רקע
ס. יזהר
זאת לא מלחמת תרבות
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: כתב יד; 1997

זאת לא מלחמת תרבות. זאת מלחמה פוליטית. אין כאן וויכוח ביו שתי תרבויות ולא נסיון למצוא איזו הידברות. ואין וויכוח מפני שאין לשון משותפת ולא בסיס מוסכם משותף. מצד אחד, זו תרבות סגורה בתוכה ומשתדלת ככל יכולתה להישאר סגורה, ומצד שני, זו תרבות פתוחה שהולכת ונפתחת.

הצנזורה למשל, היא כלי הכרחי בתרבות הסגורה: צנזורה על מחשבה, על אנשים על מעשים על התנהגויות על לבוש ובעיקר על הנשים. בעוד שהצנזורה בתרבות הפתוחה אינה אלא כלי פסול ומדכא. ואיך סיכוי להסכמה זה עם זה בעניין כה מכריע, כצנזורה למשל. התרבות הסגורה נמצאת היום בשלטון. וטבעי שתנסה, כמו כל מי שרכש כוח, ללכת הלאה ולכבוש עוד טריטוריות נוספות. והכוח להתפשט איננו נובע מתכני התרבות של קבוצת הכוח, אלא מכוח השלטון הפוליטי שניתן בידה. תכני התרבות הם רק שמות יפים לתאוות הכוח. כל כוח עולה לשלטון עושה כך, ומנסה ככל שיוכל לתפוש יותר עמדות כוח, וקודם כל, להחליף את העילית המובילה בעילית שלו, בכל תחום אפשרי.

מי שמבקש אפוא להגביל את כוחה המתפשט של התרבות הסגורה הזאת,שמנסה להשתלט כעת על עוד מקורות כוח ועל עוד צנורות השפעה, אין לו דרך אלא רק להביא להורדתה מן השלטון. לא להתווכח איתם, לא לנסות למצוא מכנה משותף, לא לחפש איזו אחדות פאתיטית, אלא רק להיאבק בהם פוליטית. להביא לידי כך שהאגף הימני־חרדי ייצא ויישאר מחוץ לממשלה. ואילו כל הנסיונות להידבר איתם הם כשלון מובטח, והפגישות לא יהיו אלא או כדי לטייח או כדי להתבזות.

מה שצריך לעשות הוא לא לנצח בוויכוחי חירשים, אלא לנצח בבחירות.


יזהר סמילנסקי, 1997

המלצות קוראים
תגיות