רקע
עמוס קינן
עיונים בפרשת ון דורן
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: תל-אביב: זמורה-ביתן; תשס"ג 2003

ביום השביעי של פברואר 1611, בבית מחסה ליורדי ים קשישים, מת וילם ון דורן. בן שישים ושלוש.

אמו, אנה לבית קירכהובן, נולדה בכפר קטן באזור אוטרכט. היא לא למדה קרוא וכתוב, ובתיווכם של קרובי משפחה שודכה אל יאן ון דורן, שהיה בעליו של מפעל קטן מאוד לייצור חביות. את המפעל, בלב רובע הנמל של אמסטרדם, ירש יאן ון דורן מאביו, שנולד בכפר שממנו באה אמו, והתגלגל איכשהו אל העיר הגדולה, שם למד את המקצוע של עשיית חביות, עד שהחליט לעמוד ברשות עצמו.

לזוג ון דורן נולדו ארבע בנות ושלושה בנים. בת אחת ובן אחד מתו בעודם תינוקות. וילם היה צעיר המשפחה.

את חיי המין טעם וילם לראשונה בהיותו בן אחת־עשרה. אלמנה כבת חמישים ביקשה מהנער לעזור לה לשאת סל מן השוק.

בהיותו בן שלוש־עשרה, ברח מן הבית ועלה על הספינה “תרזה”, שהפליגה לבטביה.

מאז, עלה על ספינות וירד מהן. תקופה מסוימת התגורר בהמבורג, עם אישה מקומית שילדה לו שני בנים. יותר מאוחר, נשאר במשך שלוש שנים תמימות בעיר בומביי, והיה מנהל עבודה ברציף התבלינים. בגיל חמישים ושש הורע לפתע מצב בריאותו. הוא היה אז על סיפונה של הדו־תורנית “הקיסרית”, שהובילה מליחים מאמסטרדם ללונדון. הוא הורד מן הספינה באלונקה, והושם בבית המחסה ליורדי ים קשישים. בשל טיפולן המסור של הנזירות נשאר בחיים, ובאותו בית מחסה המשיך לחיות, עד אשר בלילה אחד הפליט את אנחתו האחרונה.

כאשר מת וילם ון דורן מצאו בכיסיו זהוב או שניים, ולא היה בסכום זה לכיסוי הוצאות הקבורה. הוא הובא לקבורה בסיועה של עיריית אמסטרדם, ונקבר בחלקת העניים.

אותו בית קברות כבר אינו קיים היום, ועדיין לא תמה המחלוקת בין יודעי הדבר, היכן בדיוק היה.


לפי גרסה אחרת, התאריך המדויק שבו מת וילם ון דורן הוא יום הארבעה־עשר ביוני 1609. גם מרבית הפרטים האחרים שונים בגרסה האחרת.

לפי אותה גרסה, שם אמו היה מרים דה האז, והיא היתה בת למשפחת אנוסים יהודית שהגיעה לרוטרדם בשנת 1520, כדי למצוא מקלט מאימת האינקוויזיציה. בני משפחת דה האז פתחו בית מסחר קטן לאריגים, ולימים התמחה ענף אחד של המשפחה בצביעת משי.

מרים דה האז הכירה את יוהאנס ון דורן בבית המסחר, שאותו ניהלה מאז התאלמנה מבעלה, אברהם, שנפטר מדלקת ריאות זמן קצר לאחר הנישואים. מנישואים קצרים אלה לא נותר שום צאצא. יוהאנס ון דורן, בן עשרים ושלוש, היה מנהל העבודה בבית מלאכה שהיה מייצר תרנים מעץ אשוח. את האשוחים הכרותים היו מביאים מנורבגיה, ובית המלאכה היה מסוגל להשלים ארבעה־חמישה תרנים לחודש.

מרים דה האז נהפכה לפרוטסטנטית, העמידה לבעלה השני שישה בנים ובת אחת, ונפטרה בשיבה טובה – בת תשעים ואחת היתה במותה. על מוצאה היהודי לא דובר בבית מעולם. הבכור לבני ון דורן, מתיאס, נהרג במלחמה. הבת היחידה, יוהאנה, לא נישאה לאיש, מסיבות שאינן ברורות.

בשנת 1547, כאשר היה וילם ון דורן בן שנתיים, פרצה דלקה בבית המלאכה לייצור תרנים, ורכוש המשפחה עלה בתוהו. וילם הקטן נאלץ לנדוד עם הוריו אל כפר קטן ליד האג, שבו היו לאביו קרובי משפחה. וילם למד לעשות גבינה, וכפי הנראה עשתה המשפחה חיל בענף חדש זה, שכן כעבור תריסר שנות גלות בכפר עברו שוב לאמסטרדם, וּוילם הופקד על אחת מאניות המשפחה, שהיו מובילות גבינה מהולנד וכמעט כל דבר אל הולנד.

הוא נשא לאישה גרמנייה צעירה, גרטרוד ליכט, בתו של נפח מאייזנבך. הוא הביא אותה לאמסטרדם והיא ילדה לו חמישה בנים, שניים מהם תאומים.

גרטרוד היתה אישה פזרנית וקלת דעת. יום אחד הפתיע אותה בעלה וילם כשתינתה אהבים עם אחד מידידי המשפחה. מרוב כעס עזב את הבית, ולא חזר אליו יותר. מדי חודש היה נותן לאשתו העזובה כדי מחייתה, ולא נשא לו אישה אחרת. גם את ילדיו סירב לראות.

בשנת 1587 טבעה ספינתו במימי מפרץ טונקין. במשך כמה ימים ולילות נאחז בחבית, עד שספינה צרפתית משתה אותו מהים והביאתו לקלדוניה החדשה.

בקלדוניה לקח לו, כמנהג המקום, נערה פולינזית שניהלה את ביתו. הוא נשאר בקלדוניה כמעט ארבע שנים, ואז חזר לאמסטרדם. בקלדוניה הותיר בן ובת.

בהגיעו לאמסטרדם היה חסר פרוטה, והשנים שעשה בקלדוניה פגעו בבריאותו. בהשתדלות ידידים, הושם בבית המחסה ליורדי ים קשישים, אף על פי שלא היה יורד ים במובן המקובל של המילה.

הוא מת, כאמור, ביום הארבעה־עשר ביוני 1609. בהלווייתו היה רק סגן הכומר של בית המחסה, שנשא תפילה לעילוי נשמתו החוטאת והמעונה של וילם ון דורן, שהיה בן שישים וארבע במותו.

גרטרוד ון דורן לא ידעה כלל שבעלה ניצל מהספינה שנטרפה. היא לקחה את ילדיה לאייזנבך, ושם נפטרה בשנת 1623,

*

השוואה מדוקדקת בין שתי הגרסאות מעלה בעיות רבות. מאחר שהגרסאות כה שונות, אולי מותר להסיק שאין המדובר באיש אחד. אולי היו שני אנשים בעלי אותו שם, שחיו באותה עיר ונפטרו בה בתאריכים שונים.

אם אין המדובר בשני אנשים שונים, לא ניתן להסביר את השוני הבולט כל כך בין שתי הגרסאות, ואין כל אפשרות להשלים גרסה אחת על ידי השנייה. אם אמנם המדובר בשני אנשים שונים, גם אז אין לנו כל אפשרות לבדוק את מהימנות הגרסאות העוסקות בהם, וזאת מפני שמרבית העדויות הן עדויות שמיעה, וקשה מאוד לאמת אותן או להכחישן.

בשנת 1710 הגיע מקלדוניה החדשה לסידני אדם בשם ז’רום בן דורן, שטען שאבי־סבו היה הולנדי שנשא לו אישה מבנות המקום. אם נכון הדבר, גם אז לא נוכל לדעת אם המדובר בשני אנשים שונים שנשאו אותו שם, או שהיה היה וילם ון דורן אחד, שעל חייו ומותו יש שתי גרסאות שאין פשרה ביניהן.


האם יש משמעות לפרשת ון דורן? האם ניתן ללמוד ממנה משהו?

קשה לתת לשאלה זו תשובה חד־משמעית. מאז 1957, כאשר לראשונה הובאו לידיעתנו העובדות, לא חדלנו לשאול את עצמנו שאלה זו. קל לענות אם יודעים לבטח שהמדובר בשני אנשים שונים, ומאוד קשה לענות אם לפנינו גרסאות כה מנוגדות הנוגעות לאיש אחד בלבד.

אם המדובר בשני אנשים שונים, הרי בידינו עדות אותנטית ומרטיטה על חיי היום־יום באותם מקומות באותם זמנים; עדות המהווה נדבך נכבד באותו מבנה מוצק של עדויות ראייה ושמיעה על מצבו של האדם. לפנינו, במקרה זה, שני אנשים, שני גורלות, שני אורחות חיים, שתי הוויות, אשר פילסו לעצמן נתיב בתוך הערפל הזה שהוא מצבו של האדם, ומקץ מאבק שלא חדל גם לרגע השיבו איש איש את נפשו אל האל שברא אותם.

שפע הפרטים שבידינו מאפשר לנו לבנות השקפה מוצקה הנשענת על יסודות מהימנים ומתועדים, על מצבו של האדם. אנו רשאים, בסיפוק, להיעזר מפעם לפעם בפרט זה או אחר, כדי להאיר בו בעיה מבעיות חיינו.

לעומת זאת, אם אמנם היה רק וילם ון דורן אחד, אנו במצוקה. שהרי לא נוכל להגיע לכלל השקפה המבוססת על נתונים מהימנים. ניסינו, אך לא הצלחנו, לברר איזו מהגרסאות היא הנכונה. בהיותן סותרות זו את זו, אפשר לומר שאין בידינו נתונים על חייו האמיתיים של וילם ון דורן. ואם אין בידינו נתונים כאלה, ממילא איננו יכולים להסיק מהם כל מסקנה באשר למצבו של האדם – והרי זוהי תכליתם של הנתונים האנושיים, להוות מסד ותשתית להשקפה שתעניק משמעות לאותו בניין רוחני שאנו בונים ושבו אנו מסתופפים.

עד שלא נקבל אישור מהימן, עד שלא נדע אם המדובר בשני אנשים שונים או לא, ועד שלא נדע – אם המדובר באיש אחד – איזו משתי הגרסאות על חייו היא הנכונה – לא נוכל לתת תשובה חד משמעית לשאלה: האם יש משמעות לפרשת ון דורן והאם ניתן ללמוד ממנה משהו?


ביבליוגרפיה

1)La Vie Quotidienne En Oceanie Dans Le 16eme Ciecle; Roger Basani et Claude

De Pinot; Presse de la Cite, Paris 1967.

2)Hundike Spratenbrau Schandsblatt Helmut Brugge; Heffner Verlag, Leipzig 1961

3)El Razon; Juan de Vega; Sol, Madrid 1960

4)Knowing Better And Other Studies; P. Fitzroy; Clove Press, London 1971.

5)Autour D`un Theme Posthume; Leon Varese; Stock, Paris 1951.

6) Knowing Less – Answer To Fitzroy; John Desmond Blue; Greenhouse, New York 1973.

7)משמעותו של הפנומן דו דורן; צוריאל פרגוד; הוצאת “מנור”, תל אביב, תשל"ז.

8) עיונים בפרשת ון דורן; עמוס קינן; ספרי “מקור”, תל אביב, 1977.


המלצות קוראים
תגיות