רקע
שלום רוזנפלד
החיים כמלודראמה

מחבר הלהיט “פאסוליה”, מי שהיה ידוע כאסיר “שושי” באגף שבע, נמצא מת בחדרו בתל־אביב, זמן קצר אחר שההצלחה האירה לו פנים על במת־הבידור.

ביקורת על ההצגה סוחטת־הדמעות שראשיתה ואחריתה על במת־החיים חזה בעל “הזווית החדה” בדמיונו והוא מביאה כלשונה.

הרדידות והדו־ממדיות הפוקדות זה זמן רב את חיי התרבות שלנו, לא פסחו גם על תיאטרון־החיים, שלפחות ממנו ציפינו למעט יותר עומק, קצת יותר התחשבות באינטליגנציה וברגישות של הצופים ומעט יותר עידון.

לצערנו, ההצגה שראינו היא מלודראמה זולה, הפונה למכנה המשותף הנמוך ביותר של הקהל, מלודראמה שכל תכליתה לסחוט דמעות באמצעות סיפור־מעשה שכמוהו אולי ניתן למצוא ברומאנים למשרתות.

מעשה באיזה בחור שהיתה לו ילדות קשה והוא מתגלגל במדרון־הסמים־והפשע, מבלה שנים רבות בבית־הסוהר, שם מתגלים בו כשרונות של זמר ומלחין והוא משעשע את עמיתיו האסירים בלחנים מאולתרים. כמה בדרנים מקצועיים שביקרוהו בבית־הסוהר מסייעים לו לפתח את כשרונותיו ועל סף שחרורו הוא מחבר להיט הכובש בסערה את מצעדי־הפזמונים על־אף ואולי בגלל הפרימיטיוויות שלו. התקליט שהוציא נהפך לרב־מכר. והנה, אך מתחילה ההצלחה להאיר לו פנים – בשבועות הראשונים של חירותו – והבחור שבן־לילה נהיה לדמות מוכּרת במדינה וכובש לבבות רבים בחיוכו, נמצא מת בחדר שבו השתכן זמנית. וכיאה למלודראמה זולה, מתברר שאין לאיש אח וגואל ואין אפילו קרוב־רחוק שאפשר להודיע לו על האסון.

הבימוי המקצועי והמשחק המעוּלה של הגיבור הראשי שכינויו האמנותי “פאסוליה” מבטיחים אולי להצגה אורך־ימים אצל חלק מן הקהל האוהב שמגָרים את בלוטות־הדמע שלו, אבל נראה לנו שלא תהיה תפארתהּ של הבמה על דרך זו של התרפקות על מוטיווים נדושים כאלה כמו “ילדות קשה”, מוות פתאומי בראשית ההצלחה וכיו"ב טריקים ספרותיים זולים.

*

תהיה מנוחתך האחרונה עדן, “שושי”.


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות