לאט לאט עושה הוא דרכו, שולח מימיו הטהורים על פני חוץ, משקה אדמה צחיחה, מרוה נפשות שוקקות, מצמיח פרחי חמד, פרי ברכה – מַשלים חקו עלי אדמות.
והנה שמה בו הקנאה את עינה לרעה, הפיחה עליו ברוחה, רוח זלעפות, נִסתה להוביש מקורו ולא יכֹלה: המעין הולך לבטח דרכו, עושה מעשהו אשר יעד לו יוצרו, ומפני שריקות נחשים וקול מלחשים ורוח מקנאים לא ישוב אחור.
והקנאה מעשה ידיה לא תרף; המעין לא יחדל להקיר מימיו והיא לא תחדל להקיר רעתה, כי הנה זאת פקודתה היא עלי אדמות; והנה היא לוטשת לו עיניה, חורקת שִניה, משננת לשונה: המעין הזה לא לנו הוא, לא לנו, הולך הוא לו ארחות עקלקלות, נוטה הוא מִקַו זה שַׂמנו, הֵנה והנה ולא רוחנו, משַׁלח הוא את מימיו על פני אדמה טמאה… ועתה הבה נתחכמה לו, לכו ונסתמנו וגדרנו בעדו ולא יֵראו עוד מימיו בקרב מחננו.
זממו ועשו: זרו פרש על פני מוצאו, עפרו בעפר, סקלו אותו באבנים עד היות ערֵמת העפר והרפש מחסום לפיו – המעין נעצר, מימיו חתמו למו, בתוך יודעיו לפנים נפקד. כל שותי מימיו ערגו אל אפיקיו, צמאה לו נפשם – והוא איננו. והקנאה ונושאי כליה שמחו בלבם, אמרו: יכֹלנו לו, בלענוהו, בא קצו!
הוי, שוא לכם יוצרי עמל, לריק יגיעכם ושמחתכם לא לאֹרך ימים. המעין – לא בור כרוי הוא וּסתמוהו בידים, כי רוח אלהים נוססה בו, הרוח המפעמת כל הבריאה אשר ברא ה', האומרת לחרס ויזרח ולעץ ויצמח ולכל היצורים – ויאחז איש איש דרכו מבלי נטות ימין ושמאל.
המעין נעצר – אך מקורו לא יבש, ויפַכּה במסתרים ויאסוף שפעת מימיו, מי תחתיות, בקרבו עד עת מועד.
ויבא היום ומימיו פרצו בעֹז; פֶרץ מים כבירים, שוטפים, מגיחים, גרפו רגע אחד את הרפש ואת האבנים ואת העפר אשר טפלו עליו לשום לפיו מחסום. אלה נמַקו נפוצו, היו כלא היו, ומי המעין החתום יוצאים על ארץ רבה כתמול שלשם, וחפרו והרוו והולידו והצמיחו והיו לברכה בקרב הארץ.
וברֹב הימים גם שורריו הָשלמו לו – הקנאה, צרתו, מתה על פניו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.