רקע
חנה זמר
וודקה מול ויסקי או קומוניזם זה לא צחוק

“פראוודה”, הבטאון הרשמי של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, אשר שמו (“אמת”) אינו מעיד עליו, הוא עתון מוזר מאוד. כדי להפיק ממנו אינפורמציה צריך לקרוא בין השורות. בשורות עצמן יש הנחיות.

לא מכבר הזהיר “פראוודה” את הנוער בברית־המועצות שיישמר מפני בדיחות, כי האויב האימפריאליסטי שולח את חיציו המורעלים בנפשם התמימה של בני הקידמה בצורת בדיחות אנטי־סובייטיות, רחמנא ליצלן.

שני דורות של מהפכה, יותר מ־50 שנה של שלטון בולשביקי, והמשטר עדיין מפחד מבדיחות. אילולא היה זה עצוב כל־כך, זה היה משעשע. ממש בדיחה אנטי־סובייטית של “פראוודה”.

לפני שנתיים חגגה מוסקווה את יובל מהפכת־אוקטובר שנתחוללה בנובמבר (והפעם היובל היה יובל – לא כפי שמשתמשים בדרך־כלל במונח זה, בהוראת יום־שנה. אנחנו אומרים ש“מקורות” חוגגת יובל שלושים שנה לייסודה, או שהמדינה חוגגת את יובל העשרים להקמתה. הרי זה כאילו אמרנו שזוג פלוני חוגג את העשור של ארבע שנות נישואיו, או שישוּב פלמוני חוגג את יום־השנה של שלושה חדשי היאחזותו. יובל, בהוראתו המקורית, הוא השנה החמישים אחרי שבע שמיטות, שבה קוראים דרור לעבדים ולאדמה. אבל בשפה החיה כל פרק־זמן שמציינים אותו הפך ליובל, ולא יעזור כאן דבר).

הפעם זה היה יובל באמת, יובל של שנים עקובות־דם. לכבוד החג ערכה מוסקווה מצעד צבאי גרנדיוזי, ולמעשה הפגינה בכך את ההישג העיקרי של המשטר הבולשביקי שהפך את ברית־המועצות למעצמה עולמית, חשובה לאין־ערוך משהיתה רוסיה הצארית.

אבל ב־1917 גם ארצות־הברית לא היתה עדיין המעצמה העולמית שהיא היום. בחמישים השנים האלה התפתח תהליך של קיטוב הכוח בעולם, והוא מתרכז כיום בידי שני גורמים. מאז התפטר דה־גול לא נותר איש החושב אחרת. אולי מאו־צה־טונג.

ובכן, חלה התעצמות מהפכנית בכוחה של רוסיה וחלה התעצמות מקבילה, מוחשית עוד יותר, בכוחה של אמריקה. אלא ששם זה קרה בלי מהפכה.

מעריציה של מוסקווה ימנו גם הישגים אחרים של המשטר הקומוניסטי. הם יצביעו על הפיכת חברה אגרארית לחברה תעשייתית, על פיתוח פוטנציאל מדעי וטכני, על הרחבה עצומה בחינוך.

הם לא יצביעו, כמובן, על המחיר ששילמו הרוסים והעמים הסובייטיים האחרים בעד התקדמות זו: סבל של עקירה ונישול ושלילת החירויות ודיכוי ורצח, והכל בקנה־מידה המוני. מחיר של אימה ופחד, ההופכים את הציבור לעדר ואת הפרט לחלקיק של בורג.

אינני יודעת אף על הישג אחד של רוסיה הסובייטית שלא הגיעו אליו במערב בלי רצח המוני ובלי משטר של טרור ובלי לאסור בדיחות – חוץ מהישג אחד, כמובן, והוא חיסולו המוחלט של הקאפיטאליזם. האמצעי הושג, המטרה הוחמצה.

המעמדות המנצלים מוגרו, זכויות־היתר בוטלו. במקומם באו מעמדות מנצלים חדשים וזכויות־יתר חדשות; ואם כיום בברה"מ הכל שווים, הרי יש שווים יותר, כי חוות החיות של אוּרוואל שאובה כולה מן המציאות החברתית הקומוניסטית.

חמישים שנות משטר מהפכני וכל מחיר־הזוועה ששולם לא הביא לעמי ברית־המועצות מה שהשיגו אחרים בלי לשלם מחיר כזה. אין פירוש הדבר שהיתה זו מהפכה חסרת־טעם, או שלא היתה לה השפעה חיובית על ההתפתחות החברתית.

היתה למהפכה הקומוניסטית השפעה חיובית – אבל לא בארצות שהגשימו אותה, אלא בארצות שפחדו מפניה. בארצות המערב הקפיטאליסטיות־דמוקראטיות פעל הפחד מפני הקומוניזם כגורם ממריץ ומדרבן תיקונים חברתיים. בהשפעתה העקיפה, החיובית, מיצתה המהפכה הבולשביקית את תפקידה ההיסטורי, וכך קרה שהקומוניזם ניצח דווקא במקומות בהם הפסיד.

עכשיו יש כבר תהליך הפוך. עכשיו ברית־המועצות היא המפחדת מהשפעת הברכות הדקדנטיוֹת של החברה המערבית.

קסמו המנוון של הקפיטאליזם ורמת החיים הרקובה שבו החלו קורצים לילידי המהפכה, ומספר הולך וגדל של אפיקורסים מעלים על דעתם כי אולי גם חירות היא קידמה.

ומרוב פחד גם ברה"מ מנסה להנהיג תיקונים בחברתה המושלמת, בתנועות זיגזג שיכורות של ארבעה צעדים קדימה ושניים אחורה, שניים קדימה ושלושה אחורה.

אבל לא יהיה מנוס. במוקדם או במאוחר תצטרך ברה“מ לחקות חלק מאורחות הקפיטאליזם כדי להתמודד עמו, ויונהגו דאֶֶצנטראליזציה וליבראליזציה. ארה”ב, לעומת זאת, לא תוכל לפתור את בעיותיה בלי להגביר התערבות ממלכתית בתהליכי המשק והחברה.

ואולי בעוד שני דורות, אם יהיו עוד שני דורות, תתבטל היריבוּת האידיאולוגית הגדולה מאליה, ושתי נציגותיה המובהקות של היריבות הזאת ימצאו את עצמן דומות מאוד במשטריהן, אי־שם באמצע הדרך בין קומוניזם וקפיטאליזם. כל מה שיבדיל ביניהם יהיה המשקה הלאומי. לפי טעמי הריאקציוני, הויסקי גם אז יהיה טוב יותר מן הוודקה.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 51484 יצירות מאת 2813 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21715 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!