אָמְנָם, נָכוֹן, וְלָדִימִיר הַטּוֹב,

דְּבָרֶיךָ לִי יָקְרוּ כְּטֹהַר לְבָבְךָ,

וְגֵא אֲנִי בְּזִכְרְךָ וְנִשְׁמָתְךָ רוֹאֶה:

פְּתוּחָה הִיא לְפָנַי

כְּצָהֳרָיו שֶׁל יַעַר רְחַב-עֵינַיִם.

רִיסֵי הָאֳרָנִים כָּבְדוּ מִשְּׁרָף וָשֶׁמֶשׁ.

וַעֲגִילֵי הַטַּל הַמִּתְעַלְּפִים מֵרֵיחַ

עַל עִשְּׂבֵי-בָּר פְּרוּעִים וְרוֹתְתִים.

יָדַעְתִּי:

בְּהַגִּיעַ זֶה קוֹלִי אֵלֶיךָ,

יְהֵא הֵדוֹ צָלוּל, אַף מְחֻבָּק בֵּין הַגְּבָעוֹת.

וְכָאן:

עִקְּבֵי חַיַּת-מִדְבָּר טְבוּעִים עוֹד בַּדְּרָכִים,

הַקִּפָּאוֹן הַחַם שֶׁל הַחוֹלוֹת

מַרְדִּים אֶת הַזְּרוֹעוֹת,

וְאוֹר!

הָאוֹר סוֹגֵר אֶת הָעֵינַיִם,

עַד כְּסוּמָא יֵלֵךְ הַזְּמַן וְיִתְנַדְנֵד.

בְּבֵית-הַקַּהֲוָה נַרְגִּילָה מְקַטֶּרֶת

עַצְלוּת קְדוּמָה בַּת אֲלַפִים שָׁנָה.

כָּאן הַשְּׁוָקִים הוֹמִים בַּאֲפֵלָה טְחוּבָה,

תְּמָרִים מְרֻפָּשִׁים וּבְשַׂר צָלִי,

וְרֵיחַ כֶּבֶשׂ מְדֻשָּׁן

נִבְלָע בֵּין הָרֵיחוֹת שֶׁל הַמַּכֹּלֶת הַקְּלוֹקֶלֶת.

אַחֵר הוּא פֹּה צַלְמוֹ שֶׁל הָאָדָם:

עָרְמָה עִוְּתָה פַּרְצוּף-פָּנָיו שֶׁל הַפַלָּח,

דַּלּוּת וְצַחֲנָה אָטְמוּ אֶת נִשְׁמָתוֹ,

וְעַבְדוּתוֹ פֹּה מְכֹעֶרֶת שִׁבְעָתַיִם.

הֲלֹא תִּשְׁאַל:

אֵיכָה הָפַךְ צָפוֹן לְצֵל חֲלוֹם,

וְאֶת לִבִּי רָתַמְתִּי לַשְּׁמָמָה?

מַה קֶּצֶב, מַה נִּגּוּן בָּם אֲשָׂרֵךְ רַגְלַי

אֲשֶׁר בָּגְדוּ בְּקֶצֶב שִׁירָתֵנוּ הַתַּמָּה?

הַקְשֵׁב:

עַל גַּג שָׁטוּחַ וּמוּזָר

נֵעוֹרוּ עַצְמוֹתַי לְפֶתַע,

רָאִיתִי הָעוֹלָם בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה:

גָּלְמִי וְאַכְזָרִי.

שָׁמַיִם בּוֹעֲרִים לִמְרַאֲשׁוֹתַי.

וּצְפִירָתָם שֶׁל הַמּוֹטוֹרִים מְנַשֶּׁמֶת הַשְּׁמָמָה.

חֻלְצוֹת כְּחֻלּוֹת שָׁלְפוּ עֲלוּמֵיהֶם

וַיְבִיאוּם עַד כָּאן.

אֵיבַת הַצַּבָּרִים עִקְּבֵיהֶם דּוֹקֶרֶת,

וְשֶׁמֶשׁ מַרְתִּיחָה בְּלַעַג אֶת גּוּפָם.

אָמְרוּ לִי:

הִנֵּה הִנָּם אַחֶיךָ!

וְהֵם דּוֹמִים לְךָ, וְלָדִימִיר הַיָּקָר.

לָהֶם רַק לֹא הָיָה לְיַד הַבַּיִת

עֵץ דֻּבְדְּבָן אֲשֶֶׁר יַשְׁלִיג בְּשֶׁקֶט אֶת פְּרָחָיו

בַּבֹּקֶר הָאָרֹךְ שֶׁל הַיַּלְדוּת.

חַיּוֹת וְעַכְבָּרִים טָרְפוּ אֶת עוֹלָמָם

וּלְכָאן אֶת הַפְּלֵטָה, אֶת הַפְּלֵטָה הֵבִיאוּ:

יָדַיִם שֶׁבִּקְשׁוּ לְהִתְפַּלֵּל וְנִסְתַּמְּאוּ.

וְגוּף אֲשֶׁר נָשָׂא אֶת נִשְׁמָתָם וַיִּכָּשֵׁל,

עִם רְצוֹנָם הַמַּר וְהַגֵּאֶה.

פֹּה הַבֶּטוֹן קוֹרֵא בְּקוֹל צָרוּד לְמַיִם,

וְתַאֲוַת הַמֶּלֶט לֹא תַּרְגִּיעַ גַּם בְּדָם –

מִלְחֶמֶת הַמִּדְבָּר אִטִּית וְאַכְזָרִית.

וְהֵם הוֹלְכִים.

הֵם מַגְבִּיהִים.

וְהֵם – הַמּוּעָטִים.

רַבִּים נוֹתְרוּ עוֹד שָׁם.

רַבִּים עוֹד מְקַמְּטִים הַמֶּשִׁי הַשְּׁמֵימִי

בְּתַחֲנוּנֵי מַבָּט,

וְנִשְׁמָתָם כִּגְוִיל תּוֹרָה עַתִּיק בִּידֵי פּוֹרְעִים.

הָיָה זֶה עַם נִפְלָא,

מַלְכוּת אַגָּדָתִית נָשְׂאוּ בְּסוֹד לִבָּם, –

וְהִיא טָבְעָה כְּיַהֲלוֹם בְּמַדְמֵנָה.

בְּתוֹךְ גַּנָּם הַדַּל הִצִּיבוּ כְּמִפְלֶצֶת

אֶת הַמָּשִׁיחַ הֶעָצוּב.

אָמְנָם, נָכוֹן, וְלָדִימִיר הַיָּקָר,

גַּם כָּאן, גַּם כָּאן תִּרְאֶה שְׂרִידִים לַכַּת הַהִיא,

נוֹשְׂאֵי אֱלֹהַּ מֵת עַל שִׂפְתוֹתֵי-מֵתִים.

אוֹתוֹ הָאֵל הָאַכְזָרִי וְהֶעָצוּם,

אֲשֶׁר נִגְלָה לָהֶם אֵי-פַּעַם בַּמִּדְבָּר,

שָׁכַח אֶת קִיּוּמָם,

וִימוֹתֵיהֶם נוֹשְׁרִים כִּפְרִי שֶׁלֹּא יַבְשִׁיל עוֹד.

לֹא בִּגְלָלָם עָגַנְתִּי פֹּה.

אַךְ יֵשׁ פּוֹדֵי הַגַּאֲוָה, –

וְזֶה שִׁירָם:

• "בְּעָרֵי הַשִּׂנְאָה זֶה גּוּפֵנוּ גָּדַל.

וְכָאן הֲקִימוֹנוּ

תַּחֲנָה אַחֲרוֹנָה:

חוֹמָה וּמִגְדָּל.

מִכִּבְשַׁן הַשָּׂדוֹת לֶהָבָה יְרֻקָּה

תִּרְדֶּה אֶת הַיְּבוּל.

הָעַיִן מְלֵאָה. לִבֵּנוּ מָרְכָּן.

לִבֵּנוּ שִׁכּוֹר עַד אֵין גְּבוּל.

הַסַּכִּין שֶׁלּוֹטֵשׁ הַמֶּרְחָב

תַּגִּיר אֶת דָּמֵנוּ הַמַּר.

הָרֶגֶל צְרוּבָה מִשָּׁרָב,

עָלֵינוּ צוֹעֵד הַמִדְבָּר,

שְׂפָתֵנוּ לוֹחֲשָׁה: אֵין דָּבָר!

מִכָּל צַד – מַאֲרָב, וְזוֹמֶמֶת הָרוּחַ,

מִכָּל צַד כִּפְסַק-דִּין זוֹ הַתְּכֵלֶת נִגְזֶרֶת,

וְיָדֵנוּ קַשֶּׁבֶת לְרֶגֶב צָמֵא וְקָרוּעַ,

וַאֲנַחְנוּ נַחֲרִישׁ אֶת קוֹלוֹ רַק בְּזֶרַע.

כִּי נָטוּי כְּבַרְזֶל עַקְשָׁנִי הַצַּוָּאר,

וְלִבֵּנוּ לַתֶּלֶם יִפֹּל כְּגַרְגָּר. –

אֵין דָּבָר!

אֵין דָּבָר.

אֳפָקִים יַאְדִּימוּ, יַחֲוִירוּ שָׂדוֹת,

וּדְרָכִים טְעוּנוֹת כְּגַבֵּי סַבָּלִים,

כִּי יָבוֹא הַקָּצִיר זְהָבוֹ הַגֵּאֶה לְיַדּוֹת,

וְיִשַּׁק הַקּוֹצֵר לְפִיּוֹת שִׁבֳּלִים,

שֶׁיָּנְקוּ מִשְּׁפוּנֵי אֲדָמָה אַהֲבַת הַזְּרִיעָה, –

הַקּוֹצֵר אָז יַרְעִיף בִּרְכָתוֹ הַצְּנוּעָה:

• – הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.

הַיּוֹם עוֹד הַכֹּל פֹּה עוֹמֵד כְּמִנֶּגֶד:

צַעֲקַת הֶעָבָר

וּקְלָָלָה שֶׁל הָרֶגַע.

הַלֵּילוֹת הַשְּׂרוּפִים בְּדָגָן.

הַפְּרָאוּת. הַנָּקָם שֶׁל הַכָּאן.

הַשֶּׁקֶט הַזֶּה שֶׁאָרַב וְזָמַם.

הַשֶּׁקֶט הַזֶּה הַמּוּטָל עַל מוֹקֵשׁ

וְהָאֵשׁ.

הַיּוֹם פֹּה הַכֹּל עוֹמֵד כְּמִנֶּגֶד:

הַפִּגְיוֹן.

הַמִּדְבָּר.

הַיָּגוֹן.

וְאִתָּנוּ הֵן רַק הַחֲלוֹם

וְהַיָּד הַשּׁוֹאֶגֶת:

שָׁלוֹם!

אֵין דָּבָר!

וְצַוָּאר אֶל צַוָּאר

וּרְבָבוֹת שֶׁל יָדַיִם

מְקָרְבוֹת אֶל הַמֵּצַח מִצְחָם שֶׁל שָׁמַיִם.

הַכֹּל כְּבָר הָיָה. עוֹד לֹא הַכֹּל עָבַר!

וְעוֹד צִוּוּי אֶחָד מֵאִיר, כִּי לֹא נֻצַּח:

לֹא תִּרְצַח!" –

וְלָדִימִיר הַיָּקָר, הַאִם תָּבִין מַה פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים?

הַאִם מְאֹד רָחַקְתִּי

לְמִן היּוֹם בּוֹ אֶת לִבְּךָ פָּתַחְתָּ בַּיְּשָׁנִי

וּמַכְאוֹבְךָ גִּמְגַּמְתָּ לְפָנַי?

הָיְתָה אָז אַפְלוּלִית בַּחֶדֶר הַקָּטָן.

הַחֹרֶף הַיָּפֶה שֶׁל אַרְצְךָ יִלֵּל בַחַלּוֹנוֹת.

וְהַכִּירַיִם פִּטְפְּטוּ אֶת שִׂיחָתָם הַחֲמִימָה.

אַתָּה אָמַרְתָּ:

"רְפָאֵל, אֲנִי הָעֶרֶב קְצָת דּוֹמֶה לְךָ,

כִּי נֶעֱצָב אֲנִי, כָּמוֹךָ בַּשִּׁירִים.

חָשַׁבְתִּי:

קַו-דִּמְיוֹן אֶחָד יֶשְׁנוֹ בֵּינֵינוּ,

וְהוּא – שֶׁאֲבוֹתֵינוּ חַיָּטִים.

אַתָּה בָּרִיא מִמֶּנִּי וְחָסֹן,

וְרַק אַפְּךָ הַיְּהוּדִי יָדַע אֶת רֵיחַ הָאָסוֹן.

בַּיָּד הַמְצֻיֶּרֶת יָפֶה, בְּפֶסֶל שֶׁל בְּרוֹנְזָה גָּלְמִי

בִּקַּשְׁתָּ סְמָלִים נִסְתָּרִים וְרֶמֶז לְמֶרֶד וָמֶרִי.

אֲנִי רַק לָעַגְתִּי לְכָךְ,

רָאִיתִי בָּזֹאת רַק חִימֶרוֹת, –

אַךְ הָעֶרֶב דָּמִיתִי לְךָ, וְאַל נָא תִּלְעַג רְפָאֵל,

בַּקְּלוּבּ הַצְּבָאִי הַגָּדוֹל

בִּשְׂדֵרוֹת צַאר אוֹסְבוֹבּוֹדִיטֶל, –

אֶמֶשׁ, זוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה, דָּרְכָה בּוֹ רַגְלִי.

הָיָה שָׁם קוֹנְצֶרְט שֶׁל בֶּטְהוֹבֶן.

יוֹדֵעַ אַתָּה, כִּ אַךְ פִּגּוּלִים לִי

כָּל הֲדַר תַּעֲנוּג וְשִׁגְרָה בֻּרְגָּנִית,

אֲבָל לְכַרְטִיס שֶׁל חִנָּם – זוֹ מַתַּת יְדִידִי –

נִתְפַּתֵּיתִי הַפַּעַם.

אֵינִי יוֹדֵעַ,

אֶל מִי הִתְפַּלְּלוּ אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁל הַפְּסַנְתְּרָן.

שָׁמַעְתִּי: זְעָקָה שֶׁל בֶּטְהוֹבֶן

בּוֹקַעַת מִבֵּין שִׁנָּיו הַמְרֻבּוֹת

שֶׁל פְּסַנְתֵּר,

כְּמִלֹּעַ פָּעוּר שֶׁל אֲרִי עֲנָקִי וְשָׁחֹר.

שָׁמַעְתִּי הַשֶּׁקֶט הַפֶּלִי

בִּשְׁתֹק הַפְּסַנְתֵּר הֶרֶף-עַיִן.

הַכֹּל כָּאן הָיָה מְיֻפֶּה לְהַפְלִיא.

הַצְּלִילִים דָּהֲרוּ

מִכָּתֵף עֲרֻמָּה אֶל כָּתֵף קְטִיפָנִית,

מִבָּרָק מְלֻטָּשׁ שֶׁל יָדַיִם חִוְרוֹת

אֱלֵי בְּרַק הַשְּׂמָלוֹת

הַצּוֹעֵק בֵּין קְפָלָיו שֶׁל הַמֶּשִׁי.

לֹא הֻרְגַּלְתִּי בְּכָךְ.

לְמִי פֹּה נֻגַּן, רְפָאֵל?

הַאִם לְאֵלֶּה?

הַאִם לַקְּצִינִים שֶׁעָרְפוּ אֶת רֹאשׁוֹ הַמְסֹעָר

שֶׁל גֵּיאוֹ הַפַּיְּטָן

בַּעַל הָעַיִן הָאַחַת וְאֶלֶף הַלְּבָבוֹת?

הִנֵּה קָצִין בְּתַבְנִיתוֹ הַמַּלְבֵּנִית,

בִּרְצִינוּתוֹ הַזָּוִיתִית:

"עֲרֵבִים הַצְּלִילִים לְאָזְנַי

כִּתְקִיעַת חֲצוֹצֶרֶת בַּקְּרָב,

מְשַׁכְּרִים כְּיֵינוֹת בְּיִקְבֵי הָאוֹיֵב,

וְהַלֵּב מִשְׁתּוֹקֵק לְנַצֵּחַ…"

הִנֵּה סוֹכֵן הַדָּת, מוֹכֵר הַקֳּדָשִׁים הַקִּמְעוֹנִי,

מַקְשִׁיב בְּכֹבֶד-רֹאשׁ

לְדִבְרֵי מְפַקֵּחַ עַל הַכֶּלֶא:

הֵם קוֹבְעִים רֵאָיוֹן לְיוֹם הַמָּחֳרָת.

הֲרֵי הַנְּשָׁמוֹת נִזְקָקוֹת לְוִדּוּי,

הַנְּשָׁמוֹת הֵן שֶׁלּוֹ,

וְגוּפוֹת הָאָדָם, הַגּוּפוֹת הֵם עִנְיָן כֹּה פָּעוּט:

הֵם עוֹבְרִים עַל הַחֹק,

וְהֵם הוֹלְכִים לָמוּת.

בֶּטְהוֹבֶן בּוֹכֶה,

וְהַתַּלְיָנִים זְקוּקִים לִקְצָת מַרְגּוֹעַ,

הֵם מֻכְרָחִים לִשְׁכֹּחַ הָעֲוִית

שֶׁל נִלְקָחִים מִכָּאן אֶל הָעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב.

אַךְ לוּא נִגְּנוּ אֶת זֹאת בְּבֵית-הַכֶּלֶא,

כִּי אָז נָתְנוּ לָאֲסִירִים לְהִמָּלֵט.

בְּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלֶּה, רְפָאֵל, חָזַרְתִּי אֶל בֵּיתִי.

נִכְלָם צָנַח רֹאשִׁי, כְּעָנָף שֶׁנִּגְדַּע בְּגַרְזֶן.

יָרֵאתִי, פֶּן אִמָּא תָּבוֹא,

וּמַבָּטָהּ יַדְמִיעַ אוֹר

עַל עֲוִית הַצַּעַר שֶׁבְּמֵצַח בְּנָהּ,

תַּחְשֹׁב: חוֹלֶה אוֹ מְאֹהָב?

וְלִי הָיָה עוֹד רַע מִזֶּה:

בִּכְדֵי לִחְיוֹת צָרִיךְ לִרְצֹחַ,

יוֹם יוֹם לִרְצֹחַ,

כְּתַלְיָן,

כְּסוֹחֵר הַחַרְצֻבּוֹת,

כְּמַלְוֶה בְּרִבִּית?

וְכָל אֵלֶּה יְבַקְשׁוּ מַרְגּוֹעַ וּתְפִלָּה

בְּעֶזְרָתָם שֶׁל וִירְטוּאוֹזִים נִפְלָאִים?!

הָהּ, עֶרֶב שֶׁכָּזֶה יָכֹל בַּלֵּב לִנְטֹעַ

לֹא עֵץ, כִִּי יַעַר, יַעַר שֶׁל שִׂנְאָה.

עַל כֵּן עָצוּב אֲנִי הָעֶרֶב, רְפָאֵל,

וּסְלַח לִי, כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ לְפָרֵשׁ

פֵּרוּשׁ אַחֵר הַסּוֹד שֶׁבַּצְּלִילִים…"

כֵּן, וְלָדִימִיר הַיָּקָר, כָּךְ שׂוֹחַחְתָּ עִמָּדִי

בְּאַפְלוּלִית הַחֶדֶר הַקָּטָן.

וְרַק מִשּׁוּם שֶׁכֹּה הִסְכַּמְתִּי לִדְבָרֶיךָ,

לֹא הֲשִׁיבוֹתִי אָז דָּבָר.

וּכְשֶׁרָצִיתִי לְהָשִׁיב בְּטֶרֶם פְּרֵדָתֵנוּ

בִּרְצִיף הַתַּחֲנָה, שְׁקוּיַת עָשָׁן וַהֲמֻלָּה,

כָּל הַמִּלִּים תְּקוּעוֹת נוֹתְרוּ אָז בִּגְרוֹנִי.

הַהֲבִינוֹתָ אָז, וְלָדִימִיר:

אֶת אִמְּךָ,

זוֹ הַכְּחוּשָה וְהַדַּקָּה, אָהַבְתָּ כִּדְבָרֶיךָ,

עָלֶיהָ לֹא וִתַּרְתָּ עוֹד:

הֲרֵי הָאֵם אֵינֶנָּה אֵם בִּלְבַד,

הָאֵם תָּמִיד הִיא מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר.

גַּם לִי נִדְמָה, כִּי מִשְׁפְּטֵי-הַהֲבָלִים

עוֹטִים אוֹתָהּ תִּפְאֶרֶת וְקַדְרוּת, –

אַךְ הִיא יוֹתֵר מִזֶּה:

כִּי בָּהּ שׁוֹכֶנֶת הַיַּלְדוּת כְּבֹקֶר פֶּלֶא,

וּבֹקֶר זֶה יָאִיר תָּמִיד בְּלֵילוֹתֶיךָ הַגְּדוֹלִים,

פַּיֵּס אֶת בְּדִידוּתְךָ הַגְּאֵיוֹנָה.

עַל בֹּקֶר שֶׁכָּזֶה רָצִיתִי לְסַפֵּר בַּתַּחֲנָה הַהִיא,

אַךְ רֶגַע הַפְּרֵדָה חִנֵּק אֶת דִּבּוּרִי.

עַכְשָׁו נָא אֲסַפֵּר:

הָיָה אֶחָד מֵאֵלֶּה הַבְּקָרִים,

עֵת הָאָדָם נוֹלַד בְּפַעַם אֵין מִסְפָּר לָהּ.

הָאֶצְבָּעוֹת הָאֲרֻכּוֹת שֶׁל הַגְּפָנִים

טִפְּסוּ עַל צַוָּארָן שֶׁל הַגְּדֵרוֹת,

וְהֶחָצֵר הִבִּיטָה בְּעֵינֵיהֶם הָאֲדֻמּוֹת

שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים כְּבֵדוֹת?

הַטַּל רָקַם בְּאֶלֶף רְסִיסָיו

אֶת שִׂמְלָתָהּ שֶׁל הַגִּנָּה,

כְּשִׂמְלָתָהּ שֶׁל הַכַּלָּה יְפַת-הַשַּׁרְווּלִים

בְּנֻסָּח מַקֶּדוֹנִי.

פְּקוּחָה כְּחַמָּנִית הִזְהִיבָה הַחַמָּה:

הִנֵּה תַּזְלִיף צְחוֹקָהּ עַל הַגַּגּוֹת הָאֲדֻמִּים

וְגַם אֶל חַלּוֹנְךָ חִיּוּךְ אֶחָד לְפֶתַע יִתְנַפֵּץ.

אָכֵן, בְּבֹקֶר שֶׁכָּזֶה

מִבַּעַד לַחַלּוֹן הִקְשַׁבְתִּי לְהַהוּא,

אֲשֶׁר לֹא שָׂשׂ לִקְרַאת הָאוֹר, –

הִקְשַׁבְתִּי לְאָבִי.

• "אֵינְךָ יוֹדֵעַ – לִי אָמַר –

שָׁמוֹעַ אֶל הַקּוֹל הַבָּא מִמֶּרְחַקִּים.

עַמְּךָ הַקָּטָן הֵשַׁח רֹאשׁוֹ לְהַקְשִׁיב לוֹ,

בְּיַעַן יֹאהַב אֶת חַיָּיו הַגְּדוֹלִים.

כִּי הִכְהוּ עֶלְבּוֹנוֹת אֶת עֵינָיו,

וְעִצְּבוֹן הַמִּדְבָּר עוֹד יִפְרֹם אֶת לִבּוֹ

הַפָּקוּחַ תָּמִיד מוּל חֲלִיל-הָרוֹעִים

שֶׁשִּׁכַּלְתָּ אוֹתוֹ בַּדּוֹרוֹת.

עַמְּךָ הַקָּטָן לֹא שָׁכַח לַעֲרֹךְ עִם לִבּוֹ

צְקוּן-דּוּשִׂיחַ אִלֵּם, –

כְּמוֹ אָז, בְּקַדְמוּת הַיָּמִים:

בֵּין אֵל לְכוֹכָב,

בֵּין מִדְבָּר לְכוֹכָב,

בֵּין אָדָם לְמִדְבָּר וְכוֹכָב,

וְהִנֵּהוּ כָּעֵת בָּעוֹלָם –

כְּמֵיתָר בְּלִי כִּנּוֹר,

כְּכִנּוֹר בְּאֵין אֶצְבַּע פּוֹרֶטֶת

מוּל גּוֹרָל וְחַיָּה. – – –

מוֹלֶדֶת הַחֶמְלָה אֵינֶנָּה בַּצָּפוֹן."

הוּא יָצָא אֶל הַדֶּרֶךְ זוֹעֵם וְכָחוּשׁ, כְּנָבִיא,

כֹּה רוּחָנִי יֵרָאֶה הָאָדָם

שֶׁנְּטָשׁוּהוּ לִגְוֹעַ בַּחוּץ

בִּבְלִי דַּעַת: לְאָן?

וְגַחֶלֶת כְּבוּיָה בָּעֵינַיִם.

שְׁאִלְתִּיהוּ: “לְאָן?”

וַיַּעַן לִי: “שָׁמָּה!”

• "וּמַדּוּעַ לֹא כָּאן?

הֵן אֵרוֹפָּה הִיא לָנוּ כְּאֵם אַדִּירָה,

וְשִׁיר הַבַּלְקָן וְהַחֹפֶשׁ יָצוּק בְּמַתֶּכֶת חַיֵּינוּ.

אָהַבְתִּי עֱזוּז מַחֲשַׁבְתִּי שֶׁנּוֹלְדָה בְּעֵינַי

כְּסוּפָה בַּאֲגַם,

וּלְפֶתַע –

מוֹלֶדֶת לֹא-לִי וְשִׁיר לֹא שַׁרְתִּיהוּ."

אָבִי שָׁתַק מְאֹד, –

וּשְׁתִיקָתוֹ עָלַי כְּעֶשֶׁת מֻתָּכָה.

וְהוּא הָלַךְ.

עָבְרוּ שָׁנִים.

עוֹד לֹא דָּעַךְ הַזֹּהַר בַּבַּלְקָן.

בְּגַן הָעִיר עוֹד לֹא קָמְלוּ אוֹתָם הַשּׁוֹשַנִּים.

אָבִיב מִשְׁתּוֹלֵל בֶּהָרִים,

רַעֲמוֹת הַסּוּסִים – בַּשָּׂדוֹת.

בְּאַלְפֵי פְּסַנְתְּרִים מְנַהֵם הַמַּכְאוֹב –

הַנָּקָם הַקַּדְמוֹן.

אַךְ מִי, נָא אֱמֹר לִי, וְלָדִימִיר יָקָר,

מִי יַבְחִין בְּפַרְעוֹת מַקְהַלְתּוֹ שֶׁל עוֹלָם

שְׁאָגָה אֲיֻמָּה וּשְׁקֵטָה שֶׁנּוֹשֵׂא עַם נוֹדֵד

מִנִּי אֵם הַדְּרָכִים הַחוֹרֶגֶת?

מִי יַבְחִין זַעֲקַת תְּפִלָּתוֹ הָאִלֶּמֶת

בֵּין קוֹלוֹת וּקְלָלוֹת?

עַל שְׂפָתַיִם מֵתוֹת מִי יִשְׁמַע אֶת הַבְּכִי,

בְּכִי שֶׁל נֶפֶשׁ אַחַת

שֶׁעָמְדָה בְּפִתְחֵי הָעוֹלָם כְּעָנִי

לְבַקֵּש לָהּ מוֹלֶדֶת!

וָאֵלֵךְ גַּם אֲנִי אַחֲרָיו.

עַד הִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ,

אֶל הָעִיר הַמֵּינֶקֶת עוֹלָם וּמְלֹאוֹ

בְּעָצְבָּהּ הַכָּחֹל וְשָׁקוּף.

יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלִּי,

נָא קַבְּלִינִי כְּיֶלֶד חוֹטֵא,

וְאֶבְלַע תּוּגָתֵךְ הַגְּדוֹלָה בְּגוּפִי הַקָּטֹן,

וּבְחֵיקֵךְ אֶתְבַּגֵּר.

מוֹרַשְׁתֵּךְ בְּדָמִי – כְּפִגְיוֹן בֶּחָזֶה.

וְאֶזְחַל אֶל אָפְלֵךְ הַזָּהֹב,

אֲגַשֵּׁשׁ אֶת בִּטְנֵךְ הָרְטוּשָׁה,

וְאִם יַקְדִּימֵנִי הַקֵּץ בְּחֵיקֵךְ, –

אֶת מוֹתִי אֲבָרֵךְ.