רקע
גרשום שופמן
פושט־יד
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: דביר ועם עובד; תש"ך 1960

מאיזה מכר שלו, מהשבים מן המלחמה, שאל לו חליפת־צבא ממורטטה ועקובה מדם, ובה חזר על המסעדות ובתי הקפה בערב בערב – ופשט יד. לטרחנותו ולהפצרותיו לא היה גבול. לא הסתלק, כשלא ניתן לו, אלא עוד הוסיף להסתובב כאן סחור־סחור ונהם־התמרמר בזעף.

זה היה עסקו ערב ערב.

פעם נזדמנתי עמו ביום ליד אחת התחנות של הטראם, הוא עמד כאן כמוני, ועישן את מקטרתו בהרחבת־הדעת. פינת־כרך רחוקה היתה זו, ולא פילל, כנראה, שמישהו יכיר אותו כאן.

בשעה זו ניגש אליו אחד מקבצני־הרחוב ופשט יד. באיזה זלזול הציץ עליו זה, באיזו שנאה!

– הלא איש בריא אתה – הטיף לו מוסר – לעבוד לך, לעבוד!!


המלצות קוראים
תגיות