רקע
מנחם מבש"ן
מַעֲלוֹת וּמוֹרָדוֹת

ויהי ביום ברוא אלהים ארץ ושמים, ותשתרע הארץ הלוך והשתרע, הלוך והרחב גבולותיה לארכה ולרחבה ותגדל מרגע לרגע ועוד מעט ונגעו כנפותיה בקצות השמים. ויגער אלהים בארץ ותעמוד מהשתרע. ויַגבל אותה מסביב לאמר: השמים לאלהים ולמלאכיו והארץ נִתּנה לבני אדם, לא יעברו את המרחק אשר בין העולם השפל ובין העולם העליון כי אם אחרי צאת הנפש מן הגויה, בשובה אל מעונה אשר ממנו לֻקחה.

ולאדם ולאשתו אמר אלהים: פרו ורבו ומלאו את הארץ, ואני הנה נתתי לאדם עזר כנגדו – שני מלאכים, את השכל ואת התאוה. את האדמה הגבלתי מסביב, אך לשכל אין גבול ואין מעצור, כי ניצוץ מאש־אלהים הוא; וגם התאוה רבת־עלילה היא על בני אדם ותוצאותיה לטוב או לרע, לחיים או למות – ונשמרתם בה ומַדוֹתם לשכל ולתאוה לאיש איש מנת חלקו במדה ולא יגבר האחד על רעהו לבלי חק, והיתה זאת בריתי אתכם: החיים והשלום. –

ובני האדם פרו וירבו וכמעט אשר מלאה הארץ אותם. ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על ה' כפעם בפעם ויבא גם השטן בתוכם. שם נועצו נדברו גמרו על דברי רבבות אלפי העולמות המשוטטים במרחב־יה. ובהגיע תור הארץ להִזָכר ולהפקד לפני המועצה, ויאמר אלהים: הן האדם רב על פני האדמה ועוד מעט ומלאה הארץ אותו בלי מקום; ועוד מעט ועלי לברא לו ארץ חדשה או לשום לו דרך לעלות שמימה אל העולמות האחרים אשר בראתי. ועתה מה אתם אומרים, עוצו ודברו.

ויצא גבריאל מלאך החיים ויאמר: אני אתן בקרב האדם רוח חכמה ומעשה, לב ער ויד חרוצים, והיה אם כזה וכזה יִפרה ויִרבה על פני האדמה, ימצא לו דרכים לחיים ולא יצרו צעדיו ולא יחסר לחמו וכל צאצאיו וכל אגפיו איש על מקומו יבא בשלום. בזרועו יחשוף יערות איתן, יוביש אגמים ויַמים, ישים מדבר למוצאי מים ויהפוך ערבות חול לארץ נושבת. בחכמתו יגַלה את מסך הבריאה, יחשוף מסתריה ויגרע אליו ברכה מרב טוּבהּ, אשר צפנה לדורשיה; בדעתו ימצא מקורות חיים חדשים, יהפוך שרשים וצמחים ושפוני טמוני ארץ, אשר הדורות הראשונים לא מצאו חפץ בהם, למזון ולמחיה לאדם רב. וכל אשר רוח בו, וכל אשר ידים לו, ישימו פניהם אך לעבוד ולפעול ולהפוך את האדמה ואת אשר עליה ואת אשר בקרבה למקור חיים אשר לא יכַזב, והתחרו איש ברעהו ועם בשכנו אך לבנות ולא להרוס, אך לחולל ולהוליד חדשות ולאכול יגיע כפיהם ופרי מחשבותם, ולא ישאו עיניהם אל חיל זרים, אשר לא עמלו בו, ולא יחמדו ארצות וגבולות לא להם. והיה כי יעבדו כלם כקטן כגדול, כנכבדי העם כהמוניו, וחיו ורבו ואֻשרו בארץ והאדמה תִרחב תחת צעדיהם, תפתח להם אוצרות חשך ותריק להם ברכה עד בלי די. כי אדם לעמל יוּלד ולעבודה נוצר, עץ חיים העבודה למחזיקים בה ושפלות ידים – מות ואבדון לכל היקום.

ויאמר אלהים: טוב הדבר אשר דברת; צא ועשה כן.

ויגש השטן, הוא מלאך המות, ויבקש רשיון מאת האלהים לענות גם הוא חלקו על פי דרכו, ויאמר: אני אצא והייתי רוח משחית בלבות בני האדם והטיתי אותם אל דרכי שאול והמעטתים, אשר לא יהיו עוד למשא על הארץ. את השכל ואת כשרון המעשה ישליכו אחרי גום, עבודת הרוח ויגיע כפים ימאסו, ואך התאוה והקנאה ובקשת חיי רוָחה תמשולנה ממשל רב בארץ. כהני שקר אקים להם והורו אותם להגביל את חיי המשפחה ולא ירבו לחַיות זרע על הארץ – וירדו החיים ותענוגיהם עשר מעלות אחורנית. ואחר יוסיפו חטא על פשע ויעצו לפרוק מעליהם עֹל החיים ומשושם גם יחד וחדלו לבנות להם בתים וחיו ערירים ושוממים עד עבוֹר ימיהם – ומקור החיים לבני האדם יהיה להם למקור כל נגע וכל מחלה, אשר יטמאו את מחניהם והשחיתו עץ ופריוֹ ובעודם באִבּם והכינו מות ושכוֹל לדור נולד כי יבא. – ועוררתי וגִבּרתי את נפש החיה אשר באדם ואת כל יצרי לבו הרעים וכלי משחֵתִי, שנאה וקנאה וחמת נקם, אוסיף עליהם והארץ תמָלא חמס ושד ומלחמות כל הימים, ובטרם יכַלו המלחמה האחת – יכּוֹנו לקראת האחרת הבאה. גם את החכמה ואת החקר ואת כשרון המעשה, מלאכי החיים, ישימו לעבודת ההרס והמות והכליון. ונלחמו עם בעם, ממלכה בממלכה, על ארצות ועל טוּבן אשר לא עמלו בהם, והשמידו והכריתו והמעיטו איש את אחיו ועם את שכנו, והרוו מחלבם ומדמם את הארץ, אשר יאכלה המה את חלבה, ונתנו את בשרם מזון לעוף השמים ולדגי הים, אשר יהיו המה מאכל לאדם. גם את הארץ ישחיתו ואת מקורות ברכתה יעָרו עד היסוד; ארצות נושבות יהפכו למדבר, על חלקות ארץ, שלל יַמים בכח עמַל דורות רבים, ישובו יציפו מי הים, ועל התושבים השקטים – מטר ברזל ואש. אשר יבנה דור אחד יהרוס הדור השני ואשר יזרעו אלפי ידים יהיה למרמס ביום מהומה אחד. גם עמים אוהבי שלום יֵאחזו ברשתם לצאת על אפם ועל חמתם במחולות המות; גם על ארצות רחוקות ועל עתים רחוקות תעבור רעתם – רעב ומחסור, שכוֹל ונדוֹד וכל נגע וכל פגע הפורצים ועוברים בארץ כשוט שוטף להפוך עמק ברכה לעמק בכי ואור החיים לצלמות לבני האדם שונאי טוב ואוהבי רע. כי רעה תלד רעה ומלחמה תחולל מלחמות חדשות ואין קצה לתלאה.

ככה אשית קציר לבני האדם בידיהם, אשר לא ירבו ולא יִכבדו מאד על הארץ…

ויאמר אלהים אל השטן: צא ועשה כן גם אתה. ואני הנה נתתי ביד האדם דרכו מיום הבראו, ואם יִפתה לבבו למַדוּחיך ואם ילך במועצותיך – כגמול ידיו יֵעשה לו ופרי מעלליו יאכל ואני וכסאי נקיים.

וסֻלם אלהים מֻצב בין השמים ובין הארץ, רגליו תומכות שאוֹל, ארץ ממשלת השטן והחשך והרע, וראשו מגיע השמימה, אל מעון האור והחיים והשלום והטוב. ובני האדם לתקופותם לדורותם עולים ויורדים בו חליפות. פעם יִגבר חֵפץ הטוב ועצת מלאך החיים תהיה לקָו בארץ. אז יעלו בני האדם במעלות הסלם למעלה למעלה עד מעל לגבולות עמים וארצות, עד אשר יקרבו אל השמים הטהורים ואל שוכניהם. והיה שלום בארץ בתוך העמים, ואנשי הרוח מרומים ישכנו ואחיהם ועַמם לכל מפלגותם יתנהלו לרגלם, ישאו מדברותיהם. ונתנו ידיהם איש לרעהו ועם לשכנו מעל לגבולות אשר גבלו ראשונים, לעבוד יחד עבודת השלום ולהרבות דעת ותושיה בארץ. ואיש באיש ועם בעם יתחרו אך להיטיב ולא להרע, אך לכבוש את הארץ ולא את יושביה; לפתוח בה מקורות חיים חדשים ולנצל את כל מטמוניה ביד חרוצים ובדרך חכמה להיותה לברכה לכל בני האדם, אשר ישבו עליה שקטים ושאננים ועבדוה ושמרוה ואכלו את טוּבה בלי מפריע. אז ישמח אלהים במעשיו והשמים וצבאם ינהרו ירֹנו יחד וכל הבריאה תלבש ששון ופאר כיום צאתה מתחת יד היוצר אותה.

ופעם תעבור רוח רעה על האדם בארץ ועצת השטן תהיה נר לרגלם, וכרתו ברית את מות ואת כל אגפיו וירדו במעלות הסלם מטה מטה המה וכל הכבוּדה אשר ברגליהם: שנאת חנם, קנאת איש ועם מרעהו, ותאוה לחיים ריקים וקלים ולרשת איש עמל זרים; עד אשר יקרבו אל ארץ תחתית ומכֹבד משא ירעש הסלם מרגליו ועד ראשו וכמעט אשר יִנָתק קצהו העליון ממַחבּרתו, מן השמים, ונפל כלו אל פי שאול… אז יבאו אנשי הזרוע והערומים מצמידי מרמה בדברי המדינות וכל המטים עקלקלותם, תחת אנשי הרוח, עובדי עבודת השלום והטוב; המה יהיו למעלה ואחריהם כל אדם ימשוך. ומלאכי השלום, שומרי גבולות הארצות, יֵעלו מעל משמרותם ונהרי נחלי דם יהיו גבול בין ארץ לארץ ובין עם לעם. אז תמָלא הארץ חמס ושד, דם ואש וברזל, חרבות ומשואות ורב חלל וכֹבד פגר ואנקות יתומים ודמעות אלמנות. אז תשמח שאוֹל ומלוֹאה והשטן וגדודיו יצהלו מתחתיות לקראת בני אדם ההולכים וקרבים אליהם במורד הסלם, והשמים וצבאם יעטו חשך ילבשו אבל ואלהים ירד מכסא כבודו וספק כף אל כף והתעצב אל לבו כי עשה את האדם בארץ. –

מה תהיה אחרית המעלות והמורדות האלה? העוד ישוב יעלה האדם במעלות הסלם וגבר מלאך החיים, אם יוסיף לרדת מטה מטה במעלות אשר יָרד ועצת השטן לעולם תעמוד?


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35605 יצירות מאת 1821 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12251 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!