רקע
משה קולבק
אֵיךְ סַבָּא הַיָּקָר הָלַךְ לָמוּת…
משה קולבק
תרגום: שמשון מלצר (מיידיש)
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
שפת מקור: יידיש
פרטי מהדורת מקור: על נהרות א׳

אָפוֹר כְּיוֹנָה, מִשָּׂדֵהוּ שָׁב סַבָּא בַּלָּאט לִפְנוֹת עֶרֶב,

הִתְקִין מִשְׁכָּבוֹ בִּשְׁתִיקָה, קָרָא שְׁמַע וּבְשֶׁקֶט שָׁכַב הוּא,

וּמִן הָעוֹלָם בְּלִבּוֹ הוּא נִפְרַד בְּשַׁלְוָה וּבְלֹא סֶרֶב,

וְאָז בְּלֹא־כֹחַ, יָגֵעַ, עָצַם אֶת עֵינָיו שֶׁעָיָפוּ.


וּבָאוּ מִיָּד הַדּוֹדִים, לִמְרַאֲשׁוֹת אֲבִיהֶם הִתְיַצָּבוּ,

הִרְכִּינוּ עָמֹק רָאשֵׁיהֶם פְּרוּעֵי הַשֵּׂעָר וְהֶחֱרִישׁוּ.

דִּבּוּר יְחִידִי מִמַּעְיַן לִבּוֹתָם הֶחָתוּם לֹא שָׁאָבוּ,

וְאַף אֲנָחָה יְחִידָה מֵעַל־גַּב שִׂפְתּוֹתָם לֹא הִתְלִישׁוּ.


לְאַט וּבְכֹבֶד הִגְבִּיהַּ אָז סַבָּא אֶת הָעַפְעַפַּיִם,

בַּת־שְׂחוֹק חֲלוּשָׁה־חֲמִימָה חָלְפָה עַל־גַּבֵּי הַפָּנִים,

וְהוּא הִתְיַשֵּׁב בַּמִּטָּה, הִתְאַמֵּץ וְנִתְמַךְ בַּיָּדַיִם,

וְזֶה הַדָּבָר שֶׁהִשְׁמִיעַ, הִסְפִּיק עוֹד לוֹמַר לַבָּנִים:


– אַתָּה, בְּנִי אֻרְטְשֶׁה, אַתָּה בְּכוֹרִי וְהַיְסוֹד לַמִּשְׁפַּחַת!

רִאשׁוֹן לַעֲבֹד בַּשָּׂדֶה וְאַחֲרוֹן לְהָסֵב לַשֻּׁלְחָן…

מִתַּחַת לְמַחֲרַשְׁתְּךָ הַשָּׂדֶה חֲמִימָה לְךָ נִפְתַּחַת,

וּכְמוֹ הַשָּׂדֶה כֵּן זַרְעֶךָ הוֹרֶה הוּא יִהְיֶה וְרַעֲנָן.


– רַחְמִיאֵל בְּנִי, מִי לְךָ יִשְׁתַּוֶּה בַּמִּרְעֶה, בִּשְׂדֵה־שַׁחַת!

הָיָה חֶרְמֶשְׁךָ בְּכַר־דֶּשֶׁא כְּמוֹ לֶהָבָה הַחוֹלֶפֶת,

אוֹתְךָ מַכִּירִים הַנְּחָשִׁים בַּבִּיצוֹת, כָּל צִפּוֹר הַפּוֹרַחַת –

תִּשְׁרֶה אֶצְלְךָ הַבְּרָכָה בָּאָסָם, בָּאֻרְוָה וּבָרֶפֶת!


– אַתָּה, שְׁמוּאלִי, אִישׁ הַנָּהָר, בָּעוֹלָם אֵין שֵׁנִי שֶׁיִּדְמֶה לָךְ!

תָּמִיד כֹּבֶד־סַל עַל הַגַּב וְתָמִיד מְרֻטָּב עַד בִּרְכַּיִם,

נָדַף בְּכָל עֵת מִמְּךָ רֵיחַ קַשְׂקֶשֶׂת וְרֵיחַ מֵי־מֶלַח –

בָּרוּךְ תִּהְיֶה בַּיַּבָּשָׁה וּבָרוּךְ עַל־פְּנֵי נַחֲלֵי־מַיִם!


הָעֶרֶב יָרַד לְאִטּוֹ. וּשְׁמָשׁוֹת מַאְדִּימוֹת שֶׁל הַבֶּקֶת

עַל סַבָּא הֵטִילוּ צֵל־זֹהַר, בַּהֶרֶת רַכָּה וּמַבְהֶקֶת.

עָמְדוּ דְּמוּמִים הַדּוֹדִים, וְשָׁתַק אִתָּם יַחַד גַּם אַבָּא,

מִלָּה יְחִידָה לֹא הֶחְסִירוּ מִמַּה שֶּׁאָמַר לָהֶם סַבָּא.


וְאָז נִפְרַד סַבָּא מֵהֵמָּה, שָׁכַב וְאָסַף הָרַגְלַיִם…

בַּחֲשַׁאי וּבְשֶׁקֶט לָנֶצַח עָצַם אֶת עֵינָיו שֶׁהֻפָּכוּ.

הִבִּיטוּ כֻּלָּם וְהִבִּיטוּ בַּמֵּת מְהֻדַּק הַשְּׂפָתַיִם,

אוּלָם שׁוּם דָּבָר לֹא רָאוּ וְדִמְעָה יְחִידָה לֹא שָׁפָכוּ.


צִפּוֹר בִּסְבַךְ־יַעַר לַלַּיְלָה תִּנְּתָה עָקַת־נֶפֶשׁ כִּי רַבָּה,

הָאוּד הָאַחְרוֹן שֶׁבָּרֶמֶץ בְּקֹשִׁי הָיָה עוֹד נָגוּהָּ;

וְהֵם עוֹד עָמְדוּ, הַדּוֹדִים, דּוֹמְמִים לִמְרַאֲשׁוֹת מִטַּת סַבָּא,

כָּל רֹאשׁ מְגֻדָּל וְרַב־כֹּבֶד בְּתוֹךְ הַכְּתֵפַיִם שָׁקוּעַ.


המלצות קוראים
תגיות