחזהו וגם בגבו: המורעלים, העקומים, הנקמניים, וגם הקטנוניים. כמה פעמים כבר הושלך על הקרשים. אחרים במקומו לא היו קמים או היו נוטשים את הזירה. “חבריו הקרובים” כבר נטשו אותו פעם אחר פעם, ובכל מלחמה קשה, כמו במלחמה האחרונה על הקמת ממשלת השמאל, לשם השלום, השאירו אותו לוחם לבדו, וכולם כעכברים רק הציצו לדעת אם להצטרף כשיינצח או לברוח כשייכשל.
מתפתה מאד לומר לו כעת די שמעון, למה לך, הנח.
הפוך גבך אליהם ולך עשה משהו כיכולתך – ומהר מאד הם ירוצו לקרוא לך – מתפתה לומר לו שב הלוחם, נוח ממהומת הציבור. אתה בלתי פופולרי היום. “אנשים אוהבים לשנוא את פרס” ו“פרס אינו אמין”. אתה משחק כעת את תפקיד ה“שעיר לעזאזל” הלאומי, שמישהו הלא חייב לשחק אותו. והנה שוב אתה הולך להמר על משחק מופסד.
אלמלא שההפסד אינו גומר את פרס. מצולק ופצוע כפי שהוא, אין היום בכל השמאל כולו עוד לוחם מדיני כמוהו, אין עוד לוחם כמוהו לשם השלום – בעל תעוזה כמוהו, עם ידיעת שדה הקרב, וכשרון לגייס כוחות – ואין עוד יודע כמוהו את אומנות המדינאי, על יוזמותיה ועל תככיה וזממיה, לא בלי מגרעותיו של פרס, והן ישנן, אבל עם מעלותיו של פרס, והוא מיוחד בהן ואין לו מתחרה.
אומרים, כששוקעת השמש זורחים הכוכבים. וכך גם במנהיגות. ואולי יש בין הצעירים מנהיג גדול שכוכבו הולך וזורח, ברגע הזה, בשעה הקשה הזו לשלום – אין בין כל מדינאי הארץ, וכולםִ הלא מוכרים פנים ואחור, עוד מדינאי בלתי פופולרי כמו פרס ואין עוד מנהיג משעור קומתו – בשעה הזאת במאבק לשם השלום – לוחם אמיץ, חייל נחוש ואיש צודק.
יזהר סמילנסקי, דבר, 20.7.90 (אחרי “התרגיל המסריח”)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.