רקע
גרשון שופמן
ילד זר

המשורר המוכיח ישב בחדרו וכתב קובלנה נמרצת על האדישות האנושית, על הענין הישן־חדש של “איש לבצעו”, על שהנה נופל האחד באמצע הרחוב – ואין שם אליו לב!

כך ישב וכתב – ונזדעזע: קול בכי ילד עלה באזניו מן החוץ, ששם שיחקו ילדיו. עם הקולמוס ביד רץ ויצא אליהם בּהוּל, ושמחה גדולה תקפתו: ילד זר בוכה!

ילד זר.


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות