רקע
ס. יזהר
מכתב גלוי ליגאל ידין
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: הארץ; 12.9.1979

אני מתיר לעצמי לפנות אליך במכתב גלוי זה משום שהשעה לכל הדעות היא שעה קשה. אני פונה אליך לאזור עוז ולעשות מעשה ולתרום לעצירת המדינה מן ההידרדרות לעבר מצב של לא־תקנה כמעט.

המעשה הפטריוטי שאגי מעז להציע לפניך הוא: להתפטר מייד מן הממשלה הזאת – אתה, ד"ר ישראל כץ וחבריכם, ולגרום בכך לנפילתה של הממשלה.

אתה וחבריך משמשים כעת “נפש המאזניים” וכשאתם פורשים מן הממשלה היא נופלת ומפנה מקום לחילופי השלטון.

זה מעמד אחראי ביותר, רגיש ביותר והיסטורי ביותר (בפירוש), ביחוד כעת, ביחוד כאן.

מדוע חייבת ממשלה זאת ללכת – מי כמוך יודע. ולא מספיקה טריקת הדלת שמפעם לפעם או הפניית גב זועם לרגע. האמת ידועה לכל חברי הממשלה והם גם אינם חוסכים שבט ביקורתם ובקולי קולות. אי־אפשר עוד לכסות לא על איכות הממשלה כגוף מנװט, לא על איכות שיקוליה ובעיקר לא על איכות ביצועיה: כוחה המעשי של ממשלת בגין להוציא את ישראל למרחב – שואף לאפס.

לא רק בגלל פרשת “ההתנחלויות” שלאחרונה, ואף לא רק בגלל הפער בין ההבטחות לבוחריכם להביא שינוי לבין מה שקרה להבטחות אלה אחת לאחת ולכולן כאחת – אלא בגלל השאלה המטרידה: למה אתם מוסיפים וונאחזים וניגררים בזנב ממשלה זו? איך אתם מסתדרים עם כל מה שנעשה שם לנגד עיניכם והעומד בניגוד משװע לתפישתכם, החל מקצף “ההתנחלויות” הללו ועד לעומק רווחת העם הבסיסית?

ישיבתך בממשלה היא בבחינת מתן אפשרות לממשלה להוסיף עוד ולהיכשל ולכישלון להוסיף על כישלון. וכ“נפש המאזניים” אתה נוטל את האחריות על כל כישלון וכישלון, גם כשאתה כועס עליהם: אתה הוא האחראי היום להתנחלויות, אתה האחראי לאינפלציה, אתה האחראי למצוקה הלאומית בכל שטח ושטח, לרבות למחדלי ראש הממשלה ולמעלליי שריו, המתעללים זה בזה וכולם בכולנו.

האמנם אתה עדיין גאה להיות חבר בממשלה זו? למה עוד אתה מצפה מהם, לאחר שכבר הוליכו אותך שולל, היתלו בך והלעיגו עליך?

צא כעת. קרא לחבריך וצאו. צאו ותיפול ממשלה מתבלבלת ומבלבלת זו. צאו ותפתח דרך לניסיון אחר. צאו ותרכשו לכם שם באומץ ליבכם ובאחריותכם יותר מכל מה שתשיגו בישיבתכם הלא־מכובדת בממשלת אין־אונים זאת.

צאו מן הממשלה למען עם ישראל המוטרד והמדוכדך. יציאתכם תהיה הדרך הקצרה ביותר, הפרלמנטרית, החסכונית, והפחות מתישה – צאו, ופנו מקום אם לבחירות חדשות ואם להרכב חדש של ממשלה בתוך יחסי הכוחות הקיימים.

גם אם לא תצאו – תיפול ממשלה זו. כישלונה כבר צועק מכל מקום, מכל מעשה, ומכל תקווה לטוב, אבל היא תיפול רק לאחר שתסתבך ותסבך את העם בכל הרעות המצויות ואלה שאינן מצויות. היא תיפול, אבל רק לאחר שתסבך ותסתבך בזעם העם ובמריו הגלוי, עד שיקום הציבור ויתנער ממנה ויטילנה מעל גבו ארצה.

זו כעת שעתך. זו כעת אחריותך. ההכרעה עליך ועל שיכמך. אם תיפרוש כעת – עשית מעשה גדול לישראל.

אתה שהיית פעם מצביאם של גורי אריות אל תתפתה עתה להיאחז כזנב לעכברים. הצג מופת אישי ותודת העם שלוחה לך.


יזהר סמילנסקי, הארץ, 12.9.1979

המלצות קוראים
תגיות