רקע
יצחק יציב
יִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין
אפשטיין.png

(תרכ“ג – תש”ג)


 

א    🔗

לִפְנֵי שָׁבוּעות אֲחָדִים מָלְאוּ לְיִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין שְׁמוֹנִים שָׁנָה. יוֹם הֻלָּדְתּוֹ הַשְּׁמוֹנִים לֹא הוּחַג בְּהָמוֹן חוֹגֵג וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁהַיָּמִים הַאֵלֶּה אֵינָם יְמֵי חַג וַחֲגִיגוֹת. גַּם בְּשָׁנִים כְּתִקּוּנָן הָיוּ חוֹגְגִים אֶת יוֹם הֻלַּדְתּוֹ בִּצְנִיעוּת יְתֵרָה. כִּי עַל כֵּן צָנוּעַ הָיָה הָאִישׁ, הַמּוֹרֶה, הַסּוֹפֵר, הַבַּלְשָׁן, צָנוּעַ בְּכָל הֲלִיכוֹתָיו וְהוֹלֵךְ תָּמִים בְּמַעְגְּלֵי יֹשֶׁר.


 

ב    🔗

הוֹלֵךְ אָדָם בִּרְחוֹבוֹת עִיר. הוֹלֵךְ לָעֲבוֹדָה. צְעָדָיו מְדוּדִים. הִשְׁכִּים קוּם, טָבַל בְּשָׂרוֹ בְּמֵימֵי הַיָּם. מְעִילוֹ הַשָּׁחוֹר מְכֻפְתָּר עַד מִתַּחַת לַצַּוָּאר הֶעָנוּד צַוָּארוֹן צָחוֹר. עַל רֹאשׁוֹ מִגְבַּעַת רַכָּה שֶׁמִּתַּחַת לְשׁוּלֶיהָ מְהַבְהֲבוֹת שְׁתֵּי עֵינַיִם מְזָרוֹת זַהֲרוּרֵי-נְעוּרִים. מְהַלֵּךְ אָדָם בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּצַעַד מָתוּן, כְּנֶהֱנֶה מִכָּל קַו שֶׁמֶש בַּשָּׁמַיִם וּמִכָּל טִפַּת מַיִם עַל הָאָרֶץ. כָּךְ יִצְעַד – כְּכֹהֵן לַעֲבוֹדַת-הַקֹּדֶשׁ – אֶל בֵּית-הַסֵּפֶר, אֶל בֵּית-הַמִּדְרָשׁ לְמוֹרוֹת וּלְגַנָּנוֹת, שָׁנִים עַל שָׁנִים. טוֹב הוּא הָאָדָם אִם רוּחוֹ טוֹבָה.

עַל כֵּן פִּיו יָשִׁיב מַעֲנֶה רַךְ לְכָל שׁוֹאֵל. בְּכָל הֲלִיכוֹתָיו עִם הָאֲנָשִׁים נִמּוּס וָנֹעַם. וּכְמַרְאֵהוּ הַחִיצוֹנִי כֵּן הוּא בִּפְנִים נַפְשׁוֹ.


 

ג    🔗

צָעִיר לִיָמִים בָּא יִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין אֶל הָאָרֶץ, לִפְנֵי כְּשִׁשִּׁים שָׁנָה. הַיָּמִים יְמֵי חִבַּת צִיּוֹן וּבִיל"וּ, וְאַף הוּא נוֹשֵׂא נַפְשׁוֹ לַעֲבוֹדָה חַקְלָאִית בָּאָרֶץ. הוּא לוֹמֵד גַּנָּנוּת, עוֹבֵד אֶת אַדְמַת רֹאשׁ-פִּנָּה וּמוֹדֵד חֶלְקוֹתֶיהָ שָׁנִים מִסְפָּר.

וְאוּלָם גַּם בֵּית-הַסֵּפֶר הָעִבְרִי עָמַד אָז אַךְ בְּרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. מְעַטִּים הָיוּ בָּתֵּי-הַסֵּפֶר אֲשֶׁר בָּהֶם יִלְמְדוּ הַתַּלְמִידִים אֶת לִמּוּדֵיהֶם בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית. וְיִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין עוֹבֵר מִן הָעֲבוֹדָה הַחַקְלָאִית אֶל הַהוֹרָאָה. הוּא מוֹרֶה בְּבָתֵּי-סֵפֶר שׁוֹנִים – בִּצְפַת, בְּרֹאשׁ-פִּנָּה וּבִמְתוּלָה. הוּא מְחַפֵּשׂ לוֹ אֶת דַּרְכּוֹ הַמְיֻחֶדֶת כְּמוֹרֶה עִבְרִי וְשָׂם בְּפִי תַּלְמִידָיו שָׂפָה עברית חַיָּה, טִבְעִית. כְּאָדָם שֶׁאָזְנוֹ פְּתוּחָה לְכָל צְלִיל וּכְחוֹבֵב מוּסִיקָה הוּא מְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי כָּל צְלִיל וּצְלִיל בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִית. הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַחֲזִיר לְכָל אוֹת מִן הָאָלֶף-בֵּית אֶת צִלְצוּלָהּ הַנָּכוֹן הַקָּדוּם. כִּי בִּימֵי נְדוּדָיו שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹת פְּזוּרָיו זָנַח אֶת הַדִּבּוּר הָעִבְרִי וְדִבֵּר בְּשָׂפוֹת זָרוֹת – וְנִשְׁתַּבֵּשׁ גַּם הַמִּבְטָא הָעִבְרִי הַנָּכוֹן. יִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין שָׁקַד כָּל יָמָיו לְהַחֲזִיר לַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית אֶת צְלִילֶיהָ הַטִּבְעִיִּים וּלְבַטֵּא כָּל אוֹת כַּהֲלָכָה, בְּנִגּוּנָהּ הַנָּכוֹן. כָּאן, עַל אַדְמַת אָבוֹת, בְּמָקוֹם שֶׁהַלָּשׁוֹן גָּדְלָה וְצָמְחָה בְּפִי הָעָם עִם גִּדּוּלוֹ וּצְמִיחָתוֹ שֶׁל הָעָם מִיַּלְדוּתוֹ וּמִנְּעוּרָיו – בֵּין הָרֵי יְהוּדָה וְהַגָּלִיל – קָלְטָה אָזְנוֹ אֶת צְלִילֶיהָ הַקְּדוּמִים. וְרֵאשִׁית כֹּל סִגֵּל לְעַצְמוֹ אֶת הַמִּבְטָא הָעִבְרִי הַנָּכוֹן. הוּא הֶאֱזִין לִשְׂפַת דִּבּוּרָם שֶׁל שְׁכֵנֵינוּ הָעֲרָבִים, אֲשֶׁר לְשׁוֹנָם קְרוֹבָה לִלְשׁוֹנֵנוּ וְדוֹמָה לָהּ, וְלָמַד גַּם מִפִּיהֶם אֶת הַבִּטּוּי הַנָּכוֹן.

אוּלָם הוּא לֹא הִסְתַּפֵּק בַּצְלִיל הַנָּכוֹן בִלְבַד. כְּמוֹרֶה נֶאֱמָן, הַחוֹקֵר לְנַפְשׁוֹ שֶׁל הַתַּלְמִיד וּמִתְאַמֵּץ לְהָבִין לְרוּחוֹ כֵּן חָתַר לָבוֹא בְּסוֹד כָּל מִלָּה עִבְרִית וְלַחְדֹּר לְרוּחַ הַלָּשׁוֹן בִּכְלָלָהּ: כֵּיצַד יְחַבֵּר הָעִבְרִי מִלָּה לְמִלָּה וְאֵיךְ יְבַטֵּא מִשְׁפָּט עִבְרִי כָּרָאוּי לְרוּחָהּ הָעִבְרִי.

כְּמוֹרֶה לַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית הִשְׁתַּדֵּל שֶָתַּלְמִידָיו – כִּקְטַנִים כִּמְבֻגָּרִים – יִלְמְדוּ לְהַבִּיעַ אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם בְּדַיְקָנוּת וְלֹא יִשְׁתַּמְשׁוּ בְּמִלִּים סְתָם. כָּל מִלָּה תַּבִּיעַ אַךְ אֶת שֶׁהָעַיִן רוֹאָה, הָאֹזֶן שׁוֹמַעַת וְהַנֶפֶשׁ מַרְגִּישָׁה. לֹא מִלִים יָפוֹת וּמְצַלְצְלוֹת, אֶלָּא דְבָרִים שֵׁיֵּשׁ בָּהֶם מִמַּרְאֵה עֵינַיִם מִן הַטֶּבַע וּמֵחַיֵּי הַחֶבְרָה. כִּי עַל כֵּן חוֹבֵב טֶבַע וְאוֹהֵב הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית הָיָה יִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין.


 

ד    🔗

אַחַר כַּמָּה שְׁנוֹת הוֹרָאָה בָּאָרֶץ יָצָא יִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין לְשְׁוַיְץ, לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְהוֹסִיף דַּעַת בְּבָתֵּי-סֵפֶר גְּבוֹהִים. בֵּינָתַיִם הִזְמִינוּ אוֹתוֹ לְהָקִים בֵּית-סֵפֶר עִבְרִי בְּסַלוֹנִיקִי.

לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַקּוֹדֶמֶת הָיְתָה בְּסַלוֹנִיקִי קְהִלָּה גְדוֹלָה עִם שְׁמוֹנִים אֶלֶף יְהוּדִים. אַנְשֵׁי עֲבוֹדָה וְעָמָל הָיוּ יְהוּדֵי סַלוֹנִיקִי, וּבְעִקָּר הָיְתָה מְרֻכֶּזֶת בְּיָדָם הָעֲבוֹדָה בַּנָּמָל. בְּבוֹא אֳנִיָּה לִנְמַל סַלוֹנִיקִי בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לֹא יָכְלָה לִפְרֹק אֶת מִטְעָנָהּ אוֹ לִטְעֹן אוֹתוֹ, כִּי עוֹבְדֵי הַטְּעִינָה וְהַפְּרִיקָה שָׁבְתוּ אֶת שַׁבַּתָּם.

בִּקְהִילָּה זוֹ הֵקִים יִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין בֵּית-סֵפֶר עִבְרִי לְמוֹפֵת. הוּא הֶחֱיָה אֶת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית בְפִי אַלְפֵי תַלְמִידָיו, שֶׁרַבִּים מֵהֶם בָּאוּ אַחַר-כָּךְ לָאָרֶץ וְשָׂפָה עִבְרִית חַיָּה בְּפִיהֶם. בַּיָּמִים הָהֵם, כְּשֶׁבְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה הָיוּ מַפְלִיגִים מֵחוֹפֵי אוֹדֶסָה בָּאֳנִיּוֹת רוּסִיּוֹת שֶׁעָגְנוּ בַנְּמַלִּים הָרַבִּים בְּיָם הַתִּיכוֹן – הָיְתָה לָהֶם סַלוֹנִיקִי כִּפְרוֹזְדוֹר לַטְּרַקְלִין. קְהִלָּה יְהוּדִית גְּדוֹלָה, וְיַלְדֵי בֵּית-הַסֵּפֶר מְדַבְּרִים עִבְרִית בַּמִבְטָא הַנָּכוֹן, כַּאֲשֶׁר הִסְכִּין הַמּוֹרֶה לְלַמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו בָּאָרֶץ.

אַחֲרֵי הַבִּקּוּר בְּבֵית-הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּסַלוֹנִיקִי הָיָה הָעוֹלֶה לָאָרֶץ רוֹקֵם לוֹ בְּדִמְיוֹנוֹ תְּמוּנָה עִבְרִית מִן הַחַיִּים בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עוֹד בְִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב בַּסְפִינָה. הִנֵּה עָמָל עִבְרִי וְדִבּוּר עִבְרִי שֶׁל יְלָדִים עִבְרִים.

אַחֲרֵי שָׁנִים שָׁקַע כּוֹכָבָהּ שֶׁל הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית בְּסַלוֹנִיקִי, כְּגוֹרַל רַבִּים מִמֶרְכְּזֵי הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם. יִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין חָזַר לָאָרֶץ וְכִהֵן כִּמְנַהֵל בֵּית-הַמִּדְרָשׁ לְמוֹרוֹת וּלְגַנָּנוֹת עַל שֵׁם לֶוִינְסְקִי בְּתֵל-אָבִיב. חִנֵּךְ מוֹרוֹת וְגַנָּנוֹת, הַנּוֹשְׂאוֹת בְּלִבָּן אֶת זִיו תּוֹרָתוֹ וַהֲלִיכוֹתָיו בְּאַהֲבָה וּבְהַעֲרָצָה.

עָבְרוּ יָמִים וְיִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין בָּא בַיָמִים וְהִנִּיחַ אֶת עֲבוֹדָתוֹ כִּמְנַהֵל, אַךְ פְּעֻלָּתוֹ כְּמוֹרֶה לֹא פָּסְקָה. הוּא הוֹסִיף לִשְׁקֹד עַל טָהֳרַת הַלָּשׁוֹן, עָקַב אַחֲרֵי הַכָּתוּב בָּעִתּוֹנִים. וְאִם מָצָא אֵיזוֹ שְׁגִיאָה דִקְדּוּקִית אוֹ סִגְנוֹנִית בַּטֶלֶגרַמוֹת אוֹ בַּיְדִיעוֹת הַשּׁוֹטְפוֹת, הָיָה מְתַקְּנָהּ וּמְפַרְסֵם אֶת הַתִּקוּן בָּעִתּוֹן וּמְבָאֵר מָה הַשְּׁגִיאָה. וְהָיוּ דְבָרָיו הַלָּלוּ מְאִירִים אֶת הָעֵינַיִם, וְאַף יוֹדְעֵי לָשׁוֹן, סוֹפְרִים וְעִתּוֹנָאִים, שׁוֹתִים בַּצָּמָא אֶת דְּבָרָיו. הוּא הָיָה מוֹרֶה לִגְדוֹלִים.

בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, אַחַר שֶׁהוּקְמָה תַּחֲנַת הַשִּׁדּוּר שֶׁל הָרַדְיוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, הָיָה ר' יִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין קוֹרֵא אֶת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וְהַהַפְטָרָה בְּמִבְטָאוֹ הָעִבְרִי הַיָּפֶה וּבְקוֹלוֹ הַנָּעִים הִרְעִיד אֶת לִבּוֹת הַמַּאֲזִינִים. נִגּוּנֵי הַטְּעָמִים צִלְצְלוּ בָּאָזְנַיִם כְּמַנְגִּינַת-קְדוּמִים עֲרֵבָה. רִגְשֵׁי תוּגָה וְרִגְשֵׁי שִׂמְחָה הֻטְעֲמוּ בַּטַּעַם הַמְיֻחָד שֶׁל אִישִׁיּוּתוֹ הַזַּכָּה, פָּסוּק פָּסוּק וְחִנּוֹ הַמְיֻחָד.


דָּמַם הַקּוֹל. בּכ“ג בַּאֲדָר א' תשׁ”ג עָצַם אֶת עֵינָיו, וְהוּא בֶּן שְׁמוֹנִים.

(תש"ג)



המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות