רקע
יצחק יציב
יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ'ין
14.png

אִם־יֵשׁ אֶת־נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת־הַמַּעְיָן

מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ אַחֶיךָ הַמּוּמָתִים

בִּימֵי הָרָעָה עֹז כָּזֶה, תַּעֲצוּמוֹת נֵֶפֶשׁ,

צֵאת שְׂמֵחִים לִקְרַאת מָוֶת, לִפְשֹׁט אֶת־הַצַּוָּאר

אֶל כָּל־מַאֲכֶלֶת מְרוּטָה, אֶל־כָּל־קַרְדֹּם נָטוּי, לַעֲלוֹת עַל־הַמּוֹקֵד, לִקְפֹּץ אֶל הַמְדוּרָה,

וּבְ“אֶחָד” לָמוּת מוֹת קְדוֹשִׁים –

  • – – – – – – – – – – –

הוֹי, אָח נַעֲנֶה! אִם לֹא תֵדַע לְךָ כָּל אֵלֶּה –

אֶל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ סוּר, הַיָּשָׁן וְהַנּוֹשָׁן…

ח. נ. בּיאליק


שׁוּרוֹת אֵלּוּ כָּתַב ח. נ. בְּיַאלִיק, תַּלְמִיד ווֹלוֹזִ’ין. אַךְ בְּעִקָּר תֵּאֵר אֶת הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּשִׁיר אַחֵר, בְּשִׁיר “הַמַּתְמִיד”. שָׁמַר הַמְשׁוֹרֵר אַהֲבָה לַמְּקוֹרוֹת אֲשֶׁר מֵהֶם שָׁאַב, לְרַבּוֹתָיו וְלִמְקוֹם הַתּוֹרָה אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ הִסְתּוֹפֵף. “הוֹי, תָּנוּ רַבָּנָן” – בּוֹקְעִים וְעוֹלִים קוֹלוֹת תַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה מִתּוֹךְ שִׁירוֹ שֶׁל בְּיַאלִיק “הַמַּתְמִיד” וְאוֹרָם מַגִּיהַּ עָלֵינוּ בְּדַרְכֵי שֶׁפַע שׁוֹנִים.

בִּגְאוֹן רוּחוֹ הָלַךְ חַיִּים נַחְמָן ביאליק לִמְקוֹרוֹת יְצִירָה בִּדְרָכִים אֲחֵרוֹת מִכְּפִי שֶׁאָמְרוּ לְהַנְחוֹתוֹ רַבּוֹתָיו מִוּוֹלוֹזִ’ין, אֲבָל עַל הַמַּעֻיָן שָׁמַר, מִמֶּנּוּ שָׁאַב וְעָלָיו שָׁר:


הָעִתִּים הִשְׁתַּנּוּ, וְהַרְחֵק מִגְּבוּלְכֶם

הִצַּבְתִּי מִזְבְּחִי, נָתַתִּי אֶת סִפִּי –

אַךְ זוֹכֵר עוֹדֶנִּי אֶת כֻּלְּכֶם, אֶת כֻּלְּכֶם,

תְּמוּנַתְכֶם תְּלַוֵּנִי, לֹא תָמוּשׁ מִלִּבִּי.

(הַמַּתְמִיד)


ה' בִּשְׁבָט לִפְנֵי חֲמִשִּׁים שָׁנָה. בַּיְּשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה, יְשִׁיבַת “עֵץ חַיִּים”, בָּעֲיָרָה הַלִּיטָאִית ווֹלוֹזִ’ין, סוֹאֲנִים הַחַיִּים כְּמִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. חַיִּים מְיֻחָדִים כָּאן. חֲמֵשׁ מֵאוֹת בָּחוּרִים לוֹמְדִים תּוֹרָה, סִפְרֵי הַתַּלְמוּד פְּתוּחִים לִפְנֵיהֶם וְרוּחָם – בְּעוֹלָם הַתַּנָּאִים וְהָאֲמוֹרָאִים. בַּיִת זֶה שֶׁל הַיְּשִׁיבָה עַל לוֹמְדֶיהָ הוּא עוֹלָם לְעַצְמוֹ. הָאֲנָשִׁים הַצְּעִירִים אֲשֶׁר בָּאוּ הֵנָּה מִקַּצְוֵי אֶרֶץ שׁוֹנִים – לִבָּם וְנַפְשָׁם אַךְ לְלִמוּד הַתּוֹרָה.

וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר שֶׁל ה' בִּשְׁבָט פָּרְצוּ אֶל בֵּית הַיְשִׁיבָה מְפַקֵּד מִשְׁטָרָה וְשׁוֹטְרִים וְאִכָּרִים מִן הַסְּבִיבָה שֶׁהֻזְמְנוּ לְעֶזְרַת הַמִּשְׁטָרָה.

קוֹלוֹת לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה נִפְסְקוּ לְפֶתַּע. בַּבַּיִת הָשְׁלַך הָס. הַמְּפַקֵּד הוֹצִיא גִּלְיוֹן נְיָר מִתִּיקוֹ וְקָרָא: בְּשֵׁם הַצַּאר הָרוּסִי וּמֶמְשַׁלְתּוֹ גּוֹזְרִים עַל סְגִירַת הַבַּיִת הַזֶּה. עַל הַלּוֹמְדִים בּוֹ לָצֵאת מִן הָעִיר ווֹלוֹזִ’ין בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה יָמִים וְאַף עַל הָרַבָּנִים הָעוֹמְדִים בְּרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה לָצֵאת מִן הָעִיר.

כָּלָה וְנֶחֱרָצָה.

כְּהֶלֶם רַעַם בָּאָה הַגְּזֵרָה עַל רָאשֵׁיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה. סָגְרוּ אֶת סִפְרֵיהֶם וּבְרֹאשׁ מוּרָד וְשָׁחוֹחַ יָצְאוּ מִן הַבַּיִת. גּוֹלִים שֶׁגֹּרְשׁוּ מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלָתָם.

יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ’ין נִסְגְּרָה עַל בָּרִיחַ וּמַסְגֵּר וְחוֹתֶמֶת שַׁעֲוָה שֶׁל הַשּׁוֹטֵר הִתְנוֹסְסָה עַל מַנְעוּלָהּ כְּזוֹעֶקֶת עַל מִשְׁבַּתָּהּ, עַל קוֹל תּוֹרָה שֶׁדָּמַם.


יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ’ין יָצָא שְׁמָהּ לִתְהִלָּה בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל. תַּלְמִיד יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ’ין עוֹרֵר כָּבוֹד בְּכָל מְקוֹם בּוֹאוֹ. כִּי הֵרִימוּ מְיַסְּדִי הַיְּשִׁיבָה הַזֹּאת אֶת קֶרֶן לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה בַּיַּהֲדוּת.

בַּמֶּה הָיָה כֹּחָהּ שֶׁל יְשִׁיבָה זוֹ? בַּדֶּרֶךְ הַחֲדָשָׁה שֶׁל לִמּוּד הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁהוֹרָה הַגָּאוֹן ר' אֵלִיָּהוּ (הַגְּרָ"א) מִוִּילְנָא. הוּא הֶעֱמִיד אֶת הַלִּמּוּד בַּתַּלְמוּד עַל יְדִיעָה רְחָבָה עַל בְּקִיאוּת גְּדוֹלָה “בְּיָם הַתַּלְמוּד”, בְּנִגּוּד לְפִּלְפּוּל שֶׁל חֲרִיפֵי מֹחַ. הַיְּדִיעָה הָרְחָבָה וְהַהִגָּיוֹן הַיָּשָׁר בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, זוֹ הָיְתָה הַדֶּרֶךְ הַחֲדָשָׁה שֶׁנָּחַל ר' חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ’ין מֵאֵת רַבּוֹ הַגְּרָ"א. וְהוּא עֲשָׂאָהּ לְדֶרֶךְ יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ’ין. מִכָּאן הִתְפַּתְּחָה הַלַּמְדָּנוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל יְהוּדֵי לִיטָא, שֶׁעָבְרָה גַּם לִישִׁיבוֹת אֲחֵרוֹת. 

יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ’ין מָשְׁכָה אֵלֶיהָ אֶת הַצְּעִירִים בַּעֲלֵי הַכִּשְׁרוֹנוֹת מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים. שְׁמָהּ יָצָא לִתְהִלָּה בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל. קְהִלָּה אֲשֶׁר רָצְתָה בְּרַב, לַמְדָּן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, הָיְתָה פּוֹנָה לִישִׁיבַת “עֵץ־חַיִּים”. וְאָמְנָם, הֶעֱמִידָה זוֹ רַבָּנִים רַבִּים לִקְהִלּוֹת רַבּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל.

שְׁלשָׁה דּוֹרוֹת עָמְדָה יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ’ין עַל מְכוֹנָהּ וְלֹא פָּסַק בָּהּ קוֹל תּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה. רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבָה הִשְׂכִּילוּ לְהָרִים אֶת כְּבוֹד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ עַד שֶׁהֵחֵלּוּ מִתְהַלְּכוֹת אַגָּדוֹת שׁוֹנוֹת עַל תִּפְאַרְתָּהּ, תִּפְאֶרֶת מַלְכוּת. הַדְּבָרִים הִגִּיעוּ עַד לְאָזְנֵי הַמֶּמְשָׁלָה הָרוּסִית. צָרָה עֵינוֹ שֶׁל שִׁלְטוֹן הַצַּאר בִּמְקוֹם־תּוֹרָה זֶה, שֶׁהָיָה לְגַאֲוַת יִשְׂרָאֵל – וְגָזַר עַל סְגִירַת הַיְּשִׁיבָה.

חַכְמֵי הַתּוֹרָה לֹא הִשְׁלִימוּ עִם הַגְּזֵרָה. לֹא הָיוּ שָׁנִים מוּעָטוֹת וְהַיְּשִׁיבָה נִפְתְּחָה שׁוּב, שֶׁלֹּא עַל דַּעַת הַשִּׁלְטוֹן וְשֶׁלֹּא בְּאִשּׁוּרוֹ, אֲבָל מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה מְכֻוֶּנֶת וּמִתּוֹךְ כָּבוֹד נִסְתָּר. הַיְּשִׁיבָה שִׁמְּשָׁה מֶרְכָּז גָּדוֹל לַתּוֹרָה, עַד שֶׁהוּנְפָה הַחֶרֶב עַל יַהֲדוּת פּוֹלִין.

אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בִּימֵי־חֻרְבָּן אֲיֻמִּים אֲשֶׁר לֹא הָיוּ כְּמוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי גָּלוּתוֹ. אַךְ אֵין אָנוּ מַסִּיחִים אֶת דַּעְתֵּנוּ מִמְּאֹרָעוֹת הַנִּרְאִים לָנוּ קְטַנִּים עַתָּה וּבַיָּמִים הָהֵם הִכּוּ גַּלִּים סוֹעֲרִים בְּחַיֵּי הָעָם וְעוֹרְרוּ צַעַר וְיִסּוּרִים. בְּיִסּוּרִים אֵלֶּה חֻשַּׁל רְצוֹן הָעָם לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכֹּל וּלְצַפּוֹת לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.

(שבט תש"ב)


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות