רקע
חנניה ריכמן
שׁוֹנוֹת – וּמְשֻׁנוֹת
xמוגש ברשות פרסום [?]
vעיון

 

עֵדוּתָהּ שֶׁל אִמָּא


"בִּתִּי – מֻכְשֶׁרֶת לִפְסַנְתֵּר:

הֲרֵיהִי מְבַצַּעַת

כֹּל מַנְגִּינָה בּוֹ קַל יוֹתֵר

מִפְּסַנְתְּרָנִית נוֹדַעַת!


הַהִיא מֻכְרַחַת לַעֲמוֹל

קָשֶה בִּשְתֵּי יִדֶיהָ –

אַךְ לְבִתִּי דַיָּה לַכֹּל

אַחַת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ!"


 

סִמָּן מֻבְהָק


“כָּמָּה נָתַן לְךָ הַגְּבִיר?” –

שָׁאַל קַבְּצָן מִשְׁנֵהוּ.

– ”חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת".

– “קַמְּצָן מַחְפִּיר!”

– “לֹא! אַךְ דָּחוּק הִנֵּהוּ!”


– “הֵגְּבִיר דָּחוּק?” – "כֵּן, כֵּן! עַכְשָׁו

רָאִיתִי מִן הַצַּד:

שְׁתֵּי בְּנוֹת הַגְּבִיר נִגְּנוּ יַחְדָּו

רַק בִּפְסַנְתֵּר אֶחָד!"


 

תִּקּוּן


אֶל קַמְּצָנִית נִכְנַס עָנִי,

בִּגְדוֹ קָרוּעַ כְּדֵי חֶשֶׂף.

אָמְרָה לוֹ: "לְדַאֲבוֹנִי,

לִי אֵין לֹא לֶחֶם וְלֹא כֶּסֶף;


אַךְ לְתֵקֵּן דְּבַר־מָה, לִתְפּוֹר –

בְּחֵפֶץ־לֵב! בִּשְׁתֵּי כַּפַּיִם!"

– “גְּבִרְתִּי” – עָנָה – "לִי יֵשׁ כַּפְתּוֹר.

אֵלַיו תִּפְרִי־נָא מִכְנָסַיִם!"


 

חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט


סוֹכֵן בִּטַּח מְעוֹן דַּיֶּרֶת

כְּנֶגֶד אֵשׁ, עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן –


וְהִגִּישׁוֹ מִיָּד לַגְּבֶרֶת

לְשֵׁם סִלּוּק תַּשְׁלוּם רִאשׁוֹן.


– “שְׁמַע! לְפָנֵינוּ זְמַן אָרֹךְ עוֹד” –

אָמְרָה הַגְּבֶרֶת הַזְּקֵנָה –

וְלָמָּה לָנוּ הַתִּסְבֹּכֶת

שֶׁל תַּשְׁלוּמִים בְּכָל שָׁנָה?


חֶבְרַת־בִּטּוּחַ – תְּנַכֶּה־נָא

כָּל חוֹבוֹתַי מִסְּכוּם עוֹדֵף,

אֲשֶר יַגִּיעַ לִי מִמֶּנָּה

כְּשֶׁהַבַּיִת יִשָּׂרֵף!"


 

חוֹב


– ”הַלְוֵה שְׁתֵּי לִירוֹת, יְדִידִי!"

– “אַךְ יֵשׁ רַק לִירָה בְּיָדִי”.


– "וּבְכֵן, אַחַת בֵּינְתַיִם הַב לִי –

וְעוֹד אַחַת תִּהְיֶה חַיָב לִי!"


 

סוֹד אֲדִיבוּת


נוֹאֵם נָאַם בְּסוֹף כִּנּוּס.

עָיֵף מִשֶּׁפַע פְרַאזוֹת,

כֹּל הַקָּהָל מִהֵר לָנוּס…

רַק אִישׁ אֶחָד לֹא זָז עוֹד.


כְּשֶׁסִּיֵם אוֹתוֹ בִּישׁ־גַּד,

פָּנָה אֶל הַשּׁוֹמֵעַ:

"תּוֹדָה רַבָּה! אַתָּה בִּלְבַד

אָדִיב הָיִיתָ, רֵעַ!"


עָנָה הַלָּז בְּקוֹל זוֹעֵם:

"אַל נָא תּוֹדֶה לִי, אֶחָא:

הֲרֵי אֲנִי הוּא הַנּוֹאֵם

הַבָּא לְאַחֲרֶיךָ!"


 

פְּעֻלָּה לְבַטָּלָה


דַּרְשָׁן בִּקֵּשׁ מִבֵּן־אָדָם

שֶׁיְּעוֹרֵר שָׁכֵן נִרְדָּם,

הָהוּא סֵרַב וְהֶחֱזִיר:

“אַתָּה תַּרְדִים, אֲנִי אָעִיר?”


 

רֶמֶז דַּק


דַּרְשָׁן הוֹדָה לַמְאָרַחַת –

אַךְ לֹא טָעַם מִן הַצַּלַּחַת:

"לִפְנֵי נְאוּם – תָּמַיד אָצוּם:

הֶבְדֵּל־הַכּשֶׁר הוּא עָצוּם!"


בִּדְרָשָׁתוֹ שֶׁל הָאֹורֵחַ

גַּם מְאָרְחוֹ הָיָה נוֹכֵחַ.

כְּשֶחָזַר אֶל הָאִשָּׁה,

הִיא שָאֲלָה עַל הַדְּרָשָה:


“הַאִם, אָמְנָם, הָיְתָה מַבְרֶקֶת?”

– “אֲנִי סָבוּר” – עָנָה בְּשֶׁקָט –

"שֶׁהַדַּרְשָן הָיָה יָכוֹל

לְלֹא שוּם נֵזָק, לֶאֱכוֹל!"


 

אַרְגָּעָה


מַרְצֶה חִשֵּׁב הִתְפַּתְּחֻיּוֹת

וּבָא לַמַּסְקָנָה

כִּי "לָעוֹלָם נוֹתַר לִחְיוֹת

שִׁשִּׁים מִילְיוֹן שָׁנָה".


– “כַּמָּה? כַּמָּה?” – נִשְׁמַע פִּתְאֹם

קוֹל פַּחַד בֶּהָמוֹן.

וְהַמַּרְצֶה־הָאַסְטְרוֹנוֹם

חָזַר: “שִׁשִׁים מִילְיוֹן!”


– “תּוֹדָה לָאֵל!” – מִיָּד נִרְגַּע

אוֹתוֹ שׁוֹאֵל נֶחְרָד:

"שָׁמַעְתִּי קֹדֶם בִּשְׁגָגָה:

שְׁלֹשִים מִילְיוֹן בִּלְבָד!"


 

קָרְבַּן סְטַטִיסְטִיקָה


– “לְפִי דוּ”חַ עַל תְּנוּעָה,

אִישׁ נִפְגָּע בְּכָל שָׁעָה!"


– " זֶה נוֹרָא! מַזָּל כֹּה בִּישׁ!

הֲיָדַעְתָּ, מִי הָאִישׁ?"


 

טַעַם פָּשׁוּט


אֵי־שָם אֶחָד מִבְּנֵי־קְצֻנָּה

הִסְבִּיר לַגֶּנֶרַל

אֶת מַעֲרַךְ־הַהֲגָנָה

בְקַו־חֲזִית נִפְתָּל.


בְּכָל הַדֶּרֶךְ הַקָּצִין

לָחַש אֶת הֶסְבֵּרָיו.

הַגֶּנֶרַל הַמַּאֲזִין

שְׁמָעָם בְּקשִׁי רָב.


אוּלָם גַּם הוּא עַצְמוֹ לָחַש

כָּל שְׁאֵלָה בְּפִיו

בְּקוֹל חָלוּשׁ – מִפְּנֵי חֲשָׁשׁ

כִּי הָאוֹיֵב מַקְשִׁיב.


– כַּמָּה קְרוֹבִים הֵם הָאוֹיְבִים?" –

לָחַשׁ הַגֶּנֶרַל.

– “יֵשׁ כְּפַרְסָה בֵּין הַקַּוִּים” –

לָחַשׁ לוֹ הַנִּשְׁאָל.


– "וּבְכֵן, מַה טַעַם הֶגְיוֹנִי

בְּלַחַשׁ־מִסְתּוֹרִין?"

– כִּי יֵשׁ דָּלֶּקֶת בִּגְרוֹנִי" –

לָחַשׁ לוֹ הַקָּצִין.


 

לֹא שָׁמַע – וְגָמַע


הַגֶּנֶרַל הָיָה חַם־מֶזֶג

וְלֹא סָבַל שׁוּם מֶלֶל־שָׁוְא.

אַךְ הוּא שָּקַד לִשְׁמוֹר מִנֵּזֶק

אֶת בְּרִיאוּתָם שֶׁל אֲנָשָּיו.


לְיַד מִטְבַּח־הַגְּדוּד נִקְרוּ לוֹ

שְׁנֵי חַיָּלִים עִם סִיר עֲנָק.

פָּקַד: “עֲצוֹר!” – וְהֵם צִיְֹתוּ לוֹ.

“תְּנוּ כַּף! אֶטְעֵם מִן הַמָּרָק!”


מִיָּד אֶחָד מֵהָם הִצְדִּיעַ:

“תִּסְלַח לִי, כְּבוֹד מַעֲלָתְך…”

שִׁסְּעוֹ בְּרֹגֶז: "אַל תַּפְרִיעַ –

וְהַב לִי כַּף בִּמְחִילָתְךָ!"


מִלֵּא הַכַּף בְּיָד נִמְרֶצֶת,

גָּמַע מִמֶּנָּה – וְיָרַק.

וְאַחֲרֵי קְלָלָה נִמְלֶצֶת

הִרְעִים: “וְזֶה נִקְרָא מָרָק?”


– “מַעֲלָתְךָ!” – חָזַר־הִצְדִּיעַ

אֶחָד מִשְּׁנֵי הַחַיָּלִים:

"הֲרֵי נִסִּיתִי לְהוֹדִיעַ

כִּי אֵלֶּה – מֵי־שְׁטִיפַת־כֵּלִים!"


 

טָעוּת אוֹפְּטִית


– מַה־זֶּה קָרְךּ, טוּרַאי?" – גָּעַר

בְּכַעַס הַָקָּצִין:

"אֵיךְ הִתְיַצַּבְתָּ לַמִּסְדָּר

לֹא מְגֻלָּח כַּדִּין?"


– " אֵינִי אָשֵׁם, הַמְפַקֵּד!" –

טָעַן הָעֲבַרָין.

– "וּמִּי אָשֵׁם אֵפוֹא, הַגֵּד?

הַסְבֵּר את הָעִנְיָן!"


– ”נִדְחַקְתִּי מוּל מַרְאָה תְּלוּיָה

עִם עוֹד עֶשְׂרִים חָבֵר –

וְכַנִּרְאֶה, בָּעִרְבּוּבְיָה

גִּלַּחְתִּי פְּנֵי־אַחֵר!"


 

הַשַּׁלִיט וְהַמָּג


“הַגֵּד, בְּאֵיזֶה יוֹם אָמוּתָה?” –

פָּקַד שַׁלִיט אַכְזָר עַל מָג.

הַמָּג עָנָה לוֹ בְּנִיחוּתָא:

“מַלְכִּי, תָּמוּת בְּיוֹם שֶׁל חַג”.


חָשַׁב הֵמֶּלֶך: זוֹ הַבְלוּתָא!

“כֵּיצַד יָדַעְתָּ?” – הוּא לָעַג.

– ”מַלְכִּי! כָּל יוֹם שֶׁבּוֹ תָּמוּתָה –

יִהְיֶה בָּאָרֶץ יוֹם־שֶל־חַג!"


 

פְּרָס־הַצָּלָה


רֹודָן עָרִיץ נָפַל לַיָּם.

אֶזְרָח מָשָׁה אוֹתוֹ מִשָּׁם.

הוּא לֹא הִכִּיר אֶת הַנִּצּוֹל –

שַׁלִּיט רָשָׁע, שָׂנוּא עַל כֹּל.


וְהַשַּׁלִּיט שָׁאַל, מַה שְׁמוֹ –

וגַם הִצִּיג לוֹ אֶת עַצְמוֹ.

“בַּקֵּשׁ” – אָמַר לְמַצִּילוֹ –

“מֵיטַב הַפְּרָס – וּתְקַבְּלוֹ!”


עָנָה הָאִישׁ בְּקוֹל נִפְחָד:

"עֲשֵׂה לִי חֶסֶד קָט אֶחָד:

אַל תְּגַלֶּה לְשׁוּם אָדָם,

מִי הִצִּילְךָ הַיּוֹם בַּיָּם!"


 

תְּשׁוּאוֹת לְרוֹדָן


הָרוֹדָן אֵי־שָׁם נִכְנַס

לְקוֹלְנוֹעַ, מְתֻחְפָּשׂ.


כְּלִוּוּי־תָּכְנִית קָבוּעַ,

בָּא יוֹמַן חַדְשׁוֹת־שָׁבוּעַ,

וְהֻקְרַן עַל הָאֶקְרַן

תַּצְלוּמוֹ שֶל הָרוֹדָן.

קָם כָּל אִישׁ עַל הָרַגְלַיִם –

וְכֻלָּם מָחְאוּ כַּפַּיִם.


וְרַק הוּא, הַמְצֻלָּם,

לֹא קָפַץ כְּמוֹ כֻּלַּם:

לְבַדּוֹ הוֹסִיף לָשֶׁבֶת

שְׁכוּר תְּרוּעָה כָּל־כָּךְ נִלְהֶבֶת.


אָז גָּחַן אֵלָיו שְׁכֵנוֹ

וְלָחַשׁ לוֹ בְּאָזְנוֹ:


"לֹא אַלְשִׁין – עָלַי תִּסְמוֹכָה,

כִּי אֲנִי מַרְגִּישׁ כָּמוֹךָ, –

אַךְ בְּכָל שׁוּרָה מַמָּשׁ

כָּאן עָלוּל לִהְיוֹת בַּלָּש.

אִם יָקְרוּ לְךָ חַיֶּיךָ,

קְפוֹץ נָא, אֶחָא, עַל רַגְלֶיךָ!"


 

מֵיטַב הַבְּדִיחָה


נְיוּ־יוֹרְקִי בַּעַל־עֲסָקִים

שָׁכַן בְּאֹרַח־קֶבַע

בְּתוֹךְ קוֹמַת גּוֹרֵד־שְׁחָקִים

הַחֲמִשִּׁים וָשֶבַע.


אֵי־פַּעַם שָׁב הוּא לְבֵיתוֹ

עִם רֵעַ־וְעָמִית…

אֲבוֹי! לְרֹב תַּדְהֵמָתוֹ,

שָּבְתָה הַמַּעֲלִית.


וּבְכֵן – עָלוּ בַּמַּדְרֵגוֹת.

טָרְחוּ הֵם טֹרַח־פֶּרֶךְ –

וְעַל־פִּי־תּוֹר סִפְּרוּ בְּדִיחוֹת

לְהַנְעָמַת הַדֶּרֶךְ.


קוֹמָה אַחַת לִפְנֵי קִצָּה –

אָמַר הַמְאָרֵחַ:

"שְׁמַע אֶת מֵיטַב הַהֲלָצָה:

שָׁכַחְתִּי הַמַּפְתֵּחַ!"


 

חֲתִימָה נִרְגֶּשֶׁת


בָּאָה גְבֶרֶת לַבַּנְק. צֶ’ק חָתוּם בְּיָדָהּ.

“נָא חִתְמִי עַל גַּבּוֹ!” – מְעִירָה הַפְּקִידָה.


– “לְשֵׁם מָה? בַּעֲלִי כְּבָר חָתַם בְּעַצְמוֹ” –

מְשִׁיבָה הָאִשָּׁה: “הַחֶשְׁבּוֹן הוּא עַל שְׁמוֹ!”


– “כֵּן” – עוֹנָה הַפְּקִידָה – "אַךְ בְּכָךְ יִוָּכַח

בַּעֲלֵךְ כִּי אָמְנָם כְּבָר קִבַּלְתְּ אֶת הַסָּךְ".


– “טוֹב” – אוֹמֶרֶת הַגְּבֶרֶת – וּמִיָּד הִיא כּוֹתֶבֶת:

“בְּתוֹדָה מִיּוֹכֶבֶד, אִשְׁתְּךָ הָאוֹהֶבֶת”.


 

שִּנּוּי חֲתִימָה


שׁוּב קִבְּלָה הַמְשָׁרֶתֶת

אֶת שְׂכָרָהּ הַמְזֻמָּן

בִּהְיוֹתָהּ אַנְאַלְפָאבֵּיתִית,

הִיא חָתְמָה בְּמִין סִמָּן.


וְאוּלָם שִׁנָּה הַפַּעַם

סִמָּנָהּ צוּרָה וּדְמוּת.

שְׁאָלוּהָ: “מָה הַטַּעַם?” –

וְעָנְתָה בַּחֲשִׁיבּות:


"מֵעַכְשָׁו – זֶה אוֹת קָבוּעַ!

הַשִּׁנּוּי – שִׁנּוּי רִשְׁמִי:

הִתְחַתַּנְתִּי הַשָּׁבוּע –

וּמוּבָן שִׁנִּיתִי שְׁמִי!"


 

הַיִּתְרוֹן הַמַּכְרִיעַ


לְפֶתַע כָּל הַמִּשְפָּחָה

הָיְתָה מַמָּשׁ כַּמֶּרְקָחָה:

הַבְּכוֹר הוֹדִיעַ בְּפַשְׁטוּת:

“אֲנִי עוֹמֵד לָשֵׂאת אֶת רוּת!”


הֵגִיב אָבִיו: "טִיּפּוס נוֹרָא!

הֵן הִיא צוֹבַעַת שְׂעָרָהּ!"

הוֹסִיפָה אִמָּא: "אַף כַּפְתּוֹר

הִיא לֹא תֵּדַע לְךָ לִתְפּוֹר!"


– “לוּ לְפָחוֹת יָדְעָה לִרְקוֹד!” –

אָמְרָה בְּלַעַג הָאָחוֹת.

הִיא לֹא יָפָה – כִּעוּר מַמָּשׁ!" –

הֵעִיר הָאָח הַמְנֻמָּשׁ.


– “לֹא מַשְׂכִּילָה הִיא בְּיוֹתֵר!” –

רָטְנָה בְּבוּז דּוֹדָה אָסְתֵּר.

– “גַּם יִחוּסָה הוּא מְפֻקְפָּק!” –

הוֹסִיף עֻקְצוֹ הַדּוֹד יִצְחָק.


– נָכוֹן!" – הֵשִׁיב לַכֹּל הַבְּכוֹר:

"לָהּ חֶסְרוֹנוֹת רַבִּים מִסְפוֹר –

אַךְ גַּם יִתְרוֹן חָשׁוּב וָטוֹב:

לָהּ אֵין בָּאָרֶץ שׁוּם קָרוֹב!"


 

מִקְרֶה מֻצְלָח


הוֹ, מַחְמַלִּי, בָּחוּר מִסְכֵּן!

שְׁמַע בְּשׂורָה מָרָה:

כְּבָר לֹא נוּכַל לְהִתְחַתֵּן!

קָרָה דָבָר נוֹרָא!"


– “מָה הִתְרַחֵשׁ, יַקִּירָתִי?”

– ” הִפְסִיד הַלַּיְלָה אַבָּא

בְּפּוֹקֶר כָּל נְדֻנְיָתִי

וּמִישֶּהוּ זָכָה בָּהּ!"


– "נָכוֹן! קַלְפָּן הוּא הַזָּקֵן –

אַךְ אַל נָא תִּתְעַגְּמִי:

יָכֹל נוּכַל לְהִתְחַתֵּן

כִּי הוּא שִׂחֵק עִמִּי!"


 

דְּבָרִים שֶׁל מַה־בְּכָךְ


בְּנֵי־הַזּוּג הֶחְלִיטוּ פַּעַם

הַחְלָטָה שֶׁיֵשׁ בָּהּ טַעַם

"לְעוֹלָם לֹא נִתְוַכַּח

עַל דְּבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ!"


וּמֵאָז… פּוֹרֵץ כָּל פַּעַם

בֵּינֵיהֶם וִכּוּחַ־זַעַם:

אִם אוֹתוֹ עִנְיָן שַׁיָּךְ

לַדְּבָרִים שֶׁל מַה־בְּכָךְ.


 

עִסּוּק בְּלִי רִשְׁיוֹן


פְּלוֹנִי נִתְבַּע לְדִין עַל פֶּשַׁע:

בִּשְׁעַת קְטָטָה, בְּרֻגְזָתוֹ,

גָּזַז הָאִישׁ בְּאֹרַח־רֶשַׁע

אֶת צַמָּתָהּ שֶׁל זוּגָתוֹ.


מִדִּין פְּלִילִי יָצָא חָפְשִׁי הוּא

פָּסְקוּ: זֶה רִיב “זוּגִי” פָּשׁוּט.

אַךְ עַל אַחַת אוֹתוֹ הִרְשִׁיעוּ:

עַל סַפָּרוּת לְלֹא רְשׁוּת!


 

בַּעַל אַבִּיר


אָמְרָה לַבַּעַל הָאִשָּׁה,

הָעֲמֵלָה בְּלִי־הֶרֶף:

"מִיָּד הֲרֵינִי מַגִּישָׁה

אֶת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב;


חִישׁ אַאֲכִיל אֶת הַקְּטַנִּים,

אַשְׁכִּיב אוֹתָם לִישׁוֹן –

וְאָז הֲרֵינוּ מוּכָנִים

לָרוּץ לְתֵאַטְרוֹן!"


רָטַן הָאִישׁ: "תּוֹחֶלֶת־רִיק:

מֵרֹב הַמַּעֲשִׂים

לֹא יִשָּׁאֵר לָךְ זְמַן מַסְפִּיק

לִדְאוֹג לַכַּרְטִיסִים!"


 

בַּעַל מֻדְאָג


"מַה בִּישׁ הוּא מֶזֶג־הָאֲוִיר:

רוּחוֹת, מָטָר, בָּרָד…

אֲנִי מֻדְאָג: אִשְׁתִּי – בָּעִיר

בְּלִי מִטְרִיָּה בַּיָּד!"


– "הוֹ, אִשְׁתְּךָ בְּכָל חֲנוּת

תִּמְצָא מִקְלָט וָגָג!"

– " כֵּן, זוֹ דַוְקָא הַפֻּרְעָנוּת:

מִזֹּאת אֲנִי מֻדְאָג!"


 

מַעֲשֶׂה בְּחָתוּל


"אַתְּ עַצְבָּנִית, שְׁכֵנָה! גַּלִּי,

מַדּוּעַ אַתְּ נִרְגֶּשֶׁת?"

– “לִבִּי חָרֵד לְבַעֲלִי!”

­– וְלָמָּה אַתְּ חוֹשֶׁשֶׁת?"


– "הַשְׁכֵּם יָצָא הוּא לְדַרְכּוֹ –

יַחְדָּו עִם חֲתוּלֵנוּ:

אֶתְמוֹל הֶחְלַטְנוּ לְסַלְּקוֹ,

כִּי הוּא נִמְאַס עָלֵינוּ.


אִישִׁי גִלָּה לִי תָּכְנִיתוֹ:

יִסַּע הַרְחֵק־הַרְחֵק –

וְיַשְׁלִיכוֹ מִמְּכוֹנִיתוֹ

אֵי־שָׁם בְּשֶׁטַח רֵיק".


– ” אָז מָה הַפַּחַד הַמּוּזָר?

הֲרֵיהוּ פַּחַד־שָּוְא!"

– "אַךְ בַּעֲלִי עוֹד לֹא חָזַר –

וְהֶחָתוּל כְּבָר שָׁב!"


 

כֹּחָהּ שֶׁל מוֹדָעָה


לְאִישׁ עָשִּׁיר אֵרְעָה צָרָה:

כַּלְבּוֹ אָבַד בְּעִיר זָרָה.

הַגְּבִיר, שֶאָץ לַדֶּרֶךְ,

הֶחְלִיט עַל פְּרָס רַב־עֵרֶךְ.


אַף כִּי קְטַנָּה הָיְתָה הָעִיר,

הוֹפִיעַ בָּהּ עִתּוֹן זָעִיר.

מִהֵר הָאִישׁ לָלֶכֶת

אֶל בֵּית־הֵמַּעֲרֶכֶת.


שָׁם הָעוֹרֵך וּשְׁנֵי עוֹזְרָיו

קִבְּלוּ פָּנָיו בְּעֹנֶג רַב:

מוֹדָעָתוֹ הִכְנִיסָה

קְצָת מְזֻמָּן הַכִּיסָה.


הַגְּבִיר שִּלֵּם שָׂכָר נָדִיב –

וְרַק דְּרִישָׁה אַחַת בְּפִיו:

"הַדְפִּיסוּ מוֹדָעָה לִי

בְּגֹדֶל מַכְּסִימַלִי:


"אַבַד לִי כֶּלֶב מְשֻּׁבָּח,

שֶׁסִּמָּנָיו הֵם כָּךְ וְכָךְ.

גִּזְעוֹ – בַּר עֵרֶךְ־יֶתֶר.

הַפְּרָס – מָאתַיִם כֶּתֶר!"

*

אַחַר צֵאתוֹ, נִזְכַּר מִיָּד

בְּעוֹד סִמַּן־הֶכֶּר אֶחָד –

וְשוּב פָּנָה לַלֶכֶת

אֶל בֵּית־הַמַּעֲרֶכֶת.


כְּשֶׁהִגִּיעַ – הִשְׁתּוֹמֵם:

כָּל הַמָּקוֹם הָיָה שׁוֹמֵם.

אַחַר חִפּוּשׂ, הִצְלִיחַ

לִמְצוֹא יַלְדּוֹן – שָׁלִיחַ.


“הֵיכָן” – שָאַל אֶת הַיַּלְדוֹן –

“כָּל מַעֲרֶכֶת הָעִתּוֹן?”

עָנָה הַלָּז בְּשֶׁלֶו:

“יָצְאָה לָצוּד הַכֶּלֶב!”


 

סָפִיחַ – וְסַפַּחַת


אֵיזֶה אִישׁ קָרוּי "צוֹמֵחַ

בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא זְרָעוּהוּ"?

– הַמּוֹפִיעַ כְּאוֹרֵחַ

בְּמָקוֹם שֶׁלּא קְרָאוּהוּ.


 

אוֹרֵחַ


אֶל בַּעַל־בַּיִת בָּא קָרוֹב

(מִסּוּג רָחוֹק שֶׁל קֹרֶב) –

וְהִתְאָרַח יָמִים לָרֹב,

כְּמַחֲצִית הַחֹרֶף.


הַמְאָרֵחַ “הִתְפַּקַּע”.

סוֹף־סוֹף רָמַז לוֹ: "אֶחָא!

הֵעָדְרוּתְךָ הָאֲרֻכָּה

תַּדְאִיג אֶת בְּנֵי־בֵּיתָך!"


– “אֲנַחְנוּ יַחַד נַרְגִּיעֵם!”

הֵשִׁיב אוֹרְחוֹ: "רְאֵה־נָא:

אֶתְמוֹל טִלְגְרַפְתִּי שֶׁגַּם הֵם

מִיָּד יָבוֹאוּ הֵנָּה!"


 

מַחְמָאָה


בִּשְׁעַת אֵרוּחַ, בְּאַקְרַאי,

הוּשַׁב בָּחוּר בַּיְשָׁן

לְיַד עַלְמָה, שֶׁבַּחֲשַׁאי

אָהַב אוֹתָהּ מִזְּמַן.


הוּא הִתְרַגֵּשׁ. אֶת הָעַלְמָה

הִפְלִיא שָׁכֵן מוּזָר –

וְהִיא שוֹאֶלֶת: "מִפְּנֵי מָה

אֵינְךָ טוֹעֵם דָּבָר?"


רָצָה הָעֶלֶם לְהָשִׁיב

בְּמַחְמָאָה שְׁנוּנָה,

אֲשֶר תָּעִיד עַל כֹּחַ־פִּיו

וְעַל קִסְמֵי־חִנָּהּ.


אַךְ הִכְשִׁילָּתּוּ לְשוֹנוֹ –

וְהוּא מִלְמֵל, נָבוֹךְ:

"מִי – לֹא יֹאבַד תַּאֲבוֹנוֹ

לְיַד שְּכֵנָה כָּמוֹך?"


 

אוֹפֶה וְאֵיפָה


לְצָרְכֵי אוֹפֶה בַּקֶּרֶת

נִדְרְשָׁה כַּמוּת נִכֶּרֶת

שֶׁל חֶמְאָה – וְזֶה מִכְּבָר

סַפָּקוֹ הָיָה בָּן־כְּפָר.


לְיָמִים, בִּשְׁעַת בִּקֹּרֶת,

הָאוֹפֶה גִלָּה חִסֹּרֶת:

חֲבִילוֹת אוֹתָהּ חֶמְאָה –

מִשְׁקָלָן פָּחַת קִמְעָה.


הוּא בָּדַק אַחַר שָׁבוּעַ:

שׁוּב אוֹתוֹ חֶסְרוֹן קָבוּעַ!

הָאוֹפֶה אֵפוֹא הִזְמִין

סַפָּקוֹ לְבֵית־הַדִּין.


הַשּׁוֹפֵט הִזְעִיף עֵינַיִם:

“וְכִי אֵין לְךָ מֹאזְנֵיִם?”

– “יֵשׁ!” – וְגַם אַבְנֵי־מִשְׁקָל?"

– “לֹא! כָּאֵלֶּה אֵין לִי כְּלָל!”


–וְכֵיצַד תִּשְׁקוֹל, הַסְבִּירָה,

מִשְׁלוֹחֵי־חֶמְאָה הָעִירָה?"

– " יֵש לִי כְּלִי־מִשְׁקָל יָפֶה:

הוּא לַחְמוֹ שֶׁל הָאוֹפֶה!


לֶחֶם – יֵשׁ מִשְׁקָל חֻקִּי לוֹ:

כָּל כִּכָּר – מַחְצִית־הַקִּילוֹ.

כִּכְּרוֹתָיו אֲנִי אוֹכֵל –

וּבָהֶן אֲנִי שׁוֹקֵל.


אִם גִּלָּה, בִּשְׁעַת בִּקֹּרֶת,

בַּחֶמְאָה שֶּׁלִּי חִסֹּרֶת –

אַל יַחְשׁוֹד נָא בִּי לַשָּׁוְא:

יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו!"


 

כַּפְתּוֹר – וָ“פֶרֶךְ”


מַה בֵּין מֶלֶל הַמַּקְלֵט

לְפִטְפּוּט הַמְפַטְפֵּט?


הַהֶבְדֵּל הוּא בְּכַפְתּוֹר:

הַמַּקְלֵט אֶפְשָׁר לִסְגּוֹר!


 

הַכֹּל צוֹדְקִים


בְּקִרְיָה קְטַנָּה יָשַׁב

אִישׁ צַדִּיק – דַּיָּן וָרַב.

מוֹנִיטִין יָצְאוּ לוֹ שָׁמָּה –

וּמִיָּד תָּבִינוּ, לָמָּה.

*

מֵעוֹלָם אוֹתוֹ דַיָּן

לֹא פָּסַק בְּשׁוּם עְנְיָן:


מִתְּחִלָּה הָיָה שׁוֹמֵעַ

אֶת דְּבָרָיו שֶׁל הַתּוֹבֵעַ,

מִתְעַמֵּק בַּטְּעָנוֹת

הַגְּדוֹלוֹת וְהַקְּטַנּוֹת,

מִשְׁתַּכְנֵעַ וְקוֹבֵעַ

כִּי צוֹדֵק הוּא הַתּוֹבֵעַ.


אַחַר־כָּךְ, כַּנֹּהַג, בָּא

טִעוּנוֹ שֶׁל הַנִּתְבָּע.

שוּב הָרַב הָיָה שׁוֹמֵעַ,

מִשְתַּכְנֵעַ וְקוֹבֵעַ

כִּי צוֹדֵק גַּם הַנִּתְבָּע.

וְהַסּוֹף – בּוּשָׁה רַבָּה!


טָעֲנָה אִשְׁתּוֹ בְּזַעַם

"אִם אֵינְךָ פּוֹסֵק אַף פַּעַם,

מִי אֵלֶיךָ יִכָּנֵס –


וְהָרַב שָׁמַע בְּשֶׁקֶט

וְאָמַר: “גַּם אַתְּ צוֹדֶקֶת!”


 

פִּתְרוֹן פָּשׁוּט


– "אֵיךְ לִמְנוֹעַ חֲדִירָה

שֶׁל הַמַּיִם לָדִּירָה?"

– זֶה פָּשׁוּט!" – עָנָה אֶפְרַיִם:

“אַל תִּפְרַע חֶשְׁבּוֹן־הַמַּיִם!”

המלצות קוראים
תגיות