(י“ז אלול תרמ”א – כ“ו ניסן תרפ”א)

מוֹת קְדוֹשִׁים מֵת בְּרֶנֶר.

זֶה הָיָה בְּאֶחָד בְּמַאי 1921. פּוֹעֲלֵי תֵּל־אָבִיב חָגְגוּ אֶת חַג הָעֲבוֹדָה הַבֵּין־לְאֻמִּי. שַׁבָּתוֹן, אֲסֵפוֹת וְתַהֲלוּכָה בְּחוּצוֹת עִיר. בְּפִיהֶם – רִנַּת הָאַחְוָה שֶׁל פּוֹעֲלֵי כָּל הָעַמִּים, בְּמִשְׁטַר צֶדֶק לְלא מְנַצֵּל וּלְלֹא מְנֻצָּל, בְּעוֹלָם שֶׁל שָׁלוֹם בֵּין הַמְּדִינוֹת. וְהִנֵּה יְדִיעָה מִיָּפוֹ: הָמוֹן עֲרָבִי מְשֻׁסֶּה מִתְנַפֵּל עַל יְהוּדִים בּוֹדְדִים בִּמְבוֹאוֹת הָעִיר וְעַל עוֹלִים חֲדָשִׁים בְּבֵית הָעוֹלִים וּכְבָר יֵשׁ קָרְבָּנוֹת, הֲרוּגִים וּפְצוּעִים.

בְּאַחַד הַפַּרְדֵּסִים שֶׁל יָפוֹ, לְיַד שְׁכוּנָה עֲרָבִית בְּדֶרֶךְ יָפוֹ־יְרוּשָׁלַיִם, יָשְׁבָה מִשְׁפָּחָה יְהוּדִית אַחַת, בּוֹדְדָה – מִשְׁפַּחַת יַצְקָר. עִם מִשְׁפָּחָה זוֹ גָּר יוֹסֵף חַיִּים בְּרֶנֶר. הָרוֹצְחִים הִתְנַפְּלוּ עַל הַבַּיִת וְהָרְגוּ אֶת כָּל יוֹשְׁבָיו הַיְּהוּדִים, זָקֵן וָנַעַר, בֵּינֵיהֶם אֶת יוֹסֵף חַיִּים בְּרֶנֶר.

בְּקֶבֶר הָאַחִים הַגָּדוֹל, בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן בְּתֵל־אָבִיב, מָצְאוּ מְנוּחָתָם כָּבוֹד הַקָרְבָּנוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הָאֶחָד בְּמַאי – וּבֵינֵיהֶם יוֹסֵף חַיִּים בְּרֶנֶר.

זוֹ הַמִּלְחָמָה נֶגְדֵּנוּ שֶׁהִתְחִילָה בַּיָּמִים הָהֵם בְּיָפוֹ נִמְשֶׁכֶת עַד הַיּוֹם. אֲנַחְנוּ נִלְחָמִים עַל הָעֲלִיָּה לָאָרֶץ וְהִתְאַחֲזוּתֵנוּ בָּהּ בְּמִפְעֲלֵי בִּנְיָן. בִּמְאֹרְעוֹת מַאי לִפְנֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים הָיִינוּ אַךְ רְבָבוֹת אֲחָדוֹת בְּכָל הָאָרֶץ, וְכַיּוֹם הִנְנוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא וָמַעְלָה, הַיּוֹשְׁבִים בְּמֵאוֹת כְּפָרִים חֲדָשִׁים וּבֶעָרִים שֶׁגָּדְלוּ וְרָחֲבוּ.

ב    🔗

יוֹסֵף חַיִּים בְּרֶנֶר נוֹלַד בְּז' אֱלוּל תרמ"א בָּעֲיָרָה נוֹבוֹמְלִינִי, בְּרוּסְיָה, לְאָבִיו שְׁלֹמֹה בְּרֶנֶר. הוּא הָיָה הַבֵּן הַבְּכוֹר בַּמִּשְׁפָּחָה וְלוֹ שְׁנֵי אַחִים וּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת. אֶת הַכִּשְׁרוֹן לְסַפֵּר יָרַשׁ, כַּנִּרְאֶה, מֵאִמּוֹ, וּמֵאֵם אִמּוֹ, סָבְתָא הִינְדָה הַמְיַלֶּדֶת. סָבְתָא הִינְדָה יָדְעָה לְסַפֵּר אַגָדוֹת וְסִפּוּרִים מוֹשְׁכִים אֶת לֵב נְכָדֶיהָ.

וּבְעוֹדוֹ נַעַר, לוֹמֵד בַּחֶדֶר וּבְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, הָיָה יוֹסֵף חַיִּים אָהוּב עַל חֲבֵרָיו בִּגְלַל סִפּוּרָיו הַיָּפִים שֶׁהָיָה מְסַפֵּר לָהֶם בִּשְׁעוֹת בֵּין־הָעַרְבַּיִם; אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה הָרַב מְשַׁחְרֵר אֶת תַּלְמִידָיו מִן הַלִּמּוּד בִּגְמָרָא וּבְפוֹסְקִים וְיוֹסֵף חַיִּים מְבַדֵּחַ אֶת חֲבֵרָיו בְּסִפּוּרִים וּבְחִקּוּיֵי הֲלִיכוֹתֵיהֶם שֶׁל הַ“גְּבִירִים” שֶׁהָיוּ בָּאִים לְרֶגֶל מִסְחָרָם לָעִיר.

הַנַּעַר יוֹסֵף חַיִּים הִצְטַיֵן בְּלִמּוּדָיו. הָיָה בָּקִי בְּכַמָּה מַסֶּכְתּוֹת מִן הַתַּלְמוּד הַבַּבְלִי וְהָיָה חָרִיף בַּהֲבָנַת הַסֻּגְיוֹת הַקָּשׁוֹת בָּהֶן.

בִּהְיוֹתוֹ בֶּן חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה, וְהוּא עֲדַיִן לוֹמֵד אֵצֶל הָרַב שֶׁל הָעֲיָרָה, הִתְחִיל לִמְשֹׁךְ בְּעֵט סוֹפֵר. בַּ“חֶדֶר” וּבְבֵית־הַמִּדְרָשׁ בַּיָּמִים הָהֵם לא לָמְדוּ הַנְעָרִים לִכְתֹּב כַּאֲשֶׁר יִלְמְדוּ תַּלְמִידֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר כַּיּוֹם. עִקַּר הַלִּמוּד הָיָה בַּתַּלְמוּד וּבִמְפָרְשָׁיו וְאֵין תַּלְמִיד בֵּית־הַמִּדְרָשׁ עוֹסֵק בְּשׁוּם מִקְצוֹעַ אַחֵר, כְּדֵי שֶׁלא לְהִבָּטֵל מִלִּמוּד הַתּוֹרָה, לִמּוּד הַמְמַלֵא אֶת כָּל הַחַיִּים. וְאִם נַעַר הִשְׂכִּיל לְלְמֹד לִכְתֹּב קְצָת הֲרֵי רָכַשׁ לוֹ יְדִיעוֹתָיו בִּכְתִיבָה בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא יוֹם וְלֹא לַיְלָה, בֵּין שִׁעוּר לְשִׁעוּר בַּתַּלְמוּד וּבַמְפָרְשִׁים. בִּשְׁנַת הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה חִבֵּר יוֹסֵף חַיִּים מַחֲזֶה לְפוּרִים, שֶׁהֻצַּג בָּעֲיָרָה וְהַהַכְנָסָה הָיְתָה מֻקְדֶּשֶׁת לְבִנְיַן בֵּית־מֶרְחָץ. בַּמַּחֲזֶה הַזֶּה כְּבָר גִּלָה בְּרֶנֶר שֶׁהוּא מִתְיַחֵס בְּבִקֹּרֶת לְחַיֵּי הָעֲיָרָה וּבְדִבְרֵי הֲלָצָה וּבְדִיחָה לִגְלֵג עַל כַּמָּה הוֹפָעוֹת שֶׁלֹא מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו.

וְאוּלָם אָז עֲדַיִן עָמַד בְּרֶנֶר בְּרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ וְהוּא אַךְ הִתְחִיל נוֹדֵד מִמְּקוֹם תּוֹרָה לִמְקוֹם תּוֹרָה, מִישִׁיבָה לִישִׁיבָה. תְּחִלָּה לַיְשִׁיבָה בְּהוֹמֶל וּמְשָׁם לַיְשִׁיבָה בִּהְלוּסְק וּמִשָּׁם לַיְשִׁיבָה בְּקוֹנוֹטוֹפּ. הוּא כָּתַב נֶגֶד הַחֲסִידִים וּמִנְהֲגֵיהֶם. הַכְּתָבִים הָיוּ שְׁמוּרִים בְּאַמְתַּחְתּוֹ, כַּמּוּבָן, שֶׁלֹּא יִרְאוּם מְנַהֲלֵי הַיְשִׁיבָה. אוּלָם פַּעַם אַחַת מָצָא אוֹתוֹ הַשַׁמָּשׁ כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. הַלָּה חָטַף אֶת הַדַּפִים הַכְּתוּבִים וְקָרָא בָּהֶם וְרָאָה שֶׁהֵם דִּבְרֵי עֲקִיצָה עַל הַחֲסִידוּת. מִיָד דָּן אֶת הַכְּתָבִים לִשְׂרֵפָה וּמָסַר לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה כִּי יוֹסֵף חַיִּים עוֹסֵק בְּדִבְרֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת.

רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה חָלַק לוֹ סְטִירַת לֶחִי לְעֵינֵי כָּל הַנּוֹכְחִים בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. בַּלַּיְלָה הַהוּא הִצְפִּין יוֹסֵף חַיִּים אֶת כְּתָבָיו אֵצֶל אֶחָד מִמַּכָּרָיו וְיָצָא אֶת קוֹנוֹטוֹפּ וְהָלַךְ לִישִׁיבַת פּוֹצֶ’פּ.

בִּישִׁיבַת פּוֹצֶ’פּ נִתְקַבֵּל יוֹסֵף חַיִּים בִּמְאוֹר פָּנִים עַל יְדֵי הָרַב ר' נָתָן גְּנֶסִין, אֲבִיהֶם שֶׁל הַסּוֹפֵר אוּרִי נִיסָן גְּנֶסִין וּמְשַׁחֵק “הַבִּימָה” מְנַחֵם גְּנֶסִין. יוֹסֵף חַיִּים עָשָׂה רשֶׁם גָּדוֹל עַל הָרַב בִּבְקִיאוּתוֹ בַּתַּלְמוּד, וּמִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן קֵרֵב אוֹתוֹ הָרַב וְאַף הִתְיַחֵס בְּסַבְלָנוּת לְתַלְמִידוֹ כְּשֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּקְרִיאָה בִּסְפָרִים חִיצוֹנִים וּבְעִתּוֹנִים. הוּא אַךְ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יְבַטֵּל עַצְמוֹ מִתּוֹרָה. וְכָאן הִתְחִיל בְּרֶנֶר לוֹמֵד גַּם אֶת הַשָּׂפָה הָרוּסִית וְלִקְרֹא בַּסִפְרוּת הָרוּסִית.

הוּא לָמַד מֵעַצְמוֹ, בְּלִי עֶזְרַת מוֹרִים וּבְלִי עֶזְרַת הוֹרִים – וּבְחַיֵּי דֹחַק שֶׁל בֶּן יְשִׁיבָה, הָאוֹכֵל “יָמִים” אֵצֶל בַּעֲלֵי־בָּתִּים שׁוֹנִים.

ג    🔗

וְהִנֵּה יוֹצֵא בְּרֶנֶר לְחַיִּים אֲחֵרִים. הוּא עוֹזֵב אֶת יְשִׁיבַת פּוֹצֶ’פּ וְהוֹלֵךְ לְהוֹמֶל – אַךְ שׁוּב אֵין הוּא חוֹזֵר לַיְשִׁיבָה. פֹּה הוּא מִתְעַנְיֵן בַּתְּנוּעָה הַצִּיוֹנִית. בְּהוֹמֶל – עִיר רַבָּתִי, עִם בָּתֵּי־חֲרֹשֶׁת וְעִם פּוֹעֲלִים יְהוּדִים, מִתְקָרֵב בְּרֶנֶר אֶל הַתְּנוּעָה הַסּוֹצְיַלִיסְטִית – “בּוּנְד” – וְעַד מְהֵרָה הוּא נַעֲשֶׂה עוֹרְכוֹ שֶׁל הָעִתּוֹן הַסּוֹצְיַלִיסְטִי הַיְּהוּדִי שֶׁל הַמִּפְלָגָה הַזֹּאת – “מַאֲבָק” – קַמְף", שֵׁם הָעִתּוֹן הַיּוֹצֵא בַּמַּחְתֶּרֶת.

וְאוּלָם בַּיָּמִים הָהֵם אַךְ הִתְחִיל בְּרֶנֶר לְחַפֵּשׂ לוֹ דֶרֶךְ. הַשְּׁאֵלוֹת הָעוֹמְדוֹת בְּרוּם הָעוֹלָם מַעֲסִיקוֹת אֶת מֹחוֹ וְאֵינָן נוֹתְנוֹת לוֹ מְנוּחָה. אֵין הוּא מִסְתַּפֵּק בְּהַבְטָחוֹת לְעָתִיד לָבוֹא, כִּי אִם יִכּוֹן מִשְׁטָר אַחֵר, וּבִמְקוֹם שִׁלְטוֹן הַצַּאר יָבוֹא שִׁלְטוֹן דֶמוֹקְרַטִי אוֹ סוֹצְיַלִיסְטִי, יִהְיֶה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ טוֹב. אוֹתוֹ מַעֲסִיקָה הַשְּׁאֵלָה כֵּיצַד לַעֲשׂוֹת אֶת הָאָדָם טוֹב יוֹתֵר בְּחַיָּיו הַפְּרָטִיִּים וּבְיַחֲסוֹ אֶל חֲבֵרוֹ.

בַּיָּמִים הָהֵם עָמַד בְּרֶנֶר תַּחַת הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל הַסּוֹפֶר הָרוּסִי לֶב טוֹלְסְטוֹי שֶׁהִטִּיף לְחַיִּים פְּשׁוּטִים, לְחַיֵּי עֲבוֹדָה גּוּפָנִית לְלֹא מוֹתָרוֹת. אָז חָלַם בְּרֶנֶר עַל מוֹשָׁבָה יְהוּדִית שֶׁבָּהּ יִחְיוּ הָאֲנָשִׁים חַיִּים שְׁתּוּפִיים, חַיִּים מוּסָרִיִים בַּעֲבוֹדַת אֲדָמָה, שֶׁיְשַׁמְּשׁוּ מוֹפֵת לַאֲחֵרִים. אֵלֶה הָיוּ חֲלוֹמוֹת נְעוּרִים. בַּיָּמִים הָהֵם כְּבָר הָיוּ לִבְּרֶנֶר כַּמָּה וְכַמָּה כְּתָבִים בְּאַמְתַּחְתּוֹ. הוּא פָּנָה לִידִידוֹ הִלֵּל צֵיטְלִין, שֶׁיַּמְלִיץ עָלָיו לִפְנֵי בֶּן אֲבִיגְדוֹר, בַּעַל הוֹצָאַת הַסְפָרִים “בִּיבְּלִיוֹתֵּיקָה עִבְרִית” בְּוַרְשָׁה, שֶׁיּוֹצִיא לוֹ סֵפֶר סִפּוּרִים. וְאָמְנָם, כַּעֲבֹר זְמַן מָה יָצָא סִפְרוֹ הָרִאשׁוֹן “מֵעֵמֶק הֶעָכוֹר”.

בֵּינָתַיִם הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל בְּרֶנֶר לְשָׁרֵת בַּצָּבָא. הוּא נִשְׁלַח לִגְדוּד אֶחָד בְּאוֹרְיוֹל. לא אָרְכוּ הַיָּמִים וּפָרְצָה מִלְחֶמֶת רוּסְיָה וְיַפָּן. בְּרֶנֶר שֶׁנִּלְחַם בַּמַּחְתֶּרֶת נֶגֶד שִׁלְטוֹן הַצַּאר צָרִיךְ הָיָה עַתָּה לָלֶכֶת וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּעַד אוֹתוֹ שִׁלְטוֹן הַשָׂנוּא עָלָיו. הוּא הֶחְלִיט אֵפוֹא לִבְרֹחַ מֵהַצָּבָא.

הַבְּרִיחָה הָיְתָה כְּרוּכָה בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת, כִּי אִלוּ נִתְפַּס הָיָה נִדּוֹן לְמָוֶת. אַךְ בְּעֶזְרַת חֲבֵרָיו מִן הַ“בּוּנְד” הִצְלִיחַ לְהִמָּלֵט מִידֵי הַשׁוֹמְרִים וְאַף הִבְרִיחַ אֶת הַגְּבוּל וְהִגִיעַ לְלוֹנְדוֹן.

ד    🔗

יְמֵי שִׁבְתּוֹ בְּלוֹנְדוֹן הָיוּ יָמִים קָשִׁים בְּיוֹתֵר. אוֹתוֹ הַזְמַן נִשְׁבַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הַמַּהְפֵּכָה בְּרוּסְיָה. לְרֶגַע נִדְמֶה הָיָה כִּי הַצַּאר נִכְנַע לִרְצוֹן הָעָם וְהוּא מְוַתֵּר עַל שִׁלְטוֹנוֹ, שְׁלְטוֹן יָחִיד, וּמֵקִים בֵּית־נִבְחָרִים וּמְשַׁתֵּף אֶת הָעָם בְּשִׁלְטוֹן הַמְּדִינָה.

אוּלָם עַד מְהֵרָה הִתְחָרֵט וְהִטְבִּיעַ אֶת הַמַּהְפֵּכָה בְּנַחֲלֵי דָם שֶׁל מַהְפְּכָנִים וּבִפְרָעוֹת בַּיְהוּדִים. יֵאוּשׁ וְדִכָּאוֹן הִשְׂתַּרְרוּ בְּרַחֲבֵי רוּסְיָה. הָעִתּוֹנִים שֶׁהֵעֵזוּ לְהוֹצִיא הֶגֶה חָפְשִׁי – נִסְגְרוּ. כָּל הָעִתּוֹנִים הָעִבְרִיִּים נִסְגְּרוּ. נָדַם הַקּוֹל הָעִבְרִי.

אָז רָאָה בְּרֶנֶר צֹרֶךְ לְהַפְסִיק אֶת הַדְּמָמָה הָעִבְרִית. הוּא הֶחְלִיט לְהוֹצִיא יַרְחוֹן עִבְרִי בְּלוֹנְדוֹן. זֶה לֹא הָיָה דָּבָר קַל. סוֹפְרִים עִבְרִים בְּלוֹנְדוֹן – אַיִן. גַם קוֹרְאִים עִבְרִים לא הָיוּ. הַיְּהוּדִים שֶׁמִּקָּרוֹב בָּאוּ מִמִּזְרַח אֵרוֹפָּה לְלוֹנְדוֹן הָיוּ שְׁקוּעִים בְּדַאֲגַת פַּרְנָסָה וְכֵיצַד לְהִסְתַּדֵּר בַּמָּקוֹם הֶחָדָשׁ, וְדַעְתָּם לֹא הָיְתָה פְּנוּיָה לְעִתּוֹן עִבְרִי. וְהַיְּהוּדִים שֶׁיָשְׁבוּ בְּאַנְגְּלְיָּה זֶה דּוֹרוֹת אֲחָדִים הִסְפִּיקוּ לְהִתְבּוֹלֵל בְּעַם הָאָרֶץ וְלא שָׁעוּ לְעִתּוֹן עִבְרִי.

בְּרֶנֶר הִתְפַּרְנֵס בְּלוֹנְדוֹן מֵעֲבוֹדַת סַדָּר בְּבֵית דְפוּס. אַחֲרֵי עֲבוֹדַת יוֹמוֹ שָׁב אֶל מְעוֹנוֹ הַדַּל וְהֵרִיץ אִגְרוֹת־אַזְעָקָה לְסוֹפְרִים עִבְרִים שֶׁהָיוּ מְבוֹדָדִים בְּאָהֳלֵיהֶם בְּרוּסְיָה וּבְגַלִּיצְיָה, שֶׁיֵּצְאוּ מִבְּדִידוּתָם וְיִתְּנוּ יָדָם ליִרְחוֹן הֶחָדָשׁ. בְּרֶנֶר קָרָא לְיַרְחוֹנוֹ: “הַמְעוֹרֵר”, וּכְסִסְמָה רָשַׁם מִתַּחַת לַשֵּׁם “כִּי לְעוֹרֶרְךָ אֲנִי בָּא”..

וּבְרֶנֶר נִגַּשׁ לַמְלָאכָה. הוּא עוֹרֵךְ, מַתְקִין כְּתָב־יָד לִדְפוּס, מְסַדֵּר אוֹתוֹ בְּמוֹ יָדָיו, מַדְפִיס אוֹתוֹ, כּוֹתֵב בְּעַצְמוֹ אֶת הַכְּתוֹבוֹת שֶׁל הַחוֹתְמִים וְאַף נוֹשֵׂא אֶת הַחֲבִילוֹת לַדֹּאַר וְשׁוֹלֵחַ אוֹתָן לַחוֹתְמִים. הוּא גַם מְנַהֵל בְּעַצְמוֹ אֶת הַחֶשְׁבּוֹנוֹת, מַכְנִיס וּמוֹצִיא אֶת הַכְּסָפִים – הַכֹּל בְּעַצְמוֹ.

מוּבָן שֶׁהוּא גַּם כּוֹתֵב בְּעַצְמוֹ. כָּל שׁוּרָה וְכָל הֶעָרָה שֶׁהוּא כּוֹתֵב אָז מְעוֹרְרוֹת הֵד בְּלֵב כָּל קוֹרֵא עִבְרִי שֶׁהַחוֹבֶרֶת הִגִּיעָה לְיָדָיו. וְאוּלָם אֵלֶּה מְעַטִּים.

בֵּין הַמְעַטִּים שֶׁעָמְדוּ לְצִדּוֹ בְּלוֹנְדוֹן בִּימֵי “הַמְעוֹרֵר” הָיָה הַסּוֹפֶר יְהוֹשֻׁעַ רַדְלֶר, הוּא ר' בִּנְיָמִין, שֶׁנִּזְדַּמֵּן אָז לְלוֹנְדוֹן, וְהוּא אַךְ סוֹפֵר מַתְחִיל.

הָאֲוִירָה הַלוֹנְדוֹנִית, עַרְפִלֵּי הָעִיר וַעֲשָׁנָהּ וְהַסְּבִיבָה הַיְּהוּדִית לֹא עוֹדְדוּ אֶת רוּחוֹ שֶׁל בְּרֶנֶר. הָעֶזְרָה שֶׁקִוָּה לְקַבֵּל מִן הַסּוֹפְרִים הָעִבְרִים שֶׁהִזְעִיק בְּאִגְרוֹתָיו לְלֹא לֵאוּת – לֹא בָּאָה. “הַמְעוֹרֵר” הֻכְרַח לְהִסָּגֵר מֵחֹסֶר חֹמֶר סִפְרוּתִי. אָמְנָם, בְּרֶנֶר עַצְמוֹ יָכוֹל הָיָה לְמַלֵא אֶת חוֹבְרוֹתָיו, כִּי סוֹפֵר פּוֹרֶה הָיָה בְּרֶנֶר, אֲבָל הֵן מַטְּרָתוֹ הָיְתָה לְרַכֵּז אֶת הַסּוֹפְרִים הָעִבְרִים סְבִיב יַרְחוֹנוֹ הֶחָדָשׁ – וְאֶת הַמַּטָרָה הַזֹּאת לֹא הִשִּׂיג.

הוּא הֶחְלִיט לַעֲזֹב אֶת לוֹנְדוֹן וְיָצָא לְגַלִּיצְיָה. שָׁם הָיוּ כַּמָּה סוֹפְרִים עִבְרִים שֶׁאֶת קִרְבָתָם בִּקֵּשׁ, שָׁם נִפְגַשׁ עִם הַסּוֹפֵר ג. שׁוֹפְמַן, שֶׁנַּעֲנָה לִקְרִיאָתוֹ וְהִשְׁתַּתֵּף בְּ“הַמְעוֹרֵר”.

בְּרֶנֶר רָאָה אֶת תְּעוּדַת חַיָּיו בַּסִּפְרוּת הָעִבְרִית וְגַם שָׁם נִסָּה לְהוֹצִיא קֹבֶץ סִפְרוּתִי – “רְבִיבִים”, אַךְ לֹא בָּא עַל סִפּוּקוֹ וְהֶחְלִיט לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

ה    🔗

בִּשְׁנַת 1908 יָצָא בְּרֶנֶר מִגַּלִּיצְיָה לַעֲלוֹת לָאָרֶץ. הוּא הֶחְלִיט לִחְיוֹת בָּאָרֶץ כְּפוֹעֵל וְלא כְּסוֹפֵר. לְשֵׁם כָּךְ הֶעְלִים אֶת שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי. בִּטְרְיֶּסְט נִתְלַוָּה לִקְבוּצַת עוֹלִים קְטַנָּה, אִרְגֵּן אוֹתָהּ כְּ“קוֹמוּנָה” לִימֵי הַנְּסִיעָה בָּאֲנִיָה. וְאוּלָם בְּרֶנֶר כְּבָר הָיָה מְפֻרְסָם אָז כְּסוֹפֵר וְאַף בִּטְרְיֶּסְט הִכִּירוּ אוֹתוֹ שְׁנַיִם מִן הָעוֹלִים כִּבְרֶנֶר. הוּא נִסָּה לְהַכְחִישׁ וְאַחַר כָּךְ בִּקְשָׁם לִשְׁמֹר אֶת סוֹדוֹ. בֵּינֵיהֶם הָיָה פּוֹעֵל אֶחָד אֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי שֶׁחָזַר לָאָרֶץ וּבְרֶנֶר הִתְיַדֵּד אִתּוֹ. אוֹתוֹ פּוֹעֵל מְסַפֵּר שֶׁבַּדֶּרֶךְ עֲדַיִן פִּקְפֵּק בְּרֶנֶר אִם יַעֲלֶה עַל הַחוֹף בְּחֵיפָה אוֹ שֶׁיִסַּע לְבֵירוּת וְיַעֲבֹד זְמַן יָדוּעַ כְּפוֹעֵל דְּפוּס וְאַחַר יַעֲבֹר לָאָרֶץ. וְאוּלָם מִשֶּׁנִרְאוּ חוֹפֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵעַל סִפּוּן הָאֲנִיָה פָּרַץ בְּרֶנֶר בִּבְכִי גָדוֹל מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת וְלֹא יָכֹל לְהֵרָגַע עֵת רַבָּה.

וּמִשֶּׁהִגִּיעָה הָאֳנִיָה לְחֵיפָה עָלָה עַל הַחוֹף עָם שְׁאָר הָעוֹלִים.

סוֹדוֹ עָלוּל הָיָה לְהִתְגַלּוֹת מִיָּד. אַחַת הַחֲבֵרוֹת מִן הַגָּלִיל שֶׁבָּאָה לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הָעוֹלִים בַּנָּמֵל פָּנְתָה אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה אִם אֵין הוּא הַסוֹפֶר בְּרֶנֶר, הוּא כָּל כָּךְ דּוֹמֶה לַתְּמוּנָה שֶׁרָאֲתָה אֵצֶל ר' בִּנְיָמִין. בְּרֶנֶר הַכְחִישׁ. רַק נִדְמֶה לָהּ. בְּרֶנֶר לֹא רָצָה לִשְׁהוֹת יוֹתֵר בְּחֵיפָה וּבְחֶבְרַת חֲבֵרוֹ הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי יָצָא מִיָּד בָּרֶגֶל לַחֲדֵרָה.

בְּרֶנֶר הִתְחִיל לַעֲבֹד בְּפַרְדֵּס בַּחֲפִירַת בּוֹרוֹת בְּקַבְּלָנוּת, יַחַד עִם פּוֹעֲלִים אֲחֵרִים. הוּא לֹא הִצְלִיחַ הַרְבֵּה בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּטוּרְיָה. הַבּוֹרוֹת שֶׁלּוֹ לֹא הָיוּ לָהֶם לֹא הַצּוּרָה הַדְּרוּשָׁה וְלֹא הַמִּדּוֹת הַדְּרוּשׁוֹת. אַף שֶׁעָלוּ לוֹ בְּהַרְבֵּה עָמָל וְזֵעָה. הוּא לֹא הָיָה רָגִיל בַּעֲבוֹדָה כָּזוֹ. חֲבֵרָיו נִחֲמוּהוּ כִּי הִתְרַגֵּל יִתְרַגֵּל, אַךְ הוּא סָבַל כַּנִּרְאֶה מֵאִי־הַצְלָחָתוֹ. כָּךְ הִמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ זוֹ כִּשְׁבוּעַיִם יָמִים, עַד שֶׁיוֹם אֶחָד בָּאוּ כַּמָּה פּוֹעֲלִים חֲדָשִׁים שֶׁהִצְטָרְפוּ לַעֲבוֹדָה זוֹ, וְהִנֵּה נִגָּשׁ אֶחָד מִבֵּינֵיהֶם אֶל בְּרֶנֶר וּמַכְרִיז: “הֲלֹא אַתָּה בְּרֶנֶר”. הוּא לֹא יָכֹל לְהַכְחִישׁ יוֹתֵר. הַפּוֹעֲלִים סְבָבוּהוּ מִיָּד וְאַף הִתְרַעֲמוּ עָלָיו עַל שֶׁהֶעְלִים מֵהֶם, כִּי הוּא הַסּוֹפֵר בְּרֶנֶר.

בְּרֶנֶר לֹא יָכֹל לָשֵׂאת בַּשָּׁאוֹן שֶׁהוּקָם סְבִיבוֹ וּבְאוֹתוֹ יוֹם יָצָא מַחֲדֵרָה, וְשׁוּב בְּרֶגֶל, עִם חֲבֵרוֹ הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי – לְעֵין גַנִּים.

בְּרֶנֶר נוֹכַח כִּי לֹא יוּכַל לַעֲבֹד בְּטוּרִיָּה.

ו    🔗

כִּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה – שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה חַי בְּרֶנֶר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אֵלֶּה הָיוּ שְׁנוֹת עֲבוֹדָה לְלֹא לֵאוּת וּלְלֹא הֶפְסֵק. כִּי לֹא יָדַע הָאִישׁ בַּטָּלָה מַהִי. אִם לֹא יָכֹל לְכְתֹּב דְּבַר־מָה מְקוֹרִי בִּגְלַל אֵיזֶה מִחוּשׁ בְּגוּפוֹ – וְהָיוּ לוֹ מֵחוּשִׁים – הָיָה עוֹשֶׂה אֵיזוֹ עֲבוֹדַת תַּרְגוּם אוֹ מַרְצֶה בִּכְתָב דְבַר־מָה מַדָּעִי מִשָּׂפָה לוֹעֲזִית. הוּא גַם הִרְצָה לִפְנֵי הַנֹּעַר עַל סִפְרוּת – בְּיִחוּד לִפְנֵי תַּלְמִידִים.

בְּרֶנֶר הָיָה אִישׁ טוֹב. הוּא שָׁמַר כָּל חַיָיו עַל חֲלוֹם נְעוּרָיו לִהְיוֹת טוֹב לָזוּלַת, לַעֲזֹר לְכָל אָדָם, כְּכָל שֶׁיָדוֹ מַגַּעַת. הוּא הָיָה חָבֵר לַסּוֹבְלִים. אָהַב יְלָדִים. כָּךְ כָּתַב וְכָךְ חָי.

בְּכָל מַה שֶׁכָּתַב בִּקֵּשׁ לְהָבִין אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם, אֶת רוּחוֹ. חִפֵּשׂ אֶת הָאֱמֶת, שָׂנֵא אֶת הַשֶּׁקֶר, אֶת הַזִּיּוּף, שָׂנֵא אֶת הַמְּלִיצָה בַּסִפְרוּת. אָהַב אֶת אִישׁ־הָעֲבוֹדָה. שָׂנֵא אֶת אִישׁ־הָאֲוִיר. רָאָה בָּעֲבוֹדָה אָת הַגְּאֻלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל. כָּל פְּעֻלַּת בִּנְיָן עוֹדְדָה אֶת רוּחוֹ. עַל כֵּן הָיוּ לְבּוֹ וְנַפְשׁוֹ מְסוּרִים לַפּוֹעַל.

מִיּוֹם בּוֹאוֹ לָאָרֶץ הִשְׁתַּתֵּף כְּסוֹפֵר בְּעִתּוֹנִי הַפּוֹעֲלִים. תְּחִלָּה בָּעִתּוֹן “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” אַחַר כָּךְ בְּ“הָאַחְדוּת” – עִתּוֹנָם שֶׁל פּוֹעֲלֵי־צִיּוֹן.

בִּימֵי הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית הָרִאשׁוֹנָה גָּר בְּתֵל־אָבִיב וְהָיָה מוֹרֶה בַּגִּמְנַסְיָה. מִיָּד נִתְחַבֵּב עַל תַּלְמִידָיו וְהָיָה הַמּוֹרֶה הָאָהוּב בְּיוֹתֵר. מִשֶׁגָּלְתָה תֵּל־אָבִיב בִּגְזֵרַת גֶ’מַל פֶּחָה – וְכָל יוֹשְׁבֵי הָעִיר יָצְאוּ לַשּׁוֹמְרוֹן וְלַגָּלִיל הָיָה הוּא עִם הַגוֹלִים. דַּאֲגָתוֹ לַסּוֹבְלִים הָיְתָה גְדוֹלָה. עָזַר לְכָל אֶחָד בְּכָל שֶׁיָּכֹל.

חִלֵּק אֶת פְּרוּסַת לַחְמוֹ הָאַחֲרוֹנָה עִם כָּל מִי שֶׁנִּזְדַּמֵּן עַל יָדוֹ, דָּאַג לִילָדִים; עָזַר לַאֲנָשִׁים לִשְׁמֹר עַל נִקָּיוֹן ־ כִּי הִתְגּוֹלְלוּ הַגּוֹלִים בְּאֹהָלִים וּבְדִירִים. וְהוּא לֹא הָיָה אָדָם הַנּוֹתֵן פְּקֻדּוֹת לְמִי שֶׁהוּא, אֶלָּא לוֹקֵחַ אֶת הַמַּטְאֲטֵא בַּיָּד וְעוֹבֵד בְּכָל כֹּחוֹתָיו. כָּךְ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר.

לְמִן יוֹם בּוֹא בְּרֶנֶר לָאָרֶץ הִקְשִׁיבוּ לְכָל מַה שֶׁאָמַר, אִם בִּדְבַר סִפְרוּת וְאִם בְּעִנְיְנֵי הַחַיִּים. הַכֹּל יָדְעוּ כִּי אִישׁ הָאֱמֶת מְדַבֶּר אֲלֵיהֶם. בְּקֹצֶר רוּחַ חִכּוּ לִדְבָרוֹ.

תִּשְׁעָה כְּרָכִים הִנִּיחַ לָנוּ בְּרֶנֶר. סִפּוּרִים, הַרְצָאוֹת עַל סוֹפְרִים, עַל סְפָרִים, וּמַאֲמָרִים עַל שְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת בְּחַיֵּינוּ הַצִּבּוּרִיִּים. הַכֹּל חָתוּם בְּחוֹתַם הָאֱמֶת. וְהָאֱמֶת אֶמֶת הִיא לְכָל הַיָּמִים.

ז    🔗

אֶת הַסּוֹפֶר י. ח. בְּרֶנֶר נַכִּיר מִסְּפָרָיו, סְפָרִים רַבִּים. סִפּוּרִים מֵחַיֵּי יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה, חַיֵּי הָעֹנִי, בְּעִקָּר בְּרוּסְיָה, הַיְּהוּדִים בַּצָּבָא הָרוּסִי, הַמְהַגֵּר הַיְּהוּדִי בְּאַנְגְּלְיָּה, חַיֵּי יְהוּדִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּימֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה, גַּם מִקְצָת מֵחַיֵי הַתַּלְמִידִים בָּאָרֶץ הוּא מְסַפֵּר. בִּסְפָרָיו נִמְצָא שׁוּרָה שֶׁל הַעֲרָכוֹת עַל גְּדוֹלִי סוֹפְרֵינוּ, וּמַאֲמָרִים עַל עִנְיְנֵי סִפְרוּת וְעִנְיְנֵי חַיִּים שׁוֹנִים וְרַבִּים. כִּי עַיִן בּוֹחֶנֶת הָיְתָה לִבְרֶנֶר וְלֵב רַגָּשׁ וְכָל אֲשֶׁר רָאָה וְהָגָה הֶעֱלָה בִּכְתָב.

בִּכְתָבָיו אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת בְּרֶנֶר הַכּוֹאֵב אֶת כְּאֵב עַמּוֹ, עַם הַחַי חַיִּים מְשֻׁנִּים בֵּין הָאֻמּוֹת. חַיַּי פִּזּוּר לְלֹא מֶרְכָּז מְדִינִי, מִבְּלִי שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֲחִיזָה שֶׁל מַמָּשׁ בְּחַיֵּי הָעֲבוֹדָה הָעִקָּרִיִּים בִּמְדִינָה אֵיזוֹ שֶׁהִיא. עֵינוֹ רוֹאָה הַרְבֵּה וְחוֹדֶרֶת לְמַעֲמַקֵי חַיָּיו שֶׁל הַיְּהוּדִי. הוּא מְתָאֵר אֶת הַמַּשְׂכִּיל וְאֶת הַיְּהוּדִי וְהַיְּהוּדְיָּה הַפְּשׁוּטִים, אֶת סִבְלָם וְאֶת קֹצֶר יָדָם בְּכָל מָקוֹם. אֵין סִפּוּרָיו שֶׁל בְּרֶנֶר עַלִיזִים כְּלָל. הוּא תָּמִיד עִם הַסּוֹבְלִים – כֵּן הָיָה גַּם בְּחַיָּיו. הוּא בִּקֵשׁ אֶת חֶבְרַת הַנַּעֲנִים וְהַנִּדְכָּאִים וְלֹא אֶת הָעֲשִׁירִים וְהַחַיִּים חַיַּי רְוָחָה. עַל כֵּן גִבּוֹרֵי סִפּוּרָיו הֵם הָאֲנָשִׁים בְּנֵי סְבִיבָתוֹ, אֲשֶׁר אֶת סִבְלָם סָבַל יַחַד אִתָּם.

כֵּן, סִפּוּרָיו אֵינָם עַלִיזִים – אַךְ מִתַּחַת לַתֵּאוּרִים הַקּוֹדְרִים לוֹחֶשֶׁת אֵשׁ תְּשׁוּקָתוֹ הָעַזָּה לְחַיִּים אֲחֵרִים. הוּא מַרְאֶה לָנוּ אֶת הַחַיִּים הַלָּלוּ וּמְעוֹרֵר בְּקִרְבֵּנוּ אֶת הָרָצוֹן לִבְנוֹת חַיִּים אֲחֵרִים, הוּא מַכְרִיחַ אוֹתָנוּ לִרְאוֹת אֶת חַיֵּינוּ כְּמוֹ שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת, לְמַעַן נֵדַע מֶה עָלֵינוּ לְשַׁנּוֹת. אוּלָם מַה שֶׁעוֹשֶׂה עָלֵינוּ רֹשֶׁם גָּדוֹל בְּקָרְאֵנוּ בְּסִפְרֵי בְּרֶנֶר, הוּא הַצַעַר הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לִבְרֶנֶר שֶׁאֵין חַיֵי הַיְּהוּדִים כְּתִקּוּנָם, שֶׁאֵינָם שְׁלֵמִים, שֶׁאֵין הֵם מִבֻסָּסִים עַל עֲבוֹדָה וִיצִירָה. אָנוּ קוֹרְאִים וְחָשִׁים אֶת כְּאֵבוֹ וְאֶת הַלַּהַט שֶׁבְּנַפְשׁוֹ לַהֲפֹךְ אֶת הַחַיִּים הַגָּלוּתִיִּים שֶׁל עַמֵּנוּ לְחַיֵּי יְצִירָה וַעֲבוֹדָה. הוּא כֻּלּוֹ שְׁאִיפָה לִשְׁלֵמוּת. מַאֲוַיָּיו לִרְאוֹת אֶת עַמֵּנוּ כְּכָל הָעַמִּים, יוֹשֵׁב עַל אַדְמָתוֹ, עוֹבֵד וְיוֹצֵר, מְדַבֵּר בִּשְׂפָתוֹ, חֶבְרָה מֻשְּׁתֶּתֶת עַל יְסוֹדוֹת שֶׁל צֶדֶק וָישֶׁר, חַיֵּי חֶבְרָה מְתֻקָּנִים לְלֹא רָעֵב וְסוֹבֵל בְּקִרְבָּהּ. אַךְ יַחַד עִם זֶה לא נֶעֱלָם מֵעֵינוֹ אַף הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב הַקָּטָן בְּיוֹתֵר בְּחַיֵּי הָעָם. כָּל נִיצוֹץ שֶׁל יְצִירָה מְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ שִׂמְחָה וְתִקְוָה וְהוּא מְחַזֵּק יָדַיִם רָפוֹת וּמְלַבֶּה אֶת הַנִּיצוֹץ לְאֵשׁ.

וּגְדוֹלָה שִׂמְחָתוֹ כְּשֶׁהוּא מְקַבֵּל סֵפֶר עִבְרִי חָדָשׁ, שִׁיר עִבְרִי יָפֶה, סִפּוּר עִבְרִי נָאֶה. חַג הוּא לוֹ יוֹם כָּזֶה – הַיְצִירָה הָעִבְרִית מְפַכָּה. בִּרְשִׁימָה עַל הַסּוֹפֶר אוּרִי נִיסָן גְּנֶסִין, חֲבֵרוֹ, הוּא מְסַפֵּר עַל עֶרֶב אֶחָד בְּוַרְשָׁה, כְּשֶׁקִבְּלוּ שְׁנֵי הַחֲבֵרִים חוֹבֶרֶת חֲדָשָׁה שֶׁל “לוּחַ אֲחִיאָסָף” וְשָׁם שִׁירוֹ שֶׁל ח. נ. בְּיַאלִיק. וְכֹה דְבָרָיו:

"וְהִנֵּה בְּעֶרֶב אֶחָד הֵבִיא הוּא (אוּרִי נִיסָן גְּנֶסִין) מִן הָרְחוֹב אֵיזֶה “לוּחַ אֲחִיאָסָף” חָדָשׁ שֶׁיָּצָא בְּאוֹתוֹ יוֹם מִבֵּית־הַדְּפוּס, וְדַוְקָא בָּעֶרֶב שֶׁהָיָה לָנוּ גַּם לֶחֶם, גַּם טֵה, גַּם נֵפְט בַּמְנוֹרָה, גַּם כִּירָה מֻסָּקָה. יָשַׁבְנוּ שְׁנֵינוּ בְּעֵת אֲרֻחַת־הָעֶרֶב וְהִתְחַלְנוּ:

בְּיוֹם קַיִץ, יוֹם חֹם, עֵת הַשֶׁמֶשׁ מִמָּרוֹם

הָרָקִיעַ תְּלַהֵט כַּתַּנּוּר הַיוֹם,

עֵת יְבַקֵשׁ הַלֵּב פִּנַּת שֶׁקֶט לַחֲלֹם

וְכוּ' וְכוּ'.

שִׁיר מֵאֵת ח. נ. בְּיָאלִיק! – וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה, כְּתֹם הָאֹכֶל, כְּבָר הִתְגַדַּרְנוּ מְעֻמָּדִים אִישׁ לְפְנֵי רֵעֵהוּ בִּידִיעַת הַשִּׁיר בְּעַל־פֶּה… “לִי יֵשׁ גַּן, וּבַגָּן תַּחַת אוֹג כֶּבֶד־צֵל” – הִטְעִים הוּא כָּל מִלָּה וּמִלָּה, בְּתַעֲנוּג מוּחָשׁ, פִיסִי…

– “וּבְלֵיל חֹרֶף, לֵיל קֹר, עֵת מַחֲשַׁ־כִּים וּשְׁחוֹר” – מָשַׁכְתִּי בִּנְהִימָה לְעֻמָּתוֹ…

– “בֵּיתִי קָטָן וָדַל, בְּלִי מַכְלוּלִים וּפְאֵר” – צָהַל הוּא וְהִשְׁתּוֹבֵב וּמִתּוֹךְ הִשְׁתּוֹבְבוּת “יָשַׁב אֶצְלִי וְחִמְמַנִי”, בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַפָּסוּק “אֶצְלִי שֵׁב וְהִתְחַמֵּם”, חִקָּה “סוּפַת לֵיל קוֹל כָּאוֹב”, תָּאֵר בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם אֶת “עֱנוּת רָשׁ גּוֹוֵעַ בָּרְחוֹב”, קָפַץ, הִתְנַעֵר וּלְחָצַנִי אֶל לִבּוֹ, “רֵעוֹ, אָחִיו הַטוֹב” – – –

… רָחֲפוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְעַל הָאָח בָּעַר אֵשׁ, עַל הַשֻּׁלְחָן הַנֵּר "…

כָּךְ קִבְּלוּ בְּרֶנֶר וַחֲבֵרוֹ אֶת הַשִּׁיר הֶחָדָשׁ שֶׁל בְּיַאלִיק, כָּךְ חָיוּ אֶת הַמְאֹרָע שֶׁל הַשִּׁיר בִּהְיוֹתָם צְעִירִים, סוֹפְרִים מַתְחִילִים. אוּלָם זֶה לֹא נִשְׁתַּנָּה גַם אַחַר־כָּךְ.

ח    🔗

לִפְנֵי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת נִזְדַּמַּנְתִּי לְבֵית חֲבֵרָה אַחַת. שׂוֹחַחְנוּ עַל דָּא וְעַל הָא וּמֵעִנְיָן לְעִנְיָן נִזְכַּרְנוּ בִּבְרֶנֶר. הִיא סִפְּרָה לִי שֶׁהִכִּירָה אֶת בְּרֶנֶר בְּזִכְרוֹן־יַעֲקֹב. הָיָה הַדָּבָר בִּימֵי הַגֵּרוּשׁ מִתֵּל־אָבִיב. בִּשְׁנַת 1917, בִּימֵי הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית הַקּוֹדֶמֶת, גָּזְרוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַצְּבָאִיִּים הַתֻּרְכִּים, גְּזֵרַת פִּנּוּי עַל הָעִיר תֵּל־אָבִיב וְיָפוֹ. הֵם, הַשִּׁלְטוֹנוֹת, אָמְרוּ כִּי מִנִּמוּקִים צְבָאִיּים הֵם עוֹשִׂים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. הָיוּ שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה קְצָת רִשְׁעוּת מֵעִם הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁרָדְפוּ אֶת הַיְּהוּדִים עַל הֱיוֹתָם צִיּוֹנִים. וְהָלְכוּ יְהוּדֵי תֵּל־אָבִיב וְיָפוֹ גּוֹלִים לִצְפוֹן הָאָרֶץ, לַשּׁוֹמְרוֹן וְלַגָּלִיל. כָּרָגִיל הִסְתַּדְּרוּ הַגּוֹלִים הָאֲמִידִים בְּמוֹשָׁבוֹת שׁוֹנוֹת בַּבָּתִּים וְחָיוּ אֶת חַיֵּיהֶם הָרְגִילִים. כָּרָגִיל נִמְצְאוּ בַּעֲלֵי בָּתִּים “טוֹבִים” שֶׁלָּקְחוּ שְׂכַר דִּירָה גָּבוֹהַּ מֵאֵת הַגּוֹלִים וְנֶהֱנוּ מִן הַגְּזֵרָה. אוּלָם רַע וָמַר הָיָה כָּרָגִיל, לָאֲנָשִׁים הַחַיִּים עַל יְגִיעַ כַּפֵּיהֶם, עַל עֲבוֹדַת יוֹמָם, שֶׁעִם צֵאתָם מִמְּקוֹם מְגוּרֵיהֶם נִשְׁאֲרוּ בְּלִי פַּרְנָסָה וּבְלִי לֶחֶם. אֲנָשִׁים אֵלֶּה הִתְגּוֹלְלוּ בְּרְפָתִים, בָּאֲרָווֹת וּבְסֻכּוֹת־נְצָרִים, לְלֹא כְּסוּת וּלְלֹא פַּת לֶחֶם.

בְּרֶנֶר נִמְצָא אָז בֵּין הַגּוֹלִים בְּזִכְרוֹן־יַעֲקֹב. הוּא הָיָה מוֹרֶה בַּגִּמְנַסְיָה “הֶרְצְלִיָה” וְעָבַר יַחַד עָם מוֹרֶיהָ וְתַלְמִידֶיהָ לְכָאן, וְהִמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ.

וְהִנֵּה בְּבוֹא בְּרֶנֶר לְזִכְרוֹן־יַעֲקֹב – מְסַפֶּרֶת הַחֲבֵרָה – הִכְנַסְנוּ אוֹתוֹ לְבֵיתֵנוּ שֶׁיָּגוּר אִתָּנוּ. אָז הִכַּרְתִּיו. יָדַעְתִּי שֶׁהוּא מוֹרֶה כְּכָל מוֹרֵי הַגִּמְנַסְיָה, מְקַבֵּל שְׂכַר עֲבוֹדָה כְּיֶתֶר הַמּוֹרִים, יֵשׁ לוֹ שְׁעוֹת עֲבוֹדָה עִם הַתַּלְמִידִים וְאַחַר כָּךְ הוּא חָפְשִׁי. אֲבָל הוּא הָיָה עָסוּק מְאֹד כָּל הַיָּמִים הָאֵלֶּה, לֹא יָשַׁב כְּלָל בַּבַּיִת. לִבּוֹ וּמַחְשְׁבוֹתָיו הָיוּ נְתוּנִים לַ“מְהַגְרִים” – לְאֵלֶּה הַגּוֹלִים הַמִּתְגּוֹלְלִים בָּרְפָתִים וּבָאֲרָוֹוֹת וּלְלֹא קוֹרַת גַּג.

– יוֹם אֶחָד – מוֹסִיפָה הַחֲבֵרָה – נִגַּשׁ אֵלַי בְּרֶנֶר וּבְיָדוֹ כַּמָּה חֻלְצוֹת מֵחֻלְצוֹתָיו וְהוּא מְבַקְשֵׁנִי שֶׁאֶתְפֹּר מֵהַחֻלְצוֹת הַלָּלוּ חֻלְצוֹת קְטַנּוֹת בִּשְׁבִיל יְלָדִים וִילָדוֹת. כַּמָּה וְכַמָּה מִיַּלְדֵי הַגּוֹלִים אֵין לָהֶם חֻלְצָה לִבְשָׂרָם וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מַה לִּלְבּשׁ.

וְעָלֵינוּ לָדַעַת כִּי בַּמִּלְחָמָה הַקּוֹדֶמֶת, בִּהְיוֹת הָאָרֶץ סְגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת, עָלְתָה כָּל אַמַּת בַּד בְּיֹקֶר רַב. הַסַּפְסָרִים הִטְמִינוּ אֶת סְחוֹרוֹתֵיהֶם וְדָרְשׁוּ מְחִירִים מֻפְרָזִים בְּעַד כָּל דָּבָר קָטָן כְּמוֹ בְּיָמֵינוּ.

וְעוֹד יוֹתֵר גָּרוּעַ. וּבְכֵן מֵאַיִן יִקְחוּ הַגּוֹלִים חֻלְצָה לְיַלְדֵיהֶם בְּאֵין אֹכֶל לְפִיהֶם?

מֵאָז הִתְחַלְתִּי לְהִתְעַנְיֵן מַה הוּא עוֹשֶׂה בַּשָׁעוֹת שֶׁאַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה. וְהִנֵּה רְאִיתִיו מְטַפֵּל בְּמִשְׁפָּחָה אַחַת – אָב לֹא שָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ וְלוֹ יַלְדָּה בַּת שְׁמוֹנֶה וְאִמָּהּ מֵתָה עָלֶיהָ. יוֹם יוֹם הָיָה קוֹנֶה חָלָב וּמֵבִיא לַיַּלְדָּה, מַאֲכִיל אוֹתָהּ וּמְלַמֵּד אוֹתָהּ כֵּיצַד לִשְׁמֹר עַל נִקְיוֹן “הַחֶדֶר”, הֲלֹא הִיא פִּנָה אֲפֵלָה בָּרֶפֶת. הוּא עַצְמוֹ נִקָּה אֶת הָרֶפֶת יוֹם יוֹם וְשׂוֹחַח עם הַיַּלְדָּה שֶׁתִּשְׁמֹר עַל אָבִיהָ וְעַל הַסֵּדֶר וּמְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתָהּ בִּדְבָרָיו. אֲבָל מִשְׁפָּחָה זוֹ לֹא הָיְתָה הַיְחִידָה שֶׁטִפֵּל בָּהּ. מִשֶּׁגָּמַר בְּרֶפֶת זוֹ הָלַךְ לְחָצֵר שְׁנִיָה, מִמִּשְׁפָּחָה לְמִשְׁפָּחָה, עָזַר לִשְׁמֹר עַל הַנִּקָּיוֹן, טִפֵּל בַּחוֹלִים וְכָךְ כָּל שְׁעוֹת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם וְהָעֶרֶב.

בְּרֶנֶר הָיָה לָבוּשׁ אָז חֲלִיפָה חָרְפִית כְּבֵדָה וְהַיָּמִים יְמֵי קַיִץ לוֹהֲטִים. פַּעַם אַחַת אָמַרְתִּי לוֹ: הֲלֹא סוֹף סוֹף אַתָּה מִשְׂתַּכֵּר כְּכָל הַמוֹרִים וְיָכוֹל אַתָּה לִקְנוֹת לְךְ אֵיזוֹ חֲלִיפַת־קַיִץ פְּשׁוּטָה וְלא תִּתְעַנֶּה בַּבֶּגֶד הַכָּבֵד בַּחֹם הַזֶּה. עַל כָּךְ עָנָה:

– הַאֲנִי אֶתְלַבֵּשׁ בַּחֲלִיפוֹת־קַיִץ וְהֵם יִגְוְעוּ בָּרָעָב? הֵן גַּם אֲנִי מְהַגֵּר, וּמַדּוּעַ אֶחְיֶה חַיִּים טוֹבִים מֵחַיֵּיהֶם הֵם? לֹא. אֵינִי יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמִי תַּעֲנוּג כָּזֶה.

וְאָמְנָם, לֹא הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ אֶת הַתַּעֲנוּג הַזֶּה וְאַף לֹא תַּעֲנוּגוֹת אַחֲרִים. הוּא לֹא הָיָה מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לֶאֱכֹל, אֶת כָּל מַשְׂכֻּרְתּוֹ חִלֵּק לְנִצְרָכִים. – הֵם אֵינָם אוֹכְלִים – הָיָה אוֹמֵר – וְגַם אֲנִי אֵינִי צָרִיךְ לֶאֱכֹל.

כַּעֲבֹר זְמַן־מָה הִתְאוֹנֵן שֶׁהוּא חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ. הוּא נֶחֱלַשׁ מְאֹד. אָמַרְתִּי לוֹ: אַתָּה צָרִיךְ לֶאֱכֹל קְצָת וְיֶחְדַּל כְּאֵב הָרֹאשׁ. הַפַּעַם הִקְשִׁיב לִדְבָרַי וְאָמַר: “טוֹב, אַתְחִיל לֶאֱכֹל”. נִרְאֶה שֶׁבְּמֶשֶׁךְ זְמַן יָדוּעַ לֹא הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ לֶאֱכֹל וְחָסַךְ כָּל פְּרוּטָה, “שֶׁיִּהְיֶה בַּמֶה לִקְנוֹת כּוֹס חָלָב בִּשְׁבִיל יֶלֶד”.

בְּאוֹתָם הַיָּמִים הָיָה בְּנִי תִּינוֹק כְּבֶן שָׁנָה, תִּינוֹק צַרְחָן, שֶׁלֹא נָתַן לִי לִישֹׁן. בַּעֲלִי הָיָה טָרוּד בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בַּלֵּילוֹת, הָיָה שָׁב מְאֻחָר מְאֹד וְהוֹלֵךְ לַעֲבוֹדָתוֹ מֻקְדָּם. בְּרֶנֶר רָאָה אֶת סִבְלִי שֶׁאֵינִי יְשֵׁנָה בַּלֵּילוֹת וְגַם בַּיּוֹם אֲנִי עֲמוּסָה עֲבוֹדָה. הָיָה קָם בַּלַּיְלָה וְעוֹזֵר לִי לְהַשְׁקִיט אֶת הַיֶּלֶד, גּוֹעֵר בּוֹ וּמְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתוֹ וְשׁוֹלֵחַ אוֹתִי לָנוּחַ קְצָת. כְּמוֹ אֵם טוֹבָה הָיָה לִי אָז.

אוּלָם לֹא רַק עִם הַמְהַגְרִים הִתְהַלֵךְ כָּךְ. מִשֶּׁשַּׁבְנוּ לָגוּר בְּתֵל־אָבִיב מִיָּד אַחֲרֵי כִּבּוּשׁ הָאַנְגְלִים גָר אִתָּנוּ זְמַן־מָה. הוּא הָיָה לָבוּשׁ בֶּגֶד בָּלוּי וְקָרוּעַ. שׁוּב הָעִירוֹתִיו מַדּוּעַ לֹא יִקְנֶה לוֹ בֶּגֶד. אָז הִגִיד לִי לֵאמֹר:

– הַסְבוּרָה אַתְּ שֶׁאֲנִי “כָּל כָּךְ טוֹב”? אָמְנָם, הָיָה הַיּוֹם בְּכִיסִי כֶּסֶף שֶׁהִקְדַּשְׁתִּיו לַחֲלִיפָה, אֲבָל בֵּינָתַיִם נִכְנָס אֵלַי אִישׁ מַכִּיר, הֵן רָאִית, יָשַׁב אֶצְלִי זְמַן־מָה. הוּא הֵסִיחַ לְפָנַי אֶת צָרוֹתָיו, אֶת מְצוּקָתוֹ. וְאָמְנָם נִלְחַמְתִּי בְּנַפְשִׁי לֹא מְעַט עַד שֶׁהוֹצֵאתִי אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהָיָה בְּכִיסִי וּנְתַתִּיו לוֹ".

כָּזֶה הָיָה בְּרֶנֶר בַּהֲלִיכוֹתָיו בְּחַיֵּי יוֹם יוֹם עִם אֲנָשִׁים.

עֲלִיַּת גַג בִּירוּשָׁלַיִם. חֶדֶר קָטָן, קִירוֹת לְבָנִים, שֻׁלְחָן קָטָן וּמִטַּת בַּרְזֶל. בֹּקֶר. שֶׁמֶשׁ הַרְבֵּה. אִישׁ בַּעַל קוֹמָה בֵּינוֹנִית, לָבוּשׁ חֻלְצָה לְבָנָה וּמִכְנְסֵי קַיִץ לְבָנִים, סוֹבֵב בַּחֶדֶר. הוּא מוֹצִיא אֶת הַמִּזְרָן, אֶת הַסָּדִין וְאֶת הַכַּר לְאִוְרוּר בַּשֶּׁמֶשׁ עַל הַגַּג. בְּשֶׁקֶט מִתְהַלֵךְ הָאִישׁ. זָקָן כֵּהֶה עוֹטֶר אֶת פָּנָיו וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ מְכַסֶּה כִּמְעַט אֶת מִצְחוֹ. מִתַּחַת לַמֵּצַח מַבִּיטוֹת עֵינַיִם לֹא גְדוֹלוֹת. מַבִּיטוֹת וְחוֹדְרוֹת כְּמוֹ מִן הַצַּד, כְּמִבַּעַד לְמַעֲטֶה שֶׁל יָגוֹן וְסֵבֶל, אֲבָל מַבָּטָן בָּהִיר וְיָשָׁר. בְּרֶנֶר הוּא הָאִישׁ הַיּוֹשֶׁב בַּחֶדֶר הַקָּטָן. לְשֻׁלְחָן קָטָן הוּא יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב אֶת דְּבָרָיו בְּאוֹתִיּוֹת זְעִירוֹת, דְּבָרִים נוּגִים וְקָשִׁים, דְּבַר תּוֹכָחָה וְרַחֲמִים עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל. כָּאן, בַּחֶדֶר הַזֶּה, הוּא מֵצֵר בְּצָרַת עַמּוֹ וְשָׂמֵחַ בִּשְׂשׂוֹנוֹ, מִכָּאן הוּא צוֹפֶה עַל הַנַּעֲשֶׂה סְבִיבוֹ בָּאָרֶץ וְעַל הַמִּתְרַחֵשׁ בָּעוֹלָם הַיְהוּדִי, צוֹפֶה, רוֹאֶה – וְרוֹשֵׁם. וְהוּא רוֹאֶה אֶת הַכֹּל. דָּבָר קָטָן כְּדָבָר גָּדוֹל. הוּא מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב לַדְּבָרִים הַנֶאֱמָרִים בְּלַחַשׁ כְּלַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּקוֹל רָם, הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַכֹּל וְרוֹשֵׁם בְּסֵפֶר. הַיִּסּוּרִים שֶׁל הָאָדָם הַכּוֹאֵב, שֶׁל הָעָם הַדָּוֶה מִזְדַּכְּכִים בְּנַפְשׁוֹ.

כָּזֶה הָיָה בְּרֶנֶר בִּירוּשָׁלַיִם, בַּתְּקוּפָה שֶׁל “בֵּין מַיִם לְמַיִם” – זֶה הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן מִסְפָרָיו שֶׁכָּתַב בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמֵחַיֵי הָאָרֶץ. וְהוּא מִתְהַלֵּךְ אָז עִם אֲנָשִׁים מִפְּשׁוּטֵי הָעָם בִּירוּשָׁלַיִם. מַרְצֶה לִפְנֵי תַּלְמִידֵי בֵּית־הַמִּדְרָשׁ לְמוֹרִים עַל סִפְרוּת וְסוֹפְרִים וְכוֹתֵב בָּעִתּוֹנִים “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” וְ“הָאַחְדוּת”, קוֹרֵא כָּל שׁוּרָה כְּתוּבָה עִבְרִית, שָׂמֵחַ לְכָל שׁוּרָה עִבְרִית הַכְּתוּבָה יָפֶה, מְעוֹדֶד סוֹפְרִים צְעִירִים, מוֹכִיחַ גְּדוֹלִים, תּוֹמֵךְ דַּלִּים וּמוֹקִיעַ אֶת הַשֶּׁקֶר וְהַכָּזָב אֲשֶׁר בַּחַיִּים וּבַסִפְרוּת, לְלא מַשָּׂא פָּנִים לִגְדוֹלִים וְלִקְטַנִּים.

וְאֵיךְ הוּא אוֹמֵר אֶת דְּבָרָיו? בְּכָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ, בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה, בְּשִׁקּוּל דַּעַת וּבְכֹחַ מִתְפָּרֵץ.

מָה הֵם דְּבָרָיו? קְרָא בְּסְפָרָיו. אִם לֵב לְךָ וְרָצוֹן לָדַעַת, לִלְמֹד, לְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין אֶת חַיֵּי בְּנֵי עַמְּךָ בַּתְּקוּפָה שֶׁלִּפְנֵי דּוֹר שָׁנִים – קְרָא בְּסְפָרָיו. אֶת הָאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל בִּכְאֵבוֹ וְאֶת הָעָם הַמִּתְבּוֹסֵס בְּצָרוֹתָיו בִּפְזוּרֵי אֲרָצוֹת וְאֶת צַעֲדֵיהֶם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל בְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – אֶת כָּל אֵלֶּה תִּמְצָא בִּסְפָרָיו. אֵין אֵלֶּה סִפּוּרֵי שַׁעֲשׁוּעִים הַמְבַדְחִים אֶת הַדַּעַת, אֲבָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לָבוֹא בְּסוֹדָם לא יֵנִּיחֵם מִיָּדוֹ אֶלָּא יִקְרָא וִיעַיֵן וְיָשׁוּב וְיִקְרָא בָּהֶם.

לֵיל חשֶׁךְ בִּירוּשָׁלַיִם. גִּשְׁמֵי־חֹרֶף מַתִּיזִים בְּחֵמָה שְׁפוּכָה. רְחוֹקִים הָאוֹרוֹת מִפַּנַּס־נֵפְט לְפַנַּס־נֵפְט בָּרְחוֹבוֹת. הַחֲנֻיּוֹת סְגוּרוֹת. יְרוּשָׁלַיִם כְּלוּאָה בְּחַצְרוֹתֶיהָ וּבְבָתֵּי־הָאֶבֶן. לֹא הַרְחֵק מִן הַ“מִּגְרָשׁ הָרוּסִי” מֵאִיר פַּנַּס. גַּם בֵּית־קָפֶה אַרְמֶנִי פָּתוּחַ וְ“לוּכְּס” שׁוֹלֵחַ אֶת קַרְנֵי אוֹרוֹ אֶל חֶשְׁכַת־הָרְחוֹב. בְּמִקְרֶה יָצָאתִי מִבַּיִת אֶחָד בַּסְבִיבָה הַהִיא וּלְנֶגְדִּי אִישׁ בַּעַל קוֹמָה נְמוּכָה מְכֻוָּץ מִזַּעַף הַגֶּשֶׁם. לְאוֹר הַפַּנָּס הִכַּרְתִּי אֶת בְּרֶנֶר. לְאָן בְּשָׁעָה כָּזוֹ וּבַגֶּשֶׁם? – לִימוֹן אֲנִי מְחַפֵּשׂ. – מַה פִּתְאֹם לִימוֹן?

הַיֶּלֶד שֶׁל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר אֶצְלָהּ אָכַל אֲרֻחַת־צָהֳרַיִם חָלָה בְּקַדַּחַת וְהֵקִיא, צָרִיךְ לְהָבִיא לוֹ מַשֶּׁהוּ לְהָקֵל עָלָיו וְהוּא מְחַפֵּשׂ לִימוֹן מִזִּכְרוֹן־משֶׁה וְעַד כָּאן. מֶרְחָק לֹא קָטָן עָבַר בְּחִפּוּשָׂיו. אוּלַי יִמְצָאֵהוּ בַּקָּפֶה הָאַרְמֶנִי.

בְּרֶנֶר מִשְׁתַּתֵּף בְּסִבְלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ לֹא בַּאֲנָחָה בִּלְבַד. אוּלַי יָקֵל הַלִּימוֹן עַל הַנַּעַר הַחוֹלֶה בְּקַדַּחַת, וַהֲרֵי שֶׁהַגֶּשֶׁם וְהַחֲשֵׁכָה לֹא יַעַצְרוּהוּ מִלֶּכֶת לְחַפֵּשׂ וְהוּא הוֹלֵךְ. כָּזֹאת הִיא דֶּרֶךְ חַיָּיו. כְּכָל אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ יַעֲזֹר לְכָל הַזָּקוּק לְעֶזְרָה.

עָבְרוּ יְמֵי הַמִּלְחָמָה. הָאָרֶץ נִפְתְּחָה. פַּעֲמֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁלִישִׁית נִשְׁמְעוּ בָּאָרֶץ. הַקְּבוּצוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּדוּד הָעֲבוֹדָה יָצְאוּ לַעֲבֹד בַּכְּבִישִׁים בִּיהוּדָה וּבַגָּלִיל. יוֹצְאִים לְהִתְיַשְּׁבוּת בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל. בְּרֶנֶר לוֹקֵחַ אֶת תַּרְמִילוֹ בְּיָדוֹ וְיוֹצֵא אֶל הַכְּבִישִׁים בִּיהוּדָה וּבַגָּלִיל וְלַהִתְיַשְּׁבוּת הַחֲדָשָׁה בָּעֵמֶק. הַיָּמִים יְמֵי הִתְעוֹרְרוּת בֵּין פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בְּרֶנֶר עוֹרֵךְ אָז אֶת יַרְחוֹן הַפּוֹעֲלִים “אַחְדוּת הָעֲבוֹדָה”, וּמִשְׁתַּתֵּף בַּ“קוּנְטְרֵס”. הַיָּמִים יְמֵי יִסּוּד הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הַכְּלָלִית – בְּרֶנֶר מִשְׁתַּתֵּף בַּוְּעִידָה הָרִאשׁוֹנָה, וְעִידַת הַיִסּוּד.

נִסְתַּיְמָה הַוְּעִידָה. קָשֶׁה הָיָה לְהָבִיא אַחְדוּת בְּלִבּוֹת הַפּוֹעֲלִים שֶׁהָיוּ מְפֻלָּגִים בְּמִפְלָגוֹת: אַחְדוּת־הָעֲבוֹדָה, הַפּוֹעֵל־הַצָּעִיר, פּוֹעֲלֵי־צִיּוֹן, אֲבָל בַּוְּעִידָה הִתְגַּבְּרוּ עַל הַפֵּרוּד וְנוֹצְרָה הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים. עִם עֶרֶב נִנְעֲלָה הַוְּעִידָה. כֻּלָּם מַרְגִישִׁים כִּי נוֹצָר דָּבָר גָּדוֹל. אַךְ לֹא נִמְצָא הָאִישׁ אֲשֶׁר יֵדַע לְבַטֵּא אֶת רֶגֶשׁ הַשִּׂמְחָה. וְהִנֵּה נָתְנוּ רַבִּים אֶת עֵינָם בִּבְרֶנֶר. הוּא יָשַׁב כָּל יְמֵי הַוְּעִידָה וְהִקְשִׁיב, אַךְ לֹא דִּבֵּר. עַתָּה דָרְשׁוּ שֶׁיֹּאמַר אֶת דְּבָרוֹ.

בְּרֶנֶר לא סֵרֵב. עָמַד עַל קְצֵה בִּימָה בָּאוּלָם הָאָרֹךְ וְהַצַּר. בְּרֶנֶר אַחֵר הוֹפִיעַ. בְּנִגּוּן שֶׁל לוֹמְדִים בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ פָּתַח בְּפָסוּק “הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יַחַד” וְהֶעֱלָה פְּסוּקִים מִן הַתַּנַ“ךְ וְהָאַגָּדָה, מִדִּבְרֵי חֲזַ”ל וּמִן הַמְשׁוֹרְרִים הַחֲדָשִׁים – שִׁלֵּב פָּסוּק בְּפָסוּק לְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת אַחְדוּת הַלְבָבוֹת. כִּקְפוּאִים יָשְׁבוּ כֻּלָּם, אִישׁ לֹא נָע, אִישׁ לא זָע – הָעוֹמֵד עַל רַגְלָיו כַּיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא. הָעֵינַיִם שְׁלוּחוֹת אֶל בְּרֶנֶר וּצְמוּדוֹת אֵלָיו, וְאוֹרוֹ שׁוֹפֶעַ עֲלֵיהֶם.

זוֹ אַחַת הַפְּעָמִים הַמְעַטּוֹת שֶׁבְּרֶנֶר נִרְאָה בְּשִׂמְחָתוֹ לִפְנֵי הַצִּבּוּר. מִשֶּׁגָּמַר אֶת דְּבָרָיו הִתְלַקַּח הַמָּחוֹל.

רַק אַרְבַּע עֲשָׁרוֹת שָׁנִים חַי עֲלֵי אֲדָמוֹת, אַךְ גְּדוֹלָה הַיְרֻשָּׁה אֲשֶׁר הִנְחִיל לָנוּ.

(תש"ו)