רקע
חיים ארלוזורוב
ההתישבות בתקופת הרכושנות הממונית

 

א.    🔗

הרקע הכללי של התקופה: המשכת הפתוח של החרושת הגדולה וקביעת מכסי-מגן גבוהים בארצות התעשיה. – רבוי ההון המצטבר מסבת גלוי מכרות-זהב חדשים. – פתיחת לחץ-ההגירה הישר בארצות התעשיה. לעומת זאת: תנועת הגירה עצומה מהארצות הנחשלות באירופה המזרחית והדרומית. – ראשית הבולמוס הקולוניאלי בש' 1880. – סמניו הראשונים: כבוש באזוטולנד (בדרום אפריקה) בש' 1868.

 

ב.    🔗

האידיאולוגיה של התקופה: אימפריאליזם.

 

ג.    🔗

לפיכך מטרות התנועה הקולוניאלית: קודם כל – מלחמה על תחומי השקעה להון המצטבר. – גדולה והולכת חשיבותה של בעית הגלם, וביחוד – הגלם הקולוניאלי (קאוטשוק, שמני צמחים). – יחד עם זה: החמרת הבעיה של ממכר התוצרת, – צרפת דוחה את כבוש טונקין מש' 1862 ל-1885.

 

ד.    🔗

צורות ההתפשטות הקולוניאלית בתקופה זו: התחדשות מופלאה של שיטת הטשרטרים בשנוי צורה. – חברת בריטניה לדרום אפריקה, חברת בורניאו הצפונית, החברה הממלכתית לנפת הניגר, חברת קונגו, החברות הגרמניות להתישבות. – היזמה הפרטית אין בכוחה למלא את התפקידים הקולוניאליים בתקופה זו. – רבוי הסתירות בין היזמה הפרטית ובין תפקידי ההתישבות. – כשלון הפוליטיקה הקולוניאלית של ביסמארק. – הגדלת השתתפות הממלכה בהנהלת עניני ההתישבות. – הממלכה המודנית בתורת מיישב ומדריך את ההתישבות. – שער הרבית כאמצעי טפוסי של ריגולאציה.

 

ה.    🔗

לפי זה סוג הפעולה הקולוניאלית של התקופה: פתוח תכניתי ע“י השקעת הון תכניתית. – דוגמת ליברפול משנ' 1890. – ההשקעות הבריטיות בחו”ל מש' 1880 עד 1900. – השקעות צרפת. – המעבר של הפוליטיקה הקולוניאלית הבריטית בהודו לשיטת פעולה רכושנית-כספית. – השקעות אנגליה בנירי-ערך ממלכתיים של אוסטרליה, קאנאדה ודרום אמריקה. – משא ומתן בנירות-ערך זרים בבורסות גרמניה. – ההשקעות בהודו ההולנדית. – בנין מסלות-ברזל. – ההתישבות התכניתית של זילאנד החדשה ע"י סיר יליוס פוגל. – מסלות-הברזל הקאנאדית לאוקינוס השקט. – בנין נמלים. – מפעלי השקייה. – השקעות במכרות זהב, ובמטעי קאוטשוק.

 

ו.    🔗

הולכת וגדולה ההתפשטות הקולוניאלית. – לוח-השואה של הכבושים הקולוניאליים בש' 1877 ובש' 1915. – ההתפשטות הבריטית באפריקה. – מצרים. – הבעיה של תעלת סואץ. – שנוי הספקנות השוררת בצרפת לגבי ההתישבות. – מיניסטריון פרי. – טוניס, אפריקה הצרפתית שעל קו-המשוה, מאדאגאסקאר. – כניסת גרמניה לחוג המעצמות הקולוניאליות. – משיכת ארגנטינה ושאר ארצות, שמעבר להרי האנדים, לתוך ההתפתחות הרכושנית של אזורי ההתישבות. – ההתבגרות המהירה של ארצות-ההתישבות הישנות. – הופעת סין, בתורת שדה השקעות ושוק ממכר, באופק הפוליטיקה העולמית.

 

ז.    🔗

הבלבול הגדול: מלחמת העולם.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47933 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!