רקע
יורם ברונובסקי
ניתוק קשה
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: הארץ, 7.11.1997; 7.11.1997

בימים אלה מלאו 74 שנים מאז החל הניסיון הנועז ביותר של המאה, שאחראי לו כמאל מוסטפה, המכונה אתאתורק, מדינאי גדול שמעטים כמוהו במאה הזאת. כמעט לבדו העביר האיש החכם הזה על כתפיו את מולדתו על פני תהום של מאות, ובעצם גם על פני תהום גיאוגרפית: על פני המצר החוצץ בין אסיה לאירופה.

התוכנית הנחוצה “ערבסקה” (ערוץ 1, שבת, 10:30), בהנחיית גיל סדן וסוהא חמוד, פתחה את עונתה החדשה במשדר שהוקדש לניסיון הלא־גמור הזה, שיזם “אבי הטורקים”. בתחילתה הזכירה התוכנית את עיקרי המהפכה הכמאליסטית. בשביל כמאל מוסטפה העיקר היה ההינתקות מן האיסלאם, דת שמשכה את בני עמו לעבר המזרח והפיגור, והוא עשה הרבה צעדים, טכניים חיצוניים למראית־עין, לדיכוי הדת ולקראת ניתוק כזה.

אין פלא שהניתוק לא הצליח באמת, ללמדך שחברה ללא דת, שכמאל הרציונליסט חלם עליה, היא מן הנמנעות. האיסלאם היה על אש קטנה בטורקיה במשך כל שלושת רבעי המאה, עד שהתפרץ בשנים האחרונות ולבש את דמותה של מפלגת הרווחה (“ראפה”, שהגיעה לשלטון חלקי לפני זמן לא רב).

צבי אלפלג, שהיה שגריר ישראל בטורקיה, מסביר כי התמיכה באיסלאם אינה חזקה שם כל כך, בניגוד למה שנראה על פני השטח: ל“ראפה” רק 20% מקולות המצביעים בבחירות! אבל המפלגה בולטת ברחוב (ראינו הפגנות על ענייני החינוך, היוצאות מדי יום שישי, אחרי התפילה) ובפרלמנט, שם משתוללים 140 חבריו (מתוך כ־900 צירים) בפראות מדהימה, עד שהפרלמנט של דרום קוריאה נראה כטרקלין אנגלי לעומתו. עניין קפריסין עולה אחר כך ונדון מן הבחינה הטורקית: סדן מבטיח שההיבט היווני יידון במוצאי שבת ב“רואים עולם” (אבל ההבטחה אינה מתמלאה).

כאן מעלה צבי אלפלג את ההקבלה למצב הישראלי ערב הכרזת המדינה. אלפלג כמו מצדיק את הצד הטורקי בטענתו כי המיעוט הטורקי עשוי היה להימחק אילו הסכימו הטורקים למדינה דו־לאומית, כדרישת הרוב היווני – ממש כמו היישוב העברי בארץ, אילו הסכים למדינה דו־לאומית ב־1947.


הארץ, 2.11.97

המלצות קוראים
תגיות