רקע
ר' בנימין
אפרים א. ליסיצקי: חלוציות שבעורף

במאמרו ‘על גדות המיסיסיפי’ (‘הארץ’, ח בתמוז) מתאר אריה גלבלום את העיר ניו־אורליאנס, ובתוך זה הוא בא לדבר גם על המשורר אפרים א. ליסיצקי, הגר בעיר זו. הכותב מציין, כי ליסיצקי הוא אהוב עליו ‘מכל המשוררים העברים שקמו באמריקה’. והוא ממשיך: ‘לפני זמן מה פירסם ב“הדואר” שיר פאטריוטי, שכולו כמיהה לישראל וכו’. מה עוצר אפוא מלנסוע לישראל, שדומני לא היה בה אף כתייר – הרהרתי'.

והנה ליסיצקי פירסם אשתקד ב’מוסד ביאליק' ספר אוטוביוגראפי מצוין בשם ‘אלה תולדות אדם’. בספר זה מסופר על ביקורו בארץ עוד לפני שנים רבות. ולא עוד אלא ששנים לפני זה בחר במקצוע לשם התיישבות בארץ. הוא אומר: ‘התכשרתי לרקחות, וניתן לי עתה למלא משאלת־לב, שלשמה בחרתי במקצוע זה – התיישבות בארץ ישראל’. הוא מתאר איך היה משווה את ארץ ישראל לנגדו תמיד ‘בהקיץ ובחלום, ואני נוהה אחריה ומשתוקק לה’. והרבה שנים חלפו ‘עד שזכיתי לעלות ולראות ארץ ישראל החדשה – לראותה בעיני בשרי, כמות שהיא במציאותה המוחשית’. ובכל־זאת, בהיותו בארץ, החליט לדחות את המקצוע, שהיה עשוי לפרנסו ‘בריווח ובכבוד’, ולוותר גם על הישיבה בארץ. ‘ביציאתי מתוכה אני רואה את עצמי כיוצא מגן־עדן וחוזר לגיהנום להתייסר שוב בדינה’. על שום מה? הוא מבאר, כי ההוראה העברית באמריקה ‘ניתנה להיות לו תכלית־חיים עליונה’. הוא מסביר את השקפתו ומסיים: ‘חלוציות – זוהי מהותה של הוראה עברית באמריקה, – חלוציות מעין זו שבארץ־ישראל, אלא שהיא בעורף. קיבלתי עלי חלוציות זו – אותה וחבליה הצפויים לי’ (עמ' 285).

איני יודע, לאיזה שיר פאטריוטי של ליסיצקי ב’הדואר' מתכוון א. גלבלום. אפשר שאותו שיר לא בא לידי. אבל בכל שיריו, כמקוריים כמתורגמים, מורגש יחס רציני לבעיות־החיים, לבעיות־האנושיות. באותו ספר הוא אומר בעמוד אחרון: ‘עם אחד נצמת ונכחד מאדמת־אמריקה – עם ההודים; עם שני נרמס ונהדף וניתן בשפל – עם־הכושים; ועם שלישי נאבק בה לקיים מקצת ממהותו וצביונו – עם־היהודים’. שירתו היא ביטוי עז להרגשה זו. והוא, ששר את ענות הכושי באמריקה, לא שכח בשירתו גם את אחינו הערבי בארץ. באחד משיריו הנהדרים ב’הדואר' מלפני זמן־מה הוא מתפלל בין השאר תפילה זכה זו:

נְצַדֵּק אֶת חֶרֶב יִשְׂרָאֵל שָׁלַפְנוּ

לְאֵת כִּי תְכֻתַּת, עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל

בּוֹ נָנִיר נִיר אַחֲוָה, שָׁלוֹם וְרֵעוּת,

וְהַשְׁבֵּר נַשְׁבִּירָה אֶת שֶׁבֶר בִּרְכָתָם

לְכָל – וִיהִי מִי – יִשָׂא נַפְשׁוֹ לוֹ. חֶסֶד

תִּבָּנֶה אַרְצֵנוּ, וְהַטֵּה נֵט חַסְדָּהּ,

לְכָל שׁוֹחֵר מַחֲסֵה כְּנָפָהּ, כָּאֶזְרָח,

כַּתּוֹשָׁב כַּגֵּר.

איני מכיר עוד משורר עברי שנתן ביטוי שירי טהור ונעלה להרגשה זו כמשורר אפרים ליסיצקי.

[תמוז תשי"א]


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48810 יצירות מאת 2703 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20830 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!