רקע
משה בן־מנחם
רַבִּי זוּשָׁא וְהַצִּפֳּרִים
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: יבנה

מַעֲשִׂיָּה חֲסִידִית


לָמַד רַבִּי זוּשָׁא בְּדֶרֶךְ נְדוֹד

לְשׁוֹן הַחַיָּה וְהָעוֹף, וְגַם סוֹד

שִׂיחַ הָעֵשֶׂב וְלַחַשׁ אִילָן

וּמֶלֶל הַמַּיִם נוֹבְעִים מִמַּעְיָן;

בְּאֵלֶם הַיַּעַר, בִּדְמִי מַחֲבוֹאָיו,

בְּקוֹל לֹא־נִשְׁמָע יְדַבֵּר עִם אֱלֹהָיו.


פַּעַם בַּחֹרֶף, בְּיוֹם שֶׁלֶג קַר,

נִכְנַס, כְּדַרְכּוֹ, לְפֻנְדָק שֶׁל כְּפָר, –

הוּא “הַפֻּנְדָּק הָאָדֹם עַל הַסַּן”,

כֶּסֶף לִתְבֹּעַ מֵאֵת הַמֻּכְסָן –

לִפְדוֹת יְהוּדִי מִיָּדָיו שֶׁל עֵשָׂו!

(וְהַסְּכוּם, הָהּ, בְּקשִׁי הוֹלֵךְ וְנֶאֱסָף…)

בָּא לוֹ לַבַּיִת, אַךְ, אוֹי, לֹא מָצָא

אֶת הַמּוֹכֵס, כִּי הִקְדִּים וְיָצָא.

מֵחֶדֶר לְחֶדֶר הָלַךְ וְעָבַר

הִבִּיט כֹּה וָכֹה, כִּמְחַפֵּשׂ שָׁם דָּבָר.

וַיְהִי בְּבוֹאוֹ אֶל אַחַד הַתָּאִים –

וַיַּרְא צִפֳּרִים, הוֹ פִּלְאֵי־פְּלָאִים:

שָׁם חוֹחִית, תַּפּוּחִית, כַּנָּרִית וְגִבְּתוֹן,

בַּזְבּוּז, עֶפְרוֹנִי וְהַפָּשׁוֹשׁ הַקָּטֹן, –

קְהַל צִפֳּרִים מַה נֶּחְמָד וּמְגֻוָּן!

וְקוֹל שִׁיר עָצוּב יַעֲלֶה מִכְּלוּבָן:

“מָתוֹק אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, בְּלִי חֹפֶשׁ כֹּה מַר…”


וְזוּשָׁא שָׁמַע וּלְנַפְשׁוֹ כֵּן יֹאמַר:

חֹק אֱלֹהִים הוּא הַחֹפֶשׁ, הָאוֹר,

וְחֵטְא הוּא כָּל נֶפֶשׁ בַּכֶּלֶא לִסְגּוֹר!…

הִנֵּה אֶת רַגְלַי הַחוֹלוֹת אֲכַתֵּת,

כְּדֵי לְאַסִּיר אֶת הַחֹפֶשׁ לָתֵת,

וְנֶגֶד עֵינַי פֹּה רַבִּים הַשְּׁבוּיִים –

מִכָּאן לֹא אָזוּז עַד כֻּלָּם פְּדוּיִים!

נִגַּשׁ וְהוֹצִיא אֶת כֻּלָּן מִכִּלְאָן, –

מַהֵר חִישׁ פָּרְחוּ וְיָשְׁבוּ עַל אִילָן,

כֹּחַ כְּנָפַיִם וְרֶגֶל מְנַסּוֹת;

אַחַר בִּיעָף קַל לַמָּרוֹם מִתְנַשְּׂאוֹת.

“שָׁלוֹם, חֲבִיבַי, לַקָּרוֹב, לָרָחוֹק!”

קָרָא, וְעַל פָּנָיו מְרַחֶפֶת בַּת־צְחוֹק.



הַפֻּנְדָּקִי בָּא – וְהִנֵּה הַכְּלוּב רֵיק!

בְּזַעַם מַבִּיט הוּא, שִׁנַּיִם חוֹרֵק;

קִלֵּל, הִשְׁתּוֹלֵל, מִזַּעַם רָתַח:

“מִי זֹאת עָשָׂה לִי? הַכְּלוּב מִי פָּתַח?”

עָנוּהוּ: "רְאֵה, שָׁם עוֹמֵד בֶּן־אָדָם,

מַרְאֵהוּ – מַרְאֵה אִישׁ שׁוֹטֶה, מִן הַסְּתָם

הוּא זֹאת עָשָׂה, לֹא אַחֵר, כִּי הֲלוֹם

לֹא בָּא זוּלָתוֹ כָּל קַבְּצָן זֶה הַיּוֹם."


וְרַ' זוּשָׁא עוֹמֵד מִן הַצַּד וּמְחַיֵּךְ,

כְּמוֹ הָעִנְיָן לֹא אֵלָיו מִשְׁתַּיֵּךְ…

"שׁוֹטֶה! – הַמֻּכְסָן בּוֹ בִּשְׁאָט־נֶפֶשׁ גָּעַר;

לָמָּה קִפַּחְתָּ רְכוּשִׁי הַיָּקָר?

רֹב כֶּסֶף נָתַתִּי מְחִירָן לַמּוֹכֵר!"

וַיַּעַן רַ' זוּשָׁא בְּתֹם לַחוֹכֵר:

"עַל כָּל מַעֲשָׂיו אֱלֹהִים מְרַחֵם,

אַשְׁרֵי הַהוֹלֵךְ בִּדְרָכָיו שֶׁל הַשֵּׁם!

אַךְ עִקָּר שָׁכַחְתִּי… חֲמִשִּׁים זְהוּבִים

תֵּן לְפִדְיוֹן יְהוּדִי בֶּן־טוֹבִים,

וְקִיַּמְתָּ: “לִקְרֹא לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר!…”

מַהֵר, רַבִּי סֶנְדֶּר, וּפְתַח אֶת הַצְּרוֹר!"


קָפַץ הַמֻּכְסָן עַל רַ' זוּשָׁא הַתָּם,

הִכָּהוּ, הַכֵּה וְחָבוֹל עַד זוֹב דָם;

וְכַעֲסוֹ הַבּוֹעֵר לֹא שָׁקַט, לֹא רָגַע,

עַד כִּי יָדוֹ הַמּוֹחֶצֶת יָגְעָה…

"הֲרֵי סְכוּם הָגוּן, מַתְּנַת־יָד נֶאֱמָנָה!

וְאִם טֶרֶם מָנִיתָ – אֱלֹהִים הוּא מָנָה…

לְמַעַן תִּזְכֹּר, אָרְחָא־פָּרְחָא עָלוּב,

כֵּיצַד מְשַׁלְּחִים צִפֳּרִים מִן הַכְּלוּב!"


אָמַר, וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַהֵלֶךְ לָרְחוֹב.

וַיֵּלֶךְ, רַגְלָיו אַט גָּרוֹר וְסָחוֹב.

בָּא אֶל הַיַּעַר, יָשַׁב שָׁם וָנָח – – –

“זוּשָׁא, אוֹי, זוּשָׁא”, אָמַר וְגָנַח:

"סָפַגְתָּ מַכּוֹת דַּי, בָּרוּךְ הוּא הַשֵּׁם,

פַּשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶׂיךָ – אַתָּה הָאָשֵׁם!

שִׁלַּחְתָּ לְחֹפֶשׁ צִפּוֹר מִן הַכְּלוּב,

וְנַפְשְׁךָ כְּצִפּוֹר מְפַרְכֶּסֶת בַּגּוּף.

“פְּתַח אֶת כִּלְאִי!” תִּתְחַנֵּן וְתָהִים,

“כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לְאוֹר אֱלֹהִים…”

בָּכָה הַצַּדִּיק וְלִבּוֹ בּוֹ הָמָה,

וַיֵּבְךְּ גַּם הַיַּעַר אִתּוֹ בִּדְמָמָה.




המלצות קוראים
תגיות