רקע
דוד בן־גוריון
ג. הקפא"י וההסתדרות
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: עיינות הוצאת ספרים; תשט"ו.

ביצירת הקפא“י הניחו פועלי ציון את היסוד הראשון לפעולה המעמדית העצמית של העובד העברי, אשר בארץ ובחו”ל, בהגשמת הציונות. זה היה המפעל הראשון שבו נתממשה ונסתמלה הדרך המיוחדה של הציונות הסוציאליסטית. הקפא"י נוצרה לא מתוך שלילה וסתירה של הפעולה הלאומית הכללית ולא מתוך אי־רצון להשתתף בעבודה הציונית הכללית, אלא מתוך אי הסתפקות במוסדות הכלליים ומתוך הכרה שבלי אמצעים עצמיים העומדים ברשותם לא יכבשו העובדים עמדה חפשית, בלתי תלויה בבנין הארץ.

תנועת הפועלים בארץ היתה אז בראשית צמיחתה. בחקלאות נעשו אז שני הצעדים הראשונים של עבודה עצמית של פועלים: מקודם על ידי קבוצת פועלים בחוות יק"א בסג’רה (“קולקטיב”) ואחר כך על ידי קבוצה אחרת בחוות הקרן־הקיימת בכנרת על אדמת אום ג’וני (דגניה). שתי ההתחלות האלו לא עוררו אז תשומת לב מרובה בארץ, גם בקרב הפועלים, ורוב הציבור העובד אשר בארץ היה עדיין רחוק מכל מחשבה על דבר פעולה כלכלית חברתית עצמית של המעמד העובד. השאלה המרכזית שנסרה אז בחלל עולם הפועלים היתה שאלת כיבוש עמדה בתור פועלים שכירים במושבות.

המטרה שהוצגה לקפא“י ביסודה היתה לעזור לעליית העובדים והתבצרותם בארץ. פועלי ציון שבארץ־ישראל קבעו עוד כלל אחד, שתפקידה של הקפא”י הוא אך ורק לעזור ולסייע לפעולה העצמית של הפועלים העברים בארץ, ושאין היא צריכה לעשות בשביל פועלי הארץ אלא על ידי פועלי הארץ (מהחלטות מועצת פועלי ציון בא"י, סוכות תרעא).

למייסדי הקפא“י לא היתה תכנית פעולה קבועה מראש על פי שיטה ותיאוריה מסויימת. צרכי החיים ותביעות העבודה אלה הם שקבעו לאט לאט ובהדרגה את תוכן עבודתה של הקפא”י. אנו רואים – אם נוציא מהכלל את ההתיישבות החקלאית – שהקפא"י היתה המתחילה כמעט בכל ענפי הפעולה העצמית של הפועל העברי בארץ ושמשה גרעין לכל אותם המפעלים שעליהם נשענת עכשיו ההסתדרות הכללית בעבודתה הכלכלית.

הקפא"י סידרה ראשונה את האינפורמציה השיטתית של העבודה וייסדה לשכות־מודיעין של פועלים בכל מרכזי היישוב העברי, בערים ובמושבות, הכניסה סדר ידוע בהמצאת עבודה למבקשיה ובתיווך שבין העובדים ונותני העבודה.

הקפא"י בססה באמצעיה את המוסדות הציבוריים של הפועלים (מטבחים, קופות־מלוה) ואת האגודות האומנותיות שהיו אז עדיין בחתוליהן.

הקפא"י סידרה את הקבוצות הקבלניות הראשונות בבנין ועבודות ציבוריות (בתל־אביב, בירושלים, בחיפה ועוד), שימשה מעין משרד לעבודות ציבוריות כעשר שנים לפני הווסד המשרד של ההסתדרות. היא גם המציאה את הקרדיט הראשון לקבוצות במזומנים ובערבות, ומלאה מעין תפקידים של בנק הפועלים.

אם כי מיעוט אמצעים מנע אותה מהעבודה החקלאית במידה רחבה, השתתפה בכל זאת בסיוע לקבוצות החקלאיות בדרכים שונות, והניחה יסוד על ידי האינציאטיבה שלה ועזרתה הכספית ליצירת היישוב החקלאי העובד בגליל העליון (מחנים, אילת השחר וכפר־גלעדי), במקום שלא דרכה בו מקודם רגל פועל עברי, והשתתפה בהקמת שכונת בורוכוב.

גולת הכותרת של פעולות הקפא“י היתה יצירת הקואופרציות לתעשיה שהנן עד היום הכי חשובות בארץ (“כרמל”, “עמל”, “תועלת” ועוד), והמפעל האחרון בזמן והראשון בחשיבות – קרן המכשירים, שאירגנו בשם הקפא”י פועלי ציון באמריקה.

הדילדול של תנועת פועלי ציון בשנים האחרונות (הקרע בוועידה העולמית האחרונה, התנוונות התנועה בארצות מזרח אירופה וכשלון המפלגה באמריקה לרגל הוצאת ה“צייט” הבלתי מוצלחה) החריב את מקורות הקפא“י והעמיד בסכנה את כל מפעלה במשך עשר שנים. זה כשנתיים שאין הקפא”י מראה כל סימני פעולה ואינציאטיבה חדשה, ואין בכוחה גם לשמור על פרי עבודתה בעבר.

* * *

בינתים נשתנה המצב בארץ בקרב ציבור העובדים תכלית שינוי. נוסדה אחדות העבודה ואחריה ההסתדרות הכללית, והפעולה הכלכלית העצמית של ציבור העובדים בארץ התרחבה והסתעפה במידה כזו שאיש לא חלם עליה לפני שנים אחדות. נוצר בנק הפועלים. נוסד המשרד לעבודות ציבוריות. הסתדרה קופת חולים של אלפי חברים. גדל ונתבצר “המשביר”. הגיע מספר העובדים למעלה מחמשה־עשר אלף איש. ההסתדרות נעשתה לכוח הראשי ביישוב העברי בארץ ולכוח המכריע, השליט בתוך ציבור העובדים. האגודות האומנותיות, ההסתדרויות המקצועיות, הקואופרטיבים בעיר והקבוצות בכפר, מוסדות הפועלים ומפעליהם הכלכליים, התרבותיים והציבוריים נתכנסו ברשותה.

כל אותן הפעולות שהקפא“י עסקה בהן, כל אותם המפעלים שהקפא”י הקימה וטפחה, כל אותם המוסדים שהקפא"י כלכלה והחזיקה – הם עכשיו ברשות ההסתדרות, עצם מעצמה ובשר מבשרה. היקף פעולתה של ההסתדרות מציג סימן שאלה לזכות הקיום של כל שאר המוסדות המטפלים בכל אותן העבודות הנעשות ברשות ההסתדרות.

מתעוררת השאלה: לאיזה צורך חיוני ופרודוקטיבי קיימות מחלקות ההתיישבות והעבודה של ההנהלה הציונית בארץ? אך אם אלה מתקיימות עדיין ויתקיימו עוד זמן ידוע גם בלי כל צורך ציוני אמתי, רק לשם סיפוק האמביציות של הציונות הבורגנית, לא יתואר שגם מוסד הקיים בכוח המעמד העובד ונועד אך ורק לסיפוק צרכי המעמד העובד וביצור כוח יצירתו והרחבת כשרון פעולתו העצמית, כעין מוסד הקפא"י, יעמוד גם להבא מחוץ לרשות המעמד העובד המסודר והמאוחד בתוך ההסתדרות הכללית.

עוד לפני הווסד אחדות העבודה וההסתדרות הכירו פועלי ציון שבארץ, שהקפא“י שנועדה בשביל פועלי א”י, צריכה להתנהל על ידי פועלי א“י וּועידות המפלגות בארץ החליטו שלפני התחלת הפעולה של הקפא”י צריכה להיקרא וועידה כללית של פועלי א“י לקבוע את דרך פעולתה והנהלתה של הקפא”י. לאחר הווסד ההסתדרות ניטלה מאליה היכולת של הקפא“י לפעול מחוץ להסתדרות וגם ניטלה האפשרות של קיום הקפא”י בלתי אם היותה למוסד של הסתדרות העובדים הכללית.


* *

קיום ההסתדרות ומוסדותיה השונים – הבנק, המשביר, קרן המכשירים ועוד – לא עקר את הצורך בקיום הקפא“י בתור מוסד. להיפך, רק עכשיו נפתחו אפקים רחבים לגידול הקפא”י, ותפקידה בפעולתנו המעמדית גדל לאין ערוך.

הסתדרות העובדים אינה יכולה ורשאית להסתפק בסידור הפעולה של ציבור העובדים בארץ. העמדה שהיא כבשה לעצמה בשדה הפעולה בארץ היא חסרת־עתיד אם לא תכבוש לה עמדה עצמית גם בשדה הפעולה שהעבודה בארץ יונקת וניזונה ממנו: בחוץ לארץ. כל זמן שהאנשים והאמצעים בשביל העבודה בארץ לא יעמדו ברשותנו לא תשאר גם העבודה בארץ ברשותנו.

למה נשלה את נפשנו: כוחנו עכשיו הוא רק פרי רפיון אחרים. ואל נבנה על קנה רצוץ זה.

לא נבנה ברשות עצמנו כרצוננו, אם הלבנים לא שלנו; הפעולה העצמית לא ניתנה לחצאין: או כולה או לא כלום.

ההסתדרות מחוייבת – כך גוזר עליה חוק קיומה – לגשת לפעולה עצמית רבת מרץ ועוז בכל התפוצות לשם השגת האמצעים והחמרים הדרושים לעבודתה. המוסדות הקיימים עכשיו ברשותה – הבנק והמשביר – לא השלימו עדיין את חוקם ועדיין דרושה פעולה מאומצת בארץ ובחו“ל להעלותם לשיא־יכלתם, אבל הם בלבד אינם מוכשרים לספק את כל צרכי העבודה של ההסתדרות, מפני תעודתם המוגבלת בתוך מצרים קבועים של קרדיט בנקאי ויחסי מסחר טהורים. לעבודת ההסתדרות נחוץ כלי רחב יותר וגמיש יותר אשר יכיל גם פעולות אלו שאין מתן שכרן בצדן – פעולות פרודוקטיביות ונושאות פרי, אך לא תמיד בצורת רווחים כספיים. כלי זה יכול להיות רק מוסד כקפא”י, מוסד אשר יאצור גם פונדים וגם חמרי בנין וגם כלי עבודה מכל המינים והסוגים, מוסד אשר יוכל לשתף כל אחד אשר עבודת הפועל העברי בארץ יקרה לו.

הוועידה הקרובה של אחדות העבודה, הראשונה לאחר הווסד ההסתדרות, צריכה להביא לוועידה הכללית של ההסתדרות ולוועידה העולמית של ברית פועלי ציון את הדרישה להעביר את הקפא"י מרשותה הצרה והמצומצמה של ברית פועלי ציון לרשותן רחבת ההיקף ורחבת היכולת של הסתדרות העובדים בארץ ושל כל אותן הסתדרויות העובדים בחוץ לארץ הרוצות לעבוד שכם אחד את הפועלים העברים בארצם.

ושכרם של יוצרי הקפא"י ועובדיה עד היום יהיה – ואין זכות גדולה מזו – שיציר פעולתם יקרא להיות השליח של הסתדרות העובדים בארץ להמון אחיהם וחבריהם בכל תפוצות הגולה, לשתפם בבנין חברת־העובדים של העם העברי בארץ־ישראל.

תל־אביב, יז כסליו תרפג [קונטרס קיח]


המלצות קוראים
תגיות