רקע
ס. יזהר
התודעה היהודית – הודעה אישית:
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: תגובה למאמר "התודעה היהודית"; יוני 1959

רבותי חברי הכנסת. הרבו לצטט פסוק אחד מדברי בװיכוח ﬠל התודﬠה היהודית, וגילו בו, חוששני, פנים שלא כהלכה. אני אמרתי: “בית־הספר בﬠיני הוא מקום פגישה בין שני דורות, ואשר ﬠצם מהותו היא ליצור אווירת סקרנות לדﬠת, הזדמנות ליצירה ולביטוי ﬠצמי”. ולהלן: “בית־הספר הוא מקום שהאדם הצﬠיר לומד לדﬠת לבחור ולהרהר בשיקולי בחירתו. והואיל וﬠל־פי תפיסתי אין דרך פשוטה לחזור אל האמונה שהיתה, אינני שותף לבהלת המציאות. חמור מזה, דומני, להיות הולך קדימה ומביט אחורה כאשת לוט – כאשר יש ממליצים כאן לפנינו. אך לבוא ולומר: הﬠולם מתחיל בך, שמשמﬠו: אין אמת אלא האמת שהראיתי לך – זה: מחנק. מי שבוﬠט בגיטו, אל יﬠשה גיטו לילדיו, ואין הבדל בﬠנין זה היכן הוא אותו גיטו שמדﬠת – אם במאה שﬠרים אם בﬠמק יזרﬠאל.”

מאליו מובן שלא היתה הכוונה בביטוי זה – וצר לי אם נשמﬠ קיצוני מדי – אלא לומר דבר “בﬠנין זה” של חופש רוחני להכריﬠ, ולא שום דבר בﬠנין יקרו וכבודו של ﬠמק יזרﬠאל, אשר ﬠפר אני לרגלי בוניו. ביטוי זה בא להתנגד לדﬠה כי אין לחנך יחדיו [ילדים] שלי ﬠם ילדים שהוריהם משתייכים למסגרת רﬠיונית א[חרת] גם אם אין זו אלא מסגרת ארגונית אחרת.

הרי זו אי־הסכמה להסתגרות קשיחה בחוג אנשי ש[לומנו] בלבד – והימנﬠות ממגﬠ רוחני ﬠם זולתנו. אי־השלמה [עם] הﬠקרון כי האמת כבר נאמרה ואין לילדים אלא לשננה […]. הסתייגות מן התפיסה הפוסלת – או הבלתי־מעודדת קומוניקציה חיה וזורמת בבית־הספר בﬠניני רוח, ובהכ[…] רﬠיוניות; המחייבת מראש שמיﬠת אנשי הצד שלי ו[…] שרירותית של הצד האחר. דחיית ההשקפה כי אין [מקום] בבית־ספר אחד לדﬠות מגוונות, וכי ילדי בית־ספר [….] התיישבותי אחד לא יוכלו להתחנך כאחד ﬠם ילדי זרם התײשבותי אחר.

אני מצטﬠר על כל פירוש אחר בדברי הנ"ל, מכל מ[קום] פירושים כאלה אינם מבטאים את דעתי, ולפיכך, למותר הטפות המוסר להוﬠיל.


יזהר סמילנסקי, מפא"י.


“תמוה הדבר שדווקא סופר בעל שיעור קומה אשר ידע לחשוף את נפש הדור ולתאר תיאור נוקב את מצוקותיו ולבטיו הרוחניים, שדווקא ס. יזהר יחפש תרופה למשבר הרוחני של דורנו בשינון פרקי תפילה ולימוד הפיוטים כמצוות אנשים מלומדה. מי כיזהר יודע שאחת העילות המכריעות אשר גרמו להתפרקות ערכים אצל הנוער מקורה במרחק הרב שנוצר בין הדקלום המליצי על ערכי מוסר, חלוציות, ציונות וכו', מן הגשמתם בחיים. שכן, ידוע שהנושא העיקרי בכל מרד נעורים הוא בראש ובראשונה ההתקוממות נגד שקרים מוסכמים של החברה, נגד הפער בין המליצה לבין המציאות.” “ואילו לנו זכור עדיין נאומו המזהיר של יזהר בווﬠידת הסופרים לפני כשנה, אחרי ניתוח מזהיר של המשבר הרוחני של תקופתנו ניסה גם להגיﬠ למוצא ולפתרון, והצביע על א.ד. גורדון ועל הספרות האצורה ב”גווילי־האש" שמהם ﬠשוי הנוער לשאוב עידוד ואמונה. והרי אחד ממניחי היסוד של “גיטו ﬠמק־יזרﬠאל” היה א.ד. גורדון ומי כמוהו סלד ממס שפתיים ריק, מתפילה שאינה נובﬠת מן הלב, משינון של מילים שאין שובר של הגשמה בצידן? […] צר מאוד שיזהר מציג ﬠכשיו את גטו־ﬠמק־יזרﬠאל" כניגוד לתודﬠה היהודית […]"


א. א. ב“משא” 19 יוני 1959


תגובת יזהר:

"לעין־חרוד (איחוד), לתל־יוסף, לגבע, לכפר יחזקאל, ולעוד ישובים סמוכים, קיבוצים כמושבים, היה בית־ספר על־יסודי משותף אחד; ואילו לעין־חרוד (הקבה"מ) בית ספר אחר, להם לבדם. ובכן, למה? איזה דף אחד לומדים כאן ואין לומדים כאן – והוא שמצדיק את היפרדות הילדים? […] מהי, לבסוף, “התודעה החלוצית” המצדיקה ניתוק ואי־מגע שני בתי הספר […]?

התשובה הגלויה לשאלות אלה תוכל אולי לשמש פתח להבנת תמיהותיכם־תביעותיכם אלי, ותפנה דרך לבחינת הכנסת עומק “ממד הזמן” אשר אני מדמה כי ראוי להכניסו לבית־הספר."

המלצות קוראים
תגיות