רקע
יצחק יציב
אֵלִיָּהוּ גוֹלוֹמְבּ
גולומב.png

(1893 – 1945)

 

א    🔗

בֶּן הַמַּחֲזוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַגִּמְנַסְיָה “הֶרְצְלִיָּה” הָיָה אֵלִיָּהוּ. תַּלְמִיד כְּכָל הַתַּלְמִידִים. אַךְ כְּבָר אָז, בְּשִׁבְתּוֹ עַל סַפְסַל הַלְּמוּדִים בַּגִּמְנַסְיָה, בָּלַט אֵלִיָּהוּ בֵּין חֲבֵרָיו. בַּמֶּה? בַּדְּרִישָׁה מֵאֵת עַצְמוֹ.

זֶה הָיָה לִפְנֵי כִּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. בֵּית־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן עָשָׂה אֶת צְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים בָּאָרֶץ. כַּיּוֹם יוֹדֵעַ כָּל תַּלְמִיד שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי, כִּי לְאַחַר שֶׁיִּגְמֹר אֶת הַכִּתָּה הַשְּׁמִינִית הוּא יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ בְּלִמּוּדָיו בְּאֶחָד מִבָּתֵּי־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹנִים הַמְּצוּיִים בָּעִיר וְאַף בְּמוֹשָׁבוֹת גְּדוֹלוֹת. לֹא כֵן אָז. הַַגִּמְנַסְיָה “הֶרְצְלִיָּה” בְּתֵל־אָבִיב הָיְתָה כִּמְעַט יְחִידָה וְהַתַּלְמִיד וְהַמּוֹרֶה רָאוּ זְכוּת גְּדוֹלָה לְעַצְמָם שֶׁהֵם סוֹלְלִים דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה בַּחִנּוּךְ הָעִבְרִי. מִן הַגִּמְנָסְיָה יָצָא תַּלְמִיד מְצֻיָּד בִּידִיעוֹת עִבְרִיּוֹת בְּכָל הַמִּקְצוֹעוֹת הַנִּלְמָדִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹנִי הָעִבְרִי הֶחָדָשׁ. חֲנִיךְ הַגִּמְנָסְיָה הָעִבְרִית אֵינוֹ סְתָם תַּלְמִיד הַלּוֹמֵד בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, אֶלָּא הוּא צָרִיךְ לְשָׁרֵת אֶת הָעָם הָעִבְרִי הַחוֹזֵר לְמוֹלַדְתּוֹ וּבוֹנֶה אוֹתָהּ עַל יְסוֹדוֹת חֲדָשִׁים.

אֵלִיָּהוּ גוֹלוֹמְבּ הָיָה אַחַד הַתַּלְמִידִים שֶׁהִדְגִּישׁ אֶת חוֹבָתוֹ שֶׁל הַ“גִּמְנַזִּיסְט” לְעַמּוֹ בֵּין חֲבֵרָיו וְהֶעֱמִיק אֶת הַדְּרִישָׁה הַזֹּאת. הַיָּמִים יְמֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה. הָיוּ מוֹשָׁבוֹת, הָיוּ אִכָּרִים וְהָיוּ בָּנִים וּבָנוֹת לָאִכָּרִים, אוּלָם הַדּוֹר הֶחָדָשׁ לֹא הָיָה קָשׁוּר לָעֲבוֹדָה הַחַקְלָאִית, לַעֲבוֹדָה בַּמּוֹשָׁבָה. הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה רָצְתָה לְשַׁנּוֹת אֶת הַדָּבָר. כַּיּוֹם אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים יָפֶה יָפֶה, כִּי מוֹשָׁבָה עִבְרִית וְחַקְלָאוּת עִבְרִית פֵּרוּשָׁן עֲבוֹדָה הַנַּעֲשֵׂית בִּידֵי יְהוּדִים וּרְכוּשׁ הַנִּשְׁמָר בִּידֵי הַשּׁוֹמֵר וְהַנּוֹטֵר הָעִבְרִיִּים. לֹא כֵן אָז. הַפּוֹעֲלִים שֶׁהִתְחִילוּ לַעֲלוֹת לָאָרֶץ לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנִכְנְסוּ לַעֲבוֹדָה וְלִשְׁמִירָה בַּמּוֹשָׁבָה הֵבִיאוּ אִתָּם אֶת הָרַעְיוֹנוֹת הַלָּלוּ וְשִׁנּוּ אֶת פְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה הָעִבְרִית. הֵם גַּם נִגְּשׁוּ לִיצוֹר מֶשֶׁק עִבְרִי חָדָשׁ, שׁוֹנֶה מִזֶּה שֶׁבְּמוֹשָׁבָה כְּמוֹ פֶּתַח־תִּקְוָה, רִאשׁוֹן־לְצִיּוֹן וְעוֹד. הֵם יִסְּדוּ אֶת הַקְּבוּצָה הַחַקְלָאִית, דְּגָנִיָּה וְכִנֶּרֶת וְעוֹד.

וְהָיְתָה הַשְּׁאֵלָה – מַה יַּעֲשֶׂה הַדּוֹר הַצָּעִיר, אֵלֶּה הַיְלָדִים וְהַיְלָדוֹת, הַמִּתְחַנְּכִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר הָעִבְרִי, וּבְעִקָּר בְּבֵית־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹנִי – הֲיִצְטָרְפוּ אֶל אֵלֶּה הַבּוֹנִים אֶת הַמֶּשֶׁק הַחַקְלָאִי הֶחָדָשׁ, הֲיֵלְכוּ אֶל הַכְּפָר הָעִבְרִי לִהְיוֹת בֵּין בּוֹנָיו וְשׁוֹמְרָיו?

הַמַּחֲזוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁל בּוֹגְרֵי הַגִּמְנַסְיָה “הֶרְצְלִיָּה” צָרִיךְ הָיָה לְהַתְווֹת אֶת הַדֶּרֶךְ בִּשְׁבִיל הַמַּחֲזוֹרִים הַבָּאִים. וְכָאן פָּעַל אֵלִיָּהוּ וְהִשְׁפִּיעַ: הַנֹּעַר בָּאָרֶץ, שֶׁזָּכָה לְהִתְחַנֵּךְ חִנּוּךְ עִבְרִי שָׁלֵם, חַיָּב לְשָׁרֵת אֶת הָעָם בְּבִנְיַן מוֹלַדְתּוֹ. הוּא צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַשְׂכָּלָתוֹ הָעִבְרִית אֶל הָעוֹבֵד הָעִבְרִי, אֶל הַכְּפָר הָעִבְרִי. חוּג הַתַּלְמִידִים, חֲבֵרָיו שֶׁל אֵלִיָּהוּ בַּמַּחֲזוֹר הָרִאשׁוֹן, הֶחְלִיטוּ: עִם סִיּוּם בֵּית־הַסֵּפֶר עֲלֵיהֶם לָלֶכֶת לַכְּפָר. אֵלִיָּהוּ וּקְבוּצַת חֲבֵרִים הָלְכוּ לַעֲבוֹד בִּדְגָנִיָּה.

בָּזֶה הֻנַּח הַיְסוֹד לִתְנוּעַת הַנֹּעַר בָּאָרֶץ, הַדּוֹרֶשֶׁת מֵאֵת חֲבֵרֶיהָ הַגְשָׁמָה – לָלֶכֶת לַכְּפָר הָעִבְרִי וְלִבְנוֹת אֶת הַחַקְלָאוּת הָעִבְרִית, שֶׁהִיא יְסוֹד לְקִיּוּמֵנוּ בָּאָרֶץ.


 

ב    🔗

אֵלִיָּהוּ בָּא לָאָרֶץ עִם הוֹרָיו בְּעוֹדוֹ נַעַר, תַּלְמִיד הַגִּמְנַסְיָה הָרוּסִית בְּעִיר מוֹלַדְתּוֹ ווֹלְקוֹבִיְסק, בְּרוּסְיָה. הַצִּיּוֹנוּת וְרַעְיוֹנוֹת הַהֲגַנָּה הָעַצְמִית שֶׁל הַיְּהוּדִים לְאַחַר הַפְּרָעוֹת, בִּימֵי הַמַּהְפֵּכָה הָרִאשׁוֹנָה בְּרוּסְיָה בְּ־1905 – דִּמְדְּמוּ בְּמֹחוֹ שֶׁל הַנַּעַר אֵלִיָּהוּ. וְאוּלָם עִם בּוֹאוֹ לָאָרֶץ נִתְבַּהֵר לוֹ תָּכְנָם הָאֲמִתִּי שֶׁל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. צִיּוֹנוּת – בִּנְיַן מֶשֶׁק חַקְלָאִי בְּיָדַיִם עִבְרִיּוֹת: הֲגַנָּה – עֲמִידָה בְּכָבוֹד עַל הַנֶּפֶשׁ בִּפְנֵי כָּל מִתְנַפֵּל, תּוֹקֵף וּפוֹרֵעַ וּשְׁמִירָה עַל הָרְכוּשׁ הַיְּהוּדִי, וְכָל זֶה מִתּוֹךְ שְׁאִיפָה לְסִדְרֵי חֶבְרָה, הַבְּנוּיָה עַל יְסוֹדוֹת הַצֶּדֶק וְהַשִּׁוְיוֹן.

לְרַעְיוֹנוֹת אֵלֶּה עָבַד אֵלִיָּהוּ לְמִן יוֹם כְּנִיסָתוֹ לַגִּמְנַסְיָה הָעִבְרִית “הֶרְצְלִיָה” וְעַד שְׁעַת חַיָּיו הָאַחֲרוֹנָה. בְּרוּחַ זוֹ הִשְׁפִּיעַ עַל חֲבֵרָיו עַל סַפְסַל הַלִּמּוּדִים וּבְרוּחַ זוֹ פָּעַל כָּל יְמֵי חַיָּיו. עִם כְּנִיסָתוֹ לָעֲבוֹדָה בִּדְגָנִיָּה, אַחֲרֵי שֶׁסִּיֵּם אֶת לִמּוּדָיו בַּגִּמְנַסְיָה, הָיְתָה לוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת לְהִוָּכַח עַד מָה הָעֲבוֹדָה וְהַהֲגַנָּה עָלֶיהָ תְּאוֹמוֹת הֵן.

הַנַּוָּד, הַבֶּדְוִי בְּהָרֵי הַגָּלִיל, לֹא הִבִּיט בְּעַיִן טוֹבָה עַל עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הַמִּתְיַשֵּׁב הָעִבְרִי, הַהוֹפֵךְ שְׁמָמָה לְאֶרֶץ בְּרָכָה, וְהִתְנַפֵּל עַל הַחוֹרֵשׁ וְהַזּוֹרֵעַ מִן הַמַּאֲרָב. הַחַקְלַאי הָעִבְרִי – יָדוֹ הָאַחַת מַחֲזֶקֶת הַמַּחֲרֵשָׁה וְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה – הַנֶּשֶׁק. כָּאן רָאָה אֵלִיָּהוּ עַיִן בְּעַיִן עַד מָה דָרוּשׁ כֹּחַ עִבְרִי שֶׁיָּגֵן עַל הָעוֹבֵד וְעַל עֲבוֹדָתוֹ מִפְּנֵי הַמִּתְנַפֵּל. עַז נֶפֶשׁ הָיָה אֵלִיָּהוּ וּדְבַר יְצִירַת הַכֹּחַ הַזֶּה לָקַח אֶת לִבּוֹ – וְהִתְמַסֵּר לוֹ כֻּלּוֹ.

כָּל יְהוּדִי צָרִיךְ לִהְיוֹת חֵלֶק מִן הַכֹּחַ הַכְּלָלִי שֶׁל הָעָם, עַל כֵּן עָלָיו לְהִתְחַנֵּךְ שֶׁיֵּדַע לַעֲמֹד עַל כְּבוֹדוֹ וְעַל נַפְשׁוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּדָּרֵשׁ מִמֶּנּוּ. כֹּחַ כָּזֶה דָּרוּשׁ לָנוּ כְּדֵי לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם עִם שְׁכֵנֵינוּ. כִּי הַחֻלְשָׁה מְעוֹרֶרֶת תַּאֲוַת שֹׁד בְּלִבּוֹ שֶׁל הַשּׁוֹדֵד וְהוּא מִתְעוֹרֵר לְהִתְנַפֵּל וְלִשְׁדֹּד.

וְאוּלָם אֵלִיָּהוּ גוֹלוֹמְבּ שָׂנֵא אֶת הַהִתְפָּאֲרוּת בַּכֹּחַ, אֶת הַקִּשְׁקוּשׁ הַצְּבָאִי וְאֶת הַהִתְנַפְּחוּת בְּתֻפִּים וּבִמְצִלְתַּיִם. הוּא אָהַב אֶת הַפַּשְׁטוּת, כְּמוֹ שֶׁהוּא עַצְמוֹ הָיָה פָּשׁוּט בַּהֲלִיכוֹתָיו וּבְנִמּוּסָיו, מְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, לוֹמֵד מִמִּי שֶׁיֵּשׁ לִלְמֹד וּמְלַמֵּד אֶת מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְלַמֵּד. עַל כֵּן רַבִּים הִקְשִׁיבוּ לוֹ.


 

ג    🔗

בִּהְיוֹתוֹ נָתוּן בְּעִקָּר לְעִנְיָן אֶחָד לֹא הִזְנִיחַ אֵלִיָּהוּ שׁוּם שְׁאֵלָה צִבּוּרִית בַּיִּשּׁוּב וּבַצִּיּוֹנוּת שֶׁלֹּא יִתְעַנְיֵן בָּהּ. הוּא הָיָה חֲבֵר הַוַּעַד הַפּוֹעֵל שֶׁל הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים, חֲבֵר הַוַּעַד הַלְּאֻמִּי, צִיר בַּקּוֹנְגְרֶסִים הַצִּיּוֹנִיִּים וַחֲבֵר הַוַּעַד הַפּוֹעֵל הַצִּיּוֹנִי כְּבָא כֹּחָהּ שֶׁל מִפְלֶגֶת פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

תָּמִיד חַי בִּתְנוּעָה. נוֹסֵעַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מִנְּקֻדָּה לִנְקֻדָּה. נִפְגָּשׁ עִם חֲבֵרִים רַבִּים, מְיָעֵץ, מַדְרִיךְ, נִלְחָם, מַסְבִּיר. וְחָבֵר טוֹב הוּא, אַף כִּי רַבִּים מְאֹד הַחֲבֵרִים הַדּוֹרְשִׁים לוֹ.

בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ הוּא אוֹחֵז בָּעֵט וְכוֹתֵב בָּעִתּוֹנִים, מַסְבִּיר עִנְיָנִים מְדִינִיִּים בַּיִּשּׁוּב וְאַף מַשְׁמִיעַ דַּעְתּוֹ בְּעִנְיָנִים מְדִינִיִּים כְּלָלִיִּים, וּבְיִחוּד בְּעִנְיְנֵי הַפּוֹעֲלִים.

הוּא חוֹבֵב סֵפֶר. בְּכָל שְׁעַת פְּנָאי הוּא הוֹגֶה בִּסְפָרִים וּמַרְחִיב אֶת יְדִיעוֹתָיו. עַל כֵּן מְעַטּוֹת שְׁעוֹת מְנוּחָתוֹ. וְהִנֵּה בִּשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם נִקְטַף מֵאִתָּנוּ.

(תש"ה)



המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות