רקע
ס. יזהר
מכתב ל־22 פרופסורים

ירושלים, י׳ בטבת תשכ"ה

15.12.64


"מכובדי,

היה בדעתי לפרסם את המכתב הרצוף בזה בעתון, כתגובה למברק ששלחת עם חבריך אל רה"מ אשכול, אך בינתיים חלו התפתחויות נוספות שדחקו עניין הציבור מנושא זה אל נושא אקטואלי יותר, ולפיכך אני מתיר לעצמי לשלוח אליך את דברי בתקוה כי תקשיב רגע לקולי.

בעתונות נתפרסם מברקם של 22 פרופסורים אל אשכול ובו הם מבקשים לחזק ידיו “נגד הנסיון ליצור מכשיר לדרישה וחקירה שאין בה לא צורך ולא תועלת”.

שמות החתומים על מברק זה חייבו עיון מחדש וחוזר בדבריהם הקצרים, ומעיון לעיון נתחזקה התמיהה על כל דבר ודבר שבמברקם הנמרץ.

בודאי לא נתעלמה מעיניהם חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלת ישראל, שחקר ודרש ימים רבים בחומר שקיבל לעיונו, והוא איש מוסמך לבדיקה זו, מאומן לה, ובעיקר איש ניטראלי לגמרי, וחפשי מכל פניות שהן.

והנה, כלום מה שמצא והמליץ – עפר ואפר בעיני החותמים על המברק, והם אשר לא קראו בחומר ולא חקרו ולא דרשו, מוצאים עצמם מוסמכים ממנו לקבוע כי אין צורך בחקירה, וכאשר מסכם הוא “יש בזה משום טרגדיה לא מועטה שלא רק הענין עצמו היה עסק ביש אלא שגם הטיפול בו היה ביש מזל מתחילתו ועד סופו.”?

כשקובע היועץ המשפטי כי: “סוף הפסוק שהוצע לענין בעקבות מסקנותיה של ועדת השבעה – אינו סוף פסוק כלל” – מה מסמיך אותם לומר כי הוא חייב להגנז?

כשהוא מוצא כי מסקנות הועדה ההיא “נטולות ערך של קביעה משפטית או מדעית” – באיזו סמכות משפטית או מדעית הם קובעים כי ערכן שריר וקיים ואין צורך בחקירה ודרישה?

כשהוא אומר: “כי הקביעות העובדתיות של ועדת ה־7 לא היו עומדות במבחן אילו היו מועברות תחת שבט ביקורתו של בית משפט בישראל”, כלום דברים בטלים הם, ו“טובת המדינה דורשת שהענין ייגנז?”

וכשהוא קובע, לאחר ששקל בעד ונגד, כי הממשלה, אם תרצה לחקור, “תיטיב לעשות אם תעמיד לחקירה מחודשת את הענין בהיקפו המלא” – על מה הם מבססים הצהרתם שאין בכך לא “צורך” ולא “תועלת”?

אבל דברים אלה, “צורך” ו“תועלת” הם שהחרידוני מכל: לא רק מפני השאלה, צורך של מי? ותועלת למי? אלא בהעמדה של “צורך” ו“תועלת”, כנגד חקירת דין וקביעת האמת – האמנם? ובשמכם מכובדי יהיה נקבע מעתה כי האמת תיסוג מפני התועלת, וכי על חקירת הדין להיגנז מפני ש“אין צורך”?

מהי איפוא אותה “טובת המדינה” אשר בשמה אתם קובעים כי אין צורך בחקירה ודרישה של האמת? מהו זה שכוחו עדיף מבקשת דין? ואשר בשמו אתם מחזקים ידי המתנגדים לחקירה?

אחדים מכם, מכובדי, כבר חתמו על כרוזים באותו ענין עצמו לפני שנים אחדות, ועדיין קבועים באותה עמדה כאילו כלום לא נודע בינתיים, או כאילו יודעים משהו המחזק דעתם כי אין צורך לא לדעת ולא לחקור ולא לדרוש ושתיגנז התביעה לחקירה – על סמך מה? בשם מה? מה ידוע לכם שנותן תוקף לדרישה זו? מה מייפה כוחו של אדם לקום ולתבוע כי לא ייעשה משפט?

ה“פרשה” לא תוכל להפסק אלא לאחר שתזכה פעם אחת לטיפול משפטי מלא ושלם, יהיו המימצאים הנחשפים כואבים כאשר יהיו – ושתצא ה“פרשה” סוף־סוף מידי הציבור שאינו־יודע, ותעבור לבסוף לידי יודעי דת ודין, והם במושב־דין יקבעו עובדות ויוציאו אמת לאור. איך אפשר להתנגד לזה? איך אפשר להיות שותפים להחשכת תביעת דין, בשם נימוקי “תועלת” ו“צורך”? כי אפילו לא אמר היועץ המשפטי דבר – עדיין לא מובן בשם מה רשאים לתבוע שלא ילך הדבר לבית דינו?

מעציב הדבר להווכח איך נוטל הקהל וקובע עמדה קשוחה בענין סבוך מתוך שאינו יודע, או מתוך דיעה מוקדמת, או מתוך איבה לאחד מגיבורי החזיון שלפניו – אבל לא ייאמן אם גם בחירי הקהל יהיו מופעלים כמותם.

אלא שאני מאמין כי דבריכם לא נאמרו רק על־מנת לבטא סולידריות עם מישהו והתנגדות ישנה למישהו שכנגדו; וכי לא אתם שתצאו בפומבי מתוך רגשות שמקלקלים את השורה, אני מאמין כי אותו חיוב המניע איש לקום ולחקור עובדות ולחשוף אמת, הוא־הוא שהניע אתכם לפרסם מברקכם – באופן ששכר פרסומו לא יהיה עוד “התגודדות” פוליטית אחת וחיזוק צד פוליטי שהוא, אלא, כמקווה ממעמדכם המכובד, רק אותו שכר שמשלמת האמת למבקשיה."


יזהר סמילנסקי

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47917 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!