Dרשימות קריאה
*ציטוט
9הדפסה
3הורדה
מיתר, מאז היותו כבן שנתיים, התהלך תמיד
כשבידו “מיקרופון”, שהחּזיק לפי התקן
ושר תמיד לתוכו.
המיקרופון היה ממברשת שיניים, מסרק, “לורד” לציור,
ויותר מכולם צינורית גומי המתחברת לברז.
מיתר – תמיד שָמֵחַ, תמיד נמשך למוסיקה, רוקד לפי הקצב,
פעם אחת הנחיל אותנו בהפתעה.
כששרה לו יהודית את השיר “נומה־נומה מיתרון קטן – – –”
פרץ בבכי קולני וממושך.
הוא לא המציא זאת. גם מיכל, בגילו בדיוק
לא חסכה בכי מר לשמע מנגינה זו
המנגנת כנראה על מיתר של עצב.
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.
PDF לצפייה באקרובט או להדפסה
HTML דף אינטרנט לצפייה בדפדפן
DOCX מסמך לתוכנת וורד
EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל
MOBI לקורא האלקטרוני קינדל
TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב
ODT מסמך ליברה-אופיס
ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.שימו לב: פרויקט בן־יהודה הוא משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.
שריג, ת'. (1990). מיתר מתייפח למשמע מנגינות עצובות. [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן־יהודה. נדלה בתאריך 2022-05-21. https://benyehuda.org/read/28157
שריג, תקוה. "מיתר מתייפח למשמע מנגינות עצובות". פרויקט בן־יהודה. 1990. 2022-05-21. <https://benyehuda.org/read/28157>
שריג, תקוה. 1990. "מיתר מתייפח למשמע מנגינות עצובות". פרויקט בן־יהודה. אוחזר בתאריך 2022-05-21. (https://benyehuda.org/read/28157)
באיזה שירות לשתף?