(תרט“ז־תרפ”ד)

וְהָיָה, בֶּן אָדָם, כַּאֲשֶׁר תָּשׁוּב אֶל הַטֶּבַע – וּפָקַחְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת עֵינֶיךָ, וְהֵצַצְתָּ יָשָׁר לְתוֹךְ עֵינֵי הַטֶּבַע וְרָאִיתָ בָּהֶן אֶת תְּמוּנָתְךָ. וְיָדַעְתָּ כִּי אֶל עַצְמְךָ שַׁבְתָּ, כִּי בְּהִתְעַלֶּמְךָ מִן הַטֶּבַע הִתְעַלַּמְתָּ מֵעַצְמְךָ. וְשַׁבְתָּ וְרָאִיתָ, וְהִנֵּה מֵעָלֶיךָ, מֵעַל יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ, מֵעַל כָּל גֵּוְךָ וְנַפְשְׁךָ, נִפְרָכִים וְנוֹשְׁרִים, נִפְרָכִים וְנוֹשְׁרִים שְׁבָרִים, שְׁבָרִים כְּבֵדִים, קָשִׁים מְעִיקִים, וְאַתָּה מִתְיַשֵּׁר, מִזְדַּקֵּף, גָּדֵל. וְיָדַעְתָּ כִּי אֵלֶּה שִׁבְרֵי קְלִפָּתְךָ, אֲשֶׁר הִתְכַּוַּצְתָּ בְּתוֹכָהּ בְּתִמְהוֹן לְבָבְךָ, וַאֲשֶׁר לָאַחֲרוֹנָה גָדַלְתָּ מִתּוֹכָהּ. וְהִכַּרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי הַכֹּל הָיָה לֹא לְפִי מִדָּתְךָ, וְכִי אֶת הַכֹּל עָלֶיךָ לְחַדֵּשׁ: אֶת מַאֲכָלְךָ וְאֶת מִשְׁתְּךָ, אֶת תִּלְבָּשְׁתְּךָ וְאֶת מְעוֹנְךָ, אֶת אֹפֶן עֲבוֹדָתְךָ וְאֶת דֶּרֶךְ לִמּוּדְךָ – אֶת הַכֹּל…

(“הִגָּיוֹן לֶעָתִיד”, א. ד. גּוֹרְדוֹן)

 

א    🔗

בְּאַחַד הַיָּמִים בְּחֹדֶשׁ אֲדָר תּרס"ד, לֵאמֹר: לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה. עָלָה בִּנְמַל יָפוֹ יְהוּדִי גְבַהּ־קוֹמָה, עֵינָיו תְּכֵלֶת וּזְקַן־שֵׂיבָה יוֹרֵד לוֹ עַל חָזֵהוּ, וּשְׁמוֹ אַהֲרֹן דָּוִד גּוֹרְדוֹן.

מִמִּשְׁפָּחָה מְיֻחֶסֶת הָיָה אַהֲרֹן דָּוִד גּוֹרְדוֹן וְהוּא בֵּן יָחִיד לְהוֹרָיו. גָּדַל וְהִתְחַנֵּךְ עַל הַתּוֹרָה, כְּמִנְהַג הַיָּמִים הָהֵם, וְאֵצֶל מוֹרִים מְיֻחָדִים, הוֹרָיו נָתְנוּ לוֹ לִלְמֹד גַּם שָׂפוֹת זָרוֹת וְגַם דִּבְרֵי מַדָּע כִּרְצוֹנוֹ.

כְּבָר בְּשַׁחַר עֲלוּמָיו נִתְגַּלָּה אַהֲרֹן דָּוִד בְּאָפְיוֹ הַמּוּצָק וּבְישֶׁר הֲלִיכוֹתָיו עִם בְּנֵי אָדָם.

הוּא עָבַד כְּפָקִיד בַּאֲחֻזָּתוֹ שֶׁל הַבָּרוֹן יוֹסֵף גִּינְצְבּוּרְג, בְּרוּסְיָה, וְנִהֵל אֶת הָעֲסָקִים בְּישֶׁר וְשָׁמַר בְּתַקִּיפוּת עַל מִדַּת הַצֶּדֶק כְּלַפֵּי כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אִתּוֹ בְּמַגָּע וּמַשָּׂא. אַף אִם זֶה לֹא הָיָה לְרָצוֹן לַפְּקִידִים הַגְּבוֹהִים הַמְמֻנִּים עָלָיו.

בִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי הָיָה מַדְרִיךְ וּמְחַנֵּךְ אֶת הַנֹּעַר בָּעֲיָרָה וְדוֹאֵג לַלִּמּוּדִים הָעִבְרִים וּבְהַשְׁפָּעָתוֹ אַף הִנְהִיגוּ לְדַבֵּר עִבְרִית. הַנֹּעַר אָהַב אוֹתוֹ מְאֹד.

וְהִנֵּה הֶחְלִיט אַהֲרֹן דָּוִד גּוֹרְדוֹן לַעֲלוֹת לָאָרֶץ וְהוּא אָז בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים.

 

ב    🔗

א. ד. גּוֹרְדוֹן עָלָה אֶל חוֹפָהּ שֶׁל יָפוֹ וְשָׂם אֶת פְּעָמָיו לַמּוֹשָׁבָה פֶּתַח־תִּקְוָה, לְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה כְּפוֹעֵל חַקְלָאִי בְּאַחַד הַפַּרְדֵּסִים. בְּדַרְכּוֹ לָאָרֶץ גָּמְלָה בּוֹ הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי שִׁיבָתוֹ שֶׁל יְהוּדִי לָאָרֶץ, שִׁיבָה שְׁלֵמָה אֶל הַמּוֹלֶדֶת, פֵּרוּשָׁהּ עֲבוֹדָה בְּחֵיק הַטֶּבַע. וּכְשֶׁהִצִּיעוּ לוֹ עֲבוֹדָה כְּפָקִיד בְּאֵיזֶה מוֹסָד דָּחָה אוֹתָהּ, כִּי רָצָה אַךְ בַּעֲבוֹדָה חַקְלָאִית.

מֶה הָיוּ חַיֵי הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי בַּמּוֹשָׁבָה לִפְנֵי כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה?

יְדוּעִים הַדְּבָרִים. הָאִכָּרִים בְּפֶתַח־תִּקְוָה וּבַמּוֹשָׁבוֹת הָאֲחֵרוֹת לֹא חִכּוּ לַפּוֹעֵל הָעִבְרִי וְלֹא בִּקְשׁוּהוּ. הָעֲבוֹדָה הָעַרְבִית הַזּוֹלָה וְהַשְּׁמִירָה הָעַרְבִית שָׁלְטוּ בַּמּוֹשָבָה. קָשֶׁה הָיָה לַפּוֹעֵל הָעִבְרִי לְקַבֵּל יוֹם עֲבוֹדָה וְקָשֶׁה הָיָה לוֹ לְהִתְקַיֵּם עַל הַשָּׂכָר הַזָּעוּם אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל יוֹם עֲבוֹדָה. הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי צָרִיךְ הָיָה לְהִלָּחֵם עַל זְכוּתוֹ בָּעֲבוֹדָה בַּמּוֹשָׁבָה וְלִכְבּשׁ לוֹ מָקוֹם בָּהּ. הָרַעְיוֹן לְיַהֵד אֶת הָעֲבוֹדָה בַּמּוֹשָׁבָה הָיָה מַשְׂאַת נַפְשָׁם שֶׁל בְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה. כִּי מָה עֵרֶךְ עִבְרִי לַכֶּרֶם וְלַשָּׂדֶה שֶׁבַּעֲלֵיהֶם יְהוּדִים אִם הָעֲבוֹדָה בָּהֶם זָרָה, לֹא עִבְרִית? הַאִם כָּךְ יִבָּנֶה יִשּׁוּב עִבְרִי?

כְּכָל פּוֹעֵל אַחֵר יָצָא גַם א. ד. גּוֹרְדוֹן בֹּקֶר בֹּקֶר אֶל הַשּׁוּק בְּפֶתַח־תִּקְוָה, אֲשֶׁר לְשָׁם בָּאוּ הָאִכָּרִים לִבְחֹר לָהֶם פּוֹעֵל לָעֲבוֹדָה. לִשְׁכַּת־עֲבוֹדָה וְהִסְתַּדְּרוּת־פּוֹעֲלִים עֲדַיִן לֹא הָיוּ. וְעָמַד הָאִישׁ הַגָּבֹהַּ בַּעַל הָעֵינַיִם הַתְּכֻלּוֹת וְהַזָּקָן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר שֵׂיבָה זָרְקָה בּוֹ, סַלּוֹ עִם מְעַט הָאֹכֶל תַּחַת זְרוֹעוֹ, מוּכָן לְהַזְמָנַת הָאִכָּר. הוּא נַעֲשָׂה פּוֹעֵל. אוּלָם רְאֵה זֶה פֶּלֶא: הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה בַּפַּרְדֵּס עוֹדְדָה אֶת רוּחוֹ. הָעֲבוֹדָה הַמְפָרֶכֶת הָפְכָה מַעְיַן בְּרָכָה לְרוּחוֹ.

לֹא קַל הָיָה לְאִישׁ בֶּן חֲמִשִּׁים לְהִסְתַּגֵּל לָעֲבוֹדָה, אֲבָל מַחֲשַׁבְתּוֹ וְרַעְיוֹנוֹתָיו הִתְרַעַנְנוּ וְנַפְשׁוֹ הִתְעַשְּׁרָה עשֶׁר חָדָשׁ, אֲשֶׁר לֹא יְדָעָהוּ עַד עַתָּה. בִּרְצוֹנוֹ הֶחָזָק הִתְגַּבֵּר עַל הַקּשִׁי הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הָיָה לוֹ בָּעֲבוֹדָה וְעָמַד בִּפְנֵי הַמִּכְשׁוֹלִים הָרַבִּים בְּאֹמֶץ־לֵב. עֵינָיו רָחֲבוּ וְאָזְנָיו נִפְתְּחוּ לַטֶּבַע, לִצְבָעָיו וְגוֹנָיו, לְקוֹלוֹת וּבְנוֹת־קוֹלוֹת, וְהוּא עָמַד כָּפוּף עַל הַמַּעְדֵּר וְסָפַג אֶל קִרְבּוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה, כְּשֶׁטִּפּוֹת הַזֵּעָה נוֹטְפוֹת מִמִּצְחוֹ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הוּא עוֹדְרָהּ, עוֹבְדָהּ. גּוֹרְדוֹן הָיָה לְמוֹפֵת, כְּנוֹשֵׂא רַעְיוֹן הָעֲבוֹדָה וּמְקַיֵּם אוֹתוֹ בְּגוּפוֹ וּבְנַפְשׁוֹ.

בַּיָּמִים הָהֵם כָּתַב לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עוֹד בְּחוּץ לָאָרֶץ לֵאמֹר:

“הַיְכָלְתֶּם לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתְּכֶם שֶׁאֲבִיכֶם יִהְיֶה לְפוֹעֵל? אֲנִי עַתָּה כְּתִינוֹק שֶׁנּוֹלָד, נוֹלַדְתִּי מֵחָדָשׁ. הָעֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת אֶת הַגּוּף, אֲבָל הִיא נוֹתֶנֶת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה לַנֶּפֶשׁ”.

כָּאן מַתְחִיל הַפֶּלֶא. הָאִישׁ הַזֶּה, אֲשֶׁר מִיָּמָיו לֹא נִתְנַסָּה בַּעֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת אֶת הַגּוּף, עוֹבֵד בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹתָיו, זֵעָתוֹ נִגֶּרֶת אֶל זְקָנוֹ הֶהָדוּר וְהוּא מִתְגַּבֵּר עַל הַכֹּל וְרוּחוֹ מִתְחַדֶּשֶׁת עָלָיו. הָעֲבוֹדָה נַעֲשֵׂית לוֹ מְקוֹר אשֶׁר לְרוּחוֹ. הִיא אֵינָהּ מְעַיֶּפֶת אוֹתוֹ, אַךְ מַעֲלָה אוֹתוֹ, מַפְרָה אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וְהוּא מַעֲמִיק חֲשֹׁב וּמַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה שֶׁל אַחַד הַהוֹגִים הַגְּדוֹלִים בִּתְנוּעַת הָעֲבוֹדָה בְּדוֹר הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָה.

כֵּן, הָעֲבוֹדָה קָשָׁה, גַּם אֵינָה מְצוּיָה בְּשֶׁפַע. הוּא יוֹדֵעַ עֹנִי, הוּא סוֹבֵל רָעָב יַחַד עִם חֲבֵרָיו הַפּוֹעֲלִים, אַךְ גַּם בַּיָּמִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר הוּא מֵרִים אֶת רוּחַ חֲבֵרָיו בְּנִגּוּן עֲמָמִי עַלִּיז וּמְגָרֵשׁ אֶת הַתּוּגָה וְהַיִּאוּשׁ. עַל כֵּן יֶאֱהָבוּהוּ כָּל הַיּוֹדְעִים אוֹתוֹ. עַל כֵּן יְבַקְשׁוּ אֶת חֶבְרָתוֹ כָּל הַטּוֹבִים וְהַמְעֻלִּים שֶׁבֵּין בְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה.

מִשֶּׁבָּאָה מִשְׁפַּחְתּוֹ לָאָרֶץ – אִשְׁתּוֹ וּבִתּוֹ – הוּא מִתְיַשֵּׁב בְּעֵין־גַּנִּים.

בְּפֶתַח־תִּקְוָה עָבַד וּבְעֵין־גַּנִּים גָּר בְּחֶדֶר קָטָן בִּצְרִיף, אֲשֶׁר לְיָדוֹ “אוּלָם גָּדוֹל”. “הָאוּלָם הַגָּדוֹל” הָיָה מֶרְחַב הַשָּׂדוֹת אֲשֶׁר מִחוּץ לַבַּיִת: מַחְצֶלֶת לְיַד הַקִּיר עַל הָאָרֶץ וּשְׁמֵי־תְּכֵלֶת עֲמֻקִּים מִמַּעַל. כָּאן קִבֵּל גּוֹרְדוֹן אֶת אוֹרְחָיו, אֵלֶּה הַצְּעִירִים, פּוֹעֲלֵי הַמּוֹשָבָה אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ אֶת קִרְבָתוֹ. כָּאן הִבִּיעַ אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו וְהִרְהוּרָיו, כָּאן הֶאֱזִין לְדִבְרֵי חֲבֵרָיו, כָּאן עוֹדֵד וְנִחֵם, הִתְוַכַּח וְאַף הִטִּיף אֶת דֵּעוֹתָיו.

הַיָּמִים הָהֵם, בְּרֵאשִׁית הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה, לֹא הָיוּ יְמֵי עֲלִיָּה לַצִּיּוֹנוּת. אָז עָלְתָה עַל הַפֶּרֶק הַהַצָּעָה לְחַפֵּשׂ אֶרֶץ אַחֶרֶת לְהִתְיַשְּׁבוּת בִּשְׁבִיל הַיְּהוּדִים. כִּי רַבִּים מִבֵּין מַנְהִיגֵי הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית נוֹאֲשׁוּ מִן הַמֶּמְשָׁלָה הַתֻּרְכִּית, שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהָנִיעַ אוֹתָהּ שֶׁתַּרְשֶׁה לַיְּהוּדִים לְהִתְיַשֵּׁב בָּאָרֶץ. וְכָךְ בָּאָה מֵאֵת הַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית הַהַצָּעָה לְיַסֵּד יִשּׁוּב יְהוּדִי בְּאוּגַנְדָה אֲשֶׁר בְּאַפְרִיקָה. בְּקֶרֶב הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי בָּאָרֶץ הָיוּ רַבִּים אֲשֶׁר נִמְשְׁכוּ אַחֲרֵי הַהַצָּעָה הַזֹּאת. הַפּוֹעֲלִים בְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה, הַמְעַטִּים בְּמִסְפָּר, בְּבוֹאָם לָאָרֶץ מִתּוֹךְ הִתְלַהֲבוּת לְצִיּוֹן וּלְצִיּוֹנוּת, אֲפָפָם “הַקֹּר הַצִּיּוֹנִי” אֲשֶׁר שָׂרַר כָּאן בֵּין בּוֹנֵי הַיִּשּׁוּב. לֹא פֶּלֶא כִּי רוּחַ שֶׁל עַצְבוּת וְדִכָּאוֹן יָרְדָה עֲלֵיהֶם. וְהִנֵּה נִמְצָא כָּאן הָאָח הַגָּדוֹל, גּוֹרְדוֹן, שֶׁיָּשַב בְּ“אוּלַמּוֹ הַגָּדוֹל”, בָּעֲרָבִים אַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה וּבִימֵי שַׁבָּת וָחָג, וְחִזֵּק לְבָבוֹת רָפִים, עוֹדֵד אֶת הָאֱמוּנָה בְּקֶרֶב חֲבֵרָיו בְּדִבְרֵי תַּנְחוּמוֹת וּבְזֶמֶר עֲמָמִי, הוֹכִיחַ לָהֶם אֶת גֹּדֶל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים לְנַפְשָׁם, כִּבְנֵי אָדָם, וּלְעַמָּם. גּוֹרְדוֹן הָיָה לִמְקוֹר אֱמוּנָה לָעוֹבֵד וְרוֹמֵם אֶת הָעֲבוֹדָה לְמַשְׂאַת נֶפֶשׁ נֶאֱצָלָה לְכָל אָדָם.

הָאָדָם וְהַטֶּבַע – הָרַעְיוֹנוֹת הָאֵלֶּה הֶעֱסִיקוּ אֶת מֹחוֹ. וּמִכָּאן הִגִּיעַ לִשְׁאֵלוֹת פִּילוֹסוֹפִיּוֹת אֲחֵרוֹת. אֲבָל בְּעִקָּר הִטְרִידָה אוֹתוֹ הַשְּׁאֵלָה: כֵּיצַד יִחְיֶה הָאָדָם וְיִהְיֶה טוֹב, שָׁלֵם בְּנַפְשׁוֹ וְטוֹב לְזוּלָתוֹ? – לִשְׁאֵלָה זוֹ בִּקֵּשׁ פִּתְרוֹן – וּמָצָא אוֹתָהּ בָּעֲבוֹדָה בַּטֶּבַע.

וְכֹה יֹאמַר: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְנִתְּנָה בְּךָ, בֶּן אָדָם, רוּחַ חֲדָשָׁה, וְהִרְגַּשְׁתָּ רֶגֶשׁ חָדָשׁ, רָעָב חָדָשׁ – לֹא רָעָב לְלֶחֶם וְלֹא צָמָא לְכֶסֶף, כִּי אִם לָעֲבוֹדָה. וּמָצָאתָ עֹנֶג בְּכָל עֲבוֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד וּבְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, כָּעֹנֶג אֲשֶׁר אַתָּה מוֹצֵא בָּאֲכִילָה וּבַשְּׁתִיָּה. וְשַׂמְתָּ לִבְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא לְהַנְעִים וּלְהַטְעִים אֶת עֲבוֹדָתְךָ, כַּאֲשֶׁר הִנְּךָ שָׂם לֵב הַיּוֹם לְהַנְעִים אֶת מַאֲכָלְךָ, וְכַאֲשֶׁר הִנְּךָ שָׂם לֵב הַיּוֹם לְהַרְבּוֹת פְּרִי עֲבוֹדָתְךָ – אֶת הַכֶּסֶף. וְיָדַעְתָּ לַעֲבֹד דֵי סִפּוּקְךָ בְּכָל יוֹם. לֹא תִגְרַע וְלֹא תוֹסִיף. אֲבָל יֶתֶר עַל כֹּל תָּשִׂים לֵב לַעֲבֹד כָּל עֲבוֹדָה וְכָל מַעֲשֶׂה בְּתוֹךְ הַטֶּבַע, בְּתוֹךְ הַמֶּרְחָב הָעוֹלָמִי. כֵּן תַּעֲשֶׂה אֶת עֲבוֹדָתְךָ בַּשָּׂדֶה וְכֵן תַּעֲשֶׂה אֶת עֲבוֹדָתְךָ בַּבַּיִת. כֵּן תִּבְנֶה אֶת הַבַּיִת.

הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹתֵר טוֹב. הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת יוֹתֵר טוֹב. כֵּיצַד? בָּעֲבוֹדָה בַּטֶּבַע. אֵין אשֶׁר לָאָדָם כְּשֶׁהוּא מְקַבֵּל אֶת הַדָּרוּשׁ לוֹ לְחַיָּיו מִן הַמּוּכָן, שֶׁיְּדֵי אֲחֵרִים הֵכִינוּ לוֹ, אֶלָּא אִם הוּא עַצְמוֹ יוֹצֵר וּמִשְׁתַּתֵּף בַּיְצִירָה, בַּהֲכָנַת הַדְּבָרִים לַחַיִּים.

“אֵין חַיִּים בַּחַיִּים מִן הַמּוּכָן, אִם אֵין חַיִּים בַּהֲכָנָתָם”. אֶת תּוֹרָתוֹ זוֹ יָצַר לוֹ א. ד. גּוֹרְדוֹן מִתּוֹךְ חַיָּיו בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

 

ג    🔗

וְהַפֶּלֶא גָדַל עִם עֲבוֹדָתוֹ.

עַד בּוֹאוֹ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא פִּרְסֵם אַהֲרֹן דָּוִד גּוֹרְדוֹן אַף מַאֲמָר אֶחָד בְּעִתּוֹן. וַדַּאי הָגָה גּוֹרְדוֹן וְחָשַׁב אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ גַם עַד בּוֹאוֹ לָאָרֶץ. אֲבָל דַּוְקָא מֵאָז הִתְחִיל מְפָרֵךְ אֶת גּוּפוֹ בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה יוֹם יוֹם, מֵאָז נִכְנַס לְחַיִּים חֲדָשִׁים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְחַיֵּי עֲבוֹדָה – נִתְבַּהֲרָה מַחֲשַׁבְתּוֹ וְהוּא הֶעֱלָה אוֹתָה עַל הַנְּיָר. הוּא הִתְחִיל כּוֹתֵב.

גּוֹרְדוֹן הָיָה אוֹמֵר שֶׁהוּא כּוֹתֵב כְּדֵי לְבָרֵר לְעַצְמוֹ בְּיֶתֶר בֵּרוּר אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו. וְהִנֵּה יָצָא כִּי בִּשְׁנוֹת עֲבוֹדָתוֹ בָּאָרֶץ הִסְפִּיק לִכְתֹּב כַּמָּה סְפָרִים. וְהוּא הָיָה כּוֹתֵב לָרֹב בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה וְלִפְנוֹת בֹּקֶר. הוּא לֹא בִּקֵּשׁ לְעַצְמוֹ נוֹחוּת מְיֻחֶדֶת בַּקְּבוּצָה, אַף לֹא רָצָה בְּחֶדֶר מְיֻחָד. כְּכָל הַחֲבֵרִים הָאֲחֵרִים עָבַד גַּם הוּא בְּכָל מָקוֹם, בְּתֵל־עֲדָשִׁים, בְּכִנֶּרֶת אוֹ בִּדְגָנִיָּה, לְלֹא כָּל זְכוּת יְתֵרָה. וְהָיָה גָר יַחַד עִם עוֹד חֲבֵרִים בַּחֶדֶר וְהָיָה יָכוֹל לָשֶׁבֶת וְלִכְתֹּב אַךְ בַּשָּׁעוֹת שֶׁהַחֲבֵרִים יְשֵׁנִים. הַדָּבָר הָאֶחָד שֶׁהִסְכִּים לְקַבְּלוֹ בִּימֵי הַמִּלְחָמָה הֲלֹא הִיא מְנוֹרַת־נֵפְט לִכְתִיבָה, בְּעוֹד הַנֵּפְט הָיָה בְּצִמְצוּם אָזבָּאָרֶץ. וְכָךְ כָּתַב אֶת דְּבָרָיו עַד שֶׁהַחֲבֵרִים הָיוּ יוֹצְאִים לַעֲבֹד בַּשָּׂדֶה וְהוּא יוֹצֵא יַחַד אִתָּם.

בְּחָשְׁבוֹ עַל הַיְּהוּדִי הַשָּׁב לַמּוֹלֶדֶת הָיוּ נֶגֶד עֵינָיו שְׁנֵי דְּבָרִים: תְּחִיַּת הָעָם וּתְחִיַּת הָאָרֶץ. תְּחִיַּת הָעָם רָאָה בָּזֶה שֶׁכָּל יְהוּדִי וִיהוִּדי יִדְבַּק בָּאָרֶץ עַל יְדֵי עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה. הָעֲבוֹדָה בְּּחֵיק הַטֶּבַע מְרוֹמֶמֶת אֶת הָאָדָם. מַעֲלָה אוֹתוֹ. תְּחִיַּת הָעָם הַיְּהוּדִי תָּבוֹא אִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַבָּא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יִשְׁתַּדֵּל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי עֲבוֹדָה. עַל יְדֵי כָךְ יְחַיֶּה גַם אֶת הָאָרֶץ. וְכָךְ יַגִּיעַ לְאוֹתָהּ מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה לְהָבִין וּלְהַרְגִּישׁ אֶת הַטֶּבַע וְלִחְיוֹת בּוֹ וְלִהְיוֹת חֵלֶק מִמֶּנּוּ. הוּא רָאָה בָּזֶה דֶרֶךְ לְרוֹמֵם אֶת הָאָדָם בִּכְלָל, וְאֶת הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ.

וְכָךְ הָיָה הַזָּקֵן הַפּוֹעֵל לְהוֹגֵה דֵעוֹת, וּמַרְצִים בְּעִנְיְנֵי פִּילוֹסוֹפְיָה מֵעַל קַתֶּדְרַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה עוֹסְקִים בְּעִיּוּן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן דָּוִד גּוֹרְדוֹן, מַחֲשָׁבָה שֶׁהָגָה אוֹתָהּ מִתּוֹךְ הָעֲבוֹדָה.

 

ד    🔗

א. ד. גּוֹרְדוֹן הָיָה אִישׁ הַחֶבְרָה. בִּתְשׂוּמֶת לֵב הָיָה עוֹקֵב אַחֲרֵי כָּל הַמִּתְרַחֵשׁ בָּאָרֶץ. בְּכָל עִנְיָן הָיָה מְחַוֶּה אֶת דַּעְתּוֹ, אִם בִּמְסִבַּת חֲבֵרָיו הַקְּרוֹבִים וְאִם בִּכְתָב, בְּעִתּוֹנֵי הַפּוֹעֲלִים.

מִשֶּׁהִתְחִילָה הָעֲלִיָּה הַשְּׁלִישִׁית לָבוֹא לָאָרֶץ, אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, הָלַךְ גּוֹרְדוֹן מִקִּבּוּץ לְקִבּוּץ וּמִמַּחֲנֶה לְמַחֲנֶה, לְהִתְוַדַּע אֶל הַחֲבֵרִים הַחֲדָשִׁים, הַחֲלוּצִים שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ. כִּי עַל כֵּן אָהַב כָּל יָמָיו אֶת הַנֹּעַר וְהָיָה נָכוֹן לְהַדְרִיכוֹ בְּעֵצָה בְּכָל שָׁעָה.

אַךְ לֹא אָרְכוּ יָמָיו בְּקֶרֶב הָעֲלִיָּה הַשְּׁלִישִׁית.

שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מִשִּׁשִּׁים וָשֵׁשׁ שְׁנוֹת חַיָּיו עָשָׂה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וַיָּמָת בִּדְגָנִיָּה וַיִקָּבֵר שָׁם.

 

ה    🔗

עָמַד עַל שְׂפַת הַיָּם אָדָם וְהִסְתַּכֵּל בְּקֶצֶב הַגַּלִּים הַמִּתְרוֹמְמִים, עוֹלִים, וְיוֹרְדִים, גֵּאִים וּשְׁפֵלִים – וְהִנֵּה הִגִּיעַ לְאָזְנָיו קוֹל זִמְזוּם אַדִּיר מִמַּעַל. הֶאֱהִיל הָאָדָם בְּיָדוֹ עַל עֵינָיו, הֵרִים רֹאשׁוֹ לַמָּרוֹם וְרָאָה אֶת הַטַּיֶסֶת הַחוֹצָה אֶת הָאֲוִיר. קוֹל הַמְּטוֹסִים אַדִּיר, תְּנוּעָתָם קַלָּה וְנָאָה. הֵם עָבְרוּ מֵעַל לְרֹאשׁוֹ וְעַד קְצֵה הָאֹפֶק הִגִּיעוּ וְנֶעֶלְמוּ. לְאַט דָּמַם שְׁאוֹנָם. שׁוּב הִפְנָה אֶת עֵינָיו אֶל גַּלֵּי הַיָּם וְנִשְׁאַר תּוֹהֶה וְהוֹגֶה בְּיָם וְשָׁמַיִם וּבְצִפֳּרֵי הַפְּלָדָה אֲשֶׁר עָבְרוּ לְעֵינָיו.

הָאֲוִיר הַשָּׁקוּף, הָרוֹטֵט, גַּלֵּי הַיָּם הַמִּתְנוֹעֲעִים לְלֹא סְעָרָה, הַטַּיֶּסֶת שֶׁהוֹפִיעָה וְנֶעֶלְמָה – הַכֹּל יָפֶה, כֹּה יָפֶה, וְלָמָּה אֵין הַלֵּב שָׁקֵט? לָמָּה כֹּה נוּגָה הַנֶּפֶשׁ?

שָׁם, מֵאֲחוֹרֵי הָאֹפֶק מְהַלְּכוֹת אֳנִיּוֹת מַשְׁחִית וּבַשָּׁמַיִם מְעוֹפְפִים מַפְצִיצִים – מִלְחָמָה בָּעוֹלָם. אִישׁ נִלְחָם בְּרֵעֵהוּ, גּוֹי אֶל גּוֹי יִקְלַע חָמְרֵי הַשְׁמֵד, אֵיבָה הִתְפַּשְּׁטָה בְּלִבּוֹת הָאֲנָשִׁים בָּעוֹלָם וְהִיא עוֹשָׂה שַׁמּוֹת.

הֲכָזֶה יִהְיֶה הָאָדָם לְעוֹלָם? לֹא. הָאָדָם יִפְקַח אֶת עֵינָיו לִרְאוֹת אֶת דַּרְכּוֹ וּלְחַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ. דַּוְקָא בְּיָמִים כָּאֵלֶּה רוֹאֶה הָאָדָם כִּי עָלָיו לְשַׁנּוֹת אֶת סִדְרֵי חַיָּיו וְלַחְשֹׁב אֶת חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ.

הוּא פּוֹנֶה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה וּמְבַקֵּשׁ עֶזְרָה וָסַעַד אֵצֶל אֵלֶּה שֶׁנִּסּוּ לִמְצֹא דֶרֶךְ וְלַחְשֹׁב אֶת מַחֲשֶׁבֶתהָאָדָם. בֵּין אֵלֶּה – א. ד. גּוֹרְדוֹן.

קָרוֹב לָנוּ גּוֹרְדוֹן. בְּתוֹכֵנוּ יָשַׁב, בְּקִרְבֵּנוּ הָגָה אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל אָדָם וָעָם, בְּאֹרַח חַיָּיו רָאוּי הוּא לְשַׁמֵּשׁ לָנוּ מוֹפֵת. עָלֵינוּ לְהַעֲלוֹת אֶת דְּמוּתוֹ לִפְנֵי עֵינֵי רוּחֵנוּ, לְמַעַן יִחְיֶה זִכְרוֹ בְּפֹעַל יָדֵינוּ וּבְמַחֲשַׁבְתֵּנוּ, וְאוּלַי נִמְצָא בּוֹ סַעַד לְרוּחֵנוּ הַמְסֹעֶרֶת.

(תשׁ"ז)