רקע
יורם ברונובסקי
טבע זה לא רק אביב
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: הארץ, 28.11.1997; 28.11.1997

שמחתי למראה הפרק הראשון של “חוצה ישראל” (ערוץ 2, שבת, 22:55), הפרק הראשון בסדרה (בת שבעה פרקים) של איש הטלוויזיה הצעיר תמיר קמחי, שהבימאי יצא בה עם מצלמתו לטיול רגלי לאורך ישראל, לפי התוואי של הכביש מספר 6 – זה “חוצה ישראל”, שישים קץ לשאריות הטבע בארץ והוא אימת חובבי הטבע. תמיר קמחי הוא חובב חביב שכזה, וסרטו יהיה, אפשר להתרשם, בבחינת קריאת תיגר על הציוויליזציה הישראלית העירונית יותר ויותר, ההיי־טקית, המאיימת על כל חלקה טובה וירוקה.

קמחי מצטרף לטוענים הרבים לצורך לחזור אל הטבע, חובר לאותם הוגים, אמנים ופושעים, אלה המגוננים על הטבע מפני התרבות. אלה שחלוצם המודרני היה ז’ן־ז’אק רוסו, ובין תלמידיו הרבים אפשר למנות את טולסטוי ואת פנחס שדה (שנזכר בסרט מפי נהג האוסף את קמחי, וממנו שומע הטרמפיסט בראשונה את שמו של בעל “החיים כמשל”!) וכן את ה“יונובאמר”, המתבודד האמריקאי שהיה מגיח ממקום־מסתורו הטבעי כדי לשלוח מעטפת נפץ לאיזה גורם ציוויליזטורי מדי בעיניו.

סתירותיו ובעיותיו של הרוסואיזם, או הפרימיטיוויזם, אינן מעטות, ואולי אין זה הוגן להעמיס את כולן על תמיר קמחי הנחמד. כוונותיו ודאי טובות, נפשו ברה, כמדומה, וגם הסרט שלו, לפי פרקו הראשון, מבטא פשטות נוגעת ללב, געגוע אותנטי לרוחניות ואנטי־ממסדיות לא בוטה מדי.

אין זה הרבה יותר מסרט־סטודנטים המעיד על ניצנים של כשרון (“טבעי”), אבל מה נעים לראותו בלוח השידורים הרצוף מקצועיות ושגרה של הערוץ השני, שקמחי עצמו שילח בו קללה נמרצת ומרעננת. הוא עשה זאת בהופעה רבת השראה באותו ערוץ ובאותו יום, בתוכנית “המעגל הקטן” (13:00).

קמחי עשה, כמדומה, בביקור בארץ, שאותה עזב לפני זמן־מה, לאחר שנמאס לו מכל זה, מראש־הממשלה ה…, מערוץ 2 ה… ובכלל מהעדר הרוחניות המאפיין את ישראל. בעצם, “חוצה ישראל” שלו היא ביקורתו השלמה על ארצנו, ושמא גם ההסבר המלא לירידתו לגן־עדן הפרימיטיוויסטי של הודו.

דבריו נאמרו בפשטות ובישירות מקסימה, נקל היה לגלות אחר כך את שפתו הצעירה ואת אורחו ורבעו הפרימיטיוויסטי בסרט שלו. ברור שהוא נוהג לפי עצתם הבסיסית של הרוסואיסטים, “היה אתה עצמך”.

והנה זאת גם העצה שמעניקה ללקוחותיה רות דייכס, שחקנית־לשעבר המלמדת כיצד להופיע ב“טוק שוֹ’ס”, שהופיעה גם היא ב“המעגל הקטן”. דייכס זקוקה מאוד בעצמה למדריך להופעות ב“טוק שו’ס”. למרות המסר הלא־חדש שלה, שלפיו הדיבור אינו חשוב כלל בטלוויזיה, דומני שזה כולל יכולת דיבור מסוימת בשפת המקום: דייכס מתקשה אף לצרף נכון שתי מלים עבריות! אבל לא בזה העניין.

העניין הוא בכך שרות דייכס הציונית באה מאמריקה למצוא את הרוחניות בישראל, והיא מוצאת אותה, ומטיפה לקמחי, החי בחיק הטבע בהודו, למוצאה בארצו מולדתו, במדבר למשל. קמחי נראה אדיש לפיתוייה של המומחית.

זה היה מפגש מוזר של שתי נפשות עילגות־משהו, כל אחת באופן שונה לגמרי, שלידתן מן הרוח האמריקאית – אמריקה, המושמצת כמדינת מכונות, היא בעצם ארץ שאוהבי הרוחניות רבים בה יותר מבכל מקום בעולם! – וזה היה גם שיעור משעשע באירוניה וביחסיות הגמורה של הרוסואיזם והפרימיטיוויזם.

ברגיסטר אחר היה זה בעצם גם לקחו של הסרט “חוצה ישראל”, שגיבורו לא ידע, במשך שלושת ימי המסע הראשונים שלו, אף רגע אחד של מנוחה ונועם. והוא מגיע למסקנה הבסיסית, והנכונה, ש“הטבע זה לא רק אביב”.


הארץ, 28.11.97

המלצות קוראים
תגיות