רקע
שבתי טבת
מונולוג שכיח

כמו שאתה רואה אותי, היו לי בכיס חמש מאות לירות.

חמש, מאות, ספורות, אחת לאחת. חמש מאות. חסכונות.

אדם מאושר, לא?

לא.

מה הפלא. החסכונות טורפים את מנוחתי. אפילו אמי מסכימה שאינני יפה כפי שהייתי. השתניתי מאד. אשתי מטרידה אותי ואומרת לי: שמשון! אשכול גוזל את חסכונותינו, עשה משהו. אני אומר לה אני רוצה לעשות משהו, אבל מה, מה לעשות? אינני יודע מה לעשות. היא אומרת: שמשון! מחר אין לנו חמש מאות אלא ארבע מאות תשעים ותשע וחצי ומחרתיים אין לנו ארבע מאות תשעים ותשע וחצי אלא ארבע מאות תשעים ותשע. אתה מוכרח לעשות משהו לפני שמאוחר, ולפני שאשכול קלף מעלינו את עורנו. אשכול כידוע לך מכהן כשר האוצר. אני אומר לה, גריפה אני יודע שאני צריך לעשות משהו, אבל, איני יודע מה, מה לעשות, את זה, איני יודע. שאל את גבירץ מה עשה הוא, היא אומרת. חכמה גדולה. לגבירץ יש שש וחצי ואולי שבע וחצי. למה יש לו שש וחצי ואולי שבע וחצי, היא אומרת, מפני שידע להגן על חסכונותיו, בעד זה. אתה שאל ממנו. בינתיים האיר השחר ואני אומר, טוב אני אשאל את גבירץ.

מה עשה גבירץ? בין היתר רכש ארבע מאות קילוגראמים צינק והחביא אותם מתחת לכיור במטבח, באנטרסול ומתחת למיטות. שלוש פעמים ביום הוא שוקל את הצינק לראות אם רגינה, העוזרת שלהם, לא שמה ממנו בכליה. חוץ מזה הוא חושד באשתו שהיא פורסת מהצינק פרוסות ותופרת תמורתן חלוקי־בית. שיש לה, לאשתו, טירוף לחלוקי־בית. העיקר אינני פתי ולא ארכוש צינק ואשתי לא תתפור חלוקי־בית. לעת לילה אומר אני לה, גריפה, גבירץ מלווה כספו בריבית קצוצה ואת זה אנחנו לא עושים. היום, כלומר הלילה, אומרת גריפה, דע לך שכבר אין לנו חמש מאות אלא ארבע מאות תשעים ותשע וחצי מאחר שאשכול כבר לקח עוד חצי לירה.

קראביץ אוסף בולים ואומר שאין השקעה וחסכון טובים מאיסוף בולים. מגירותיו מלאות מעטפות של יום ראשון, בולים למאות ולאלפים וחלונות ודלתות ביתו נעולים תמיד פן תשתולל רוח פרצים ותישא בכנפיה את כל בוליו, שהם חסכונותיו. לעת לילה אמרתי לה, גריפה! אני עושה מה שקראביץ עושה. מה עושה קראביץ, היא שואלת. אני אומר לה, אוסף בולים. השתגעת, היא אומרת, להשקיע את כל חסכונותינו במשחק ילדים? אני אומר לה, גריפה! זה עסק בטוח. מחירי בולי־ישראל מאמירים מיום ליום, שכּן ספק בלב אוספי־בולים שבעולם אם תחזיק ישראל מעמד. הדעה הרווחת בעולם אוספי־הבולים, מנוגדת היא בתכלית ניגוד לדעותיו של דוד בן־גוריון, שכידוע לך הינו ראש ממשלת ישראל. אוספי־הבולים מאמינים ומקווים, שישראל תימחה מעל פני הגלובוס ואז תארי לעצמך מה יהיה ערכם של הבולים שאקנה מחר. מה אכפת לי ערך הבולים שתקנה מחר אם לא אחיה ולא אוכל ליהנות מערכם, שואלת גריפה. אני חושב על מה שהיא אומרת ואני מסכים איתה, ואומר לה, גריפה! אני, איני, קונה, בולים, אבל, מה, מה לעשות בחמש מאות? איזה חמש מאות, היא שואלת, כבר לא נותרו לנו אלא ארבע מאות תשעים ותשע, אתה יודע כמה שילמתי קילו עגבניות? אשכול קטף לנו עוד לירה, עד שאתה מוצא מה לעשות עם החסכונות שלנו וכמה שאני הזעתי ועבדתי על כל פרוטה. גריפה פורצת בבכי תמרורים ובינתיים האיר היום. בדרך מקרה פוגשת אותי אמי ואומרת לי, שמשון בני אתה נראה בדיוק כמו אבא. פרצתי גם אני בבכי תמרורים.

בלילה שנינו שומעים רחש. גריפה אומרת, יש להפקיד את הכסף בבאנק ואני אומר לה בבאנק הוא ילך לאיבוד, ערכו יאבד לגמרי. גריפה אינה עונה. אני אומר לה, גריפה! היא אומרת, שתוק. אני אומר מה קרה? היא מהסה אותי, שששש… אני שומעת גנבים! קפוץ, אחוז במטאטא והך בראשם! גריפה, אני אומר לה, איך קפצו גנבים לראשך? הך היא אומרת, הך שמשון! הך! וגם מאשכול אַל תחסך!

גריפה חלתה. ללא תנומה נחלשה ונתקפה בוירוס האנגלי ומזה היא לוקה בדלקת ריאות והיא שוכבת בבית ואחרי כן בבית הבראה וכאשר היא חוזרת אלי כבר אין לנו חמש מאות אלא שלוש מאות וחמישים והיא אומרת, שמשון! בבית ההבראה חשבתי כל הזמן מה נעשה עם החסכונות ושמעתי אנשים מדברים בענין פרדס בחסכון, לך תברר מה הדבר הזה.

ביררתי. בתחילה אין הדבר קוסם כל כך. הפרדס רחוק ומי יודע מה יקרה לכספנו במרחקים? אין כל בטחון בחסכון כשהוא מרוחק. אבל שנינו עושים חשבון שענף הפרדסנות הוא הענף עליו יושבת המדינה ואם היא יושבת עליו גם אנחנו יכולים לשבת עליו. שוב אני מברר והפעם מתברר שבכספנו נוכל לרכוש שנים וחצי עצים, זאת אומרת אם ימכרו לנו שנים וחצי עצים. ככה שגם זה ירד מהפרק. גריפה אומרת לי, אתה חושב שיש לנו שלוש מאות וחמישים לירות? אתה טועה נשארו לנו רק שלוש מאות ארבעים ותשע.

כמובן, אתה שואל ומלווה בטחון זה כלב? אבל מי אנחנו שנקנה מלווה בטחון ובמשך תקופה כה ארוכה לא נראה את כספנו עד שיוחזר לנו? ומה שלא מוצא חן בעיני גריפה בעיקר זה ההגרלות והפרסים. אילו היה זה לשם חסכון בריא ומתקבל על הדעת, היא אומרת, לא היו מקשטים אותו בפרסים והגרלות, הפרסים וההגרלות מחשידים אותו עלי. זה שגעון לרכוש בכל כספנו אגרות מלווה בטחון ולהיפרד ממנו בבת אחת. בבוקר כבר לא היו לנו שלוש מאות ארבעים ותשע אלא שלוש מאות ארבעים ושמונה וחצי לפי החישוב של גריפה והיא שאלה אותי אם אני יודע כמה עולה קילו אפונה ירוקה.

340.

339.

?



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48824 יצירות מאת 2703 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20830 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!