רקע
פישל לחובר
על התרגומים

פּאוּל די־לאגארד אמר, כי הקורא מתוך תרגום דומה כמי ששומע את הקול בעד הכותל או החייץ. כל מחיצה חוצצת בקול, ומכל שכן שיש בה משום היזק ראייה, משום הפסד מראה וצבע. אינו דומה מי שרואה באספקלריה מאירה ומצוחצחת למי שרואה באספקלריה כהה ומלוכלכת. אף המתרגם פסוק כצורתו גורע או מוסיף דבר־מה, מטשטש משהו. ממתּן ראשון אנו באים בכל אופן על־ידי־כך למתן שני. חסרה בתרגום תמיד ההתלהבות הראשונה, ששון היצירה, החדווה של מעשה־בראשית. אין המתרגם מפעפע את הברזל כשהוא מלובן כולו באוּר, אלא מתחבר עליו בכוח, בא אליו בשעבוד מן החוץ, מקיש עליו בקוּרנס, מקשה ומרדד אותו על־ידי־כך. חלק מכוח־החיים, מן הנשמה החיה ביצירה, ניטל תמיד בתרגום. היודע ומכיר את המקור מרגיש תמיד בתרגום קצת מן הקפאון, רואה בו נחות־דרגה, פחיתת מדרגה אחת או יותר – הכל לפי כוח המתרגם ויכולתו.

יש ואנו קוראים דבר־תרגום ומחליטים ואומרים: הנה זה עולה על המקור. אם אין דברינו אלה מליצה בלבד, אלא דברים היוצאים מן הלב, אז עלינו לבדוק תמיד מה הוא המקור הזה, שאנו מדברים עליו. דומה, שאחרי עיון יתברר תמיד, כי המקור הזה כשהוא לעצמו אינו אלא מעין תרגום. יש יצירות גדולות בספרות הכללית, שנקלט בהן הרבה מרוח התנ’ך, וכשהיצירות האלה מתורגמות, למשל, עברית תנ’כית יפה, הן יוצאות מתחת ידי מתרגמן יפות ושלמות יותר מאשר מתחת ידי יוצרן. כי היוצר גם הוא יצר כאן כעין תרגום, קלט את לשון כתבי־הקודש שלנו מכלי שני ובא והשמיע אותה, והמתרגם שבא אחריו החזיר את העטרה ליושנה. ולא רק ביצירות תנ’כיות ממש זה אמור, אלא ביצירות הקרובות אל התנ’ך ברוחן, אם כי רחוקות ממנו במהלכן ובחפצן. חלקים גדולים מכתבי־הקודש נשקעו בבניין הגדול של הספרות, והרי הם משוועים משם, מבין חומות־מצרים, וקוראים לגאולה. מוטיב תנ’כי או ריתמוס, הנשמע משם כקול פעיית תינוק, מקבל לפעמים בלשון של התנ’ך צורה שלימה וגמורה. זכורני, כי פרישמאן נתפעל מאוד בשעתו מן ‘ספר יוֹרם’ של רוּדוֹלף בּוֹרכארדט וכתב על־אודותיו מאמר בשם ‘איוב השני’. ואיוב שני זה אינו אלא משל רחוק מאוד, ואפשר להגיד אפילו קלוש, לאיוב הראשון. יש בו מן המוֹטיב של איוב וממוֹטיבים תנ’כיים אחרים, מאוחרים, מ’כתובים אחרונים‘, ובמקצת אף בצורה נוצרית. אבל הריתמוס של הספר נמשך אחרי התנ’ך והוא עשוי בטעם דק בידי אמן דק־הטעם, שנתן לגרמנים גם את דאנטה הגרמני, היינו – העתיק ללשון הגרמנית של ימי דאנטה את השירה הרומנית שלו. בּורכארדט הוא בעיקר מסַגנן רב־היכולת, והוא נתן ב’ספר יורם’ את סגנון התנ’ך, היינו – את תרגומו. בא פרישמאן ותירגם אחר־כך את הספר עברית והשיב אותו בזה למקורו. בתרגום העברי הספר הוא פחות תרגום מאשר במקור והוא עולה בוודאי על המקור.

הדבר הזה אמור לפעמים גם בספרים בלתי־תנ’כיים, שמדברת מפיהם לשון התנ’ך, או הלשון העברית המאוחרה. יש גם יוצרים עברים בכוח, שאינם סופרים עברים בפועל, ויש גם שהמתרגם היוצר נותן יצירת־תרגום עברית.

הצד החלש ביותר שבתרגום הוא זה, שאין הוא מפרה, אינו מוליד בדומה לו, כאַנדרוֹגינוֹס שאינו מוֹליד. מובן, שאיני מדבר כאן על דברי־מדע מופשטים. אלה אינם בני קרקע ומעתיקים אותם בנקל מרשות לרשות. את ה’תוכן' אפשר תמיד להעביר מכלי אל כלי, והרי כאן, בדברי מדע, התוכן הוא עיקר. יש גם ספרים קרקעיים מאוד, מחוברים הרבה אל המולדת של הגזע, וגם הם מכים שורש עמוק בקרקע ־ מַטעם החדש. אלה הם ספרים בעלי כוח מיוחד, מגזע חזק מיוחד. התנ’ך השפיע בכל מקום, הומירוס השפיע בכל מקום, שקספיר השפיע בכל מקום, ובדומה לאלה עוד יצירות אחרות, מן החזקות ביותר. אולם אף אלה השפעתם בנכר איננה טהורה ונקייה כזו שעל־פני קרקע מולדתם. אף מתרגם אחד לא העביר עוד למולדת החדשה את אוויר המולדת של ספר גאוני, לא העביר עוד עם שרשיו וגזעיו גם את קרקע המולדת שלו. ולא זה בלבד, אלא שכל מתרגם הוא על־פי טבעו גם מרכיב, מרכיב את האילן הזר בעץ גזעי, מקומי, וההשפעה היא ממילא גם מקומית. גם תרגומי התנ’ך הראשונים הם כבר הרכבה, ותרגום השבעים, למשל, שהיוונית שלו היא יהודית לגמרי ברוחה. היה כבר למשען ליַוונות של היהדות האלכסנדרונית, כמו שהיה למשען לנצרות הראשונה, כידוע. ומכל שכן שתרגום התנ’ך של לוּתּר הוא הרכבה. בו יש מהרכבה של התנ''ך בגרמניות הגזעית, המלאה גבורה, נאמנות־הרוח ויראַת־שמים ביחד עם גסות־הרוח, שלטון הכוח ושלטון האדם באדם לרע לו, זו שהראתה הרבה את כוחה במלחמת הפרוֹטסטאנטיוֹת ושלטונה. אין עוד לברר איזה צד של התרגום הזה השפיע ביותר על עם אשכנז, ואם בלי הצד הגרמני המקורי הזה היה גם לצד האחר, המקורי העברי, שם איזו השפעה. והוא הדין גם בהוֹמירוס ובשקספיר. בימינו אלה יודעים, כי התרגום המקובל בגרמניה מהומירוס של פוֹס איננו אלא הומירוס של גרמניה בתקופה ידועה, בתקופה שהשקפת הגרמנים על היוונוּת והיוונים היתה גם היא גרמנית ביותר. גרמניות זו שבתרגום היא שהשפיעה הרבה על ספרות גרמניה. וכן הוא גם בתרגום חזיונות שקספיר בידי שלֶגֶל וטִיק. בימינו ‘ערך’ פרידריך גוּנדוֹלף את התרגום הזה ושינה אותו הרבה. הוא גם מצא, שהתרגום של שלגל וחבריו הוא תרגום אשכנזי ביותר, לפי רוח אשכנז בתקופה של גיתּה ואחריה. וצד אשכנזי זה בתרגום של שלגל, זה שאיננו שקספיר, דווקא הוא שהשפיע על ספרות אשכנז.

והאמור ביצירות שירה נשגבות כאלה אין לאמור לגבי יצירות שירה וספרות גדולות, אפילו גדולות מאוד וחשובות במעלה. מה נתנה, למשל, לספרות אירופה האופנה הסקאנדינאבית, ששררה בעולם הספרות כמה שנים? איפה הן יצירות־השירה הגדולות, שנוצרו ברוח זו מחוץ לסקאנדינאביה בהשפעת התרגומים הרבים של ספרות זו? זה שנים שמדברים הרבה באירופה, בייחוד בגרמניה, על ה’רוסים הגדולים‘, על דוסטוֹייבסקי, טוֹלסטוֹי וכו’. מה שנתנו המספרים הגדולים לרוסיה, זה לא יוּמַד ולא ישוער, וכן מה שנתנו לכל מי שקרא אותם בשפת המקור, קלט אותם ברוחו על כל צבעם, עם כל האתּמוֹספירה העצמית הסובבת אותם, זו שאינה ניתנת בייחוד להיתרגם כל צרכה. לאלה שקראו אותם בשפת המקור היו גם למקור יצירה. אבל מה יצרו כל אלה שקראו אותם בלשון תרגום – איפה הן היצירות ה’רוסיות' הגדולות באירופה, זו שמכירה בכוחם ובגבורתם של המספרים הרוסים? החיקויים לדוֹסטוֹייבסקי בגרמניה מעוררים זוועה אחרת מזו של סיפורי דוֹסטוֹייבסקי… ג’וֹסף קוֹנראד הוא, כמדומני, היחידי בין המספרים הגדולים באירופה, שיש למצוא בסיפוריו יסודות־השפעה אמיתיים של סיפורי דוסטוייבסקי, אך קוֹנראד הוא סלאווי, פולני מלידה, שגלה בימי ילדותו עם אביו לסיביר. מלבד הקרבה הנפשית שלו אל היצירה הרוסית קרא קונראד, כנראה, בתקופה ידועה של חייו גם את הספרות הרוסית בשפת המקור.

חוסר ההשפעה של התרגומים על היצירה מראה, כי ההשפעה שלהם איננה חודרת לעומק הנפש, אינה חושפת שם את הנעלם והנסתר. ומפני זה גם ההשפעה החינוכית שלהם איננה גדולה. דור שמתחנך על תרגומים זרים לא רק שלא יכיר לעולם את העצמי שבקרבו, כי אם לא יכיר ולא ידע גם את ה’אנושי' שבו. הרי זה דומה מעט או הרבה למי שמכיר את הנגינה על־פי כוח־הקליטה של לוח־השעווה אשר לגראמוֹפוֹן, או יודע את היצירה הדראמאטית והסיפורית על־פי התפיסה הפוֹטוֹגראפית של מכונות הראינוֹע. את התוכן מוסרים גם הם, ואף את הצורה, אלא שהצורה היא תמיד קפואה פחות או יותר, בלתי־חיה חיים אמיתיים. לא חסר לפעמים כלום – ורק חסרה הנשמה, והן היא המדברת אל הנפש ומעוררת את כוחותיה הנרדמים.

התרגומים נתרבו עתה בעולם, כמו שנתרבו אמצעי הטכניקה של האמנות, אלה שעושים את האמנות לאומנות, לחלק מן המלאכה. אנשים תמימים רואים בתרגומים שנתרבו אף בארצות שלא היו רגילות לתרגם, כמו צרפת ואנגליה, סימן לרגש האחווה של העמים, שהתעורר בלבבות אחרי טבח העמים. והרי אין זה אלא סימן מובהק אחר – אחד מן הסימנים המובהקים הרבים למיכאניזציה הגדולה שלנו, שהגיעה ובאה גם לעולם הרוח, אחד מן הסימנים הגדולים לרוח אמריקה, המנשבת עתה בעולם (באמריקה בונים בניינים ‘גוֹתיים’ על־פי הזמנה בבתי־חרושת, והם נבנים במשך כך וכך שבועות). התרגומים באים בעיקר למלא את הצורך ב’חומר קריאה' זול, זה שמעורר סקרנות לפעמים גם ב’חומריות' שבו, בזה שאינו נמזג יפה יפה עם רוח הלשון ועם נשמת העם.

בעולמנו העברי באים התרגומים למלא גם את הצורך בחומר־קריאה פשוט, שאיננו בנמצא הרבה. ועוד צורך אחד הם באים למלא ברגע זה, צורך לאומי־זמני, להכניס על־ידיהם את הגרים הרבים או את הקוראים הצעירים אל תחת כנפי הלשון העברית. הם משמשים לנו מבוא ושער אל הספר העברי. עד כאן טוב ויפה, אך אוי ואבוי לנו אם נישאר ימים רבים על־יד השער!…

תרפ”ט



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48525 יצירות מאת 2698 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20793 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!