רקע
שמעון שמואל פרוג
הַחֲלֻקָּה הָאַחֲרוֹנָה

– "אִשְׁתִּי, אִשְׁתִּי! קִרְבִי הֵנָּה

רְגָעַי סְפוֹרִים, קְרוֹבָה עִתִּי…

קִרְבִי הֵנָּה, חֶמְדַּת לִבִּי,

יֶתֶר הוֹנִי חַלְּקִי אִתִּי.


כִּי לָקַחַתְּ חֶבֶל אֶחָד

גַּם בִּשְׂשׂוֹנִי גַּם בִּיגוֹנִי,

חֵלֶק חֵלֶק לָכֵן עַתָּה

אַחַץ עִמָּךְ יֶתֶר הוֹנִי".


כֹּה הִבִּיעַ שָׂב גּוֵֹעַ.

שְׂפָתוֹ עָבַר שְׂחֹק־דְּאָבָה

וּבְאַהֲבָה נָשָׂא עַיִן

אֶל רַעְיָתוֹ הַנֶּעֱצָבָה.


וּמֵאַחַת מִשִּׂמְלוֹתָיו

הוֹצִיא אָז אַמְתַּחַת קְטַנָּה

וּבַלָאט בְּיָד רֹעֶדֶת

וּבִזְהִירוּת שַׁאֲנַנָּה.


הֵרִיק הֵרִיק… וּמֵעֵינָיו

נָזְלוּ דֶמַע בְּדּוּמִיָּה…

"פֹּה אוֹצְרוֹת, חֶמְדַּת לִבִּי,

אוֹצְרוֹת אֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה…


בַּעֲלוּמַי עֵת בָּעֶצֶב

לֵב וְרוּחַ הִתְקַדָּרוּ,

אָז בִּקַּרְתִּי הָאֲדָמָה

עַצְמוֹת אָבוֹת בָּהּ נִקְבָּרוּ.


אָז בִּקַּרְתִּי עִיר הַקֹּדֶשׁ –

כִּסֵּא דָוִד קִרְבָּהּ חָנָה,

קִרְבָּהּ מִקְדַּשׁ־יָהּ כְּלִיל־יֹפִי

בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ שְׁלֹמֹה בָנָה…


אָכֵן עֵינַי עֵינַי רָאוּ

רַק שִׁמָּמוֹן שָׁם בַּשְּׁעָרִים,

חֻרְבָּן נוֹרָא סָבִיב סָבִיב,

חשֶׁךְ, מָוֶת מֵעֲבָרִים.


וָאֶתְיַפְּחָה וָאֶשְׁתַּטְּחָה

עַל הַקְּבָרִים בְּעַצֶּבֶת,

כְּרֵיחַ מוֹר שָׁאַפְתִּי קִרְבִּי

רֵיחַ רָקָב, רֵיחַ מָוֶת.


אַף רָאִיתִי שְׂפַת הַיַּרְדֵּן,

שָׁם אֶת נַעֲמָן גְּבַהּ עֵינַיִם

מִצָּרַעְתּוֹ אָסַף נָבִיא,

הוּא אֱלִישָׁע נְבִיא־שָׁמַיִם…


אַף רָאִיתִי קֶבֶר רָחֵל

וּמַצַּבְתָּהּ שָׁם בַּשְּׁעִָרִים,

אַף רָאִיתִי הָרֵי חֶרְמוֹן

וַאֲרָזִים עַל הֶהָרִים…


אַךְ הִגִּיעָה עֵת הִפָּרֵד…

וּמֶה חֻבְּלָה אָז לִבָּתִי!

מָה הִתְעַטְּפָה קִרְבִּי רוּחִי

מִמַּכְאוֹבִי מֵעַצְבָתִי.


פֹּה לִי חִכּוּ אָבִי, אִמִּי,

כִּי נִשְׁבַּעְתִּי עֵת נִפְרַדְתִּי

שׁוֹב אֲלֵיהֶם… וָאֲאֻלַּץ

שׁוֹב אֶל אֶרֶץ בָּהּ נוֹלַדְתִּי…


הָהּ, הִגִּיעַ רֶגַע אַחֲרוֹן!

רַבּוֹת, רַבּוֹת נֶאֱנַחְתִּי…

וּלְמַזְכֶּרֶת אַהֲבַת נֶצַח

קֹמֶץ עָפָר לִי לָקַחְתִּי…


רַב־עֲלִילָה זֶה הֶעָפָר

מְלֹא הַקֹּמֶץ… מִי הַגֶּבֶר

תַּחְתָּיו יָשִׂים זֶה הֶעָפָר

שְׁנָתוֹ תֶעֱרַב לוֹ בַּקָּבֶר…


הָבָה אֵיפוֹ חֵלֶק חֵלֶק

נַחַץ יַחַד יֶתֶר הוֹנִי

כִּי לָקַחַתְּ חֶבֶל אֶחָד

גַּם בִּשְׂשׂוֹנִי גַּם בִּיגוֹנִי…


הִנֵּה – קְחִי לָךְ… זֶה הַחֵלֶק

לִי הוּא… אִתִּי אֶקָּחֵהוּ"…

וּבִשְׁאֵרִית אוֹנִים חָצָה

לָהּ גַּם לוֹ עֲפַר קָדְשֵׁהוּ.

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות