רקע
יצחק יציב
שִׁמְעוֹן דּוּבְּנוֹב
דובנוב.png

(1941־1860)

מִבַּעַד לְאֵדֵי הַכִּלָּיוֹן שֶׁל הַגֶּטָאוֹת מַתְחִילִים עוֹלִים שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל סוֹפְרֵי יִשְׂרָאֵל וּמְלֻמָּדָיו, אֲשֶׁר הֻשְׁמְדוּ בִּידֵי הַמְרַצְּחִים הַנַּצִים. וְהִנֵּה בֵּין הַנִּרְצָחִים גַּם שְׁמוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן דּוּבְּנוֹב. חָרַד הַלֵּב וְהָמָה בִּשְׁנוֹת רָעָה אֵלּוּ, מֵאָז הֵנִיף הַמַּשְׁחִית אֶת גַּרְזִנּוֹ לְכַלּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹת מִזְרַח אֵרוֹפָּה – חָרַד לִכְלָל יִשְׂרָאֵל וְלִיחִידִים מִיִּשְׂרָאֵל. וּבֵין הַיְחִידִים חָרַד לְגוֹרָלוֹ שֶׁל הַיָּשִׁישׁ שִׁמְעוֹן דּוּבְּנוֹב, שֶׁכָּתַב אֶת דִּבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּאַחַד־עָשָׂר כֶּרֶךְ. בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה שְׁנַת תשׁ"א מָלְאוּ לְשִׁמְעוֹן דּוּבְּנוֹב שְׁמוֹנִים שָׁנָה.

רָאֹה רָאָה סוֹפֵר תּוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל בְּמוֹ עֵינָיו אֶת הַשּׁוֹאָה הַגְּדוֹלָה הַמִּתְרַגֶּשֶׁת וּבָאָה עַל יִשְׂרָאֵל. בְּמוֹ עֵינָיו רָאָה אֶת צַעֲדֵיהֶם הַטְּמֵאִים שֶׁל הַנַּצִים בְּגֶרְמַנְיָה בְּקוּמָם לְהַכְרִית יִשְׂרָאֵל מִגּוֹי.

יָשַׁב הַיָּשִׁישׁ בְּמֶרְחַק־מָה מִן הַמְּדִינָה הַנַּצִית וְהִסְתַּכֵּל בְּמַהֲלַךְ הַמְאֹרָעוֹת שֶׁל הַקִּבּוּצִים הַיְּהוּדִיִּים בָּעוֹלָם וְרָשַׁם עַל סֵפֶר אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ בְּחַיֵּיהֶם. יָשַׁב וְקֻלְמוֹסוֹ בְּיָדוֹ וְהוּא רוֹשֵׁם הַכֹּל עַד שְׁנַת 1938 וְחוֹתֵם אֶת סִפְרוֹ. אֶת סִפְרוֹ “דִּבְרֵי הַיָּמִים לְעַם יִשְׂרָאֵל” חָתַם, אַךְ הִסְתַּכְּלוּתוֹ בְּחַיֵּי יִשְׂרָאֵל לֹא תַּמָּה. בְּשָׁנָה זוֹ חַי עוֹד וְלֹא נִמְנַע מִמֶּנּוּ מֵרְאוֹת אֶת שׁוֹאַת עַמּוֹ בְּכָל מְוֹרְאוֹתֶיהָ. הוּא עוֹד הִסְפִּיק לִרְאוֹת אֶת שֶׁעוֹלֵל הָאוֹיֵב הַנַּצִי לַקִּבּוּץ הַיְּהוּדִי הַגָּדוֹל בְּפּוֹלִין, אֶת חֻרְבָּנָהּ שֶׁל יַהֲדוּת פּוֹלִין, וְהוּא אָז בְּרִיגָה אֲשֶׁר בְּלַטְוִיָּה. וִיכוֹלִים אֲנַחְנוּ לְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ אֶת הַיָּשִׁישׁ הַגָּדוֹל יוֹשֵׁב שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו וּמִפַּעַם לְפַעַם מֵרִים אֶת עֵינָיו אֶל הַנַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל, מַבִּיט בְּעַד מִשְׁקָפָיו, וּכְהֶרְגְּלוֹ בְּמֶשֶׁךְ עֲשָׂרוֹת שָׁנִים שׁוֹלֵחַ אֶת יָדוֹ לָעֵט וְרוֹשֵׁם, וְרוֹשֵׁם…

בְּרֵאשִׁית שְׁנַת 1939 כָּתַב בַּהַקְדָּמָה לַכֶּרֶךְ הָאַחַד־עָשָׂר שֶׁל “דִּבְרֵי הַיָּמִים לְעַם יִשְׂרָאֵל” לֵאמֹר:

“מִתְּחִלָּה לֹא חָשַׁבְתִּי לְהַמְשִׁיךְ סְקִירָה זוֹ עַד הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, אֲבָל דַּוְקָא בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה (תרצ“ח וְרֵאשִׁית תרצ”ט) אֵרְעוּ מְאֹרָעוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ כְּמוֹתָם לָרֹעַ בְּכָל תְּקוּפוֹת־הַחַשְׁכוּת הַקּוֹדְמוֹת וְלֹא יָכֹלְתִּי שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס אוֹתָם כָּאן…”

וְהִנֵּה בָּאוּ מְאֹרָעוֹת רָעִים מֵאֵלֶּה שֶׁאֵרְעוּ אָז, וּוַדַּאי שֶׁלֹּא יָכֹל הַהִיסְטוֹרְיוֹן שֶׁלֹּא לִרְשֹׁם אוֹתָם. עַד שֶׁבָּא הָרוֹצֵחַ וְשָׂם קֵץ לְחַיָּיו. הַשּׁוּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת בְּסִפְרוֹ עַל עַמּוֹ נֶחְתְּמוּ בְּדָמוֹ שֶׁל סוֹפְרָן.

בִּשְׁמוֹנִים שְׁנוֹת חַיָּיו הִתְבּוֹנֵן סוֹפֵר תּוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל הִתְבּוֹנְנוּת מַעֲמִיקָה וַאֲרֻכָּה בְּחַיֵּי הָעָם מִימֵי קֶדֶם עַד הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים וְלָמַד לְהַאֲמִין בְּנֵצַח עַמּוֹ. כִּי עַל כֵּן יֹאמַר בַּפֶּרֶק הָאַחֲרוֹן

בְּסִפְרוֹ:

“אֵין לְהִתְיָאֵשׁ מִפְּנֵי הַפֻּרְעָנִיּוֹת הַנִּתָּכוֹת עָלֵינוּ בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת”.

וְאָנוּ יְכוֹלִים לְשַׁוּוֹת לִפְנֵי עֵינֵי דִמְיוֹנֵנוּ

אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל הַיָּשִׁישׁ הַמַּאֲמִין, בְּהִתְקָרֵב הָרוֹצְחִים

אֵלָיו. הוּא יוֹשֵׁב וְקֻלְמוּסוֹ בְּיָדוֹ וּמַאֲזִין לְהִשְׁתּוֹלְלוּת

הַמְרַצְּחִים וּבַת־צְחוֹק שֶׁל לַעַג מַר עוֹלָה בְּפָנָיו,

הָאוֹמֶרֶת:

– גַּם כָּזֹאת הָיְתָה כְּבָר בְּדִבְרֵי יְמֵי עַמֵּנוּ.

רוֹשְׁמֵי תּוֹלְדוֹתָיו אַף הֵם נִרְצְחוּ בִּידֵי מְרַצְּחֵי זָדוֹן –

אַךְ “דִּבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁכִים וְהוֹלְכִים”…

(תש"ג)



המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות