רקע
תקוה שריג
האקדח

באותו אביב ממש, שבו נערכו תושבי שכונת “כרם” הקטנה לקראת פוגרום, גר נחום כבן השש בבית בן שתי קומות שגזוזטרה שלו צפתה על גן שנלר, במרחק מטרים מעבר לדרך.

“שנלר” היה בית־יתומים לילדים סוריים שבנו עבורם גרמנים נוצרים ממסדר הטמפלרים. נערים אלה היו שונאי־יהודים, אכזריים מאוד ומתנכלים מדי פעם לילדי שכונת כרם באבנים ובמכות.

מגדל־שעון היה לשנלר שקצב בפעמון את הימים והלילות של ירושלים הקטנה מדי רבע שעה, והיה מתקשר בדמיון הילדים עם נערי שנלר הרשעים.

יום אחד הופיעו שני בחורים חלוצים בבית מגוריו של נחום.

הם היו חסונים ושזופים, לבושים מכנסיים קצרים וחולצות מופשלות־שרוולים צחורי־שיניים ויפי תואר והעיקר – ראשיהם תלתלים בלונדיניים, ללא כיפה, או כובע!

נחום שקיבל את פניהם, כמעט ובלע לשונו מרוב התפעלות

מבחורים אלה, שקראו להם “חלוצים”.

הילד קרא לאמו והם הודיעו לה שהופקדו לשמור על השכונה מפני הערבים מליפתה, הכפר הערבי הלא־רחוק, והם רוצים להכין על הגזוזטרה הפונה לשנלר, אבנים ועוד כל מיני “דברים”…

ואם אמנם יופיעו הערבים ויתנפלו על השכונה – יירו בהם מן הגזוזטרה שלה…

נחום נדלק: הבחורים ומה שתכננו, הקסימו אתו.

הוא דאג להם למים צוננים מן הג’רה הגדולה והביא להם פת־בשמן,

עגבניות ומלפפונים והם הרשו לו לראות את כל מעשיהם.


פוגרום בשכונה לא היה, אבל קשרים עם הבחורים נקשרו, ועוד איך.

הבחורים אפילו הוליכו אותו פעם אל אוהליהם ב“ראטיסבון”, רחביה של ימינו. הוא הבחין שם, באותו ביקור, שבחורים עבדו במחצבה ובבניין וזו הייתה לו הפעם הראשונה שראה יהודים עובדים בעבודת הבניין.

הוא הבחין שם שאפילו בחורות יושבות ודופקות חצץ ומה שמדהים מכול – שיש להם ולהן אקדחים…

כשגדל נחום ידע, שהיו אלה בחורי “גדוד־העבודה”

שהיו מראשוני “ההגנה” בירושלים.


לנחום היו חברים טובים ערביים. פעם אחת הציע לו ילד ערבי אקדח למכירה. מה הבין באקדחים?

הוא ביקש כסף מאמו וקנה את האקדח בעשרים־וחמישה גרוש־מצרי

שהיה אז, בימי השלטון הבריטי הראשונים, כסף המדינה. הסכום היה גדול. את האקדח שקנה הכניס לשקיק־בד שהיניח מתחת לכרו

והיה מצחצח אותו בכל יום מחדש במחבוא ונהנה מן הברק העמום ומן הריח.


רק כעבור שנים מספר התברר לו – שלאותו אקדח חסר נקר –

ואז נתן אותו במתנה לילד קטן אחר – ועשה אותו למאושר.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47917 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!