א    🔗

בסוף השנה האזרחית שעברה קיבלה תוקף חוקי הפקודה בדבר העסקת נשים וילדים בתעשייה, שנתפרסמה בהוצאה מיוחדת של העתון הרשמי מיום 29 בנובמבר 1927. זוהי הפקודה הראשונה שחקקה ממשלת ארץ-ישראל להגנת הנוער העובד, והשניה – להגנת העובד בכלל. הפקודה הראשונה להגנת העובד בארץ – היתה פקודת הפיצויים לפועלים במקרי אסון בעבודה, שאף היא קיבלה תוקף חוקי בשנת 1927, בראשית השנה (הצעת הפקודה נתפרסמה עוד בסוף 1926).

באופן זה משמשת שנת 1927 שנת-התחלה למתן חוקים סוציאליים בארצנו, כי לא במשטר התורכי ולא בימי השלטון האנגלי משנת 1917 ואילך לא הכיר המשפט השורר בארץ בהגנה חוקית מיוחדת של הפועל והפועלת בפני ניצול מופרז ומפרך ונדרשה פעולה ומלחמה מתמדת מצד הסתדרות העובדים הכללית בארץ-ישראל ובני-בריתה בחוץ-לארץ (תנועת הפועלים הבריטית והאינטרנציונל המקצועי באמש ט רדם) למען הכריח את הממשלה לשים במידת-מה קץ להפקרות השוררת בארץ ביחסי הרכוש והעבודה, ולהציג גבולות לאפשרויות הניצול הבלתי-מוגבלות.

ב    🔗

בתזכיר שהוגש על ידי הוועד-הפועל של ההסתדרות לממשלה לפני יותר משלוש שנים (ביום טו בטבת תרפה) צויין שבארץ עובדים אלפי נערים מגיל 16, מאות ילדים בגיל רך, וביניהם לא מעטים הילדים מגיל 10–7 שנים, בלי כל השגחה על זמן העבודה, על משכורת השוליות, על התנאים הסניטריים, ובלי כל דאגה מצד הממשלה ונותני-העבודה לאפשרויות החינוך והלימוד המקצועי ועתידם הגופני והתרבותי של הילדים העובדים.

בתזכיר דרש הוועד הפועל מאת הממשלה לאסור עבודת ילדים עד בני 13 בכל מלאכה, חרושת, חקלאות, שירות ופקידות מלבד עבודת בית וחקלאות שבה עסוקים רק בני משפחה, להגביל את יום העבודה לילדים בגיל 15–13 שנה בשש שעות, לאסור עבודת נוער (עד גיל 17 שנה) במשך הלילה (משעה 7 בערב עד 7 בבוקר), לאסור קבלת ילדים לעבודה בלי תעודת רופא על בריאות הילד, לחייב את נותן-העבודה לנהל רשימות העובדים למטה מגיל 17 ולהרשות לילד שעות מנוחה בעבודה, באופן שהילד לא יעבוד יותר משלוש שעות רצופות, ולבסוף לקבוע פיקוח ממשלתי בשיתוף הפועלים ונותני-העבודה אשר ישגיח על תנאי עבודתם של השוליות והילדים העובדים, ידאג להשתלמותם בעבודה וחינוכם התרבותי והגופני, ויאפשר את המשכת לימודיהם בשיעורי-ערב מקצועיים וכלליים.

פקודת החוק שפירסמה הממשלה לאחר יותר משלוש שנים מיום שהגיש לה הוועד-הפועל את הצעתו הוא – לא מילאה את כל דרישות ההסתדרות ולא סיפקה את צרכי הנוער; אך למרות מגרעותיה וליקוּייה, יש בפקודה זו כיבוש מעמדי רב-ערך לא רק בשביל הנוער העובד, כי אם בשביל כל ציבור הפועלים בארץ.

בפקודה זו הונח היסוד החוקי הראשון ליום עבודה של שמונה שעות, לחובת יום מנוחה בשבוע, לאיסור עבודת לילה של האשה העובדת והנוער העובד ולאיסור עבודת ילדים בגיל רך.

ג    🔗

מה נותנת הפקודה הארץ-ישראלית להגנת הנוער העובד?

א) איסור העסקת ילד למטה מבן (או בת) 12 בכל “מפעל תעשיוני”. בשם “מפעל תעשיוני” קוראת הפקודה לכל מפעל שבו מעבדים דברים או משנים חומר, יוצרים או מעבירים חשמל וכוח מניע אחר מכל סוג שהוא, אולם “מפעל תעשיוני” אינו כולל שום פעולה חקלאית ושום מפעל המעסיק רק את בני משפחת בעל המפעל.

ב) איסור העסקת נוער (למטה מגיל 16) במפעל התעשיוני במשך מעת לעת למעלה משמונה שעות המנוחה.

ג) איסור העסקת נוער במפעל תעשיוני למעלה מחמש שעות רצופות.

ד) איסור העסקת נוער במפעל התעשיוני משעה 7 בערב עד שעה 6 בבוקר.

ה) איסור העסקת אשה משעה 10 בערב עד שעה 5 בבוקר, או במשך 11 שעות בזו אחרי זו שיש בהן השעות הללו. זאת אומרת: משעה 6 עד 5 או משעה 10 עד 9 בבוקר. אולם איסור זה אינו חל במקרה יוצא מן הכלל, כשאפשר להוכיח לבית-המשפט כי העסקת האשה נצרכה לרגל סיבה בלתי תלוייה הגורמת להפסקת העבודה באופן בלתי נראה מראש, או כשמטפלים בחמרים טריים העלולים להיפסד מהר, והעבודה נחוצה לשם שמירת החומר מקילקול וודאי.

ו) חובת יום מנוחה אחד בכל שבעת ימים לנוער עובד במפעל תעשיוני.

ז) איסור עבודת נוער ונשים במקצועות מסוכנים (כגון עשיית מראות, תוצרת אספלט וביטון, מלאכת עופרת לבנה).

ח) איסור העסקת נוער ונשים בניקוי מכונות בשעת תנועתן.

ט) חובת רישום הנוער העובד. הבעל או המנהל של מפעל תעשיוני המעסיק ילדים למטה מגיל 16 חייב לסדר ולהחזיק רשימה בעברית, ערבית או אנגלית, של כל הילדים העובדים. ברשימה יצוינו הפרטים הבאים: 1. שם המפעל; 2. מענו; 3. שם נותן העבודה; 4. שם המנהל; 5. שם הילד; 6. מין הילד; 7. יום הולדת הילד, ובמקרה שהיום אינו ידוע, הגיל המאומד של הילד; 8. מען הילד; 9. שם הוריו או אפוטרופסיו; 10. טיב העבודה; 11. שעות העבודה למעשה בכל יום שהילד עובד בו.

הפקודה מייפה את כוחו של הנציב העליון להתקין תקנות לשם קביעת הגיל שלמטה ממנו אין להעסיק ילדים בעבודות ומלאכות מסוימות, לשם קביעת העבודות והמלאכות הנחשבות למסוכנות, לשם קביעת התנאים שבהם יעסיקו ילדים ונשים במפעלי תעשייה, לשם הטלת חובות על אנשים המעסיקים ילדים, לשם שיחרור כמה מפעלים מחובת הפקודה הזאת בשלימותה או בחלקה ולשם הגשמת סעיפי הפקודה. מפקח, שיימונה לתכלית זו על ידי הנציב העליון, תהא לו הרשות להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד להאמין שבו מעסיקים נשים וילדים בניגוד לפקודה זו, לשם חיפוש ובדיקה, וכל איש המעסיק או שהעסיק ילד או אשה במעל תעשיוני, וכל פקיד של איש כזה חייב להמציא למפקח על פי דרישתו כל הידיעות שבידו ביחס לתנאי העבודה וההתנהגות של הילד או האשה.

כל מי שעובר או מנסה לעבור על אחד הסעיפים של הפקודה או אינו ממלא את דרישותיה עלול להענש במשפט לקנס של לא יותר מחמישים לירה בעד כל עובד, העסוק בניגוד לסעיפי הפקודה, או למאסר של לא יותר משישה חדשים או לשני העונשים יחד.

ד    🔗

ראינו, איפוא, שהפקודה ממלאה חלק גדול מדרישות ההסתדרות להגנת הנער העובד, אך לא כל הדרישות. הפקודה אינה חלה על חקלאות, מסחר ושירות. הגיל האסור בעבודה והגיל המוגן הוא נמוך יותר מדי. אין חובת בדיקת רופא לנוער עובד. רשימת העבודות המסוכנות לקויה בחסר. כמעט אין כל הגנה לאשה העובדת.

פקודה זו הושגה הודות לכוח אירגונו של הפועל העברי והנוער העובד ומלחמתה המתמידה והשיטתית של ההסתדרות הכללית בארץ ועזרת בני בריתה האינטרנציונליים: מפלגת העבודה הבריטית והאינטרנציונל המקצועי באמשטרדם. אולם הפקודה אינה מבטיחה עדיין הגנה מספיקה לנוער העובד, ועוד פחות מזה לאשה העובדת. ועל ההסתדרות הכללית להמשיך את מלחמתה בעד התיקונים הבאים:

1) הרחבת פעולת הפקודה על נוער העסוק בחקלאות, עבודות ציבוריות ובניין, הובלה, מסחר ושירות.

2) הרמת גיל הנוער המוגן לכל הפחות ל-17 שנה, וגיל הילדות האסורה בעבודה עד 14 שנה.

3) הבטחת יום מנוחה של 36 שעות רצופות בשבוע לנוער ולאשה.

4) קביעת יום עבודה של 6 שעות לנוער.

5) קביעת יום עבודה של 8 שעות לאשה העובדת והגנתה.

6) שיחרור האשה מעבודה לפני הלידה ולאחריה למשך זמן מספיק בלי ניכוי שכר עבודתה.

7) הוספת עבודת הגפרורים וניקוי הבורות לרשימת העבודות המסוכנות האסורות על הנוער.

8) הבטחת חופש של שבועים במשך השנה וחופש בימי החג בשביל הנוער והאשה בלי ניכוי שכר עבודתם.

9) איסור קבלת נוער לעבודה בלי תעודת בריאות מאת רופא מומחה.

10) פיקוח סניטרי על ידי רופא מוסמך על עבודת הנוער והנשים.

11) עזרת הממשלה לשעורי ערב ולשעורים מקצועיים בשביל הנוער העובד.

12) שיתוף באי-כוח הפועלים המאורגנים בפיקוח על מילוי פקודת ההגנה.

עד שיושגו התנאים הדרושים – על ההסתדרות הכללית, וביחוד על הסתדרות הנוער העובד, לעמוד על המשמר לשם הגשמת הפקודה. החוקה הכי טובה אין לה כל ערך אם היא נשארת על הנייר. הגנת הנוער העובד למעשה תלויה קודם כל בעֵרותו, אירגונו ופעילותו הזריזה והמתמדת של הנוער העובד עצמו.

תל-אביב, ב אדר תרפח [“במעלה” ג]