רקע
מנחם מבש"ן
שְׁנֵי הָעֲנָנִים
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: ירושלם: דפוס העברי; תרפ"ח

הענן עלה, דאה על כנפי רוח, רחף במרומי רקיע, השתרע ברב שאון, בקולות וברקים, ורוח קדים עזה הָמְתָה כחלילים מסביב לו כל היום ההוא ויער ויעורר את הכלל ראוה בו. ויהי כל רואי גדלו ועלִיָתו וכל שומעי המונו ושאונו וקולות החזיזים והֶמיַת הרוחות, מלאכיו הרצים לפניו, ויאמרו: אכן שפע יַמים ואוצרות שמים הוא נושא בחיקו ועוד מעט יריק לנו מִצְפוּנוֹ ברכה, מטרות־עֹז עד בלי די, והשקו והרוו והולידו והצמיחו את כל החלקה מסביב.

ויעבור הנשר, עָבֹר וחָצֹה את הענן הסואן ברעש, וישקף על פני החלקה וירא והנה זיז שדי ועוף כנף, אשר על העצים ואשר בתחתיתם, עומדים נטויי גרון ולוטשי עינים, צופים בצִפִיָתם אל הענן ואל טוּבו, אשר דִמו לו, ויאמר אליהם הנשר: הוי קטני ארץ, לשוא תחכו לנאד־הקיטור הזה, כי רֵק הוא. לא ברעש ברכה ולא ברֹב שאון רב תבואות. אף לא הענן, אשר מרום דרכו מראשיתו, כי אם רעהו אשר מקצה השמים מוצאו, ראשיתו מצער והליכתו בענוה – הוא יתן הטוב, הוא ישביע בצחצחות נפשות שוקקות והוא ישאיר אחריו ברכה.

עבר יום ואתא לילה והענן כלה וילך, נִדפו הוא וכל גדודיו אחרי תתו נטפי־מים מעטים לראוה ולא לִרְוָיָה – ותוחלת המחכים לו נכזבה.

בלילה ההוא נראה ענן קטן עולה מקצה השמים, לא ברעם ולא ברעש, לא חזיזים ולא רוחות הומיות, הענן רחב ונסב, נִמלא רסיסי מים, שפע תהום וברכות שמים, ובטרם בקר והנה קול המון הגשם, גשמי ברכה, אשר הרוו שוכני צחיחה וימלאו את כל החלקה ירקרק חרוץ ותנובה רבה.

המלצות קוראים
תגיות