רקע
אליעזר יפה
לחתימת השביתה בסג'רה

בראשית שנת תרע“ד נכנסה “אגודת נטעים” הידועה לחות סג’רה אשר בגליל ותתחיל לסדר שם את עבודתה, עבודה זרה מצויצת בתערובת עברית, אשר החזיקה בה ביהודה. הישוב העברי בגליל מחה נגד הכנסת רקבון זה לגליל. מחו “מושבות וחוות הגליל המאוחדות”. מחו הסתדרויות “השומר” והפועלים. ואלה האחרונים לא הסתפקו במחאות גדודה, ובמשך חמשה חדשים המשיכו במשא־ומתן את פקידות החוה. ויתרו כמעט על כל הדרישות הכלכליות, גם אלה אשר בכל חוות הגליל הן מהכי אלמנטריות. הסבירו ודרשו רק אחת והיא: כי חות סג’רה תסודר על העבודה והשמירה העברית ככל חוות הגליל. ואולם “אגודת נטעים” סובבה אותנו בכחש ותבז לנו ולרעיוננו, רעיון תחית העברים על־ידי העבודה, עד אשר נוכחנו כח לא לנו ול”אגודת נטעים" להתאחד בעבודה בסג’רה, כי אלה עיניהם ולבם רק אל גאותם ובצעם גם אם יחצבוהו מקבר אשר יכרו לעם. ואיך יתאחדו הבונים את המחריבים?

כה החלה שביתת סג’רה הידועה עכשיו בכל הארץ. כל הישוב בגליל קבל אז בהסכמה את השביתה הזאת, וכאילו נשבע אז לבלי הפר אותה. כל הארץ נפנפה לנו בדגל התחיה, דגל העבודה, ותעודד אותנו בעזרתה.

אך הנה באו וישסו במושבה את פקידי יק"א, ואלה באו לסג’רה, חרפו וגדפו את האכרים ויאימו עליהם לאמור: אם לא יפרצו תיכף את שביתת הפועלים ולא יזדרזו לעבודה אצל “אגודת נטעים” במקום הפועלים, כי עתה יקחו מאת המושבה את התמיכה להוצאות המושבה ואת ההלואה המשותפת. וכאשר ניסו שנים מן האכרים לבאר לפקידים, כי אין המושבה שובתת; יש לכל אכר עבודה בשדהו, ולמה ילכו לפרוץ את שביתת הפועלים הדורשים כי בסג’רה יעבדו עברים, והמושבה המוקפת שונאים ומתנקמים לא תהיה מחוסרת הגנה? — לא אבו הפקידים שמוע, רקעו ברגליהם, גרשו את אלה מפניהם ויאימו כי יגרשו אותם לגמרי מן המושבה. אז נבהלה המושבה, התאספה והחליטה להיכנע לדרישת הפקידים ולצאת לפרוץ את השביתה, למרות הכירם את עוונם ואסונם בזה. החליטו — וכמו ברעבון זאבים התנפלו על העבודה אצל “אגודת נטעים” בסג’רה: אלה במחרשות אלה במזמרות ואלה במעדריהם, ואבות גם הכו את בניהם ובנותיהם אשר לא אבו השתתף בפריצת השביתה.

הראו פקידי יק"א את צפרניהם עד כדי עשות נבלה כזאת, להתערב בתוך עניניהן הפנימיים של המושבות, ועל ידי איומים להכריח מושבה לחטוא נגד הכרתה ועניניה, ונגד כל עניני הישוב העברי בארץ.

כחודש ימים אחרי פרוץ השביתה עוד המשכנו אותה. נסינו את כל האמצעים השונים: קראנו לאספות את הסתדרות המושבות בגליל ואת סג’רה. ואוּלם הכל ללא הועיל. מושבת סג’רה טעמה טעם חטא וינעם לה, ולא תרצה עוד לשוב מחטאה. כל עבודות “אגודות נטעים” בסג’רה נעשות על ידי בני סג’רה — המושבה, בהשתתפות בני סג’רה — הכפר ויתר הכפרים שמסביב.

מוכרחים אנחנו להסתלק עכשיו מסג’רה ומן השביתה אחרי אשר פרצו אותה. שונה היא שביתתנו זו משביתה בכלל, ואין אנחנו מרשים לעצמנו להשתמש נגד פורצי שביתתנו באותם האמצעים אשר משתמשים בשאר ארצות. פרצו את השביתה בסג’רה, והרי אנחנו עוזבים את סג’רה עכשיו עד עת מועד; ואולם בהרבה עוז ועצמה התאזרנו עכשיו, וגדולה מאד התועלת אשר הביאה לנו השביתה הזאת –

אייר, תרע"ד (1914 )


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47799 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!