הִמּוּר    🔗

(הוּמוֹרֶסְקָה)

שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּיוֹם יָפֶה

קָשְׁרוּ שִׂיחָה בְּבֵית־קָפֶה

עַל כּוֹס וְעַל צַלַּחַת.

סִפֵּר אֶחָד בְּנַחַת:

"רָאִיתִי אֶמֶש לַהֲטוּט –

מִבְצַע־בָּזָק שֶׁל חַיָּטוּת!

זְרִיזוּת כָּזוֹ עֲדַיִן

לֹא רָאֲתָה שׁוּם עַיִן!

לֵצַן־קִרְקָס, לַהֲטוּטָר,

טִפֵּל בְּגֶבֶר מְכֻפְתָּר

בְּשֵׁשׁ קְלִפּוֹת־תִּלְבּשֶׁת

עִם כַּפְתּוֹרֵי־נְחשֶׁת.

הַלֵּץ חָתַךְ בְּמִסְפָּרָיו

לָאִישׁ כָּל שֶׁפַע כַּפְתּוֹרָיו

וְשׁוּב תְּפָרָם בְּמַחַט ־

בְּשֵׁשׁ דַּקּוֹת בְּיַחַד! "

– “בָּזֶה אֵין שׁוּם דָּבָר מַפְלִיא!”–

עָנָה שׁוֹמְעוֹ: "יִקְרֶה אַף לִי

שֶׁאֲבַצַּע בַּבַּיִת

לַהֲטוּטִים שֶׁל חַיִט.

וְאִם תִּסְמוֹךְ עַל נִסְיוֹנִי, –

אֶת כַּפְתּוֹרֶיךָ גַם אֲנִי

בְּשֵׁשׁ דַּקּוֹת אָסִירָה

וְלִמְקוֹמָם אַחְזִירָה!"

– “אַתָּה בָּטוּחַ?” – "נְהַמֵּר!

וְאִם אַף רֶגַע אֲאַחֵר,

בְּכִשְׁלוֹנִי אַכִּירָה:

הַקְּנָס – בַּקְבּוּק שֶׁל בִּירָה!

אַתָּה מַסְכִּים? הַזְּמַן קָצָר!

בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, מֶלְצַר,

הַב מַחַט, מִסְפָּרַיִם

וּסְלִיל חוּטִים אוֹ שְׁנַיִם!

תּוֹדָה! וּבְכֵן – אֶל הַמְּלָאכָה!

הוֹאֵל לִפְתּוֹחַ מְעִילְךָ!

הוֹ, לֹא שִׁעַרְתִּי, אֶחָא,

מָה רַבּוּ כַּפְתּוֹרֶיךָ!"

*

– “חַ־חַ!” – צָהַל הַמְכֻפְתָּר –

"לִי כַּפְתּוֹרִים בְּכָל אֲתַר:

עֵינְךָ עוֹד לֹא נָתַתָּ

בַּשַּׁרְווּלִים לְמַטָּה!

עַכְשָׁו טַפֵּל בַּשְּׁלִישִׁיָּה

שֶׁל כַּפְתּוֹרֵי הַחֲזִיָּה!

וְכָאן תִּמְצָא קְבוּצֹנֶת

לְאֹרֶךְ הַכֻּתֹּנֶת!"

– "לֹא תַּפְחִידֵנִי, יְדִידִי:

הַמִּסְפָּרַיִם בְּיָדִי –

אֶחְתּוֹךְ אַחַת־וּשְׁתַּיִם!

נִפְנֶה לַמִּכְנָסַיִם!"

– “גַּם מֵאָחוֹר לִי יֵשֹ כִּיסוֹן!” –

הִכְרִיז הַגֶּבֶר בְּשָׂשׂוֹן.

– "הוֹ, אִישׁ־כִּיסִים כָּמוֹךָ!

טוֹב עוֹד כַּפְתּוֹר אֶחְתּוֹכָה!"

– “גַּם תַּחְתּוֹנַי מְרֻכָּסִים!”

–"אַף עֲלֵיהֶם יָדִי אָשִׂים!

נוּ, בְּשָׁעָה מֻצְלַחַת –

נַשְׁחִיל נָא חוּט בְּמַחַט!"

– "חַ־חַ, אוֹסִיף לְךָ צָרוֹת:

גַּם נְעָלַי מְכֻפְתָּרוֹת!"

– "בְּסֵדֶר, אֶחָא! תֵּנָה

גַּם נְעָלֶיךָ הֵנָּה!"

*

הַמְכֻפְתָּר־לְשֶׁעָבר

הֵעִיף מַבָּט אֶל הַכִּכָּר,

לְאוֹרְלוֹגִין דְּקַרְתָּא –

וְהִצְטַחֵק: “אֵחַרְתָּ!”

– "מָה? כְּבָר אֵחַרְתִּי? צַר לִי, צַר!

אַךְ מִלָּתִי – מִלָּה! מֶלְצָר!

הָבֵא בַּקְבּוּק שֶׁל בִּירָה!

הִנֵּה מַחְצִית־הַלִּירָה!"

"וּבְכֵן, נֻצַּחְתָּ, חַ־חַ־חַ,–

וְלֹא הִצְלַחְתָּ בַּמְּלָאכָה!

אַך קַח הַמַּחַט, אוּצָה!

עָלַי לָצֵאת הַחוּצָה!"

– "סְלִיחָה, שִׁלַּמְתִּי קְנָס־הִמּוּר –

וְהָעִנְיָן אֵפוֹא גָּמוּר!

עַכְשָׁו אֶת זוֹ הַמַּחַט

יָכוֹל אַתָּה לָקַחַת!"

– "מָה??? הֵן חָתַכְתָּ כָּל כַּפְתּוֹר.

אַתָּה חַיָּב אוֹתָם לִתְפּוֹר!" –

זָעַק הַ“מְנַצֵּחַ”,

רוֹגֵשׁ וּמִתְרַתֵּחַ.

– "חַיָּב? חֲשׁוֹב כַּהֲלָכָה:

וְכִי חַיָּט אֲנִי לְךָ?

אִם בְּבֵיתְךָ אֵין גְּבֶרֶת,

הַזְמֵן לְךָ תּוֹפֶרֶת!"

*

הוּא קָם. שֵׁנִי, מִסְכֵּן, זִנֵּק

לִרְדּוֹף אַחְרֵי הַמִּסְתַּלֵּק –

אַךְ כָּל כְּסוּתוֹ דִּלְמַטָּה

מֵעַל מָתְנָיו נִשְׁמָטָה…

הַמִּסְתַּלֵּק פָּרַץ בִּצְחוֹק.

“שָׁלוֹם!” – קָרָא לְמֵרָחוֹק:

"שְׁתֵה מַשְׁקְךָ, אִישׁ חֶמֶד:

הַבִּירָה מִתְחַמֶּמֶת!"

*

מוּסַר־הַשְׂכֵּל? הֵן כְּבָר אָמוּר

כִּי כָּל הִמּוּר – אַבְּסוּרְד גָּמוּר:

זֶה מִין זִוּוּג סִינְתֶּטִי

שֶׁל מְנֻוָּל עִם פֶּתִי.

 

הַזַּגָּג וְהַמְשֻׁגָּע    🔗

(לְפִי מַעֲשִׂיָּה עֲמָמִית)

נֶאֱנַח זַגָּג בִּישׁ־גַּדָּא:

פַּרְנָסָה יָרְדָה, יָרָדָה!

מֵרֹב צַעַר, הוּא נָזַף

בִּפְלוֹנִי הַ“מְטֹרָף”:

"חוֹלֵי־רוּחַ בְּכָל אֶרֶץ

מְנַפְּצִים שְׁמָשׁוֹת בְּמֶרֶץ.

רַק אַתָּה הוֹלֵךְ בָּטֵל,

הִתְבַּיֵשׁ לְךָ, עָצֵל!

אִם תִּשְׁבּוֹר שְׁמָשׁוֹת בַּסֵּתֶר,

תַּעַזְרֵנִי עֵזֶר־יֶתֶר:

לֹא תֶּחְסַר לִי עֲבוֹדָה –

וְאֹמַר לְךָ תּוֹדָה!" –

לְשׁוֹמְעוֹ הָיָה גַם מֶרֶץ

גַּם מִדָּה שֶׁל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ.

לַעֲזוֹר? בְּחֵפֶץ־לֵב!

לְעוֹלָם לֹא יְסָרֵב.

הוּא אָסַף לְתוֹךְ אַמְתַּחַת

אֲבָנִים – וְרָץ בְּנַחַת,

תּוֹךְ רִקּוּד כִּבְיוֹם־שֶׁל־חַג,

אֶל… בֵּיתוֹ שֶׁל הַזַגָּג.

“עוּף, קָלִיעַ! הַךְ אֶשְׁנַבָּה!”

קְלִיעָתוֹ – דִיּוּק נִפְלָא בָּהּ.

פֶּצֶץ־רֶצֶץ! – לֹא שָׂרַד

אַף חַלּוֹן שָׁלֵם אֶחָד.

בִּרְאוֹתוֹ אֶת זֶה הַמַּעַשׂ,

הַזַּגָּג הֶחְוִיר מִכַּעַס.

“מָה הַקֶּצֶף וְהָאַף?” –

הִתְפַּלֵּא הַמְטֹרָף:

"כְּלוּם אֲנִי אֶת זֹאת יָזַמְתִּי?

בִּקַּשְׁתַּנִי – וְהִסְכַּמְתִּי".

־ "בִּקַּשְׁתִּיךָ לְשַׁבֵּר

חַלּוֹנוֹת שֶל אִישׁ אַחֵר:

לִי הָיְתָה מִזֶּה צוֹמַחַת

עֲבוֹדַת־זִגּוּג מֻבְטַחַת!"

– “שְׁמַע!” – חִיֵּךְ הַמְשֻׁגָּע:

"הִזָּהֵר נָא מִשְּׁגָגָה!

לוּ יָדִי הָיְתָה שׁוֹבֶרֶת

חַלּוֹנוֹת דִּירָה אַחֶרֶת, –

אָז, אוּלַי, הָיָה שׂוֹכֵר

בַּעֲלָהּ זַגָּג אַחֵר.

וְאוּלָם עַתָּה אֵין פַּחַד:

עֲבוֹדָה לְךָ מֻבְטַחַת!"

*

 

הַקַּמְּצָן וּפְקִידוֹ    🔗

(לְפִי מַעֲשִׁיָּה עֲמָמִית)

מַרְתֵּף־יֵינוֹת הָיָה לִגְבִיר –

וְעַל יֵינוֹ שָׁמַר שָׂכִיר.

יָרַד הָבַּעַל הַמַּרְתֵּפָה

כְּדֵי לִבְדּוֹק בְּמוֹ־עֵינָיו,

אִם שׁוּם חָבִית שָׁם לֹא טִפְטֵפָה,

אִם לֹא נִשְׁפַּךְ שָׁם “דַּם־עֵנָב”.

פִּתְאֹם רָאָה דָבָר מַפְתִּיעַ:

לְיַד חָבִית עוֹמֵד גָבִיעַ.

– “מַה יִעוּדוֹ?” – שָׁאַל הַגְּבִיר,

וְהַפָּקִיד מִיָּד הִסְבִּיר:

"כָּל יוֹם שׁוֹתֶה אֲנִי גָבִיעַ

לְהִתְאוֹשֵׁשׁ מִן הַיָּגִיעַ".

“הוּא יְכַלֶּה אֶת כָּל יֵינִי!” –

הִרְהֵר הַגְּבִיר הַקַּמְּצָנִי.

כְּדֵי לִמְנוֹעַ נֶזֶק־יֶתֶר,

שָׂכַר עוֹזֵר, שֶׁתַּפְקִידוֹ

הוּא לְפַקֵּחַ עַל פְּקִידוֹ –

לְבַל יַרְבֶּה לִלְגּוֹם בַּסֵּתֶר.

עַתָּה רָוַח לוֹ: מִן הַסְּתָם

אוֹתוֹ מְקוֹר־בִּזְבּוּז נִסְתַּם.

אַךְ בְּבוֹאוֹ אַחַר יוֹמַיִם,

רָאָה גְבִירֵנוּ כּוֹסוֹתַיִם.

שָׁאַל בְּרֹגֶז: "מָה עוֹשׂוֹת

לְיַד הַבֶּרֶז שְׁתֵּי כּוֹסוֹת?"

הֵשִׁיב אוֹתוֹ פָּקִיד פִּקֵּחַ:

“זוֹ לִי – וְזוֹ לַמְפַקֵּחַ!”

 

הָאוֹפַנַּיִם וְהַפָּרָה    🔗

סוֹחֵר שִׁדֵּל בָּחוּר בֶּן־כְּפָר

לִקְנוֹת לוֹ אוֹפַנַּיִם:

"הַבֵּט! כְּלִי־רֶכֶב מְהֻדָּר,

מַבְרִיק, מַרְהִיב־עֵינַיִם!"

– “כֵּן!” – הֶחֱזִיר לוֹ הַבָּחוּר –

"הַכְּלִי, אָמְנָם, לֹא רַע,

אוּלָם יָקָר: בְּזֶה הַמְּחִיר

אוּכַל לִקְנוֹת פָּרָה!"

– "הֲלֹא יִצְחַק לְךּ בָּרְחוֹב

כָּל מִי שֶׁלּוֹ עֵינַיִם,

אִם תְּנַסֶּה, בָּחוּר, לִרְכּוֹב

עַל בַּעֲלַת־קַרְנַיִם!"

– "אַתָּה צוֹדֵק: כָּל אִישׁ יִצְחַק!

אַךְ יִצְחֲקוּ פִּי־שְׁנַיִם

אִם אֲנַסֶּה בִּשְׁעַת־הַדְּחָק

לַחְלוֹב הָאוֹפַנַּיִם!"

*

 

הַמְשׁוֹרֵר וְהַשּׁוֹעֵר    🔗

בַּחֲצוֹת חָזַר אִישׁ־פַּיִט –

וְהִנֵּה סָגוּר הַבַּיִת,

פַּנְסִיּוֹן שָׁקֵט מְאֹד,

הַשּׁוֹמֵר סִדְרֵי־שָׁעוֹת.

הַשּׁוֹעֵר עֲרוּם הַמֹּחַ

לַדַּיָּר סֵרֵב לִפְתּוֹחַ:

"הַפַּטְרוֹן עָלַי יִכְעַס,

אִם אֵי־מִי כָּעֵת יֻכְנַס:

הַשָּׁעָה הִיא מְאֻחֶרֶת!"

לֹא הָיְתָה עֵצָה אַחֶרֶת

אֶלָּא זוֹ: אֶל הָאֶשְׁנָב

חִישׁ הֻגְנַב דִּינַר־זָהָב.

הַנִּמּוּק הַזֶּה הִצְלִיחַ:

נַעֲנוּ מַנְעוּל וּבְרִיחַ.

הַפַּיְטָן חָמַד לָלוּץ:

"מִזְוָדָה לִי פֹּה בַּחוּץ.

הִיא כְּבֵדָה. עָזְרֵנִי, רֵעַ!"

שְׂבַע־רָצוֹן מִן הַמַּטְבֵּעַ,

הַשּׁוֹעֵר מִיָּד יָצָא,

מְלֻבָּשׁ לְמֶחֱצָה, –

וּפִתְאֹם שָׁמַע בָּעֶלֶט

הֵד הַדֶּלֶת הַנִּנְעֶלֶת.

הוּא בִּקֵּשׁ מִן הַשּׁוֹבָב

שֶׁיִּפְתַּח לוֹ – אַךְ לַשָּׁוְא.

הַפַּיְטָן הָיָה קָשׁוּחַ

וְעָנָה בְּקֹצֶר־רוּחַ:

"הַפַּטְרוֹן עָלַי יִכְעָס

אִם אֵי־מִי כָּעֵת יֻכְנַס!"

– “חוּס! זְכוֹר כִּי הִכְנַסְתִּיךָ!”

אָז הַלֵּץ עָנָה לוֹ: "נִיחָא!

גַּם אוֹתְךָ אַכְנִיס, בַּרְנַשׁ, –

בְּאוֹתָה צוּרָה מַמָּשׁ!"

וְהֵבִין שׁוֹעֵר־הַבַּיִת

אֶת רִמְזוֹ שֶׁל אִישׁ־הַפַּיִט –

וּמַטְבֵּעַ־הַזָּהָב

שָׁב מִיָּד אֶל בְּעָלָיו.

*

 

גִבּוֹר חָלוּשׁ… מֵרֹב חִמּוּשׁ    🔗

אָדָם עָשִׁיר אֶחָד, פַּחְדָּן,

יָצָא חָמוּשׁ לַדֶּרֶךְ –

וְשָׁם שָׁדַד אֶצְלוֹ גַזְלָן

כַּסְפּוֹ וְכָל דְּבַר־עֵרֶךְ.

לָעַג אַחַד הָעֲמִיתִים:

"חָמוּשׁ הָיִיתָ, אֶחָא!

כֵּיצַד הִנַּחְתָּ לְלִסְטִים

לִשְׁדּוֹד אֶת כָּל כַּסְפֶּךָ?"

עָנָה הָאִישׁ: "דַּוְקָא זֵינִי

גָּרַם מַצָּב לֹא־נוֹחַ:

בִּשְׂמֹאל הֶחְזַקְתִּי פִּגְיוֹנִי,

בְּיַד יָמִין – אֶקְדּוֹחַ;

כָּךְ שְׁתֵּי יָדַי הָיוּ תְּפוּסוֹת –

יָמִין וּשְׂמֹאל גַּם־כֵּן.

וּמַה יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת?

לִנְשׁוֹךְ אוֹתוֹ בְּשֵׁן?"

*

 

הָרוֹפֵא הֶחָכָם    🔗

(לְפִי מַעֲשִׂיָּה מִזְרָחִית)

הָיֹה הָיָה שַׁלִּיט שָׁמֵן וּמְסֻרְבָּל,

שֶׁכֹּבֶד־מִשְׁקָלוֹ עָשָׂה אוֹתוֹ אֻמְלָל.

בִּקֵּשׁ הוּא מְרוֹפְאָיו לְהוֹשִׁיעוֹ מִשּׁׂמֶן;

וְהָרוֹפְאִים טָרְחוּ בְּאֹמֶן –

אַךְ לֹא הוֹעִילוּ וְלֹא־כְלוּם:

אוֹתוֹ שַׁלִּיט נֵחַן בְּתֵאָבוֹן עָצוּם

וְלֹא הִסְכִּים, אֵפוֹא, לָצוּם –

וּמִסַּמִּים שֶׁל בֵּית־מִרְקַחַת

אֵין יְשׁוּעָה כָּזֹאת צוֹמַחַת.

הַמֶּלֶךְ הַמִּסְכֵּן הָיָה כְּבָר מְיֹאָשׁ.

פִּתְאֹם לְאַרְמוֹנוֹ נִכְנַס רוֹפֵא חָדָשׁ.

“מַלְכִּי!” – אָמַר לוֹ: "הַאֲמִינָה

כִּי רַב כֹּחִי בְּמֶדִיצִינָה!

הַרְשֵׁה נָא לִי בְּדִיקָה יָפָה:

אוּלַי אֶמְצָיא לְךָ תְּרוּפָה".

אַךְ לְאַחַר בְּדִיקָה לָבְשׁוּ פָּנָיו אֲרֶשֶׁת

שׁוֹנָה תַּכְלִית שִׁנּוּי – קוֹדֶרֶת וְנוֹאֶשֶׁת.

“הוֹד מַלְכוּתְךָ!” – אָמַר

"הָעֵסֶק רַע וָמַר:

אַתָּה חוֹלֶה אָנוּשׁ – וְאֵין עוֹד שׁוּם תּוֹחֶלֶת:

רַק חֹדֶשׁ, לֹא יוֹתֵר, נוֹתַר לְךָ בַּחֶלֶד!"

הַמֶּלֶךְ הָאֻמְלָל הֻכָּה בְּתַדְהֵמָה.

מֵאָז עָבְרוּ יָמָיו בְּפַחַד וְאֵימָה.

הוּא חָשׁ מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב:

עַל צַוָּארוֹ מֻנַּחַת חֶרֶב.

מָלֵא יֵאוּשׁ, סֵרֵב לִטְעוֹם

כָּל מַאֲכָל – וּמִן הַצּוֹם

נִרְזָה גוּפוֹ מִיוֹם לְיוֹם.

*

שְׁלֹשִׁים יָמָיו – קִצָּם הִגִּיעַ.

לְמָחֳרָת, בְּקוֹל רָפֶה,

צִוָּה לִקְרוֹא אוֹתוֹ רוֹפֵא –

וְהָרוֹפֵא מִיָּד הוֹפִיעַ.

אָמַר לוֹ הַשַּׁלִּיט: "דְּבָרְךָ לֹא הִתְאַמֵּת:

הַחֹדֶשׁ כְּבָר עָבַר – וְעוֹד אֵינֶנִּי מֵת,

בָּדְקֵנִי שׁוּב! חֶפְצִי לִשְׁמוֹעַ,

מָתַי נִגְזַר עָלַי לִגְווֹעַ?"

– “הוֹד מַלְכוּתְךָ!” – הֵשִׁיב הַלָּה–

"אוֹדֶה: הָיְתָה זוֹ תַּחְבּוּלָה!

קִרְבַת קִצְּךָ אֲשֶׁר חָזִיתִי –

מִדִּמְיוֹנִי אוֹתָה בָּדִיתִי!

אַךְ סְלַח לִי: רַק בְּדֶרֶךְ זֹאת

אוֹתְךָ יָכֹלְתִּי לְהַרְזוֹת!"

* *

 

הֶחָתוּל    🔗

(לְפִי אַגָּדָה מִזְרָחִית)

*

אֵי־אָז, לִפְנֵי דוֹרֵי־דוֹרוֹת,

חָתוּל שָׁכַן בַּיְּעָרוֹת.

אַךְ הוּא סָלַד מִן הַבְּדִידוּת:

נַפְשׁוֹ יָצְאָה אֶל יְדִידוּת;

וְהוּא בִּקֵּשׁ לְהִתְקַשֵּׁר

בִּבְרִית־רֵעוּת עִם חַי אַחֵר.

*

נִקְרָה לוֹ יוֹם אֶחָד אַרְנָב.

חֵן רַב מָצָא הוּא בְּעֵינָיו.

הַשְּׁנַיִם חִישׁ הִתְיַדְּדוּ

וְאַף לְיוֹם לֹא נִפְרְדוּ.

אַךְ יְדִידוֹ זֶה הָרִאשׁוֹן

עוֹרֵר פִּתְאֹם חֲמַת דִּישׁוֹן;

וְהַדִּישׁוֹן אֶת הָאַרְנָב

נָגַח לַמָּוֶת בְּקַרְנָיו.

*

אָז הֶחָתוּל, אֲשֶׁר פָּחַד

לִשְׁכּוֹן בַּיַּעַר לְבָדָד

וּבַלֵּילוֹת יָרֵא לִישׁוֹן, –

בִּקֵּשׁ חָסוּת מִן הַדִּישׁוֹן.

*

עָבַר שָׁבוּעַ – וְדָרַס

אֶת הַדִּישׁוֹן הַבַּרְדְּלָס;

אַךְ הֶחָתוּל מִיָּד רָכַשׁ

לֵב הַמְנַצֵּחַ הֶחָדָשׁ.

תָּמִיד רָבַץ הוּא לְצִדּוֹ;

תָּמִיד עָזַר לוֹ בְּצֵידוֹ.

הָיָה זֶה קֶשֶׁר לְמוֹפֵת –

אַךְ הוּא נִתַּק בְּטֶרֶם־עֵת:

בִּקְרָב־בֵּינַיִם אַכְזָרִי

בַּבַּרְדְּלָס פָּגַע אֲרִי.

*

בָּן הֶחָתוּל כִּי הָאֲרִי

הוּא רֹאשׁ הָעָם הַיַּעֲרִי –

וְחִישׁ מָצָא נָתִיב נָכוֹן

אֶל לֵב נוֹחֵל־הַנִּצָּחוֹן.

*

אַךְ כַּעֲבוֹר זְמַן־מָה הִפִּיל

אֶת הָאֲרִי בִּקְרָב הַ פִּ י ל.

“כָּל חַי” – הִרְהֵר אָז הֶחָתוּל –

"בָּטֵל מוּל פִּיל תַּכְלִית בִּטּוּל:

הוּא הָ עֲ נָ ק שֶׁבַּחַיּוֹת,

הוּא הֶ חָ זָ ק שֶׁבַּבְּרִיּוֹת".

וְהֶחָתוּל מִיָּד הִתְחִיל

לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל הַפִּיל.

*

אַךְ אֶל הַיַּעַר בָּא צַ יָּ ד,

שֶׁהֶחֱזִיק רוֹבֶה בַּיָּד.

וְאָז קָרָה דָבָר נוֹרָא:

הָאִישׁ יָרָה – הַפִּיל כָּרַע…

הוֹ, מַה מּוּזָר: יְצוּר כָּזֶה,

הוֹלֵך־עַל־שְׁתַּיִם וְרָזֶה,

הֶרְאָה לְפֶתַע בַּעֲלִיל

כִּי רַב כֹּחוֹ מִכֹּחַ־פִּיל!

*

אָז הֶחָתוּל הָלַךְ מִיָּד

בְּעִקְּבוֹתָיו שֶׁל הַצַיָּד.

הָאִישׁ הִגִּיעַ לְבֵיתוֹ –

וְהֶחָתוּל שָׁמַר צֵאתוֹ.

*

פִּתְאֹם בַּבַּיִת – קוֹל צְוָחָה;

דַּלְתּוֹ נִפְתַּחַת לִרְוָחָה;

אוֹתוֹ צַיָּד, מָלֵא בּוּשָׁה,

נוֹשֵׂא רַגְלָיו רְדוּף אִשָּׁה;

וְהָאִשָּׁה, אַגַּב רִיצָה,

בְּמַטְאֲטֵא בּוֹ מַרְבִּיצָה…

*

“וּבְכֵן” – חָשַׁב לוֹ הֶחָתוּל –

"סוֹף־סוֹף הִגַּעְתִּי עַד הַגְּבוּל:

כָּעֵת רָאִיתִי בְּבֵרוּר,

מִי – רַב כֹּחוֹ מִכָּל יְצוּר".

*

וְהֶחָתוּל מָצָא גִישָׁה

אֶל לְבָבָה שֶׁל הָאִשָּׁה.

מֵאָז יוֹשֵׁב הוּא בְּבֵיתָהּ –

וּמִתְרוֹעֵעַ רַק אִתָּהּ.

 

חֶלְבּוֹן וְחֶלְמוֹן    🔗

חָלַם אִישׁ דַּל כִּי הוּא אָכַל

בֵּיצִים שְׁלוּקוֹת לָרֹב.

פָּתַר חָכָם חוֹזֵה־מַזָּל

אֶת חֲלוֹמוֹ לְטוֹב:

"לְךָ צָפוּי אוֹצַר־מָמוֹן;

תִּזְכֶּה לְעֹשֶר רָב,

כִּי הַחֶלְבּוֹן וְהַחֶלְמוֹן –

אוֹת כֶּסֶף וְזָהָב".

וְהַפּוֹתֵר, אָמְנָם צָדַק:

אֶבְיוֹן זֶה הִתְעַשֵּׁר.

שְׁקָלִים־שֶׁל־כֶּסֶף מְלוֹא־הַשַּׂק

הִגִּישׁ הוּא לַפּוֹתֵר.

הַלָּז חִיֵּךְ: "אֲנִי מוּכָן

לִטּוֹל אֶת הַמָּמוֹן,

אוּלָם אֱמוֹר נָא לִי: הֵיכָן

הַפְּרָס עַל הַחֶלְמוֹן?"

* *