– סַפֵּר, סַפֵּר… בִּקְשׁוּהוּ הַנַּעַר וְהַנַּעֲרָה שֶׁעָמְדוּ עַל יָדוֹ – סַפֵּר עַל מָה שֶּׁהָיָה לִפְנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ הָיִינוּ
– טוֹב, – אָמַר הָאִישׁ – אֲסַפֵּר לָכֶם הַפַּעַם עַל עִנְיָן אֶחָד, שֶׁהַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה הוּא יוֹם מְלֹאת לוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הֱיִיתֶם בָּעוֹלָם. מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת?
– מָה אֲנִי חוֹשֶׁבֶת? – נִבְהֲלָה בְּמִקְצָת הַנַּעֲרָה וְחָשְׁבָה רֶגַע וְהִצְטַחֲקָה וְאָמְרָה בְּבִטָּחוֹן: – עוֹד לֹא הָיִיתִי בָּעוֹלָם.
– וְאוּלַי אַתָּה יוֹדֵעַ – פָּנָה הָאִישׁ אֶל הַנַּעַר – לְאֵיזֶה יוֹבֵל אֲנִי מִתְכַּוֵּן?
הַנַּעַר עָנָה:
– בַּקְּבוּצָה שֶׁלָּנוּ אֲנַחְנוּ מִתְכּוֹנְנִים לְחַג יוֹבֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה לְיִסּוּד הַהִסְתַּדְּרוּת.
– כִּוַּנְתָּ לְדַעְתִּי – עָנַה הָאִישׁ. – הָבָה וַאֲסַפֵּר לָכֶם מַשֶּׁהוּ מִן הַיָּמִים הָהֵם. אַתֶּם יוֹדְעִים, שֶׁגַּם אָז הָיְתָה מִלְחֶמֶת עוֹלָם, שֶׁהִגִּיעָה עַד לְשַׁעֲרֵי אַרְצֵנוּ. אֲנַחְנוּ הָיִינוּ אָז יְהוּדִים מְעַטִּים בָּאָרֶץ תַּחַת שִׁלְטוֹן תֻּרְכִּיָּה. תֵּל־אָבִיב הָיְתָה עִיר קְטַנָּה וְהַחוֹלוֹת הִבְהִיקוּ בְּלֵיל יָרֵחַ כְּעַרְבַת שֶׁלֶג, בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל זִמְזְמוּ יַתּוּשִׁים לָרֹב בַּבִּצּוֹת הַשּׁוֹמְמוֹת וְיִשּׁוּב עִבְרִי לֹא הָיָה. הַאֹמַר לָכֶם שֶׁהָיָה לָנוּ טוֹב אָז? לֹא. כִּי בֶּאֱמֶת הָיָה לָנוּ רַע מְאֹד. מִשֶּׁפָּרְצָה הַמִּלְחָמָה רָדְפָה הַמֶּמְשָׁלָה הַתֻּרְכִּית אֶת הַיְּהוּדִים, גֵּרְשָׁה רַבִּים מִן הָאֶרֶץ, גָּזְרָה גְּזֵרוֹת עַל הַצִּיּוֹנִים וְעַל מִי שֶׁיִּמָּצֵא אֶצְלוֹ בּוּל הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת אִיְּמוּ אֲפִלּוּ בַּמִּשְׁפַּט מָוֶת. נְמַלֵּי הַיָּם שׁוֹמְמוּ, אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא. מִצְּפוֹן הָאָרֶץ בָּאוּ גְּיָסוֹת תֻּרְכִּיִּים וְהָלְכוּ לַדָּרוֹם לִכְבֹּשׁ אֶת תְּעָלַת סוּאֶץ. בְּמִצְרַיִם עָמְדוּ גְּדוּדִים בְּרִיטִיִּים. אֲנַחְנוּ פֹּה חִכִּינוּ לְבוֹאָם. שָׁמַעְנוּ יְרִיּוֹת בָּאוֹת מֵרָחוֹק וְיָצָאנוּ מִבָּתֵּינוּ לִרְאוֹת: הֲבָאוּ כְּבָר? כַּדּוּר פּוֹרֵחַ גָּדוֹל הָיָה תָּלוּי בַּשָּׁמַיִם, בִּשְׁמֵי עַזָּה, וְהוּא כְּאִלּוּ צוֹפֶה אֵלֵינוּ וְאֵינוֹ מִתְקָרֵב. אֲוִירוֹנִים לֹא נִרְאוּ עוֹד. אַךְ יוֹם אֶחָד הִתְקָרְבוּ קוֹלוֹת הַנֶּפֶץ, הַצָּבָא הַתֻּרְכִּי הִתְחִיל נָס צָפוֹנָה וְאַחֲרָיו הֵגִיחוּ מִכָּל הָעֲבָרִים צִבְאוֹת בְּרִיטַנְיָה וּפָרָשֵׁי אוֹסְטְרַלְיָה. אֶרֶץ יְהוּדָה נִכְבְּשָׁה בִּידֵי צִבְאוֹת בְּרִיטַנְיָה. הִגִּיעָה אֵלֵינוּ הַבְּשׂוֹרָה עַל הַצְהָרַת בַּלְפוּר. הִתְחִילָה תְּנוּעָה שֶׁל מִתְנַדְּבִים לַצָּבָא. הַצְּעִירִים שֶׁהָיוּ אָז בָּאָרֶץ אָמְרוּ: גַּם אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהִשְׁתַּתֵּף יַחַד עִם צְבָא בְּרִיטַנְיָה בְּכִבּוּשׁ הַגָּלִיל. וַיָּקוּמוּ וַיִּתְנַדְּבוּ. עָבְרוּ כַּמָּה חֳדָשִׁים עַד שֶׁהַמִּפְקָדָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַצָּבָא הַבְּרִיטִי פָּתְחָה מִשְׂרְדֵי־גִּיּוּס וַאֲנַחְנוּ הָלַכְנוּ לַצָּבָא.
מִשֶּׁנִּכְנַסְנוּ לַצָּבָא הֶעֱבִירוּ אוֹתָנוּ לְמִצְרַיִם, לְאַמֵּן אוֹתָנוּ כְּחַיָּלִים. כִּי פֹּה בָּאָרֶץ לֹא הָיָה מַחֲנֶה־אִמּוּנִים לַצָּבָא הַבְּרִיטִי. לָמַדְנוּ אֶת תּוֹרַת הָרוֹבֶה, לְהִסְתַּדֵּר בְּטוּרִים אֲרֻכִּים, וְחִכִּינוּ בְּכִלְיוֹן־עֵינַיִם לַיּוֹם שֶׁנּוּכַל לָשׁוּב לָאָרֶץ. בֵּינָתַיִם נִפְגַּשְׁנוּ עִם חֲבֵרִים חֲדָשִׁים, עִם הַמִּתְנַדְּבִים הַיְּהוּדִים שֶׁבָּאוּ אֵלֵינוּ מֵאֲמֵרִיקָה וּמֵאַנְגְּלִיָה. אַחֲרֵי שֶׁהָיִינוּ סְגוּרִים וּמְסֻגָּרִים בָּאָרֶץ כְּשָׁלשׁ־אַרְבַּע שָׁנִים, מְנֻתָּקִים מִן הָעוֹלָם וּמִבְּלִי לָדַעַת מַה נַּעֲשֶׂה אֵצֶל הַיְּהוּדִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת הַנִּלְחָמוֹת נֶגֶד תֻּרְכִּיָּה בַּעֲלַת בְּרִיתָהּ שֶׁל גֶּרְמַנְיָה – שָׂמַחְנוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל הַפְּגִישָׁה הַזֹּאת. נִפְגַּשְׁנוּ עִם גְּדוּדִים שְׁלֵמִים הַבָּאִים לְהִלָּחֵם עַל שִׁחְרוּר הָאָרֶץ וְלִבְנוֹתָהּ אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה. וְכָךְ עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת, עָבְרוּ חֳדָשִׁים. לָמַדְנוּ אֶת תַּרְגִּילֵי הַסֵּדֶר וְתַכְסִיסֵי מִלְחָמָה וְיָשַׁבְנוּ בְּאֹהָלִים בְּחוֹלוֹת הַמִּדְבָּר שֶׁל מִצְרַיִם.
אוּלָם מֶה עָשִׂינוּ אַחֲרֵי הַתַּרְגִּילִים, בַּשָּׁעוֹת הַפְּנוּיוֹת יוֹם יוֹם? לֹא נַחְנוּ, מַחְשְׁבוֹתֵינוּ הָיוּ נְתוּנוֹת לְתָכְנִיּוֹת, כֵּיצַד נִבְנֶה אֶת הָאֶרֶץ. הֵן הַמִּלְחָמָה תִּגָּמֵר וַאֲנַחְנוּ נַתְחִיל בְּבִנְיָן, וּבְכֵן אֵיךְ נְקַבֵּל אֶת הָעוֹלִים הַחֲדָשִׁים? אֵיךְ נְלַמְּדֵם עֲבוֹדָה וְאֵיךְ נִמְסֹר לָהֶם אֶת כָּל הַנִּסָּיוֹן שֶׁרָכַשְׁנוּ לָנוּ בִּיְמֵי שִׁבְתֵּנוּ בָּאָרֶץ וְאֵיךְ נְאַרְגֵּן אוֹתָם לְעֶזְרָה הֲדָדִית וְלִפְעֻלָּה עַצְמִית, אֲשֶׁר בִּלְעֲדֵיהֶן לֹא יִכַּוֹן הַפּוֹעֵל בָּאָרֶץ וְלֹא יָקוּם הַבִּנְיָן? כֵּיצַד עוֹשִׂים זֹאת? שְׁאֵלוֹת אֵלּוּ הֶעֱסִיקוּ אֶת מֹחוֹתֵינוּ כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ בָּאֹהָלִים בְּמִצְרַיִם.
אָז נוֹלַד הָרַעְיוֹן לִיצוּר הִסְתַּדְּרוּת אַחַת שֶׁל כָּל הָעוֹבְדִים. הַוְּתִיקִים יַדְרִיכוּ אֶת הַחֲדָשִׁים בָּעֲבוֹדָה וּבַחַיִּים, בַּלָּשׁוֹן וּבַתַּרְבּוּת הָעִבְרִית.
אֲבָל אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁקַּל הָיָה לְהָקִים הִסְתַּדְּרוּת אַחַת. גַּם אָז הָיוּ קַיָּמוֹת בֵּין הַפּוֹעֲלִים מִפְלָגוֹת: פּוֹעֲלֵי־צִיּוֹן, הַפּוֹעֵל־הַצָּעִיר וְגַם אֲנָשִׁים בִּלְתִּי־מִפְלַגְתִּיִּים. וְאִם כִּי הָיִינוּ פּוֹעֲלִים מְעַטִּים בָּאָרֶץ וְשָׁאַפְנוּ לְמַטָּרָה אַחַת – לִבְנוֹת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל יְסוֹדוֹת שֶׁל צֶדֶק וָישֶׁר, הָיִינוּ מְפֻלָּגִים בְּדֵעוֹתֵינוּ כֵּיצַד לְהוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת רַעְיוֹן הַבִּנְיָן, בְּאֵיזוֹ דֶּרֶך לַעֲשׂוֹת זֹאת. כָּל אַחַת הַמִּפְלָגוֹת חָשְׁבָה, כִּי הָעוֹלִים הַחֲדָשִׁים שֶׁיָּבוֹאוּ לָאָרֶץ יִהְיוּ חֲבֵרֶיהָ. אַתֶּם יוֹדְעִים אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה. גַּם כַּיּוֹם אֵין הַכֹּל כַּשּׁוּרָה. גַּם הַנֹּעַר מְפֻלָּג, אִם כִּי כֻּלָּנוּ שׁוֹאֲפִים לִבְנוֹת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל יְסוֹדוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה וְסִדְרֵי חַיִּים שֶׁל ישֶׁר וָצֶדֶק.
־ כֵּן, כֵּן, – אָמְרָה הַנַּעֲרָה – אֶחָד הוֹלֵךְ אֶל הַחוּגִים וְאֶחָד אֶל הַנֹּעַר הָעוֹבֵד וְאֶחָד אֶל הַקֵּן שֶׁל הַשּׁוֹמֵר־הַצָּעִיר וְאֶחָד אֶל גּוֹרְדוֹנְיָה…
־ הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי – הוֹסִיף הָאִישׁ – הַפֵּרוּדִים נִמְשָׁכִים עַד הַיּוֹם, אֲבָל אָז הָיָה הַדָּבָר הַרְבֵּה יוֹתֵר רַע. אָז לֹא הָיְתָה עֲדַיִן הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים, וּבְכֵן הָיוּ שִׂיחוֹת וּוִכּוּחִים עַל אִחוּד כָּל הַמִּפְלָגוֹת לְשֵׁם מַטָּרָה אַחַת. וְאָז הֶחְלַטְנוּ – מִשֶּׁנָּשׁוּב לָאָרֶץ נִגַּשׁ וּנְכַנֵּס וְעִידָה שֶׁל כָּל הַחֲבֵרִים – אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בָּאָרֶץ וְאֵלֶּה הַנִּמְצָאִים בַּגְּדוּד וְנִיצֹר הִתְאַחֲדוּת אַחַת שֶׁל כָּל פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְלֹא מִפְלָגוֹת.
עַד שֶׁיָּצָאנוּ מִמִּצְרַיִם אֵרְעוּ מְאֹרָעוֹת גְּדוֹלִים בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם. צִבְאוֹת בְּרִיטַנְיָה עָרְכוּ הַתְקָפָה וְכָבְשׁוּ אֶת הַשֹּׁמְרוֹן וְהַגָּלִיל. לֹא עָבַר זְמַן רַב וְגַם בְּאֵרוֹפָּה הֻכְרָעָה הַמִּלְחָמָה: גֶּרְמַנְיָה נָחֲלָה תְּבוּסָה – וְהֻכְרַז עַל שְׁבִיתַת־נֶשֶׁק. כְּשֶׁבָּאוּ הַגְּדוּדִים הָעִבְרִים לָאָרֶץ מִלְאוּ אַךְ תַּפְקִידֵי שְׁמִירָה, כִּי הָאָרֶץ כְּבָר נִכְבְּשָׁה. מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁעַתָּה מִלֵּא אֶת הַלְּבָבוֹת אַךְ רַעְיוֹן אֶחָד: כֵּיצַד לְהַתְחִיל בְּבִנְיַן הַבַּיִת הַלְּאֻמִּי? לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וּבְפֶתַח־תִּקְוָה נִתְכַּנְסָה וְעִידַת־הָאִחוּד.
וְאָמְנָם, נוֹצְרָה אָז הִתְאַחֲדוּת גְּדוֹלָה שֶׁל כָּל חַבְרֵי “פּוֹעֲלֵי־צִיּוֹן” וְהַבִּלְתִּי־מִפְלַגְתִּיִּים וְחֵלֶק מֵחַבְרֵי “הַפּוֹעֵל־הַצָּעִיר” בְּשֵׁם “אַחְדוּת־הָעֲבוֹדָה”. אֲבָל “הַפּוֹעֵל־הַצָּעִיר” נִשְׁאַר כְּמִפְלָגָה וְלֹא נִתְבַּטֵּל. וְעִידַת הָאִחוּד לֹא הִצְלִיחָה לְבַטֵּל אֶת הַמִּפְלָגוֹת בְּקֶרֶב הַפּוֹעֲלִים וְשׁוּב נִשְׁאֲרוּ מִפְלָגָה אַחַת, גְּדוֹלָה, “אַחְדוּת הָעֲבוֹדָה”, וּמִפְלֶגֶת “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” – קְטַנָּה מִמֶּנָּה.
אֲבָל בֵּינָתַיִם הִתְחִילָה הָעֲלִיָּה הַשְּׁלִישִׁית לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ. חֲבֵרִים חֲדָשִׁים בָּאוּ, וְהָיוּ שֶׁהִצְטָרְפוּ לְ“אַחְדוּת הָעֲבוֹדָה” וְהָיוּ שֶׁהָלְכוּ אֶל “הַפֹּועֵל הַצָּעִיר”. כְּשֶׁיֵּשׁ מִפְלָגוֹת הֲרֵי הֵן מִתְחָרוֹת בֵּינֵיהֶן: זוֹ דוֹאֶגֶת לַחֲבֵרֶיהָ וְזוֹ – לַחֲבֵרֶיהָ, זוֹ מְחַפֶּשֶׂת עֲבוֹדָה לַחֲבֵרֶיהָ וְזוֹ – לַחֲבֵרֶיהָ. כָּל אַחַת מְקִימָה קֻפַּת־חוֹלִים לְעַצְמָהּ, וּוַעֲדַת תַּרְבּוּת לְעַצְמָהּ, מוֹצִיאָה עִתּוֹן מִשֶּׁלָּהּ, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ מַטָּרָה עַצְמָהּ – יְצִירַת עַם עוֹבֵד בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה מִמִּצְרַיִם יָצָאנוּ. אַךְ לֹא נִגְאַלְנוּ מִן הַפֵּרוּד בְּתוֹכֵנוּ וּמֵרֹב הַמִּפְלָגוֹת בֵּינֵינוּ. וּבִמְקוֹם לֶאֱגֹר כָּל טִפָּה מִכֹּחֵנוּ הַמְּעַט, הַדָּרוּשׁ לַבִּנְיָן הַגָּדוֹל, בִּזְבַּזְנוּ מֶרֶץ וּמַחְשָׁבָה לִמְרִיבוֹת פְּנִימִיּוֹת.
כָּל אָדָם בַּעַל נֶפֶשׁ בְּקִרְבֵּנוּ הִתְעַצֵּב עַל הַמַּצָּב הַזֶּה וְעִם כָּל אֳנִיָּה שֶׁהֵבִיאָה עוֹלִים חֲדָשִׁים נַעֲשָׂה קָשֶׁה יוֹתֵר. אַךְ רַעְיוֹן הָאִחוּד לֹא פָּסַק מִפְּעֹל בְּלִבּוֹת הָאֲנָשִׁים וְכַעֲבֹר שָׁנָה וָחֵצִי בָּא נִסָּיוֹן שֶׁל אִחוּד, הֲלֹא הוּא הַנִּסָּיוֹן שֶׁל יְצִירַת הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הַכְּלָלִית, שֶׁהִנְנוּ חוֹגְגִים עַתָּה אֶת יוֹם מְלֹאת לָהּ עֶשְׂרִים שָׁנָה.
בֵּינָתַיִם הִסְפִּיקוּ חֲלוּצִים לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ. הָעֲלִיָּה הַשְּׁלִישִׁית פָּרְצָה לָהּ דֶּרֶךְ – גַּם אָז פְּלִיטֵי חֶרֶב מֵאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת. בְּסִירוֹת מִפְרָשׂ בַּיָּם וּבְרֶגֶל, דֶּרֶךְ הָרֵי קַוְקַז וּפָרַס. אָמְנָם, גַּם אָז לֹא נִפְתְּחוּ עוֹד שַׁעֲרֵי הָאָרֶץ לָרְוָחָה, אֲבָל חֲלוּצִים בָּאוּ – שְׁלִיחִים שֶׁל אַרְבַּעַת אֲלָפִים חָבֵר. אָז נִדְמֶה הָיָה לָנוּ, כִּי זֶהוּ צִבּוּר גָּדוֹל, כִּי עַל כֵּן מִסְפָּרֵנוּ לֹא הָיָה אֶלָּא מֵאוֹת וְעַתָּה הָיִינוּ לַאֲלָפִים.
לֹא בְּלֵב קַל הָלַכְנוּ לַוְּעִידָה, – הִנְמִיךְ הַמְּסַפֵּר אֶת קוֹלוֹ – רַבִּים הָיוּ הַסְּפֵקוֹת הֲנַצְלִיחַ עַתָּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הִצְלַחְנוּ בִּוְעִידַת פֶּתַח־תִּקְוָה? הֲנַשְׂכִּיל לְהָסִיר אֶת הַמַּעֲקָשִּׁים. וְנֵצֵא לְדֶרֶךְ הַיְצִירָה מְאֻחָדִים וּמְלֻכָּדִים לִקְרַאת בִּנְיָן?
זָכוּר לִי אַחַד הָאֲנָשִׁים הַבִּלְתִּי רְגִילִים בֵּינֵינוּ שֶׁהָלַךְ אִתָּנוּ לַוְּעִידָה בְּחֵיפָה, הֲלֹא הוּא יוֹסֵף חַיִּים בְּרֶנֶר. גַּם אַתָּה וְגַם אַתְּ וַדַּאי שְׁמַעְתֶּם אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה וּקְרָאתֶם בִּכְתָבָיו הַמְּרֻבִּים. לֵב יְהוּדִי דּוֹאֵב פָּעַם בָּאָדָם הַמְּיֻחָד הַזֶּה. הוּא נָשָׂא בְּסֵבֶל עַמּוֹ כָּל הַיָּמִים בְּכָל לִבּוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ. וְהִנֵּה הִתְכַּנְּסוּ שְׁלִיחֵי פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לַוְּעִידָה עַל הַר הַכַּרְמֶל. הַפְּגִישָׁה הַזֹּאת שֶׁל מֵאוֹת אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים, צְעִירִים רוֹגְשִׁים, נִלְהָבִים לְמִפְעַל הַבִּנְיָן בָּאָרֶץ – הַפְּגִישָׁה עַצְמָה עוֹדְדָה אֶת הָרוּחוֹת. אוּלָם בְּרֶנֶר לֹא שָׁעָה לְכָל זֶה, הוּא יָשַׁב כָּל הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת בַּוְּעִידָה וְהִקְשִׁיב לְדִבְרֵי הַוִּכּוּחַ, אִם מִישֶׁהוּ דִּבֵּר דְּבָרִים שֶׁיָּכְלוּ לְהַזִּיק לָאִחוּד הָיָה מִתְרַגֵּשׁ, אִם כִּי לֹא דִּבֵּר, אַךְ לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת מְאֹד הִתְפָּרֵץ בִּקְרִיאָה נֶגֶד הַמַּפְרִיעַ לָאִחוּד. בְּאֵיזוֹ מְתִיחוּת יָשַׁב כָּל הַזְּמַן וְחִכָּה לַתּוֹצָאוֹת. הֲיַעַמְדוּ בַּמִּבְחָן? הֲיִמְצְאוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְאַחֵד אֶת הַלְּבָבוֹת? וְאָמְנָם, אַחֲרֵי וִכּוּחִים מְמֻשָּׁכִים נִמְצָא הַדֶּרֶךְ וְנֻסְּחוּ הַהַחְלָטוֹת עַל הֲקָמַת הִסְתַּדְּרוּת עוֹבְדִים כְּלָלִית.
עֶרֶב אַחֲרוֹן שֶׁל הַוְּעִידָה. עוֹד מְעַט תִּהְיֶה יְשִׁיבַת הַנְּעִילָה וְיִקְרְאוּ אֶת הַהַחְלָטוֹת. אֲבָל כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁנִּמְצְאָה הַדֶּרֶךְ. וְהִנֵּה פָּרְצָה “הוֹרָה” בָּאוּלָם, כִּפְרֹץ זֶרֶם מַיִם אַדִּירִים גַּל שֶׁל שִׂמְחָה הֵצִיף אֶת כֻּלָּם, נִפְתְּחוּ הַלְּבָבוֹת וְשִׁירָה וּמָחוֹל שֶׁל הִתְלַכְּדוּת גְּמוּרָה הֵצִיפוּ אֶת הַכֹּל.
הַהִסְתַּדְּרוּת נוֹצְרָה.
מַהִי הַהִסְתַּדְּרוּת כַּיּוֹם? – אֵינִי צָרִיךְ לְסַפֵּר לָכֶם. אַתֶּם רוֹאִים אוֹתָהּ, אֶת מוֹסְדוֹתֶיהָ וּמְשָׁקֶיהָ עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל. מִסְפַּר חֲבֵרֶיהָ וַחֲבֵרוֹתֶיהָ כַּיּוֹם כְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף. אוּלָם אִם תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי: הַאִם עָשִׂינוּ כְּבָר הַכֹּל? הַהֲקִימוֹנוּ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל מְכוֹנוֹ? אַזְכִּיר לָכֶם: שׁוּב אָנוּ חַיִּים בִּימֵי מִלְחָמָה. מַצָּבוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בְּמִלְחָמָה זוֹ רַע מֵאֲשֶׁר בַּמִּלְחָמָה הַקּוֹדֶמֶת. עָצְמוּ צָרוֹתָיו וְשׁוּב אָנוּ עוֹמְדִים, כְּמוֹ לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה, לִפְנֵי תַּפְקִידִים גְּדוֹלִים וְעָלֵינוּ לִהְיוֹת נְכוֹנִים. עָלֵינוּ לְהִלָּחֵם נֶגֶד הָאוֹיֵב הַנּוֹרָא שֶׁקָּם לְעַם יִשְׂרָאֵל וּלְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת הַיָּמִים אַחֲרֵי שֶׁהָאוֹיֵב יֻכְרַע וְיִפֹּל.
שׁוּב נִצְטָרֵךְ לְהַתְחִיל הַכֹּל מֵחָדָשׁ. אַךְ בְּכֹחוֹת מֻגְבָּרִים.
(כסלו תש"א)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.