רקע
ישעיהו קרניאל
דאר היום 12.02.1922 מי שאמר פעם את הפסוק: "מכל מלמדי השכלתי", לא נתכון כנראה אלא לשכנינו עכשיו.

מי שאמר פעם את הפסוק: “מכל מלמדי השכלתי”, לא נתכון כנראה אלא לשכנינו עכשיו.

התנא רבי ישמעאל למד מאתנו ב“ה בשקידה רבה את כל חכמת “ויצעקו”, ויותר ממה שלמד מישראל את המדות המשובחות של חבת א”י למד אל אספת־הנבחרים ואל “משלחות” לחו“ל ושאר מיני אגידות, ועכשיו לא רק “הידים ידי עשו” כי אם גם “הקול קול עשו”… בקרוב ילמדו מאתנו גם את חכמת המסים, ויהיה גם ה”כל־כל־ישמעאל"…

ולא זאת אלא שהתלמיד עלה ב“ה על “הרבי” – ולורד נורטליף יוכיח! כשבא מן הדרך ללוד ולא הספיק עדיין להצית את סיגרתו ה”אי־הבנית" ולעשות את בלורית ה“נפוליונית” (מדוע לא הפונטית?), מיד הקיפה אותו כתנור של עכנאי, “משלחת” שלמה של “עמון ומואב” ובמבמו אותו במברקים של אגדת “ידו־בכל־ויד־כל־בו”, ו“הדור הצעיר”, ו“אגודת־הנשים”, המרכז, ועד־הפועל והמועצה – הכל כמו אצלנו ב“מזרחי” להבדיל אלף הבדלות! והכל, כמובן, לשם שמים ובשם הצדק והיושר, כידוע…

* * *

למסתכל מבעד למסוה, נתן הנשף לכבוד פיליפ גריבס בשבוע זה, חומר רב להרהורים ולמחשבות. רק בירושלם עיה“ק יכלו לראות דר בכפיפה אחת קהל כ”כ מגוון: המושל סטורס ועורך “הארץ”, – ככתוב בפרשת “בשלח”: נבוכים הם ב“הארץ”… שני הרבנים הראשים בתלבשתם השונית (זה אוסר וזה מתיר, זה מטרף וזה מכשיר – ומטבח אלנבי יוכיח!), סופר ה“תיימס” והחזן המפורסם מורגנשטרן בצילנדרו. גם מנהלי בנקים, סופרים, סוחרים אשכנזים וגם ספרדים (בסמרטוט הרוסי שהופיע לשבת זו הם קרויים “צפרדעים”… “טהורים”… תחת מאמר בשם “שחין”…) וביחוד עורכי־עתונים, ועוד ועוד, ושם בפנה בין שאר נושאי־הכלים נמצא גם עבדכם העניו החו"מ.

זכינו לשמע את הדרשות “הקצרות” של הרבנים, וביחוד את ה“מי־שברך” הנהדר של החזן מורגנשטרן. אכן זה נפלא! את תפלת “השחר” אפשר לשמע גם בערב שבת ב“חורבת” ירושלם… ואולם בשמעי מפי מר גריבס את המעשה ברוסי שגלה לו זיופי ה“פרטי־כלים של זקני־ציון”, ובראותי את השמחה על פני הקהל זכרתי את הפתגם הידוע: “אימתי ישמח הקבצן? – כשהוא מוצא את אבדתו”. ועמך ישראל שמח בכל הדורות על הנער שגלה לאחשורש את אשר עשה לו מרדכי, ול“יהודים היתה אורה”, או על איזו ילדה נוצרית שנמצאה סוף־סוף, וניצלו ישראל מעלילת־דם, ברוך השם, וביחוד על הרוסי מקושטא שהציל את זקני־הציונים מעלילות שוא…

וצריך להודות, כי הנשף הזה הצליח בצניעותו ובטוב טעמו, והעתון ההגון, המנומס והמדינאי – בשלשה דברים עתון זה ניכר: ב“בקיסו” (קרי “קלס”!), בקשקושו, ובכעסו… הראה את כל גדל נשמתו בזאת שנתן פנה קטנה לכבוד הנשף של גריבס, כמו שמדברים על ענין פשוט. בודאי, כשבא אחד מבני־רוסיה, והשתדל לערך נשף לכבוד הכושי, מיוצאי חלציו של שלמה המלך שעשה פעם “פלירט” לזקנתו של הנסי הזה, כידוע השתתפו גם ראש ההנהלה הציונית, גם ראש הועד הלאומי וגם מנהל הכשרת הישוב ו“הארץ” השתטח לארכו ולרחבו על המעשה של מלכת־שבא וקשקש בכל עמודיו האיסטיניסים כדי לפאר ולרומם את הנשף החבשי ואת שאר־בשרם השחור… ואולם מי זה גריבס? – הן זהו רק בא־כחו של ה“תיימס” שבדו ה“סנבלטים” מלבם וקראו לו בשם “המעצמה השביעית” בעולם, ומי זה נורטקליף?… בינינו לבין עצמנו, הרי הוא סך־הכל, בעל ה“דאר־היום” האנגלי בלונדון ועוד איזו עשרות של עתונים קטנים כאלה שאינם מגיעים אפילו לקרסולי העתון הקלס שלנו וביחוד עם ההוספה ה“מסחרית” שלו; זהו ענין רק לבעלי ה“דיילי־מייל” העברי בירושלם להובילו ל“ראשון־לציון”, להגיש לו תנ"ך עברי עם כתבת: “למה רגשו גויים?” מעשה מחשבת העולה להם מסתמא בכמה עשרות פונטים, וגם להצטלם עמו במשרדי הסולל… זהו ענין גם לעוד אנשים כאלה כמו הנציב, לורד רידינג, אלנבי וכדומה.

הוא אשר אמרתי: החיים אינם אלא שורה ארוכה של הפתעות. כשיצא “גלוי הדעת” נבאו ל“דאר־היום” כי מות ימות בקרוב מאד “מיתה רוחנית”, והנה מאז עברו כמה חדשים וקו בריאותו הוא ב“ה טוב מאד. הלורד נורטקליף, שהוא כידוע, מומחה למחלות עתונים בדק בריאתו ואינו מסכים, כנראה, ל”דיגנוזה" של “הד”ר הפילוסוף" וחבריו…

* * *

תלמידי הרבים ישמחו בודאי לשמע ולדעת כי בשבוע זה יגמר הקורס השנתי של שעורי־ההסתכלות, ובתור מבחן ינתן להם שעור שלם לדוגמא ב“זיאולוגיה” כדי לקבל את תעודתם ולעבר לכתה השניה…

* * *

בינתים, כדי לסיים ב“כי־טוב”, רוצה אני להביא גאולה לעולם ולמסר לכם דבר בשם אומרו, בשם הבישופ האנגלי שלנו:

מעלת כבוד הבישופ בעירנו מצא סמך לדבר שהאנגלים הם באמת יהודים, וראיה לדבריו הם ארבעת חלקי הממלכה האנגלית העקריים: Jreland, England, Welsh, Scotland ועכשיו צא ועשה מהם נוטריקון ויצא לך JEWS.

עז־מות


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47908 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!