“נכון, אנחנו על סף ניצחון על כל המחלות והשגת האלמוות”, אומר רוי פורטר, מחסר ספר תולדות הרפואה משחר האנושות ועד ימינו, “אבל השאלה היא אם אנחנו מעוניינים בזה באמת. אין ספק שעם הארכת החיים – וגיל 300 לא נראה כיום בלתי־אפשרי – יופיעו מחלות זיקנה חדשות מפעם לפעם, והשאלה היא אם הרקמה החברתית לא תקרוס תחת משא האוכלוסייה הזקנה יותר ויותר”.

פורטר הצעיר למדי מציג את ספרו בן 900 העמודים ב“מופע הספרים”, המוסף הספרותי הפשוט והמועיל של רשת “סקאי” (יום א', 13:00). ספרו הענקי, הקרוי “לטובתה הגדולה ביותר של האנושות” (ציטטה מדברי היפוקרטס), הוא שיר הלל לרפואה המערבית, המתייחדת בכך שהיא מבוססת על הדיסֶקְציה, על ההכרה הפרטנית של האורגניזם בעקבות חיתוך גוויות רב־שנים. הרפואה ההודית והרפואה הסינית רבות־ההישגים לא הגיעו לחודרנות הזאת, וממילא אינן יכולות להשתוות בהישגיהן להישגי המערב, מזכיר היסטוריון־המדע האוקספורדי אמת לא־פופולרית.

ובבסיס הכל עומדים חמשת עקרונותיו של הרופא היווני: “החיים קצרים, האמנות ארוכה, העיתוי חד, הניסוי מסוכן, האבחנה קשה”.

הארץ, 28.11.97