פַּעַם הָיָה אַבָּא־אֲוִירוֹן וְאִמָּא־אֲוִירוֹנִית, וְלָהֶם בֵּן קָטָן – אֲוִירוֹן פָּעוּט וְנֶחְמָד.

בֹּקֶר־בֹּקֶר הָלַךְ הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן עִם חֲבֵרָיו לְבֵית־הַסֵּפֶר לַאֲוִירוֹנִים. עֲדַיִן הָיוּ כַּנְפֵיהֶם קְטַנּוֹת וּבְקֹשִׁי רַב הֵם יָדְעוּ לְנַפְנֵף בָּהֶן, גַּלְגַּלֵיהֶם זְעִירִים הָיוּ וְהֵם הִתְקַשּׁוּ לָרוּץ. אוּלָם הָאֲוִירוֹנִים־הַמּוֹרִים הָיוּ מְלַמְּדִים אוֹתָם לְדַלֵּג וְלָטוּס עַל פְּנֵי הַמַּסְלוּלִים הַקְּצָרִים אֲשֶׁר בְּמִגְרַשׁ־הַמִּשְׂחָקִים.

בֵּית־הַסֵּפֶר לַאֲוִירוֹנִים סָמוּךְ לִשְׂדֵה־הַתְּעוּפָה הַגָּדוֹל. בִּשְׁעַת הַהַפְסָקוֹת הָיוּ הָאֲוִירוֹנִים הַקְּטַנִּים מִצְטוֹפְפִים לְיַד הַגָּדֵר וּמַבִּיטִים בְּקִנְאָה אֶל הָאֲוִירוֹנִים הַגְּדוֹלִים, אֵלֶה הַבָּאִים מִכָּל חֶלְקֵי הָעוֹלָם וְחוֹזְרִים וְטָסִים עַד אַפְסֵי אָרֶץ, כְּשֶׁגּוּפָם הָעֲנָק, בְּצֶבַע כֶּסֶף, מַבְהִיק בַּשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים.

לִפְנוֹת עֶרֶב הָיָה הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן חוֹזֵר לְבֵיתוֹ. גַם אַבָּא־אֲוִירוֹן הָיָה בָּא מִן הָעֲבוֹדָה וּמְסַפֵּר עַל אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וְעַל עָרִים מֻפְלָאוֹת – “כָּל־כָּךְ קַר הָיָה בִּוְלָדִיווֹסְטוֹק,” אָמַר – “עַד שֶׁכְּנָפַי קָפְאוּ. וְכַאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי לְלוֹנְדוֹן, הָיָה עֲרָפֶל כֹּה סָמִיךְ, עַד שֶׁאֲפִלּוּ אֶת קְצֵה זְנָבִי לֹא רָאִיתִי!”

וְאִמָּא־אֲוִירוֹנִית אוֹמֶרֶת: “אַתָּה עוֹבֵד קָשֶׁה כָּל־כָּךְ, יוֹמָם וָלָיְלָה. שֶׁמָּא תִּשָּׁאֵר פַּעַם אַחַת בַּבַּיִת וְתַחֲלִיף כֹּחַ?”

אוּלָם אַבָּא־אֲוִירוֹן עָנָה: “בְּרָצוֹן הָיִיתִי נוֹפֵשׁ מְעַט. אַךְ לֹא יִתָּכֵן שֶׁאַפְסִיק עֲבוֹדָתִי. בְּכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם מְחַכִּים אֲנָשִׁים כְּדֵי לִנְסֹעַ מֵעִיר לְעִיר וּמֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ. כֻּלָם מְמַהֲרִים, כֻּלָם סוֹמְכִים עָלַי וּמְצַפִּים לְבוֹאִי, וַאֲנִי לֹא אוּכַל לִגְרֹם לָהֶם אַכְזָבָה!”

בָּעֶרֶב בָּאוּ הָאֲוִירוֹנִים הַשְּׁכֵנִים לְבַקֵּר אֶת מִשְׁפַּחַת אֲוִירוֹן. וְכַאֲשֶׁר הָלַךְ הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן לִישֹׁן, שָׁמַע מִן הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ סִפּוּרִים מְעַנְיְנִים עַל טִיסוֹת רְחוֹקוֹת מֵעַל לָאוֹקְיָנוֹסִים, וְנַפְשׁוֹ הוֹמָה וּמְהַמָה בְּקִרְבּוֹ: אֵימָתַי אֵצֵא גַם אֲנִי לְמַסָּע רָחוֹק?

יוֹם אֶחָד, בִּשְׁעַת הַפְסָקָה בְּבֵית־הַסֵּפֶר, רָאָה לְפֶתַע הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן, כִּי הַשַּׁעַר פָּתוּחַ. הוּא קָרַב בְּסַקְרָנוּת לַשַּׁעַר, עָבַר אוֹתוֹ בְּדִלּוּג קַל וּמִיָד נִמְצָא בִּשְׂדֵה־הַתְּעוּפָה הַגָּדוֹל. אֲוִירוֹנִים בָּאוּ וַאֲוִירוֹנִים יָצְאוּ. מִדֵי פַּעַם עָבַר אֶחָד מֵהֶם בִּמְהִירוּת אֶת הַמַּסְלוּל וְהִמְרִיא, כְּשֶׁהוּא מַשְׁאִיר אַחֲרָיו עֲנַן־אָבָק וְרַעַשׁ רַב. הִתְקַדֵּם הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן בִּזְהִירוּת, עַד שֶׁהִגִּיעַ לַמַּסְלוּל. הוּא נִסָּה לַעֲלוֹת עָלָיו, בְּמַשְׁשׁוֹ בְּגַלְגַּלָיו הַקְּטַנִּים אֶת הָאַסְפַלְט הֶחָלָק וְהַשָּׁחֹר.

הַמַּסְלוּל הָיָה יָשָׁר וְאָרֹךְ וְקָצֵהוּ הִגִּיעַ הַרְחֵק עַד לָאֹפֶק. נָעִים הָיָה לָרוּץ עָלָיו וּלְהַרְגִּישׁ אֶת שִׁטְחוֹ הַשָּׁחֹר מַחֲלִיק תַּחַת הַגַּלְגַּלִים הַקְּטַנִּים. הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן הִתְקַדֵּם, אַחַר הִתְחִיל מְדַלֵּג מְעַט, קוֹפֵץ וְרָץ כְּשֶׁהוּא פּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו, עַד שֶׁהִרְגִּישׁ לְפֶתַע שֶׁגַּלְגַּלָיו הַקְּטַנִּים נִתָּקִים וּמִתְרוֹמְמִים מִן הַקַּרְקַע. נִפְנֵף בִכְנָפָיו וְהִנֵה נֶעֱלָם הַמַּסְלוּל וּמִתַּחְתָּיו הוֹרִיקוּ שָׂדוֹת וְגַנִים.

“אֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ לָעוּף!” קָרָא הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן בְּשִׂמְחָה.

הוּא עָבַר מֵעַל כְּפָרִים וּכְבִישִׁים. הָאָרֶץ נִפְרְשָׂה מִתַּחְתָּיו וּבָהּ אֲנָשִׁים זְעִירִים. וְהַבָּתִּים נִרְאוּ מִלְמַעְלָה כְּקוּפְסוֹת גַּפְרוּרִים.

“כַּמָה נֶחְמָד,” אָמַר הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן וְהִתְהַפֵּךְ עַל גַּבּוֹ וְהֵצִיץ בְּכִפַּת הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים שֶׁמֵּעָלָיו. וּלְמַטָה הִצְטוֹפְפוּ אֲנָשִׁים רַבִּים, הִצְבִּיעוּ עַל הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן, וְקָרְאוּ:

“רְאוּ־נָא אֶת הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן, כֵּיצַד הוּא טָס עַל גַּבּוֹ!”

הִתְיַשֵּׁר הָאֲוִירוֹן, נִעְנַע בִכְנָפָיו לְשָׁלוֹם אֶל הַקָּהָל שֶׁהִתְאַסֵּף לְמַטָה וְהוֹסִיף לָטוּס. לְפֶתַע הִגִּיעַ לְשָׂדֶה גָּדוֹל וְרָחָב, כֹּה גָּדוֹל עַד שֶׁאֵין לִרְאוֹת אֶת סוֹפוֹ, וְהַשָּׂדֶה דּוֹמֶה לִרְאִי מַבְהִיק. וּבְתוֹךְ הַשָּׂדֶה – הַפְלֵא וָפֶלֶא! – נִמְצָא עוֹד אֲוִירוֹן קָטָן, מַמָשׁ כָּמוֹהוּ, אֶלָא שֶׁהַלָּז הָיָה הָפוּךְ – גַּלְגַּלָיו לְמַעְלָה ורֹאשׁוֹ לְמַטָה. הָיָה זֶה הַיָּם, שֶׁבּוֹ הִשְׁתַּקְּפָה בָּבוּאָתוֹ, אַךְ הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן לֹא יָדַע זֹאת וְהוּא הִנְמִיךְ טוּס, כְּדֵי לְשׂוֹחֵחַ מְעַט עִם חֲבֵרוֹ.

“אֲוִירוֹן קָטָן!” קָרָא לְפֶתַע שַׁחַף לָבָן, אֲשֶׁר עָף לַהֲנָאָתוֹ מֵעַל לְמִשְׁטַח הַמַּיִם, “אַל תֵּרֵד לְמַטָה, אַתָּה תִּטְבַּע!”

וְהָאֲוִירוֹן הַקָּטָן שָׁמַע אֶת הָאַזְהָרָה וּבְמַאֲמָץ רַב הִצְלִיחַ לַחֲזֹר וּלְהִתְרוֹמֵם.

“עָלַי לַחֲזֹר הַבַּיְתָה,” אָמַר לְעַצְמוֹ. וְאָכֵן, הַשָּׁעָה הָיְתָה מְאֻחֶרֶת וְגַלְגַּל־הַשֶּׁמֶשׁ הַגָּדוֹל וְהָאָדֹם הִתְחִיל שׁוֹקֵעַ וְנִכְנָס לְתוֹךְ הַיָּם. עוֹד מְעַט יְכַסּוּ אוֹתוֹ הַמַּיִם וַחֲשֵׁכָה תֵּרֵד עַל הָעוֹלָם.

“אֲנִי רוֹצֶה הַבַּיְתָה!” קָרָא הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן. אוּלָם, מִסָבִיב לֹא הָיָה כָּל אֲוִירוֹן שֶׁיִּשְׁמַע אֶת קְרִיאָתוֹ. הוּא הִבִּיט לְכָל עֵבֶר – מַיִם וּמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף.

“אֲנִי מְפַחֵד!” פָּרַץ הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן בִּבְכִי.

יָרַד לַיְלָה. הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן הִתְעַיֵּף, כְּנָפָיו כָּאֲבוּ, בְּקֹשִׁי רַב הֶחֱזִיק אֶת עַצְמוֹ בָּאֲוִיר. וְכַאֲשֶׁר רָצָה לָרֶדֶת וְלָנוּחַ מְעַט, הָיוּ גַּלֵי הַיָם מִתְקָרְבִים אֶלָיו בִּמְהִירוּת מִלְּמַטָה וּמְאַיְּמִים לְהַטְבִּיעוֹ בְּתוֹכָם. לְבַסוֹף כָּלוּ כֹּחוֹתָיו וְהוּא הֶחֱלִיק וְנָפַל אֶל הַמַּיִם הַקָּרִים וְהַשְּׁחֹרִים.

מִשֶּׁרָאוּ אַבָּא־אֲוִירוֹן וְאִמָּא־אֲוִירוֹנִית כִּי הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן טֶרֶם חָזַר הַבַּיְתָה מִבֵּית־הַסֵּפֶר, נִתְמַלֵּא לִבָּם דְּאָגָה. הֵם טָסוּ לְבֵית־הַסֵּפֶר לַאֲוִירוֹנִים וְשָׁאֲלוּ: “הֵיכָן בְּנֵנוּ הַקָּטָן? מַדוּעַ לֹא חָזַר הַבַּיְתָה?”

“אֵין אָנוּ יוֹדְעִים,” אָמְרוּ הַמּוֹרִים־הָאֲוִירוֹנִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר, “אוּלַי עָף לוֹ בְּלֹא רְשׁוּת? צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ…”

וּמִיָד הוֹדִיעוּ לְכָל הָאֲוִירוֹנִים בִּשְׂדֵה־הַתְּעוּפָה עַל הֵעָלְמוֹ שֶׁל הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן. אֶחָד־אֶחָד קָרְבוּ הָאֲוִירוֹנִים אֶל הַמַּסְלוּל וְהִמְרִיאוּ אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה הַשָּׁחֹר, כְּשֶׁעֵינֵיהֶם – הַפָּנָסִים – פּוֹלְחוֹת אֶת הָאֲפֵלָה בַּאֲלֻמּוֹת אוֹר גְּדוֹלוֹת. הַשָּׁמַיִם נִמְלְאוּ רַעַשׁ. אֲוִירוֹנִים טָסוּ הֵנָה וָהֵנָה, גִּשְּׁשׁוּ בְּאוֹרוֹתֵיהֶם, חִפְּשׂוּ אֶת הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן, וּבְרֹאשׁ כֻּלָם אַבָּא־אֲוִירוֹן וְאִמָּא־אֲוִירוֹנִית וְהֵם קוֹרְאִים בְּקוֹל:

“אֲוִירוֹן קָטָן, אֲוִירוֹן קָטָן, אַיֶךָּ?”

חִפְּשׂוּ בְּכָל הָאָרֶץ וְהָאֲוִירוֹן הַקָּטָן אֵינֶנוּ. פָּנוּ לְעֵבֶר הַיָם וְהֵחֵלּוּ בּוֹלְשִׁים וּמְחַפְּשִׂים, מְאִירִים אֶת הַגַּלִּים הַגְּבוֹהִים: אוּלַי נָפַל לְתוֹכָם הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן?

וְהָאֲוִירוֹן הַקָּטָן נִלְחַם בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו עִם הַגַּלִּים הַקָּרִים וְהִכָּה בִכְנָפָיו הַקְּטַנּוֹת. וּלְפֶתַע הִגִּיעַ לְאָזְנָיו רַעַשׁ חָזָק וְאַחֲרָיו הוֹפִיעָה לַהֲקַת אֲוִירוֹנִים גְדוֹלָה, שֶׁכִּסְּתָה אֶת פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, פַּנָסֵיהֶם מְאִירִים וְהֵם קוֹרְאִים בְּקוֹל:

“אֲוִירוֹן קָטָן, אֲוִירוֹן קָטָן אַיֶךָּ?”

“אֲנִי כָּאן!” צָעַק הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן בְּקוֹל חָלוּשׁ.

וְהָאֲוִירוֹנִים שָׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ. יָרְדוּ אַבָּא־אֲוִירוֹן וְאִמָּא־אֲוִירוֹנִית מִן הַשָּׁמַיִם, תָּפְסוּ בִּכְנָפָיו שֶׁל הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן, הֶעֱלוּ אוֹתוֹ לְמַעְלָה, וְכָךְ הִגִּיעוּ הַבַּיְתָה.

שָׁבוּעַ יָמִים שָׁכַב הָאֲוִירוֹן הַקָּטָן בַּמִּטָּה, חוֹלֶה וּמְצֻנָּן, עַד שֶׁהִבְרִיא וְחָזַר לְבֵית־הַסֵּפֶר. וּבִשְׁעַת הַהַפְסָקוֹת הָיָה חוֹזֵר וּמִצְטוֹפֵף עִם חֲבֵרָיו, הָאֲוִירוֹנִים הַקְּטַנִּים, לְיַד הַגָּדֵר, וּמַבִּיט בְּקִנְאָה אֶל הָאֲוִירוֹנִים הַגְּדוֹלִים, אֵלֶה הַבָּאִים מִכָּל חֶלְקֵי הָעוֹלָם, וְחוֹזְרִים וְטָסִים כְּשֶׁגּוּפָם הָעֲנָק, בְּצֶבַע כֶּסֶף, מַבְהִיק בַּשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים עַד שֶׁנֶּעֱלַם הַרְחֵק־הַרְחֵק, בִּקְצֵה הָאֹפֶק…

וְהוּא אָמַר לְעַצְמוֹ: “כַּאֲשֶׁר אֶהְיֶה גָּדוֹל, אָטוּס גַם אֲנִי רָחוֹק־רָחוֹק אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם, אֶרְאֶה אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וְעָרִים גְּדוֹלוֹת. גַּם לִי יְחַכּוּ אֲנָשִׁים רַבִּים, כְּדֵי לִנְסֹעַ מֵעִיר לְעִיר וּמֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ. כֻּלָם יִסְמְכוּ עָלַי וִיצַפּוּ לְבוֹאִי וַאֲנִי לָעוֹלָם לֹא אֶגְרֹם לָהֶם אַכְזָבָה!”