רקע
יצחק יציב
אוֹטוֹ וַרְבּוּרְג
mנחלת הכלל [?]
vעיון
פרטי מהדורת מקור: "דבר לילדים", תל אביב; תש"ט
8.jpg

(1938־1859)

זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים מֵת בְּבֶּרְלִין פְּרוֹפֶסוֹר אוֹטוֹ וַרְבּוּרְג, בִּשְׁנַת הַשִּׁבְעִים וָשֵׁשׁ לִימֵי חַיָּיו.

חוֹקֵר צְמָחִים הָיָה. בְּשַׁחַר עֲלוּמָיו הִתְמַסֵּר לְתוֹרַת הַצְּמָחִים, עָרַךְ מַסָּעוֹת בְּאַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית וְהַמִּזְרָחִית לְשֵׁם חֲקִירַת הַצְּמָחִים הַגְּדֵלִים בָּאֲרָצוֹת הַחַמּוֹת, הַטְּרוֹפִּיּוֹת, וְרָכַשׁ לוֹ יְדִיעוֹת מְרֻבּוֹת, עַד שֶׁהָיָה לְמַרְצֶה בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּבֶּרְלִין וְאַחַר נִתְמַנָּה לִפְּרוֹפֶסוֹר. זֶה הָיָה בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים. גֶּרְמַנְיָה הָיְתָה אַחֶרֶת מִשֶּׁהִיא עַתָּה. לְאִישׁ־מַדָּע יְהוּדִי, חוֹקֵר וּבָקִי בְּמִקְצוֹעוֹ, נִתְּנָה הָאֶפְשָׁרוּת לְהַרְבִּיץ תּוֹרָה בְּאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת גֶּרְמַנְיָה.

אוּלָם אוֹטוֹ וַרְבּוּרְג לֹא עָסַק בְּתוֹרַת הַצְּמָחִים בִּלְבַד. רוּחוֹ הָיְתָה נְתוּנָה לְגוֹרַל בְּנֵי עַמּוֹ וְרָצָה לְקָרְבָם לַעֲבוֹדַת־הָאֲדָמָה, וְאַחַר שֶׁיָּצַר ד"ר הֶרְצֵל אֶת הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית הָיָה אוֹטוֹ וַרְבּוּרְג אַחַד הָאֲנָשִׁים הַמְּסוּרִים בְּיוֹתֵר לָרַעְיוֹן הַצִּיּוֹנִי וְלַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית.

אַךְ וַרְבּוּרְג הָיָה מָסוּר לֹא רַק לָרַעְיוֹן הַצִּיּוֹנִי, אֶלָּא הִקְדִּישׁ אֶת כֹּחוֹ וּמִרְצוֹ לַפְּעֻלָּה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בִּשְׁנוֹתֶיהָ הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית נִתְעוֹרְרָה הַשְּׁאֵלָה, אִם עָלֶיהָ לְהַתְחִיל מִיָּד בְּבִנְיַן מוֹשָׁבוֹת וּמְשָׁקִים אוֹ שֶׁהִיא צְרִיכָה לַעֲסֹק בְּעִקָּר בְּהַשָּׂגַת הַסְכָּמָה מִשַּׁלִּיטֵי הַמְּדִינוֹת בָּעוֹלָם עַל יִסּוּד מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַד שֶׁתְּקַבֵּל אֶת הַהַסְכָּמָה הַזֹּאת לֹא תַּעֲשֶׂה בָּאָרֶץ וְלֹא כְלוּם. הָיוּ אֵפוֹא שְׁנֵי זְרָמִים ­– הַזֶּרֶם הָאֶחָד חָשַׁב שֶׁמַּנְהִיגֵי הַצִּיּוֹנוּת צְרִיכִים לַעֲסֹק אַךְ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם מַלְכֵי עוֹלָם וּמִינִיסְטְרִים בִּדְבַר הַסְכָּמָתָם לַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית; וְהַזֶּרֶם הַשֵּׁנִי דָּרַשׁ שֶׁהַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית תַּתְחִיל בִּפְעֻלָּה מַעֲשִׂית בָּאָרֶץ מִיָּד וְלֹא תְּחַכֶּה לְהַסְכָּמָה. אַדְּרַבָּה ­– טָעֲנוּ הַלָּלוּ ­– נִיצֹר נָא בָּאָרֶץ יִשּׁוּב עִבְרִי גָּדוֹל וְהוּא יַעֲזֹר לָנוּ גַּם בִּדְרִישָׁתֵנוּ מִן הָעַמִּים שֶׁיְּסַיְּעוּ לָנוּ לִיצוֹר מְדִינָה יְהוּדִית. הַוִּכּוּחַ הַזֶּה הָיָה לִפְנֵי שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, וְאַחֲרֵי שֶׁנִּצְחוּ הַמַּעֲשִׂיִּים וְהָחְלַט לָגֶשֶׁת מִיָּד לַעֲבוֹדַת הַהִתְיַשְּׁבוּת, נִקְרָא הַפְּרוֹפֶסוֹר וַרְבּוּרְג לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַוַּעַד הַפּוֹעֵל הַמְצֻמְצָם שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית, וְהוּא שֶׁנִבְחַר אַחַר כָּךְ לָשֶׁבֶת עַל כִּסְאוֹ שֶׁל ד“ר הֶרְצֵל. בִּשְׁנוֹת נְשִׂיאוּתוֹ נוֹצַר הַמִּשְׂרָד הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי, מִשְׂרָדָהּ שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית לַהִתְיַשְּׁבוּת הַלְּאֻמִּית בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהוּא שֶׁשָּׁלַח אֶת ד”ר י. טוֹן וְאֶת ד"ר אַרְטוּר רוּפִּין לְנַהֵל אֶת הַמִּשְׂרָד הַזֶּה.

וַרְבּוּרְג, שֶׁלְּפִי תְּכוּנוֹת רוּחוֹ הָיָה חוֹקֵר וְאִישׁ מַדָּע, הִתְחִיל גַּם לַעֲסֹק בְּחֵקֶר הַשְּׁאֵלוֹת הַכַּלְכָּלִיּוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְיִסֵּד אֶת הַיַּרְחוֹן “אַלְטְנוֹילַנְד” ­– הַבָּמָה הַמַּדָּעִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית, שֶׁהָיְתָה מֻקְדֶּשֶׁת לַחֲקִירַת הָאָרֶץ וּתְנָאֵי הַהִתְיַשְּׁבוּת בְּקִרְבָּהּ, לְמַעַן דַּעַת מַה יוּכְלוּ הַיְּהוּדִים לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּמִרְצָם וּבְכַסְפָּם וְכֵיצַד אֶפְשָׁר לִיצֹר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כֹּחוֹת קְלִיטָה לַהֲמוֹנֵי הָעוֹלִים הָעִבְרִים. אֲבָל גַּם בִּפְעֻלָּתוֹ הַצִּיּוֹנִית לֹא הִסְתַּפֵּק וַרְבּוּרְג אַךְ בְּמֶחְקָר בִּלְבַד. הוּא יִסֵּד חֶבְרוֹת שׁוֹנוֹת לִרְכִישַׁת קַרְקָעוֹת בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בָּאָרֶץ. הוּא הָיָה מִמְּיַסְּדֵי חֶבְרַת “הַכְשָׁרַת הַיִּשּׁוּב”, זוֹ הַחֶבְרָה הַקּוֹנָה גַּם אֶת הַקַּרְקָעוֹת בִּשְׁבִיל הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת וְהוּא שֶׁסִּיֵַּע בִּידֵי פְּרוֹפֶסוֹר בּוֹרִיס שַׁץ לְהָקִים אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר לִמְלָאכָה וְלָאֳמָנוּת “בְּצַלְאֵל”, בִּירוּשָׁלַיִם. וּמִלְּבַד כָּל אֵלֶּה עָסַק בְּיִחוּד בִּיצִירַת תַּחֲנַת־הַנִּסְיוֹנוֹת הַחַקְלָאִית ­– תְּחִלָּה בְּבֶן־שֶׁמֶן, בְּתֵל־אָבִיב וְעַתָּה בִּרְחוֹבוֹת. כָּל יָמָיו דָּאַג לַתַּחֲנָה הַזֹּאת שֶׁתּוֹרֶה אֶת הַחַקְלַאי הַיְּהוּדִי, הַבָּא הֵנָּה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת סְגֻלּוֹת הָאָרֶץ וְאַקְלִימָהּ, כֵּיצַד לְהוֹצִיא פְּרִי מִן הָאֲדָמָה.

הוּא הָיָה נִכְבָּד וְאָהוּב עַל הַכֹּל, כִּי טוֹב לֵב הָיָה, אִישׁ יָשָׁר וְעָדִין וְצָנוּעַ בְּכָל הֲלִיכוֹתָיו.

עִם כָּל פְּעֻלּוֹתָיו הַמְרֻבּוֹת לֹא הִזְנִיחַ אֶת מֶחְקָרָיו בַּצְּמָחִים, וּבְכָל בִּקּוּרָיו בָּאָרֶץ ­– הוּא הָיָה מְבַקֵּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁנָה שָׁנָה ­– הָיוּ רוֹאִים אֶת הָאִישׁ גְּבַהּ הַקּוֹמָה מְהַלֵּךְ בַּשָּׂדוֹת וּבַחוֹלוֹת וְאוֹסֵף אֶת צִמְחֵי־הָאָרֶץ, לַחֲקֹר אוֹתָם.

וְהִנֵּה מֵת הָאִישׁ בְּבֶּרְלִין הָרְשָׁעָה, הַרְחֵק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, מַשְׂאַת חַיָּיו.

(תרצ"ח)

המלצות קוראים
תגיות