רקע
מנחם מבש"ן
הַשֹּׁרֶשׁ
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: ירושלם: דפוס העברי; תרפ"ח

העץ נגדע זה כמה: עלה עליו הכורת, הגיחו אליו רוחות רעות, נסבו עליו מלאכי משחית, שואפי הרס וחרבן, ויכרתוהו ויטשוהו ויפיצוהו ויפוצצוהו ויזרו את מכִתָּתו לארבע רוחות השמים, והנותר בבדיו ובענפיו היה לרקב לדַשן כל חלקה נכריה, או נפלו אל מחוץ למחנה ונספחו על עצים אחרים ויהיו עמהם לאחדים, והעץ אשר עמד לפנים לנס עמים, היה למשל ולשנינה ולמנוד־ראש; שורריו קראו: האח, בלענוהו! ודורשי טובתו אמרו: אהה, בא עד קצו!

ואולם העץ לא נבלע ולא בא עד קצו, כי עוד נשארה לו שארית: השרש למטה נסתר מעיני מבקשי רעתו וישתמר בתחתיות ויחי ויהי לפליטה, ויחכה ליום בו יוכל לצמוח מתחתיו, להתחדש ולצאת שנית לאור, ועין מלאך החיים היתה עליו כל הימים לטובה ויכלכלהו במסתרים ולמָוֶת לא נתנהו. מה כבדה המלחמה על השרש הדל, שארית פליטת קדומים, אשר רבים צריו ומעטים, מעטים מאוד, המבקשים טוב לו. גם הנשר הגדול אשר פרש כנפיו על מקום מטעו ואשר בא עמו בברית ואשר דִבּר לו לשום עינו עליו, לטפחו ולרַבּותו ולהרחיב לו למען יפרח בארץ, גם הוא היה לו לאכזב, התעלם ממנו, הֵזל מאד לשַנות את דרכו עמו, להצר ולהציק לו מסביב, כעת הראשון הֵקל והאחרון הכביד.

אך הנה בא יומו אשר לו קִוה, והשרש התנער, פרץ, עלה, על אף שורריו וצורריו, בקע צורים, פסג סירים סבוכים, אשר עמדו לשטן על דרך חייו, והנה הוא מתאמץ לחדש נעוריו ולשוב ולהיות לעץ אדיר על אדמת מטעו כקדם; כי חזק, כי עז כח החיים ואין עומד בפניו!

כל עוד היו עצמיו לאחדים הלך בכחו זה, הבקיע שכבות תחתיות ושכבות עליות ויפרוץ ויצץ ויעל. אך הנה החלו קצותיו להֵחצות הֵנה והנה, להָפּלג לפלגות, לבקש דרכים שונות.. ראה השטן וישחק: האח, אך זה היום שקויתי! הנה הם עוזבים את דרך החיים ללכת בדרכי מות.. כה תעשו, קטני ארץ, וכה תוסיפו ואז – מה קרוב יום אידכם!

ומלאך החיים, מגן השרש וגואלו, ראה עוָתתו ונפשו עגמה לו. ויאמר לילד שעשועיו: הוי שרש דל העומד בין החיים ובין המות, הוי גידים מתגודדים ופתילים מתפתלים, הככה תאמרו לצמוח, להגיע לתפארת עץ, לעשות בד וענף? בהיות העץ מגֻדל, עומד על כנו, נצב באיתן, יֵחלק לבדיו, לשעפיו ולענפיו, ואין רע; אך אם השרש הרך יתפרד לפרודות תחת היות כלו למוצק אחד עומד הכן לקראת המלחמה הגדולה, מלחמת החיים, מה כחו, מה תקותו ומי יקום לו עם כל המכשולים הרבים עליו מסביב? הן שרש כזה כמק יהיה ופרחו לא יעלה! או הטרם תדע, שרש קטן ודל, מה חדל אתה, מה רחוק ממך מרחם, מה זר ומוזר אתה לכל סביבך? הטרם תדע מה רב הדרך משרש ועד ענף?!

המלצות קוראים
תגיות