רקע
גרשום שופמן
הכומר רץ..
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: דביר ועם עובד; תש"ך 1960

משפט שוַַרצבּוֹרד בעתון שבּידי. העֵדה גרינברג ובכיתה, האנשים הבוכים עמה, טוֹרֶס היקר… התביישתי להרים את עיני הדומעות אל הנוצרים הזרים המסובים עמי אל שולחני באולם־הקריאה, אל הפרצופים האַריים הללו, החלקים, הנקשים, החַייתיים. צל לא־טוב נפל עתה גם על הסימפּטיים שבהם.

אבל הנה פרט אחד בכל זאת, שהפך פתאום את לבי אליהם משהו. כּוונתי לאותו הכומר הפרוסקורובי, שרץ לעמוד בפרץ, לעצור; רץ… ולא שב.

הקדוש הראשון בדברי ימי הנצרות.

הראשון, הראשון!


המלצות קוראים
תגיות